| באור פרק יג פסוק יח "ויסב אלקים את העם דרך המדבר ים סוף וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" צריך להבין, מדוע היה צריך להעלות את בני ישראל כאשר הם חמושים, הרי הקב"ה העלה אותם דרך המדבר, כדי שלא ייתקלו במלחמה ויחזרו למצרים, ומדוע עליהם לבוא חמושים ומוכנים למלחמה? יש לומר, כי אם לא היה בידם נשק, היו חוזרים למצרים, משום שאין להם אפשרות להלחם במקרה שיתקלו באויב. וזהו שאומר הכתוב, שמלבד הטעם שיסב ה' את העם דרך המדבר, גם היו להם כלי נשק, ומשום שני טעמים אלו "לא ינחם העם בראותם מלחמה". פרק יד פסוק יג "התיצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום" מדוע מדגישה התורה "היום"? הקב"ה בא לומר לבני ישראל שלא יחששו שכמו שביציאת מצרים, מזמן בשורת הגאולה עד שיצאו עברו שנים עשר חודש, גם עכשיו יעבור זמן רב, אלא היום ממש תבוא הישועה. פרק יד פסוק כד "ויהי באשמורת הבוקר" צריך להבין, מדוע עשה הקב"ה את הניסים האלו בבוקר ולא בלילה, שהוא זמן התגברות הדינים וזה הזמן הטבעי לנקמה במצרים? חז"ל אומרים שדבר זה שאל המלאך גבריאל את הקב"ה, וענה לו, שכשם שאברהם השכים בבוקר לעשות נגד רצונו ולעלות את בנו לקרבן לה', כך גם אני עושה נגד הסדר הרגיל לבני אברהם, ולכן אעשה את הניסים הללו בבוקר ולא בלילה. פרק יד פסוק כז "וישב הים לפנות בוקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו" משמעות המלה "לקראתו", שגם כאשר מצרים נסו כשראו שהים חוזר למקומו, ורצו לצד הנגדי, הים היה בא מולם למקום שנסו שם. כל מקום שהיו המצרים בורחים מצאו את עצמם רצים לקראת המים. פרק יד פסוק כז "וינער ה' את מצרים בתוך הים" מדוע הוצרך הקב"ה לנער את מצרים בתוך הים? משום שיש בני אדם שיודעים לשחות, וגם כאשר הים סוער הם לא טובעים, לכן נאמר "וינער", לומר, שביטל הקב"ה מבני אדם אלו את הכח לשחות ולהנצל. פרק יד פסוק ל "ויושע ה' ביום ההוא" למרות שבני ישראל יצאו ממצרים לפני קריעת ים סוף, התורה אומרת שרק היום היתה הישועה, משום שרק היום היו בני ישראל בטוחים מפני המצרים. פרק יד פסוק ל "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" צריך להבין, מדוע נאמר שראו את מצרים מתים, הרי ברור שלאחר שטבעו הם מתו? חז"ל אמרו על כך, שבני ישראל ראו אותם מתים, כדי שהמצרים יראו את בני ישראל לפני מיתתם ויתביישו במעשיהם כלפי בני ישראל. ולפי זה, כך יש לפסק את לשון הכתוב: "וירא ישראל את מצרים", שהיתה נשמתם יוצאת על שפת הים, והמילה "מת" מתייחסת ל"על שפת הים" ולא ל"וירא ישראל". | האור החיים כלשונו פרק יג פסוק יח ואולי כי זולת היותם מזוינים בכלי זיין לא יועיל מה שיסב ה' אותם לבל יחזרו בראותם מלחמה כי על כל פנים ישובו מצרימה כיון שאין בידם כלי זיין לערוך עם אויב מלחמה ויראו עצמן אבודים, לזה אמר 'וחמושים עלו וגו'', פירוש מלבד טעם שיסב ה' היו להם גם כן כלי זיין, בהצטרפות שני הטעמים 'לא ינחם העם בראותם מלחמה וגו''. פרק יד פסוק יג נתכוון באומרו 'היום' להסיר מלבם חשש מה שעבר ביציאת מצרים שארך קץ הגאולה מיום שהתחילה הבשורה עד גמר הדבר שנים עשר חדש, לזה אמר 'להם' כי לא יאריך זמן מלחמה זו אלא הן היום יעשה ה' התשועה. פרק יד פסוק כד צריך לדעת למה עשה ה' המשפט הגדול הזה בבוקר ולא בלילה שהוא זמן תגבורת הדינים. וראיתי שאמרו ז"ל (ילקוט רלה) כי גבריאל טען טענה זו לפני ה' והשיבו א-ל עליון המתן עד אותה שעה שפעל אביהם עמי שנאמר 'וישכם אברהם בבוקר' עד כאן. פירוש תשובת ה' כי הגם שאינו זמן הנקמה אני מהפך הסדר לבני אברהם כשם שהפך אברהם טבעו הרחמן ומה גם על בנו ידידו ואעשה כן גם אני שהפך הזמן לאשר יחפוץ, ויש בזה הנאה לישראל שיעמוד זכות העת. גם יעשה ה' דברו הטוב בכבודו ובעצמו כמו שעשה אברהם וחבש חמורו בעצמו, והוא אומרו 'וישקף ה''. פרק יד פסוק כז פירוש, שהגם שהיו נסים ממנו כשראוהו שב לאיתנו אף על פי כן 'לקראתו', פירוש היה הים בא להם למול מקום שנסים שמה ולכל מקום שהיו נסים היו מוצאים עצמן שהולכים לקראתו, על דרך אומרם ז"ל (סנהדרין קי.) בבליעת קרח ועדתו שהיה פה הארץ רץ אחריהם למקום שיעמדו שמה כי כל הנבראים עושים רצון קונם בזריזות וזהירות גדולה, ושיעור הכתוב כי נתגבר הים לאיתנו פירוש לתוקפו ונעשה כנזכר. פרק יד פסוק כז פרוש לצד שיש בני אדם בקיאין לשוט בים הגם שיהיה הים בכל תוקפו וגבורתו יתחכמו לשום בו דרך, לזה אמר הכתוב כנגד אלו 'וינער וגו'', בטל מהם הכח ההוא. ולדברי רבותינו ז"ל (שמו"ר כא) שאמרו כי מצרים מת הוא שר של מצרים אמר כי הגשימו והשליט עליו גשם המים ונערו בתוך וגו'. פרק יד פסוק ל פירוש, ביום ההוא היתה התשועה ולא קודם הגם שיצאו ממצרים לא היו בוטחים בעצמן מהם. פרק יד פסוק ל קשה למה הוצרך להודיענו שראהו מת פשיטא שלא יהיו חיים אחר הטביעה. ורבותינו ז"ל (מכילתא) אמרו כי ראו במיתתן, והודיענו בזה כי שם גמרו מיתתם, והטעם כדי שיכירו בהם ישראל בעודם חיים והם יראו בישראל ותכסם בושה. ולפי זה תהיה כוונת הכתוב על זה הדרך 'וירא ישראל את מצרים' שהיתה יוצאה נשמתו על שפת הים, ותיבת 'מת' נקשרת עם אומרו 'על שפת הים' ולא עם תיבת 'וירא'. |
