| נשלח ב-20/12/2015 20:24 |
 |
| |
תחושה קשה
שקלתי אם לכתוב את זה בכלל, אם יש טעם לשתף אתכם, אך לבסוף החלטתי לא לשמור בבטן.
בשבוע שעבר התמזל מזלי הטוב וזכיתי להשתתף בהופעה של פרחי מיאמי. מראש לא תכננתי להסריט כי כך כי אני אוהבת להנות מהמופע, אך ככל שהמקהלה הופיעה בהופעה, הרגשתי שאני רוצה לשתף אתכם בשמחה. נכון, זו היתה ההחלטה שלי בלבד ואף אחד לא הכריח אותי לעשות זאת, ועל כך אין לי שום טענות.
מה שכן, הסרטתי כמעט כל שיר, אף כתבתי לעצמי את סדר השירים שלא אשכח, בכדי שאוכל לכתוב לכם סיקור. ולאחר מכן, נתתי מזמני בכדי לכתוב את הסיקור ולהעביר את התמונות והסרטונים בכדי שתוכלו להנות מהם.
כאשר אני רואה שבדיוק 5 חברי פורום כתבו והשתתפו באשכול ושיש למעלה מאלפיים צפיות ( נוציא מהפונקציה את הפעמים הרבות שאני, נטסון ומיאמוש נכנסו לאשכול ) נותרתי עם תחושה קצת קשה. ידוע לי שזה פורום פתוח לכל ושצריך אישור כתיבה בלבד. אינני יודעת מהו מספר המורשים לכתיבה כאן, אך אין לי ספק שזה יותר מחמישה איש. אני לא צריכה שתקנו לי פרחים ואפילו לא צריכה שתגידו לי תודה - הרי כבר אמרתי, זו היתה הבחירה שלי להסריט - אך אפילו לא להשתתף באשכול, לדון בהופעה, בשירים החדשים, באיכות ההופעה, נאדה. זה כבר הפך לסוג של ניצול.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2016 07:31 |
|
| |
| משוררששיער כתבה: |  |
| מיאמוש כתב: | | משורר,אני מסכימה איתך ברוב דבריך. כללת בדבריך המון נקודות נכונות. שמח לשמוע על ההסכמה (ברוב הדברים, כמובן). אך יש לי שאלה,אשכול "שיחה בפורום" לא אמור להיות אשכול על הפרחים דווקא. זהו אשכול מזווית אישית שכל אחד מחברי הפורום כותב את הגיגיו האישיים. האם לדעתך יש פסול באשכול כזה? הוא מוריד מרמתו של הפורום? כאשר חברים 'גולשים' מנושא האשכול לפסים אישיים,אני מבינה שזה ממש לא בסדר.אבל אם זה באשכול המיועד לכך? ראשית: חשוב לי לציין כי אני מאד מקווה שאיני אשם בשימוש הדליל מעט באשכול "שיחה בפורום" בתקופה האחרונה. אין לי כל כוונה לשמש כמשבית השמחות. לגוף דברייך: איני רוצה לשוב ולהאריך, אך אם תקראי שוב את דבריי בשימת לב תמצאי כי דבריי כלל לא כוונו בכדי להטיל כל פסול באשכול "שיחה בפורום". ההיפך הוא הנכון: מדובר באשכול מעניין בו משתפים החברים מהגיגיהם השונים, ופעמים רבות מאד הוא מחויב המציאות מרובת הגוונים. דברי כוונו אל תוכנם של מספר הודעות שמצאו את מקומם אליו: ודאי שבאשכול זה לא יהיו להודעות תוכן מיאמיסטי [שכן אם הם היו נושאים בקרבם תוכן שכזה, הם ככל הנראה היו עושים את דרכם אל האשכול הייעודי]; ההודעות שימלאו אותו יעסקו בכל נושא אחר בעולם מלבד נושא הפורום. כוונתי היתה רק להפנות אלומה דקיקה של אור אל הנמנעים של אותם ההודעות. חלק גדול של ההודעות אכן ממוען אל כלל החברים, ומשכך יכול כל אחד למצא בו ענין, אלא שמפה ומשם היה נדמה כי משום מה [אולי לסוד הכוכבית הפתרונים...] מציפים אותו הודעות שונות הממוענים לחבר/ת פורום בודד/ה. - איני סבור שיש צורך בדוגמאות, אולם בכדי לוודא שדבריי הובנו די צרכם אפרט מעט: כשמאן דהו פונה בהודעת ברכה לקראת בוקר צהריים או ערב, כמו לקראת שבת יום טוב או מועד – הוא פונה אל כלל חברי