בזכות אשכול סמוך, נחשפתי לטור האורח שכתב רבינו המיימוני באתר בחדרי חרדים בשנת 2006 והיו לי עליו כמה הערות. ראשית אעתיק את הטור כצורתו לטובת ליבון הדברים ולטובת אוהבי תורתו וחכמתו של הרב מיימוני:
למען צאן קדשים
לא אכפת לי שיראו שאני משתמש בטלפון בלי הכשר. איני מוצא בו שמץ פסול. לא אכפת לי לומר שלא אצביע ג', כי אני סבור שזה מזיק לאינטרסים שלנו. אבל אכפת לי שילדי יחשבו שאבא עושה בניגוד להלכה
יוסף מיימוני
00:00 27/03/2006
11
אבא, מה אנחנו מצביעים בבחירות?
אמיתי הוא בן שש. עיניו נעוצות בי כדי לספק תשובה. שאלותיו רבות מני ספור. אבא, למה אסור לאכול חמץ בפסח? אבא, למה ה' ברא גויים אם הם לא שומרים תורה ומצוות? אבא, למה ה' נותן עונשים?
אבא עונה, עד כמה שאבא יכול. (חמץ – זכר ליציאת מצרים. גויים – ההורים שלהם לא רצו לקבל את התורה, אז הם הפסידו, אבל גוי שירצה תמיד יוכל להתגייר. עונשים – כדי לעורר את האדם לתשובה).
ועכשיו השאלות החדשות: אבא, אנחנו ג' או ש"ס?
איני יודע מה עונים.
אני שייך לקבוצה שהוגדרה ממש הבוקר ב'יתד נאמן' בתור אלו ש"חשים אי נוחות מסוימת מהרכב הרשימה וכו'".
אני מתנצל מכל הלב. בהסתמך על שיקול דעתי האישי, איני רוצה ואיני מתכוון להצביע ג'. אבל מה אומרים לילד? ומה הוא יאמר לחבריו?
זו לא הפעם הראשונה שאנו נתקלים בקשיים שאפשר לקרוא להם "חינוכיים". לא לפני זמן רב התחילה מלחמת-עולם למען הסלולרי הכשר. הילדים לא היו מעורבים כל-כך. הם קטנים מדי (ולגדולים אפשר להסביר מדוע אנו בכל זאת לא מחליפים את זה שברשותנו). אבל אז הגיעה אלינו החוברת של הוועד למען החינוך הטהור (או משהו כזה). היו שם מאמרים מרגשים, ותמונה של יוני, שתמיד חודרת לתוך הלב. ואזהרה שאי-אפשר להתעלם ממנה: מי שאינו מציית לגדולים, איך יצאו הילדים שלו?
זו הנקודה הכואבת ביותר והמפחידה ביותר.
באמת, מה אומר לאמיתי שרוצה לדעת למה על הסלולרי של אבא לא כתוב "כשר למהדרין", כמו אצל שאר האבות של הילדים בתלמוד-תורה שלו?
ועכשיו - המודעות צועקות אלינו ללא הרף עד כמה מצווה לשמוע בקול הגדולים. שחייבים להצביע רק למפלגה הנכונה שהם דוגלים בה.
כשלעצמי, מודעות מעולם לא עשו עלי רושם. אם זה אמור להיות פסק הלכתי, יש כללים שפסק אמור לעמוד בהם. הוא ניתן ללימוד, לעיון. יש מקום להקשות. יש מקום אפילו לא להסכים, למי שיודע על מה הוא מתבסס (ולא כדי להקניט, אלא כדי לברר את האמת).
אבל מה אפשר לומר לילד? מה אפשר לומר לילד שרוצה לומר לחבריו שכן, גם אצלנו מצביעים ג', גם אצלנו מחזיקים רק סלולרי שכתוב עליו "כשר"?
יש מצוות מן התורה. יש מצוות מדרבנן. יש תקנות ומנהגים. ויש – הכרזות פוליטיות ומבצעים מסחריים בחסות ועדת כשרות שקבעה כי ס.מ.ס אינו כשר.
