| נשלח ב-8/2/2003 23:53 |
 |
| |
רצון השם [ומכללו רצון האדם] - התאמה
איך ניתן לאדם לזהות מהו רצון השם?
אם אנו רואים במציאות נהר זורם, הרי שזרימת הנהר היא רצון השם. אם אנו רואים בעל חי צמא ליד הנהר, לא זו בלבד שצמאונו ועמידתו ליד הנהר הם רצון השם, אלא גם העובדה שראויה לו השתייה ושאם אינה אפשרית אלא בסיוע האדם, אז רצון השם הוא שישקנו האדם.
מנין שאכן השקית החי על ידי האדם, הוא רצון השם?
אנו רואים במציאות התאמות מופלאות בין חלקיה השונים. מתאים שיהיה לאדם חמצן בכל רגע ואכן החמצן מצוי לו כמעט בכל מקום ובכל עת. המים הנחוצים לו קצת פחות, קצת פחות מצויים, אבל עדיין בשפע. בהמשך המזון וכן הלאה. הרי שהמציאות מותאמת והרמונית אין דוגמתה. ההתאמה במציאות גוברת אין ערוך על פני אי ההתאמה [הנראית לעין בשר ודם]. הרי שרץ הווה [רצון השם] יותר להתאמה, מאשר לאי התאמה.
אך יתר על כן, מובנית דעת האדם להחשבת ההתאמה על פני אי ההתאמה. ההתאמה הינה אחדות של רצף החלקים המתאימים ואילו אי ההתאמה היא שבירת הרצף. עובדה מוחלטת היא שהאחדות היא ראשונית בדעת האדם. השוני מתייחס לאחדות במודעות, בהיותו שונה ממנה, אבל האחדות היא אחדות ללא התייחסות למצב אחר ושונה. זו ראשוניות האחדות - התאמה, שהטביע הווה באדם. הרי שמלבד מה שבהנהגת המציאות רצון השם להתאמה, הוא ברא כך את טבע האדם מעיקרו, מכוון להתאמה. זהו ה"דטרמיניזם של אחדות" שטבע קוני באשכול "הבחירה החופשית".
בהיות מרוצת הווה [רצון השם] במציאות מכוונת להתאמה וביותר בכך שהיא בראשית דעת האדם, מכוון גם האדם להתאמה ובוחר בה. הרי רצון השם שיבחר האדם בהתאמה ומכללה השקית החי מהנהר.
הרי שרצון השם [רץ בהווה] - התאמה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2003 15:59 |
|
| |
תודה על המחמאות (תמיד נעים) אבל זה לא שאני כזה חכם אלא פשוט הפנו אותי למאמר של ליבוביץ' שבו מסוברים הדברים כיאות. המאמר הוא מעניין אז הנה קישור:
http://www.leibowitz.co.il/benaim.html
וכמובן שבת שלום!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2003 11:28 |
|
| |
שואל,
הפלא ופלא!!!
יישר כוח!!!
במילים קצרות ביטאת שמשמעות היא מה שהסובייקטיביות שומעת מעבר לאובייקטיביות!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/2/2003 11:23 |
|
| |
נראה שכל הקשיים שעוררו בי דבריו של הרמב"ם ושפרטתי אותם, מקורם בכך שהרמב"ם יצא מנקודת מוצא שונה לחלוטין משלנו.
המדע בזמנו של הרמב"ם היה מבוסס בחלקו על הנחות פילוסופיות מקדימות אשר התייחסו ל"משמעות" הדברים ולא לתצפית אובייקטיבית ככל שניתן. כך למשל "נקבע" שתנועת גרמי השמיים היא מעגל מושלם סביב הארץ משום שהמעגל הוא הצורה המושלמת ביותר.
במדע של זמננו לא ניתן לדבר על תכלית או על משמעות, ונראה לי שהדבר תקף לכל תחומי החיים. המשמעות שאנו מעניקים היא על אחריותינו בלבד ולמעשה אין לה שום "משמעות".
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2003 22:53 |
|
| |
אנו יכולים לזהות את עצמנו כחיים על פי המטרה, אך להגיע לתכלית לא שייך אף פעם כי ההיתאמות אין לה סוף, כי ככל שהאדם גודל מרחב הבחנת הדקויות שלו גודלת וממילא דורשת אימון חדש ומחודש לאדם.
