הפיזיקה של הנסים - על משה כקוסם

את רוב מכות מצרים עשה משה באמצעות תנועות שונות במטהו או בידיו. ניתוח של התנועות יצביע לכאורה על כך שהמכות בוצעו באמצעות מאגיה סימבולית - 'מדע' קסם הבנוי על ביצוע פעולות שמסמלות תכונה מסוימת והגשמתן בעצמה גבוהה בהרבה. על בסיס זה בנוי למשל הוודו - לוקחים בובה שמסמלת איש מסוים ומבצעים בה פעולות סמליות שאמורות לפגוע באותו אדם.

ניתוח מדויק יגלה שנסי יצ''מ מחולקים לחמש קבוצות:

א. הדברים ששינו את עצמם:
אלו המופתים הראשונים של משה ואהרן. בכולם בוצעה הפעולה בחפץ ה'מכושף' עצמו. המטה הושלך והורם, המים הוצאו מהיאור והיד הוכנסה לחיק.
בכל אלו נותר החומר אותו חומר בבסיסו, אלא שהפך לחי וקטלני. המטה הפך לנחש, שהוא מטה, אבל חי וארסי. המים הפכו לדם, שגם הוא נוזל, אבל אורגני ומצד שני, מסמל מוות. והיד הבריאה הפכה למצורעת, שהיא 'חיה' - צרעת מצטיירת כתופעה חיה, מתפשטת וניזונה, וכמובן, היא קטלנית.
ביאור הסימבוליקה כאן נראה כדלהלן: השלכת המטה מסמלת את הדחתו מתפקידו כעזר אנושי והעברתו לעולם הפראי של 'האדמה', הרמתו מבטאת את השבתו לרשות האדם. הוצאת המים מהיאור מסמלת את ניתוקם ממקור חיותם, מה ש'הורג' אותם. אשר לצרעת, יתכן שהשינוי פשוט צריך להתרחש במקום נסתר מעין, ואם כן היא לא בוצעה ע''י מאגיה סימבולית, אבל היא מצייתת לחוק מאגי אחר - מאגיה נעשית בסתר, מה שמבטא תפיסה פסיכולוגית לפיה דברים נסתרים יכולים להשתנות (וראה תענית ח: הנכנס למוד את גרנו, ושם על שדים, וכן ברש''י בפרשתנו עה''פ בלטיהם)

ביתר הנסים, הפעולה הסימבולית פעלה בחפצים אחרים, והם מחולקים כך:

ב. הדברים שהוכו במטה:
בשתי מכות הכה משה את החפץ במטהו: דם וכנים. המטמורפוזה כאן (מילה יפה, לא?) זהה לזו שבסעיף א. החומר הפך לחי ומזיק. כנים הן נגע מתאים לאדמה - אם מדובר בשרצים המכונים 'כנים' בפינו ובלשון חז''ל, הרי הם דומים לגרגרי עפר, ואם מדובר בשרצי אדמה כלשהם הדבר ברור.
נראה שההכאה מסמלת את הריסת החפץ, 'הריגתו'.
במכות אלו ברור הצורך במטה, כי הכאה במטה משמעותית בהרבה מהכאה באמצעות היד.

ג. הדברים שהצביעו עליהם:
בארבע מכות הצביע משה על החפץ המקולל: צפרדע (על היאור), ברד, חושך (על השמים), ארבה, (על ארץ מצרים) וקריעת הים (על הים).
נראה שאין להבדיל בין הצבעה במטה או ביד, כי משמעותו הסימבולית של מטה, הן בפסיכולוגיה (פירוש החלומות הפרוידיאני ופסיכולוגיה של תנועות גוף) והן במאגיה, היא הארכה מלאכותית של היד. כך נראה גם בלשון התורה שאינה מבדילה בין יד ומטה -פעמים רבות מצווה אהרן לנטות את מטהו ומטה את ידו.
נראה שהמשותף לכל התופעות הללו הוא שהן מבטאות שינוי שאינו 'הריגת' החומר המקולל. הצפרדעים הוצאו מהיאור. הברד והחושך הן תופעות מזג אויר קיצוניות שיתכנו בשמים. הארבה הוא תופעת טבע מוגדרת שהכתה את הארץ, אבל החומר לא השתנה. בקריעת הים המים לא מתו - הם פשוט זזו.
ההצבעה, אם כן, היא התכווננות על החפץ המקולל.
עוד ניתן לומר שכל הנ''ל הם הזזת חומר ממקום למקום, אם כן שימש המטה כמשאבה קוסמית וההצבעה מסמנת את המקום שאליו מועבר החומר או שממנו הוא מפונה.

