בשעת מעשה ראוי שלא לדבר אלא לחשוב אותיות התורה ולצייר דמות הרבי [כל אחד לפי מדרגתו ובלבד שלא יגרום העדר מעשה המצוה].
תוקן על ידי מעמיק2 ב- 19/02/2016 07:37:03
נשלח ב-7/2/2016 18:31
שרפ כתב:
מוזר.
רבי יוחנן היה יפה תואר באופן חריג ומראהו הנאה מוזכר בתלמוד מספר פעמים. הוא נהג בשל כך לעמוד ליד שערי טבילה, כדי שהנשים העולות מטבילת מצווה יתבוננו בדמותו, דבר שיגרום להן ללדת בנים יפים כמותו/span>[21].
מה שמוזכר בהלכה זה רק לא לפגוש פיזית דמות של אדם רע אבל לא על דמיון מדובר
נשלח ב-28/1/2016 16:31
באותה מידה אני יכול להביא לך צילומים של אנשים. ולשאול את שאלתך.
נשלח ב-28/1/2016 15:07
ירוחםשמ כתב:
שלישי האם ביקרת פעם במוזאון והבטת בעמקות וזמן ממושך בציור של צייר גדול?
לא ביקרתי, לצורך הדיון הנה ציור מפורסם של מארק שאגאל, מה רצית לומר?
נשלח ב-28/1/2016 14:02
כמדומני כתב:
הרב גדליה נדל זצ"ל, באחת השנים האחרונות לחיו מסר שיעור ביום השנה לפטירת אמו.
השיעור התמקד במקראות המדברים על יפיין של הנשים הגדולות בתנ"ך, הרג"נ זצ"ל התקשה מה חשיבות המידע הזה ומדוע הוא הוזכר, והאריך להסביר שיש יופי פנימי שמקרין החוצה ומתבטא כיופי חיצוני.
במשך השנים ניסיתי לחשוב האם זה נכון וכמדומני שזה נכון לסוג מסוים של יופי פנימי וסוג מסוים של יופי חיצוני.
אני הייתי משנה קצת את התזה שלו, ואומר שאף אם מדובר על יופי חיצוני הוא השתלב ביופי הפנימי שהקרין החוצה והשלים אותו. ואצל הקדמונים שעבדו יותר עם אינסטינקטים ופחות עם מתמטיקה השילוב הזה בלט כסוג של שלימות.
נשלח ב-27/1/2016 14:48
שלישי האם ביקרת פעם במוזאון והבטת בעמקות וזמן ממושך בצייור של צייר גדול?
נשלח ב-27/1/2016 13:34
ירוחם כוונת השאלה שלי הייתה, האם היופי זהה, כאשר הדמויות של פסל ואדם חי זהות.
יופי של אדם איננו רק יופי חיצוני. כאשר לאדם יש גם יופי פנימי (תקרא לזה אמפטיה, כריזמה) זו כבר רמה אחרת של יופי.
פסל ככל שיהיה יפה, לעולם לא יהיה יפה כאדם חי, בגלל שאין לו יופי פנימי.
נשלח ב-27/1/2016 12:55
שלשי מה זה שייך. היופי של פסל יפה יותר מאשר דמותו של אדם מכוער. פסל הוא דומם אדם חי נושם וחי. מה הקשר ליופי? ואם אתה מתעקש- ראיתי בחיי אנשים מכוערים. שהיו נפלאים . ואנשים נושים שהיו רעים ושטנים. אבל את כל זאת ראיתי רק לאחר זמן מה. את היופי= החזות רואים מיד.
נשלח ב-27/1/2016 12:17
ירוחם לדמות של אדם בצורת פסל ולדמות של אדם חי, יש אותו יופי?
הרב גדליה נדל זצ"ל, באחת השנים האחרונות לחיו מסר שיעור ביום השנה לפטירת אמו.
השיעור התמקד במקראות המדברים על יפיין של הנשים הגדולות בתנ"ך, הרג"נ זצ"ל התקשה מה חשיבות המידע הזה ומדוע הוא הוזכר, והאריך להסביר שיש יופי פנימי שמקרין החוצה ומתבטא כיופי חיצוני.
במשך השנים ניסיתי לחשוב האם זה נכון וכמדומני שזה נכון לסוג מסוים של יופי פנימי וסוג מסוים של יופי חיצוני.
אני הייתי משנה קצת את התזה שלו, ואומר שאף אם מדובר על יופי חיצוני הוא השתלב ביופי הפנימי שהקרין החוצה והשלים אותו. ואצל הקדמונים שעבדו יותר עם אינסטינקטים ופחות עם מתמטיקה השילוב הזה בלט כסוג של שלימות.
נשלח ב-26/1/2016 23:20
מי אומר שתמונה מועיל ?
רבי יוחנן היה יושב בעצמו ולא בתמונה
וגם שהגמרא מדברת על ר' יוחנן כיופי חיצוני ולא רוחני
נשלח ב-26/1/2016 22:03
ירוחםשמ כתב:
אם יש בין החברים כאן אדם היכול לאשר כי אשה או אפילו גבר יכולים לקיים יחסים מלאים כשמחשבתם במקומות של קדושה? אתמהה.
אני מצטרף לאישורו של טעותסופר, לפחות לגבי גבר.
ראה נא אמירות פסולות מסוג זה- של לחשוב על הצדיק בשעת תשמיש- מובילות בסופו של דבר- למה רק לחשוב עליו- אם אפשר וגם עדיף לשמש איתו.
לפי הבנתי מדובר על מחשבות מסוג שונה לחלוטין, כאילו תאמר שאם מישהו חושק לאכול שוקולד הוא עלול לחשוק לשמש עמו.