נמצא -
כיוון התכלית - בה ניתן להגיע לתכלית
כלל ההתאמה - תכלית מתפתחת ולא מוגדרת
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2003 22:07 |
|
| |
אני מסכים איתך.
הסתכלות אחרת על המציאות תגרור את האדם להתפלספות יתר ולחיים לא תקניים, משום שאנחנו מערערים בכך את היסוד לפעולותינו - ההכרה השכלית.
אבל האם חיים תקניים הם עילה מספקת לכך שנחשוב שהשגנו תכלית (או התאמה)?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2003 21:53 |
|
| |
רצון = כיוון אליו רצים
אם נבין כוונת התורה
על כורחנו נבין רצון ד' (לכה"פ בתורה)
לא שייך אחרת!
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2003 21:51 |
|
| |
או.קיי.
אבל אפילו אם נניח שאנחנו רואים שמטרת המצוות היא לצרף בהן את האדם מישראל, האם אנחנו יכולים ללמוד מכך משהו על רצון ה'?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2003 21:42 |
|
| |
התכלית של כל אדם באשר הוא אדם
"להתאים את עצמו למודעותו"
כלומר: "לדעת מה אני רוצה ולרצות את שאני יודע", ללא סתירה בין אידיאולוגיה לביצוע.
כל אדם יש לו אידיאולוגיה ברורה, לא אבגוד בעצמי = ערכיי.
כל דת אמורה לסייע ולכוון לתכלית הזו, וכהסכמת כל הראשונים.
זה פירוט ראשוני, הגב ונמשיך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2003 21:33 |
|
| |
האם שייך לומר שבכוחנו להבין תכלית?
אנא פרט נמק והרחב...
*איחוד הודעות*
תוקן על ידי - ווטו1 - 2/15/2003 9:44:40 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2003 21:22 |
|
| |
שואל היקר
אינני מבין את כוונתך??
וכי שייך לקיים תורה ומצוות ללא ידיעת המטרה והתכלית????
בפרט שלא מדובר בדבר קטן
הלא כן?????
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2003 21:14 |
|
| |
יחידי, האם דרושה הבנה של התכלית כדי לקיים את המצוות?
אני אשתמש בדוגמא שהייתה חביבה על ליבוביץ': האם תשלום של 17.5% אחוז מס ערך מוסף דורש הבהנה כלהיא?
תוקן על ידי - שואל098 - 2/15/2003 9:14:36 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2003 21:25 |
|
| |
שואל,
תודה על המקורות. מקוה למצוא זמן לעבור על הכל ברצינות.
יחידי,
הבנתי את כוונתך לאור העובדה שהמצוות מדריכות לאחדות והתאמה. היינו שיש לנו לזהות שהשם פועל בעולמו לתכלית של אחדות.
אך כפי שהערתי למעלה, גם לולא היינו מזהים את ההתאמה שברצון השם, היינו מיועדים לכך מצד ה"דטרמיניזם של אחדות" הטבוע במבנה האדם!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2003 19:02 |
|
| |
קודם כל אני רוצה להראות את המקומות שאני מכיר שסותרים את מה שאמרתי, ובהם הרמב"ם טוען שאין בכח האדם למצוא תכלית:
מו"נ ג יג: "...ואפילו אם היה הכול בגלל האדם, ותכלית האדם כמו שנאמר לעבוד את ה', הרי השאלה עומדת, והיא מה התכלית בהיותו עובד, והוא יתעלה אינו מוסיף שלמות אם יעבדהו כל מה שברא ישיגהו השגת אמת [ואני מוסיף כאן את ההערה של קאפח למרות שהיא לא קשורה לענייננו: ולא כדברי העמים שהעבודה היא מעין סיוע לאלוהיהם, ראה אבתופרון סוף פרק טו. וידעתי כי השטוחיים ישאלו מהא דשבת פט א "היה לך לעזרני" וגורם שאלתם מפני שאינם רוצים או אינם יכולים להבין], ולא יבואוהו חיסרון אם לא יהיה זולתו מצוי כלל? , ואם יאמר אין זה לשלמותו אלא לשלמותנו, תתחייב השאלה עצמה ומה תכלית מציאותנו בשלמות זו, והכרחי הוא שיסיים הדבר במתן התכלית שכך רצה ה' או שכך גזרה חכמתו, וזהו הנכון, וכך תקנו חכמי ישראל בתפילותהם..."