האם החינוך לתורה ומצוות צריך להסתמך על ציות להחלטות מהסוג האחרון? האם בזה ייבחן האדם? האם זה המסר שאנו מעבירים לילדים – ולעצמנו?
אני שואל מפני שכואב לי: האם צריך להפעיל את כל התותחים כדי לשכנע ילדים שרק כך צריך לנהוג?
האם רבנים צריכים לצאת מישיבתם כדי לכפות על הציבור לוותר על שיקול דעתם בשאלות שהן בקושי הלכתיות? (לפי דעת כותב שורות אלו).
והאם צריך לגייס את הילדים כדי ללחוץ על ההורים?
בשבוע שעבר, הביא אמיתי הביתה חוברת מצוירת, באותיות גדולות עם ניקוד, בנושאים פוליטיים. לילדים. חשבתי שזה בעד ג'. טעיתי. זו הייתה תעמולה נגד הצבעה בבחירות.
האם ילד בן שש צריך להיות מעורב במחלוקת שנחלקו בה, בין השאר, ה'חזון איש' ורבני 'העדה החרדית'?
איני בא לדון כלל בשאלה אם נכון או לא נכון להצביע בבחירות. מה שמפריע לי הוא הפניה אל הילדים כדי להשפיע עליהם ועל ההורים.
אסכם: יש כמה דברים שמפריעים לי בהתנהלות של הימים האלו ובהתנהלות שלנו בשנים האחרונות בכלל.
א. הטענה שכל דבר הוא שאלה הלכתית, ובכל דבר קיים "ועשית ככל אשר יורוך".
ב. שיעבוד חותמות של רבנים לשאלות פוליטיות ומסחריות.
ג. שיעבוד הילדים שלנו לתפיסה שמעמידה אותנו בפני דילמה בלתי אפשרית. או שתצביע ג', או שתאלץ לומר לילדיך: איני שומע בקול הרבנים. או שתקנה סלולרי עם חותמת, או שילדיך לא יבינו מדוע אבא "אינו שומע בקול הרבנים".
אני בטוח שאלו שמפרסמים את המודעות, את החוברות ואת ה"קול קורא" מכוונים לשם שמים. לפי דעתם.
אבל גם הם אמורים להבין שאין פניה אל האב כאל פניה אל הילד.
מצות חינוך, למי ששכח, מוטלת על האב, לא על מי שרוצה לכפות דעה פוליטית, ואפילו לא על גדולי הדור.
אילו הייתי רוצה להיות לא הגון, הייתי מזכיר כי גם הקומוניסטים וגם הפשיסטים ידעו תמיד לגייס את הילדים למפלגה, כדי לעצב אותם לפי הדגם של המנהיג, לא של הבית.
אבל איני רוצה להיות כזה. אז אני מבדיל ואומר כי רק מעשינו אינם רצויים, ולא הכוונות שמאחוריהם. אנו נגררים אחרי החלטות שנועדו לשם שמים. אבל אנחנו עדיין נגררים, ללא מחשבה, ללא שיקול דעת עצמאי, מתוך כפיה ולא מתוך שכנוע, הבנה ונימוקים הלכתיים כראוי.
איני יודע איך אפשר להפסיק את ההסתה, סליחה, התעמולה, למען ג' ולמען הסלולרי הכשר. לא לחינם יש חותמת על כל טלפון סלולרי, למען יראו וידעו, יראו וייראו.
וזה דבר שאיני יכול לעמוד בו. לא אכפת לי שחברי יראו שאני משתמש בטלפון בלי הכשר. איני מוצא בו שמץ פסול. לא אכפת לי לומר להם שלא אצביע ג', כי אני סבור שזה מזיק לאינטרסים שלנו, הציבור שאני נמנה עימו.
אבל אכפת לי שילדי יחשבו שאבא עושה בניגוד להלכה.
טוב שההצבעה בקלפי היא חשאית. טוב שאיני צריך לקחת את אמיתי איתי לקלפי כדי שיראה איזו אות אבא שם במעטפה.
אבל מה זה אומר? שכל מה שנשאר לי, כדי להגן עליו, הוא לשקר לבני. לומר לו שאבא עושה בדיוק לפי הרבנים. אחרת, זו תהיה פגיעה בחינוך שלו.