הפורום. אתמקד אף יותר, ואשתמש, ברשותך, בדוגמא מהודעה שלך [הינך רשאית, כמובן, לצנזר את דבריי אלו]: כשאת פונה בהודעה אודות מבחן כזה או אחר שעלייך לעבור או לחילופין שעברת – את פונה אל כלל חברי הפורום ומשתפת עמם את תחושת הדאגה לפניו וההקלה לאחריו. כל אחד, אם רק ירצה, יכול בקלות להזדהות עם התפילות להצלחה לפניו או עם צהלות השמחה אחריו. בשונה מההודעות הללו, ישנם הודעות המופנות אל החבר/ה הבודד/ה, כשהצופה מהצד אינו יכול למצוא בהם כל ענין. אתפלסף מעט ואחדד: הבעיה אינה נעוצה בכך שהקורא אינו יכול למצוא בהם ענין, אלא בכך ששולח ההודעה מתעלם במופגן מקיומו של הקורא. מעט חשיבה תבונן את הנקודה הזו] - להודעות אלו, לדעתי, משקל קטן בנפח הפורום, אולם משקל מעט גדול יותר באווירת הפורום. לאווירה זו יכולה להיות תוצאות שונות, כשבדבריי נמנעתי בכוונה תחילה מלציין כמה מהם, והעליתי על נס קטן רק אחד מהם, המזוהה ישירות עם נשוא אשכול זה: אותה תחושה קשה עליה שוחחה greenie. חשוב לי להבהיר: לא היתה לי בדבריי אלו כל כוונה להיות מוכיח בשער. פשוט שמתי ליבי שבזמן האחרון תחושות שונות עלו מכיוונם של חברי פורום שונים, אם זו greenie באשכול הנוכחי ואם זו לבבית באשכול סמוך, וכשחלקם נתקלו במעט חוסר הבנה, היתה לי בדבריי אלו כוונה להיות פותח השער, ולנסות לתרגם את התחושות לאותיות. דומני שכל אחד או אחת שיקראו את דבריי מילה במילה, ואולי חשוב מכך: ישתמשו מעט בדמיון מודרך בכדי להפנים את הנכתב בין מילה למילה, יבינו [איני יודע אם יסכימו, אך בהחלט יבינו] בדיוק אל מה כיוון המשורר... |
|
|
|
אני מבינה למה התכוונת. אכן יש הודעות שלדוגמא אני ומהעללו מתדיינות על משהו שלחברי הפורום אין מושג בו,וזה באמת לא בסדר. לקחתי את הערתך לתשומת ליבי,ובע"ה ההודעות שייכתבו בשיחה בפורום יכללו הודעות שמשתפות את כלל הקוראים והכותבים בפורום. )זה בסדר גמור הדוגמא,למה שאצנזר?:-) כך,אגב,הבנתי טוב יותר למה התכוונת) אני שמחה שכתבת את הענין,ובע"ה עוד הפורום יפרח ויגדל;-) נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2016 00:07 |
|
| |
| משוררששיער כתב: | | לא נותר לי, אפוא, אלא לחתום את דבריי בתקווה, שעבורי אישית מאד מאד חשובה: דבריי נכתבו מתוך גישה - וקרמו אותיות ומילים מתוך הרגשה - רחוקה כרחוק מזרח ומערב מכל האשמה או הטלת אחריות. אני מאד מאד מקווה שכלל הקוראים זיהו בדבריי מאמר פסיכולוגי לחקר מהות האנושיות לצד מאמר פילוסופי קטנטן לחקר מהות הבמה הציבורית, ולא חלילה נאום 'אני מאשים' השני. אם מאן דהו ראה בטעות איזו האשמה במהלך השיחה – עמו הסליחה. אם מאן דהוא מתעקש לראות בהם איזו האשמה – I rest my case... |
|
אני בכל אופן סולח לך- אדון צעיר כארז!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2016 22:08 |
|
| |
| משוררששיער כתב: | |
| netson כתב: |  | משורר- אני לא יודע מאיפה להתחיל... ראשית בתגובת שרשרת אחת מצית את כל הנושא... בעצם הקפת את הפורום מכל הזוויות האפשריות. היו חלקים שנהניתי לקרוא והיו חלקים שהתאכזבתי לקרוא אבל זו המציאות... חלקן היו גלויות וידועות לי וחלקן היו בתת מודע אצלי רק שלא תמיד עשיתי את 'המכה בפטיש' כדי שיחלחלו להכרתי.