מו"נ א ב: "... ישתבח בעל הרצון אשר לא תושג תכליתו וחכמתו" וכך עוד רבים מאד לאורך כל המורה נבוכים , וברור שהרמב"ם לא חשב שבכח האדם להבין את התכלית הראשונית של מעשי ה'.
ועכשיו למקומות שאני מכיר שלדעתי יוצרים את הבעייתיות או הסתירה לכאורה:
מו"נ ג יד: "[הרמב"ם מסביר מדוע לשיטתו לא ניתן לטעון שהאדם הוא תכלית הבריאה]... התבונן בנמצאים הללו הגשמיים כמה עצומים שעוריהם וכמה רב מספרם, ואם הארץ כולה אינה אף חלק כלפי גלגל הכוכבים, מהו אם כן יחס מין האדם לכל הנבראים הללו, והיאך ידמה אחד ממנו שהם למענו ובגללו ושהם כלים בשבילו...".
[הבעייתיות- הרי לפני ה' אין מרחקים גדולים או קטנים. אם לרמב"ם זה לא נראה הגיוני שנברא יקום עצום למען כדור ארץ קטן, זה עדיין לא מחייב את ה'.
נראה לי אבל שאפשר ליישב את הסתירה הזאת בכך שנאמר שהרמב"ם הכריע עוד לפני כן שהעולם לא נוצר למען האדם משום שהוא חשב שגרמי השמיים נוצרו מחומר נעלה יותר מהאדם, ואיך אפשר לומר שהנעלה נוצר למען האדם, והוא רק חיזק זאת בהדגימו את גדול היקום. אבל למעשה גם כך הסתירה עומדת, כי מניין לו לרמב"ם שה' לא יברא את החומר הנעלה (נעלה בעיני הרמב"ם) למען השפל (שפל בעיני הרמב"ם)]
ג יט: "... היאך המציא את האיברים הללו המיועדים להשגה בראיה, האם אפשר לחשוב כי במקרה אירע שתתחדש לחה מסויימת זכה ותחתיה לחה אחרת כך ותחתיה שכבה מסויימת קרה שניקב בה חור ובאה כנגד אותו חור שכבה זכה קשה, כללו של דבר לחיות העין שכבותיה ועצביה שהם בתכלית השכלול כפי שכבר ידוע, וכולם המטרה בהם תכלית הפעולה הזאת [הראייה]. היחשוב משכיל שזה נעשה במקרה?
[דברים דומים כתבתי לפני כמה הודעות כשאמרתי שלעיתים האדם "אנוס" לומר שהוא השיג משהו מהתכלית. אבל האם בגלל שהאדם אנוס לכך זה גם אומר שזוהי בהכרח התכלית? אבל חשוב גם להביא את דברי הרמב"ם כמה שורות אחר כך: "... ושה' יתהדר ויתרומם נתן לנו את השכל הזה אשר בו נשיג, מחמת קוצר יכולתנו להשיג אמתתו יתעלה נוצרו לנו השבושים הגדולים הללו, וידוע לפניו יתעלה אותו חסרון שלנו, ושבינתנו זו המוגבלת אין להתחשב במה שגרמה מן ההעזה, אמר "המלמד אדם דעת ה' יודע מחשבות אדם כי המה הבל..." ונראה לי שזה מעין מה שנאמר פה : "אין לנו אלא מה ששכליאל אומר לנו, ולא נותר לנו אלא להשתמש בו כמיטב יכולתינו ולחוס עליו"]
ג כה: "אבל הכת הזאת מבעלי העיון אשר חשבו שאין ה' עושה דבר בגלל דבר אחר, ואין שם סיבות ולא מסובבים, אלא כל מעשיו לפי הרצון, ואין לדרוש להם תכלית ואין לומר מדוע עשה זה אלא כל אשר יחפוץ יעשה ואינו תוצאה של חכמה, הרי יהיו מעשי ה' אצל אלו נכללים בחלק ההבל..."
