| נשלח ב-13/12/2015 15:52 |
 |
| |
זמן המולד הממוצע
שלום וברכה,
אשמח לשתף אתכם ולשמוע את חוות דעתכם על מאמר נוסף, הפעם בעניין אורך המולד הממוצע (כט יב תשצג).
המאמר מאריך בשאלות: עד כמה זמן זה מדויק, איך הצליחו להגיע לרמת דיוק זו, מה היו השיטות האחרות בעולם העתיק, וכמובן - דעות גדולי ישראל השונות האם שיעור זה מסיני וכד' או בדרכים טבעיות.
אצרף פה את הפתיחה הקצרה למאמר:
מה יוסיף המאמר הזה? הרי בוודאי כבר דיברו על כך... ההנחה היא שרוב הקוראים אינם בקיאים במקורות העתיקים, לא עיינו בהם במקור, ולא חישבו את התוצאות בעצמם. לכן כשהם מעיינים במאמרים שונים שדנים בהשוואות אלו, הם יכולים להתפלא על תוצאות ומסקנות שונות בין המאמרים והמקורות השונים, ואין להם דרך פשוטה לבודקם. כמו כן האסטרונומים נוהגים לציין את אורכי המולד כיממות עם שבר עשרוני, דבר המקשה על הבנת התוצאה בפועל, ובפרט שההבדלים בין המקורות השונים הם סביב הסיפרה החמישית לאחר הנקודה. קושי נוסף הוא בלימוד ספרי התכונה היהודיים, שדנו רבות בסוגיית המולד הממוצע והעלו סברות וחידושים רבים בנושא, אך ספרים אלו אינם מצויים לכל, ורוב הקוראים לא ילמדו אותם על מנת ללקט מהם את חידושיהם. על כן חשוב שיהיה מאמר שמביא את כל המקורות המרכזיים, עם חישובים מדויקים - בלי לעגל (עיגולים גסים גרמו לשגיאות במאמרים מסויימים), עם השוואות מתאימות בין הערכים השונים (שבהן כל הערכים מדויקים), עם חישוב מדויק (ככל הניתן) של הזמן האמיתי שהיה בעבר (דבר שגם במקורות מכובדים לא תמיד נעשה), בתוספת הסברים ונוסחאות הניתנים לבדיקה (לא רק מספרים), מקורות נגישים, ליקוט של כל החידושים והסברות שבספרי התכונה היהודיים (כשלושים ספרים), והכל מתורגם למספרים קריאים ומובנים - עם דקות ושניות. ולסיום - מלוקטות כל השיטות השונות ביחס למקור דבריו של רבן גמליאל על המולד, גם השיטות הידועות פחות, ודיון בדבריהם.
http://daf-yomi.com/data/uploadedfiles/DY_item/31693-sfile.PDF
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2015 22:45 |
|
| |
הערכה כללית:
כדאי לשים לב לחילוקים שונים בין לוחות שנה:
א. האם לוח השנה לוניסולארי או סולארי או לונרי
ב. האם לוח השנה אסטרונומי או אריתמטי
ג. האם לוח השנה מתייחס לשנים טרופיות או לשנות כוכבים
ד. אימתי תחילת יום, תחילת חודש, ותחילת שנה
ה. האם החישוב עפ"י ירח ממוצע או ירח אמתי, שמש ממוצעת או שמש אמתית
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2015 18:16 |
|
| |
תודה על המידע המעניין, רק חסר הקישור...
אמנם במאה ה-13 כבר היו הרבה ערכים חדשים למולד הממוצע, כמו שהבאתי במאמר בהערה 29.
(לעיקר נושא המאמר מעניין יותר הזמן בתקופת התנאים וכו')
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2015 17:32 |
|
| |
מטון על סמך תגליתו התקין לוח לוניסולארי שהיוונים מעולם לא השתמשו בו. יותר מ-200 שנה קודם לכן, בסין כבר השתמשו בלוח לוניסולארי בו הוסיפו 7 חודשי לבנה (בלשון סינית המלה יואה, שבמקור היתה ציור של הירח המולד, משמעותה הן הלבנה והן חודש) במהלך מחזור של 19 שנה. בשנת 1280 האסטרונום הסיני סוצ'י התקין לוח שנה ששימש את שושלות יואן ומינג במשך כ-360 שנה. בלוח סוצ'י זמן המולד הממוצע 29.530593 שלפי המדע בימינו זה קצת מדויק יותר מאשר זמן המולד של קידינו, היפרכוס ורבן גמליאל.
מאמר על הלוח הסיני:
תוקן על ידי מם80 ב- 15/12/2015 18:11:13
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2015 16:27 |
|
| |
תודה על המידע
אכן הבאתי את מטון ואת המחזור שלו במאמר (פרק ח שיטה ד, ובהערה 56)
אך על מחזור ג'אנג לא שמעתי. בינתיים מבדיקותי לא מצאתי, אז אשמח למראה מקום קישור וכו'.
שוב תודה רבה!!!