בין לבין הבנתי (התחלתי להבין...) את כיוונך בכל מיני דברים וסיטואציות שהתרחשו וכנראה ולצערי ימשיכו להישאר ב'עולם המחשבה'.
והנה, אתה במקטע אחד מיצית את מערבולת התחושות העוברת על הקורא... אני לא בטוח שהקורא יבין, בטח לא את דברים שנמצאים אצלי בעולם המחשבה כתוצאה מהתכתבות ביני לבינך.
|
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2016 03:48 |
|
| |
לא נותר לי, אפוא, אלא לחתום את דבריי בתקווה, שעבורי אישית מאד מאד חשובה: דבריי נכתבו מתוך גישה - וקרמו אותיות ומילים מתוך הרגשה - רחוקה כרחוק מזרח ומערב מכל האשמה או הטלת אחריות. אני מאד מאד מקווה שכלל הקוראים זיהו בדבריי מאמר פסיכולוגי לחקר מהות האנושיות לצד מאמר פילוסופי קטנטן לחקר מהות הבמה הציבורית, ולא חלילה נאום 'אני מאשים' השני. אם מאן דהו ראה בטעות איזו האשמה במהלך השיחה – עמו הסליחה. אם מאן דהוא מתעקש לראות בהם איזו האשמה – I rest my case...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2016 03:47 |
|
| |
| קוףמכוער כתב: | | שלום לכם יקרים!
כשאני מחליט להגיב- אני עושה זאת. למרות שאתמול התחלתי במלאכה אך
לא הספקתי לסיימה הרשו נא לי לסיים באשכול קדוש ונכבד זה.
גריני- אני חושב שמגיע לך צל''ש לא על טרחתך המרובה לטוס בשמי האוקיינוס ולהגיע לוס-אנג'לסה בכדי שאנו
נשב כאן ונקרא את המכתב המיוחד. אכן- וודאי ובוודאי שמגיע לך קרדיט על כך אך ברגע זה כוונתי היא שמגיע לך צל''ש על עצם האומץ לכתוב את כאבך ולשתף אותנו בזה!
מצטרף. רק אל תשכח ליידע אותנו אימתי והיכן
בדיוק יתקיים טקס הענקת הצל"שים.
ומה אומר? והיאך אצטדק? הלא בוש ונכלם אני פעמיים. פעם אחת על עצם זה שלא נכנסתי לכאן יובל ויבלות ופעם שנייה על עצם זה שרק היום אני כותב לך תודה על הסיקור. אנא סלחי לי ותכופר בעדי.
שריונה- מהכירות אותי את כתיבתך מכיר אני את סגנונך והלא וודאי כתבת מה שכתבת בציניות ואולי אף
בכאב עצור על עצם כך שאת זוכה להתייחסות רק שמדובר בלהעיר ולא להאיר. אבל רוצה אנוכי הקטן להרגיעך שהלא כבר אמר החכם מכל אדם: ''כי את אשר .יאהוב. יוכיח''. אז לכן אל ירע נפשך.
משוררשיערר- מאין באת אדון צעיר? כתיבתך היא מן המשובחות וחבל שעיננו אותך אחת לשנה רואות.
תודה תודה. אמנם כבר אמר המשורר "עם שאין לו עבר – ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל", אולם אני מתרכז פחות ב"מאין באת" ויותר ב"לאן אתה הולך". זאת משום שלדעתי, עם שיביט רק בעברו – ההווה שלו ידולדל, וללא ספק יפסיד את עתידו.
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2016 03:45 |
|
| |
| רבקה_הקלה כתב: | |
בלי להבין הרבה
איזו ענווה...
ובלי להתעמק- נהניתי מאד!!!
איזו הכרת תודה... |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2016 03:43 |
|
| |
| netson כתב: | | משורר- אני לא יודע מאיפה להתחיל... ראשית בתגובת שרשרת אחת מצית את כל הנושא... בעצם הקפת את הפורום מכל הזוויות האפשריות. היו חלקים שנהניתי לקרוא והיו חלקים שהתאכזבתי לקרוא אבל זו המציאות... חלקן היו גלויות וידועות לי וחלקן היו בתת מודע אצלי רק שלא תמיד עשיתי את 'המכה בפטיש' כדי שיחלחלו להכרתי.