[שוב אותה הבעייה, מדוע מה שנחשב בעיני הרמב"ם כהבל יחשב גם בעיני ה' כהבל]
ג כו: "...ולא נפרד מן היסוד המוסכם לדברי הכל והוא שכל המצוות נדרשה בהן תכלית מועילה במציאות כי לא דבר רק הוא"
[ובהמשך באים הפרקים שבהם הרמב"ם מפרט את "התכלית" שבמצוות ואת ה"סיבה" מדוע פסוקים כמו פירוט מלכי אדום מופיעים בתורה, ושוב, מהיכן הרמב"ם יכול לומר שהוא השיג תכלית הופעתו של פסוק בתורה?]
ובאיגרת תחיית המתים: "ובארנו עוד שם כי העולם הבא אין בו מציאות גופות לפי שכבר אמרו אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא משגל ומן המוכחש שיהיו כלים הללו מצויים לבטלה, וחלילה לו מפעולת הבטלה, לפי שאם היה אדם שיש לו הפה והמעים והכבד ושאר כלי המזון והוא אינו מזריע הרי תהיה מציאותן לבטלה בהחלט [קאפח: כעין פירוש חז"ל לתפילת חנה, ברכות לא ב, כל מה שבראת באשה לא בראת דבר אחד לבטלה... דדים הללו שנתת על לבי למה? לא להניק בהם?] .... ואלה אינם יודעים עוצם הזרות המתחייבת למי שמייחס לה' פעולה לבטלה והמצאת כלים העשויים ללא תכלית.
[האם אין גם זרות בייחוס פעולות לה' על סמך ההגיון האנושי?]
וחשוב לי לסיים בדברי הרמב"ם חלק ב פרק כד: "והנני אומר על דרך המליצה הפיוטית השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, כלומר שה' לבדו יודע אמתת השמים וטבעם ועצמם וצורותם ותנועותיהם וסבותיהם בשלמות, אבל מה שתחת השמים כבר נתן אפשרות לאדם לדעת אותו, לפי שהוא עולמו ומדורו אשר הונח בו, והוא חלק ממנו, וזהו האמת, כי סיבות הלמידות על השמים נמנעים אצלנו, וכבר רחקו ממנו ונעלו במקום ובמעלה, והלמידות הכלליות ממנו היא שהוא הורנו על מניעו לדבר שלא יגיע שכל האדם לידיעתו, והוגעת המחשבה במה שלא תגיע להשגתו ואין לה הכלים שתגיע בהם אינו אלא מגרעת טבעית או מין שגעון. ולכן נעצר בגבול יכולתו ונמסור הדבר במה שלא יושג בהגיון למי שבא לו השפע האלוהי העצום עד שהוכשר שייאמר עליו "פה אל פה אדבר בו". זהו כל מה שיש בידי בשאלה זו, ואפשר שתהא בידי זולתי הוכחה יתבאר לו בה אמתת מה שהוקשה לי, ותכלית החשבת האמת אצלי הוא שאני הודעתי את מבוכתי בענינים אלה, ושאני לא שמעתי הוכחה על שום דבר מהן, ולא ידעתיו."
ופה הרמב"ם מציג את ההנחה שלו שבכח האדם להבין את הנעשה על הארץ (ואם הוא היה חי בימינו הוא גם היה חושב מן הסתם שבכח האדם להבין גם את הנעשה בגרמי שמים). אבל על מה מתבססת הנחה זאת? (וכמובן שהרמב"ם טורח להזכיר שוב ושוב את מוגבלות השכל האנושי).
למעשה שאלתי את השאלה הזת גם בפורום שכן, ואני בטוח שהתשובות המלומדות שקבלתי יענינו הרבה אנשים כאן. אז אני מצרף קישור (השרשור מופיע בתחתית העמוד):
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=241&msgid=9292814
ומאחר והבאתי את דבריו של הרמב"ם באופן חלקי ביותר, עם רבנו הסליחה מאחר ואין ספק שסלפתי באופן מסויים את דבריו.
תוקן על ידי - שואל098 - 2/13/2003 7:07:25 PM
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2003 17:46 |
|
| |
אני יודע, הוא עמד לידי בהר סיני,
גם אתה, לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/2/2003 17:15 |
|
| |
יחידי,
מה פירוש?
את המצוות הרי הוא מקבל מוכנות מהר סיני ומה ענין תכלית השם אצל הר סיני?
|
|
|
|
|