והחינוך הוא הדבר היקר ביותר שיש לי. לנו.
מה לעשות שאבא צריך לשקר כדי לא לפגוע בחינוך?
עד כאן דברי הרב מיימוני. בהודעה הבאה אנסה להישאב אל תוך מציאות חיינו, כמעט עשור אחרי:
נשלח ב-28/11/2015 19:42
בריטניה בתקופות מאוחרות יותר. ממלכות יהודה וישראל.
נשלח ב-28/11/2015 19:32
אריאל אתה יכול להצביע על דיקטטורה נאורה בזמן העתיק???????
נשלח ב-27/11/2015 15:31
תלמיד, כל העולם העתיק היה מורכב מדיקטטורות, נאורות יותר ופחות.
נשלח ב-27/11/2015 15:30
יש כאן שתי שאלות: אתית - האם נכון לכפות את גורלו של היחיד בשל טובתו. (כי יש כאן ממד של כפיה, הפרט צריך לבחור אם לציית להוראות החברה או לשלם מחיר אישי גבוה) ופרקטית - האם אכן לטווח הארוך, חיי הנמנים על החברה ישתפרו. אשר לנושא האתי, נכון שעצם הבחירה להצטרף לחברה כזו מבטלת את רוב הזכות להתלונן, אבל עדיין, יתכן וראוי להימנע מלהקים חברות הממעיטות את זכויות חבריהן. אשר לנושא הפרקטי, צריך לבחון דבר כזה בהיקף גדול בהרבה מהחברה החרדית. יש אלפי חצרות וכתות שהגיעו למצב הכפיה המושלם (שהחברה הליטאית הגיעה אליו רק חלקית) ועלינו לבדוק אם חבריהן מאושרים. לדעתי המצב האידיאלי הוא חברה שבה המנהיג מייעץ לנאמניו, והללו בוחרים לעשות כך מרצון חפשי, דבר שקיים בהרבה ישיבות וקבוצות. יש לי חבר שלמד בישיבה מזרם לא קלאסי. ראש הישיבה שם מתיר פלאפונים לא כשרים. יום אחד הוא קרא בוואטסאפ של אחד התלמידים, נחרד מהתוכן והורה לתלמידיו למחוק את הוואטסאפ שלהם. חבר שלי התייסר הרבה והחליט למחוק את הוואטסאפ. עכשיו, אם הוא היה משאיר את הוואטסאפ הוא לא היה משלם שום מחיר חברתי, (פרט לאי נעימות מרבו) אבל הוא עשה זאת בשל הבנתו שהרב שלו צודק.
נשלח ב-27/11/2015 13:30
בשביל זה לכל פרט צריך להיות בחירה האם הוא הולך לחברה מנוהלת, או לחברה שאינה כזו. היום, גם בציבור החרדי יש חברות שאינן מנוהלות, ניתן להתחבר אליהן. (אם הם יהיו גדולים מספיק, תהיה להם גם נציגות פוליטית).
נשלח ב-27/11/2015 09:13
ספקן צודק. אי אפשר להיות חברה מנוהלת עם חופש חשיבה. חופש החשיבה יכול להיות למשל שצריך להעיף את המנהלים, וזו מחשבה מסוכנת ביותר. על כך כתב כמדומני "הפרט צריך להבין שכמו שיש מעלות לחשיבה עצמאית, כך יש לה גם מגבלות בייחס למי שנחשף למכלול הפרטים", והיא הנותנת - השאלה היא כיצד הפרט יבין זאת, ומה יקרה אם יהיה פרט שיחלוק על דבריו אלה של כמדומני. שמא חופש המחשבה נעצר בדברים שחשובים לכמדומני? המחשבה על החברה לא צריכה להיות מלמעלה - הנדסה חברתית, אלא לפי מה שיש. צריך גם לזכור שבכל חברה חופש המחשבה הוא לכאורה מוחלט (שכן לא יודעים מה הפרט חושב), אבל בכל חברה ישנן מגבלות כלפי הבעת מחשבות מסוימות ועידוד למחשבות מסוימות (חינוך).