בין לבין הבנתי (התחלתי להבין...) את כיוונך בכל מיני דברים וסיטואציות שהתרחשו וכנראה ולצערי ימשיכו להישאר ב'עולם המחשבה'.
והנה, אתה במקטע אחד מיצית את מערבולת התחושות העוברת על הקורא...
בעיקרון עם כל הדברים אני מסכים איתך למעט אולי כמה פרטים ספציפים...
ובכן: זה נכון שאין גדודים שמחכים בשקיקה לתגובה זו או לידיעה כזו או אחרת (ולמרות זאת ישנם כאלו שעדיין שולחים הודעות פרטיות{כדבריך}). ומאידך גיסא להמון צופים יש כאן אינטרנט כשר כך שהדוגמא ממס' הצפיות ביוטיוב אינה יכולה להיות במקרה דנן, מדד.
נכון מאד. ובכל זאת, חוסר הפרופורציה די מעיד על עצמו, לדעתי כמובן.
הנני רוצה לנצל כבר את ההזדמנות שאני מגיב שוב באשכול זה ולכתוב שבמקרה הספציפי של גריני אני זה שגרמתי לכך (ללא כל כוונה) שמס' הצפיות יהיה גבוה, עקב זה שערכתי המון את האשכול בשעת הטמעת הסרטונים..
בהקשר של ההודעות האישיות הייתי מחדד עוד קצת את הדברים ואולי לכך גם כיוונת....
כאשר ישנם יותר מידי הודעות בין חברי הפורום העוסקים בין אחד לרעהו או אחת לרעותה (ובכל אופן לא באספקט המוזיקלי של הפורום) זה יכול מעט להרתיע מחדשים להצטרף(אך יכול לפעול בדיוק בכיון ההפוך), כיון שכביכול זה 'מכריח' להיפתח לאחרים(דבר שלא קרה ולא יקרה כאן בפורום לעולם ולא אתן לזה יד להתבצע כל עוד אני מנהל. כמובן שאם אחת לרעותה בהסכמתה או אחד לשני רוצה קשר אז בבקשה...) ואלו -בעיקר החדשים- מחפשים את פרחי מיאמי יותר מאשר את חברי הפורום...
כאן נגעת בתוצאה נוספת העלולה להסתעף מהנקודה עליה הצבעתי. היא בהחלט יכולה להיות נכונה, אם-כי אני אישית איני מזדהה עמה, וזאת מהסיבה הפשוטה שהיא מתחילה ומסתיימת בדמיון האדם, ואילו החברים מצידם לא עשו כל פעולה או חוסר פעולה המכילה מסר מסוג זה. דוק ותמצא.
עם כל זאת מטרת אשכול 'שיחה בפורום' היתה מעין 'הוצאת קיטור', כלומר שכלל הנושאים שבעולם חוץ ממיאמי יכתבו באשכול זה, וכך, ורק כך יוכלו האשכולות לשמור על צביונם ולא ירדו לטמיון בתגובות סרק. ואם עסקינן בהשוואה לפורומים אחרים, אז הנני חושב שלפורום שלנו יש מקום של כבוד בנקודה זו(בהתחשב בעיקר בחתך הגילאים וד"ל).
ראה את דבריי בתגובה לעיל.
כמו"כ ראוי לציין שמה שמחזיק אותי בתור כותב ומנהל זה שהכותבים הרלוונטים כותבים תגובות עומק ותגובות ענינייות יהיו הנושאים אשר יהיו ולא סתם קשקשת(ואני לא מציע לחשוב מה יקרה יום אחד במידה וכזה דבר יתרחש...).
אני גם-כן לא מציע לחשוב "מה יקרה יום אחד במידה וכזה דבר יתרחש", ולו משום העובדה שאתה עלול לפרוש ממלאכת הניהול...
נראה לי שקצת סטיתי מהנושא אבל בכל אופן הרי הגבתי לך משורר:) - (תרתי משמע)
מדוע סטית מהנושא? זה בדיוק הנושא – לבטא את תחושותיך ולשתף את תובנותיך באשר למבנה הפורום.