תוקן על ידי אביגדור_א ב- 15/12/2015 16:31:00
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2015 14:08 |
|
| |
| מם80 כתב: |  | האסטרונומים הסינים, הבבלים והיוונים הקדומים גילו שבמחזור של 19 שנים טרופיות יש 235 חודשים ממוצעים (מה שנכון בקירוב של כשעתיים) וסברו שזה יחס מן השמים, שנקרא בסין מחזור ג'אנג ובמערב מחזור מטוני.מאחר ש: 235 = 19*12 + 7, זה היה היסוד לעיבור שנה בלוחות השנה הקדומים הסיני והבבלי ובלוח העברי שתיקן הלל השני.
תוקן על ידי מם80 ב- 15/12/2015 02:49:26
|
|
מטון הוא האסטרונום היווני שלא מיוחס גילוי המחזור של 19 השנים, לכן הוא נקרא על שמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/12/2015 02:24 |
|
| |
האסטרונומים הסינים, הבבלים והיוונים הקדומים גילו שבמחזור של 19 שנים טרופיות יש 235 חודשים ממוצעים (מה שנכון בקירוב של כשעתיים) וסברו שזה יחס מן השמים, שנקרא בסין מחזור ג'אנג ובמערב מחזור מטוני.
מאחר ש: 235 = 19*12 + 7, זה היה היסוד לעיבור שנה בלוחות השנה הקדומים הסיני והבבלי ובלוח העברי שתיקן הלל השני.
תוקן על ידי מם80 ב- 15/12/2015 02:49:26
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2015 20:49 |
|
| |
יישר כוח ותודה
אני שמח שיש כאן כאלה שמבינים בתחום היטב...
לגבי אסטרופדיה וויקיפדיה - אתה צודק שיש מקורות טובים מהם. אבל אני רוצה להדגיש - שמי שלא קרא את המאמר לא יבין אותך לא נכון - המקורות לנתונים העיקריים הם בהחלט אמינים (למשל: הערך היווני, שהוא החשוב ביותר להלכה - בוודאי שהבאתי אותו ממקורו הראשוני - אלמגסט). במקרים מסוימים לגבי פרטים מסוימים, שלא מצאתי להם מקור טוב יותר, הבאתי מאסטרופדיה שהיא אנציקלופדיה סגורה לקהל, הנכתבת רק ע"י פיזיקאים ואסטרונומיים. ובמקרים מעטים מויקיפדיה האנגלית, להבדיל מהעברית שהרבה פחות אמינה. אבל שוב, בעיקרון אתה צודק (אלא שאחרי הכל אני לא ממש אסטרונום עם מקורות יותר טובים בכל הפרטים).
לגבי הנתונים העשרוניים - כן הבאתי את המקור הבבלי בבסיס 60 (31 29 50 8 20) אבל המרתי אותו גם לעשרוני (עם 12 ספרות אחר הנקודה לצורך דיוק רב) כדי שיהיה קל להשוות בין מקורות שונים. חייבים להשתמש בהמרה מסויימת כדי להשוות בין ערכים שונים שנכתבו בדרכים שונות.
לגבי בני המאיה - הבאתי בהערה שיש גירסאות שונות.
שוב תודה
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2015 10:39 |
|
| |
.
עבודה יפה.
קראתי רק ברפרוף, רק שלוש הערות:
1.
אתה משתמש במקורות שונים, בעלי רמת אמינות שונה. ויקיפדיה ואסטרופדיה הם לא מקורות טובים דיים, לפעמים יש בהם גם טעויות. למשל, לתת חישוב עשרוני בשם אסטרונום בבלי - זו טעות, הם לא עבדו בבסיס עשרוני אלא בסיס 60, וזה גורם לעיגולים שמציגים טעויות.
נאסא מפרסמים נתונים מצויינים, למה ללכת לכל מיני ויקי'ס כשיש מקורות טובים? חישוב קצב האטת כדור הארץ עושים לפי האלגוריתמים של ז'אן מיאוס.
2.
בנתונים שמביאים בשם בני המאיה צריך לזכור שמידת האיכות של תרגום דבריהם אינה טובה מספיק. יש לא מעט מחלוקות בין המלומדים שפענחו את כתביהם למה בדיוק התכוונו. לא ברור כמה התרגומים של החישובים שלהם מדוייקים.
בעיה דומה קיימת לגבי הכשדים. ברוב המקרים, מה שמובא בשם הכשדים, הובא מכלי שני או שלישי, ולא מכתבי הכשדים עצמם. יש לקחת בחשבון כי כאשר הרמב"ם או אבן עזרא כותבים משהו לגבי הכשדים - זו מסורת שהגיעה אליהם - גם הם לא קראו את דברי הכשדים.
3. לא ברור מה המקור לחישובי המצרים הקדמונים. בדרך כלל, מה שאנו יודעים עליהם, גם הוא מגיע מכלי שני ושלישי - דרך כתבי אסטרונומים יווניים מאוחרים מהם. בכל אופן, לוח השנה המצרי הקדום, התעלם לחלוטין מחודשי הלבנה.
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