נשלח ב-27/11/2015 07:35
כמדומ אתה מכיר דיקטטורה נאורה שהחזיקה כך 3 דורות (60 שנה)? וראה באגרת הרמב"ם לתלמידו יוסף בבבל אודות ראש הגולה שם בדבריו על שושלות
נשלח ב-27/11/2015 05:04
אריאל לא, אני נגד דיקטטורה נאורה. אבל אני מבין שדיקטטורה נאורה תצליח בהרבה פרמטרים יותר מדמוקרטיה. ואני מבין שאם חברה סגורה מעוניינת לשמור על עצמה, יתכן בהחלט שזו דרך הגיונית לעשות סוג של משהו כזה לאנשים שמאמינים בהשקפת העולם של החברה הזו.
ספקן לדעתי 'הקורא בספרים חיצוניים' מדובר על מישהו שכבר החליט והכריע שהיהדות הזו היא האמת, ולא על מישהו שבודק ומברר. אם כתוב באיזה מקום כל שהוא ביהדות שאסור לברר את אמיתותה בצורה נקייה על ידי שמיעת צד שני, בשבילי זה הוכחה שהמקור הזה אינו מאלוקים, גם אם זה יהיה בתורה שבכתב.
נשלח ב-27/11/2015 00:13
כמדומני, האם אתה בעד דיקטטורה נאורה?
נשלח ב-26/11/2015 23:08
הבעיה היא שמנהיגיה של חברה טוטאליטארית אינם מסתפקים בניהולה המעשי אלא הם מבקשים לשלוט גם על הדעת והחשיבה של חבריה, ולמיטב ידיעתי הדבר נכון גם לגבי החברה שעליה דיברת, והרי הלכה פסוקה היא הקורא בספרים חיצונים אין לו חלק לעוה״ב, וצא וראה איך הם מתנהגים עם המהרהרים בעיקרי האמונה, או איך הורים מתנהגים עם פרי בטנם שאיבדו את האמונה.
אתה חוזר שוב על המעלה של מי שנחשף לכל הפרטים, אין ספק שזה קריטריון חשוב, אבל יש עוד קריטריונים, ובסופו של דבר ההכרעות מתקבלות מתוך תפיסת עולם מסויימת, מי ששמרן יטה בכל הכרעותיו לשמרנות וכו׳.
נשלח ב-26/11/2015 21:38
על זאת בדיוק דיברתי, יש מקום גדול לומר שחברה מנוהלת היא חברה מצליחה הרבה יותר, תהא מטרתה אשר תהא. אמנם, יכולה להיות התנוונות וחולאים רבים עלולים להיצבר (כמו במשטרים דיקטטוריים), ואז השאלה מה עדיף על מה ואיך נכון לתקן. בכל מקרה זה לא יכול לבוא על חשבון חירות דעת הפרט וחשיבתו העצמאית, אבל הפרט צריך להבין שכמו שיש מעלות לחשיבה עצמאית, כך יש לה גם מגבלות בייחס למי שנחשף למכלול הפרטים.
נשלח ב-26/11/2015 18:29
הדילמה היא עבור מי שמאמין בשניהם, מחד בתורה מן השמים ודוקטורינת דעת תורה וכו', ומאידך אמונה בערכי המערב, אבל מי שהחשיבה הביקורתית מביאה אותו לחוסר אמונה אכן אין לו שום דילמה, שפשוט הוא שהאמונה או שהיא כפויה על האדם מכח הכרתו או שהיא איננה, לא יתכן שאדם יאמין בדבר שאינו משוכנע באמיתתו, לעומת זאת אפשר לבחור לשמוע לדעת תורה למרות הספק משום הצורך בסמכות וכו', בתנאי שהתוצאה תהיה טובה שהסמכות תוביל ליצירת חברה בריאה וטובה.
נשלח ב-26/11/2015 12:26
מכל המלל והדילמות מדוע להאחז בכח במה ש"נכפה" עלינו בטוטאליטריות, (ציטוט ממך) נאמץ ערכי שפינוזה מה ששנוי עליך לא תעשה לחבריך זה כל התורה כולה.
איני מבין מדוע עלינו להגן בקנאות על תפיסת העולם בן חונכנו, כשם שאיננו חשים כלל צורך להגן על אידיאולוגיה מוסלמית או נוצרית.