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2016 03:40 |
|
| |
| מיאמוש כתב: | | משורר,אני מסכימה איתך ברוב דבריך. כללת בדבריך המון נקודות נכונות. שמח לשמוע על ההסכמה (ברוב הדברים, כמובן). אך יש לי שאלה,אשכול "שיחה בפורום" לא אמור להיות אשכול על הפרחים דווקא. זהו אשכול מזווית אישית שכל אחד מחברי הפורום כותב את הגיגיו האישיים. האם לדעתך יש פסול באשכול כזה? הוא מוריד מרמתו של הפורום? כאשר חברים 'גולשים' מנושא האשכול לפסים אישיים,אני מבינה שזה ממש לא בסדר.אבל אם זה באשכול המיועד לכך? ראשית: חשוב לי לציין כי אני מאד מקווה שאיני אשם בשימוש הדליל מעט באשכול "שיחה בפורום" בתקופה האחרונה. אין לי כל כוונה לשמש כמשבית השמחות. לגוף דברייך: איני רוצה לשוב ולהאריך, אך אם תקראי שוב את דבריי בשימת לב תמצאי כי דבריי כלל לא כוונו בכדי להטיל כל פסול באשכול "שיחה בפורום". ההיפך הוא הנכון: מדובר באשכול מעניין בו משתפים החברים מהגיגיהם השונים, ופעמים רבות מאד הוא מחויב המציאות מרובת הגוונים. דברי כוונו אל תוכנם של מספר הודעות שמצאו את מקומם אליו: ודאי שבאשכול זה לא יהיו להודעות תוכן מיאמיסטי [שכן אם הם היו נושאים בקרבם תוכן שכזה, הם ככל הנראה היו עושים את דרכם אל האשכול הייעודי]; ההודעות שימלאו אותו יעסקו בכל נושא אחר בעולם מלבד נושא הפורום. כוונתי היתה רק להפנות אלומה דקיקה של אור אל הנמנעים של אותם ההודעות. חלק גדול של ההודעות אכן ממוען אל כלל החברים, ומשכך יכול כל אחד למצא בו ענין, אלא שמפה ומשם היה נדמה כי משום מה [אולי לסוד הכוכבית הפתרונים...] מציפים אותו הודעות שונות הממוענים לחבר/ת פורום בודד/ה. - איני סבור שיש צורך בדוגמאות, אולם בכדי לוודא שדבריי הובנו די צרכם אפרט מעט: כשמאן דהו פונה בהודעת ברכה לקראת בוקר צהריים או ערב, כמו לקראת שבת יום טוב או מועד – הוא פונה אל כלל חברי הפורום. אתמקד אף יותר, ואשתמש, ברשותך, בדוגמא מהודעה שלך [הינך רשאית, כמובן, לצנזר את דבריי אלו]: כשאת פונה בהודעה אודות מבחן כזה או אחר שעלייך לעבור או לחילופין שעברת – את פונה אל כלל חברי הפורום ומשתפת עמם את תחושת הדאגה לפניו וההקלה לאחריו. כל אחד, אם רק ירצה, יכול בקלות להזדהות עם התפילות להצלחה לפניו או עם צהלות השמחה אחריו. בשונה מההודעות הללו, ישנם הודעות המופנות אל החבר/ה הבודד/ה, כשהצופה מהצד אינו יכול למצוא בהם כל ענין. אתפלסף מעט ואחדד: הבעיה אינה נעוצה בכך שהקורא אינו יכול למצוא בהם ענין, אלא בכך ששולח ההודעה מתעלם במופגן מקיומו של הקורא. מעט חשיבה תבונן את הנקודה הזו] - להודעות אלו, לדעתי, משקל קטן בנפח הפורום, אולם משקל מעט גדול יותר באווירת הפורום. לאווירה זו יכולה להיות תוצאות שונות, כשבדבריי נמנעתי בכוונה תחילה מלציין כמה מהם, והעליתי על נס קטן רק אחד מהם, המזוהה ישירות עם נשוא אשכול זה: אותה תחושה קשה עליה שוחחה greenie. חשוב לי להבהיר: לא היתה לי בדבריי אלו כל כוונה להיות מוכיח בשער. פשוט שמתי ליבי שבזמן האחרון תחושות שונות עלו מכיוונם של חברי פורום שונים, אם זו greenie באשכול הנוכחי ואם זו לבבית באשכול סמוך, וכשחלקם נתקלו במעט חוסר הבנה, היתה לי בדבריי אלו כוונה להיות פותח השער, ולנסות לתרגם את התחושות לאותיות. דומני שכל אחד או אחת שיקראו את דבריי מילה במילה, ואולי חשוב מכך: ישתמשו מעט בדמיון מודרך בכדי להפנים את הנכתב בין מילה למילה, יבינו [איני יודע אם יסכימו, אך בהחלט יבינו] בדיוק אל מה כיוון המשורר... |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2016 03:37 |
|
| |
| greenie כתב: | | וואו! תודה רבה על ההשקעה בתגובה כה מפורטת, סוציאולוגית וארוכה.