ד. החומר המאגי שנזרק:
בשחין מתוארת פעולה ייחודית. משה ואהרן אספו פיח כבשן, זרקו אותו, הוא הפך לאבק קסום שהתפזר על פני כל הארץ ואז היה לשחין. הסימבוליקה כאן ברורה. ה'קוסם' אוסף פיח בידיו ו'מכשף' אותו, משליך אותו באויר, ופעולת ההשלכה, שמסמלת פיזור, גורמת לאבק להתפזר בקסם על כל הארץ (בלי זה היה כל הפיח נופל חזרה על משה ואהרן). ואז, כל נקודה שבה נוגע אבק הפיח הפכת לפצע.
הקשר הסמלי בין פיח לשחין הוא כנראה כי פיח הוא חומר שרוף, כך שטמון בו כח האש ולכן הוא שורף את הבשר בו הוא נוגע.

ה. מכות חסרות מאגיה:
בשלוש מכות לא בוצעה שום פעולה סמלית: ערוב, דבר ומכת בכורות. דבר ובכורות הן מכות של מוות, יתכן והרעיון הוא שמפתח של מוות לא נמסר לשליח, עכ''פ במכת בכורות מודגש כמה פעמים שהקב''ה עצמו ירד למצרים. לגבי ערוב צ''ע.

כמו כן, כל הסרות המכה לא כללו שום פעולה מאגית אלא רק תפילה של משה. יתכן שהשבת הדברים למצב הטבעי אינה זוקקת פעולה ייחודית.


השאלה החשובה היא מדוע היה צורך בכל המאגיה הזאת. וכי לא יכל הקב''ה לעשות את הנסים בלעדיה? בפרט קשה הדבר בהתחשב במלחמתה של התורה באלילות, שמודגשת בדיוק בסיפור הזה.
ושתי תשובות בדבר: א. (התשובה הרציונלית) ה' רצה להוכיח שמשה הוא המבצע את הנסים, ואם לא היו הנסים מיוחסים אליו היה טוען פרעה שאלים אחרים הטילו את הקללות ומשה רק ידע עליהן והשתמש בהן לצרכו.
ב. (התשובה המיסטית) אכן, ה' יכול לעשות כרצונו, אבל כשם שהוא קבע חוקים לטבע, כך קבע חוקים לעל טבעי, ואלו הם החוקים.
עוד יש לשים לב שלמרות כל הנ''ל, תמיד מדגישה התורה שהמכות לא באו מכוחו של משה אלא מכוחו של ה' שנענה למעשי משה. (ויט משה את מטהו על ארץ מצרים - וה' ניהג רוח קדים בארץ. וכן כולם)

השאלה היא אם אפשר לומר שגם בתפיסתנו יש חוקי טבע אבסולוטיים, רק שהם לא ידועים לנו ואנחנו לא מנסים לחפש אותם.

אז לפי דבריך הבעיה רק מתחזקת - אין שום מקרה שבו ה' התערב במערכת החוקים

אני משער שתלמיד שמע על המהר"ל. השאלה אם אחרי ההתקדמות שלנו היום, אפשר להגיד את זה. אני יכול למשל להציע שחוקי ניוטון הם החוקים הטבעיים, ואילו תורת היחסות הכללית היא החוקים העל טבעיים. כמובן שזה לא נכון. תורת היחסות הכללית היא החוקים, וחוקי ניוטון הם קירוב שלה בכבידה לא גבוהה יותר מדי. אם אני אגלה שגם תורת היחסות הכללית לא תמיד עובדת כיוון שיש חוקים על טבעיים, הם פשוט ייכנסו פנימה. אם יהיה צריך להכניס למשוואה חטאים ומצוות, נעשה גם את זה. כיום קשה לדבר על שתי מערכות חוקיות.

תוקן על ידי יש3 ב- 17/01/2016 13:13:58