וכי רק בגלל שנוצרנו מטיפה בבני ברק עלינו להתעקש לאחוז ברעיונות אלו ? מעבר לכך, איזו תועלת יש בחשיבה ביקורתית, אם המטרה רק להגן על השקפה, ואין כלל נכונות לשנות את הדוגמות הבסיסיות. אפשר אולי להסביר מצוות ורעיונות, אך אין כל משמעות לדיון על עצם העניין אם כל דעה סוטה הינה "כפירה".
כמובן שביקורתי לא היתה מכוונת אליך שמתוך דבריך פה בפורום ניכרת השקעה רבה בחשיבה מחוץ לקופסא החרדית הטוטאליטארית.
ועדיין נצטרך להישאר ללא הסכמה, כי אתה שוב טוען שזה חילוק כמותי בלבד, מה שבעיניי מסוג הטענות שמונעות כל ביקורת ושינוי.
ישנם שני יסודות שהיוו חלק מהמהפכה של עידן הנאורות, חשיבה עצמאית ביקורתית, וחירות הפרט, שהתבארו בהרחבה ע"י קאנט, ושניהם פסחו לגמרי על החברה החרדית, וזאת כשיטה ולא רק קצת פחות וקצת יותר, במערב היה לפני ואחרי, והחברה החרדית נשארה בלפני, ניתן להצדיק זאת בטענה שערכים אלו אינם ערכי התורה (עי' איסור קריאה בספרים חיצונים, ודין מורידין ולא מעלין וכו'), אבל לא לומר שהם קיימים בחברה הזו.
בעצם, הדילמה הגדולה של מי שגדל על ברכי שתי התרבויות האלה היא לבחור בין שניהם, אינני מאמין שניתן להישאר חרדי עם אימוץ ערכי המערב, זה דומה לרמב"ם שחשב לגשר בין התורה לפילוסופיה ויצר תורה חדשה לגמרי שאינה זו שלפנינו, וכאן כבר אנו נכנסים לשאלה אחרת שאלת גבולות הפרשנות שאין כאן מקומה.
נשלח ב-26/11/2015 09:25
oפקן כתב:
יש טענה שחוזרת על עצמה לגבי כל ביקורית שמופנית לציבור החרדי, והיא טענתך יש הגונים ולא הגונים רצוי ומצוי וכו׳, והיא עצמה חלק מהבעיה החרדית עצמה, כי הביקורת היא על השיטה עצמה ולא על החרדים כבני אדם, ציבור שלם שמסרב לקבלת ביקורת ולא מתנהל בו שום דיון רציני על הנחות היסוד שלו, ושלכל ביקורת שמושמעת נגדו נבנים תילי תילים של הצדקות העיקר לא לשנות כלום, זה ציבור שנידון להתנוונות ולהשחתה, הלא תדע מה קרה בתקופת ההשכלה, ומה יקרה אם וכאשר יופיעו רוחות שאינן מצויות מה ישאר מכל זה, הלא את הכל ישא הרוח.
אינני יודע אם מותר לטעון כאן טענות שיש בהן ריח פוליטי, אבל זכינו בדורינו לגילוי נפלא כאשר מול עינינו קבוצת עסקנים שניהלה ביד רמה את הציבור החרדי עם חרמות והקצנה נוראה במשך עשרות שנים הפכה למוקצה מחמת מיאוס, הלא היה ראוי שהתופעה הזאת תביא לחשבון נפש נוקב בציבור החרדי, ומאומה לא קורה, והציבור הזה הולך ושוקע בתוך הבוץ, כאשר מה שעוד נשאר מאלילות הדעת תורה שעליה היא ישבה מתנפץ למול עינינו באדיבות כל הצדדים, ככה נראים הדברים בחברה שאין בה תרבות דיון וחשיבה ביקורתית, מה תהיה סוף הסדרה המרתקת הזאת אינני יודע אבל מה שבטוח שיהיה מאוד מעניין בעשרות השנים הבאות.
וכפי שהיה נוהג לומר א"מ ע"ה, אבוי יהיה ליהדות הדתית אם יהיה רנסנס תרבותי חילוני.
11