חן חן על ההודאה. בכך חסכת ממני פתיחה של אשכול "תחושה קשה – העונה השנייה"...
למרות שתחושתיי באמת היתה כך לאחר ההשקעה והמאמצים, אני נוטה להסכים איתך לגבי המסקנה.
שמח לשמוע על ה(נטייה ל)הסכמה.
אשאיר את האשכול בגדר מה שנקרא בלשון העם האמריקני: VENT.
לדעתי אשכול זה מכיל בקרבו הרבה מעבר ל- vent. הוא העמיד דיון שכלתני לחקר ליבו של פורום לאור הקושיות, לצד חקר נפשם של התנהגויות אנושיות. |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2016 09:51 |
|
| |
שלום לכם יקרים!
כשאני מחליט להגיב- אני עושה זאת. למרות שאתמול התחלתי במלאכה אך
לא הספקתי לסיימה הרשו נא לי לסיים באשכול קדוש ונכבד זה.
גריני- אני חושב שמגיע לך צל''ש לא על טרחתך המרובה לטוס בשמי האוקיינוס ולהגיע לוס-אנג'לסה בכדי שאנו
נשב כאן ונקרא את המכתב המיוחד. אכן- וודאי ובוודאי שמגיע לך קרדיט על כך אך ברגע זה כוונתי היא שמגיע לך צל''ש על עצם האומץ לכתוב את כאבך ולשתף אותנו בזה!
ומה אומר? והיאך אצטדק? הלא בוש ונכלם אני פעמיים. פעם אחת על עצם זה שלא נכנסתי לכאן יובל ויבלות ופעם שנייה על עצם זה שרק היום אני כותב לך תודה על הסיקור. אנא סלחי לי ותכופר בעדי.
שריונה- מהכירות אותי את כתיבתך מכיר אני את סגנונך והלא וודאי כתבת מה שכתבת בציניות ואולי אף
בכאב עצור על עצם כך שאת זוכה להתייחסות רק שמדובר בלהעיר ולא להאיר. אבל רוצה אנוכי הקטן להרגיעך שהלא כבר אמר החכם מכל אדם: ''כי את אשר .יאהוב. יוכיח''. אז לכן אל ירע נפשך.
משוררשיערר- מאין באת אדון צעיר? כתיבתך היא מן המשובחות וחבל שעיננו אותך אחת לשנה רואות.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2016 22:00 |
|
| |
| משוררששיער כתב: | | אתנצל מראש על ההארכה. חוסר הזמן מנע ממני את מלאכת העריכה. ואם הארכתי במקום שהיה לי לקצר - יכפר בעדי את שהחושך בורא והאור יוצר.
תוקן על ידי משוררששיער ב- 05/01/2016 23:54:21 |
|
בלי להבין הרבה ובלי להתעמק- נהניתי מאד!!!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2016 00:58 |
|
| |
ועוד הערה ששכחתי לכתוב. לפעמים עקב מיעוט המגיבים לא יכול להיות(גם אם רוצים) דיון עניני, כך שבסופו של דבר הענין תלוי בתדירות הכניסה של כל אחד ואחת .מחברי/חברות הפורום. אומר כך: אם פחות ידונו בעניין האיחולים או שאר ירקות ויכנסו לכלל האשכולות המענינים שיש ויפתחו אותם בתגובות חדשות, זה יעזור מאוד. תגובתי היא כללית ולא מכוונת באופן אישי למישהוא /מישהי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2016 21:39 |
|
| |
משורר- אני לא יודע מאיפה להתחיל... ראשית בתגובת שרשרת אחת מצית את כל הנושא... בעצם הקפת את הפורום מכל הזוויות האפשריות. היו חלקים שנהניתי לקרוא והיו חלקים שהתאכזבתי לקרוא אבל זו המציאות... חלקן היו גלויות וידועות לי וחלקן היו בתת מודע אצלי רק שלא תמיד עשיתי את 'המכה בפטיש' כדי שיחלחלו להכרתי.
בין לבין הבנתי (התחלתי להבין...) את כיוונך בכל מיני דברים וסיטואציות שהתרחשו וכנראה ולצערי ימשיכו להישאר ב'עולם המחשבה'.
בעיקרון עם כל הדברים אני מסכים איתך למעט אולי כמה פרטים ספציפים...
ובכן: זה נכון שאין גדודים שמחכים בשקיקה לתגובה זו או לידיעה כזו או אחרת (ולמרות זאת ישנם כאלו שעדיין שולחים הודעות פרטיות{כדבריך}). ומאידך גיסא להמון צופים יש כאן אינטרנט כשר כך שהדוגמא ממס' הצפיות ביוטיוב אינה יכולה להיות במקרה דנן, מדד.
הנני רוצה לנצל כבר את ההזדמנות שאני מגיב שוב באשכול זה ולכתוב שבמקרה הספציפי של גריני אני זה שגרמתי לכך (ללא כל כוונה) שמס' הצפיות יהיה גבוה, עקב זה שערכתי המון את האשכול בשעת הטמעת הסרטונים..
בהקשר של ההודעות האישיות הייתי מחדד עוד קצת את הדברים ואולי לכך גם כיוונת....
כאשר ישנם יותר מידי הודעות בין חברי הפורום העוסקים בין אחד לרעהו או אחת לרעותה (ובכל אופן לא באספקט המוזיקלי של הפורום) זה יכול מעט להרתיע מחדשים להצטרף(אך יכול לפעול בדיוק בכיון ההפוך), כיון שכביכול זה 'מכריח' להיפתח לאחרים(דבר שלא קרה ולא יקרה כאן בפורום לעולם ולא אתן לזה יד להתבצע כל עוד אני מנהל. כמובן שאם אחת לרעותה בהסכמתה או אחד לשני רוצה קשר אז בבקשה...) ואלו -בעיקר החדשים- מחפשים את פרחי מיאמי יותר מאשר את חברי הפורום...
עם כל זאת מטרת אשכול 'שיחה בפורום' היתה מעין 'הוצאת קיטור', כלומר שכלל הנושאים שבעולם חוץ ממיאמי יכתבו באשכול זה, וכך, ורק כך יוכלו האשכולות לשמור על צביונם ולא ירדו לטמיון בתגובות סרק. ואם עסקינן בהשוואה לפורומים אחרים, אז הנני חושב שלפורום שלנו יש מקום של כבוד בנקודה זו(בהתחשב בעיקר בחתך הגילאים וד"ל).
כמו"כ ראוי לציין שמה שמחזיק אותי בתור כותב ומנהל זה שהכותבים הרלוונטים כותבים תגובות עומק ותגובות ענינייות יהיו הנושאים אשר יהיו ולא סתם קשקשת(ואני לא מציע לחשוב מה יקרה יום אחד במידה וכזה דבר יתרחש...).
נראה לי שקצת סטיתי מהנושא אבל בכל אופן הרי הגבתי לך משורר:) - (תרתי משמע)
תוקן על ידי netson ב- 06/01/2016 21:48:11
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2016 06:48 |
|
| |
משורר,אני מסכימה איתך ברוב דבריך. כללת בדבריך המון נקודות נכונות. אך יש לי שאלה,אשכול "שיחה בפורום" לא אמור להיות אשכול על הפרחים דווקא. זהו אשכול מזווית אישית שכל אחד מחברי הפורום כותב את הגיגיו האישיים. האם לדעתך יש פסול באשכול כזה? הוא מוריד מרמתו של הפורום? כאשר חברים 'גולשים' מנושא האשכול לפסים אישיים,אני מבינה שזה ממש לא בסדר.אבל אם זה באשכול המיועד לכך? נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2016 02:05 |
|
| |
וואו! תודה רבה על ההשקעה בתגובה כה מפורטת, סוציאולוגית וארוכה.
למרות שתחושתיי באמת היתה כך לאחר ההשקעה והמאמצים, אני נוטה להסכים איתך לגבי המסקנה.
אשאיר את האשכול בגדר מה שנקרא בלשון העם האמריקני: VENT.
|
|
|
|
|
