הקלטות איכותיות נדירות של חלוצי המוסיקה הקלאסית בארץ ישראל
רבים מחלוצי המוסיקה הקלאסית בא"י נחשבו למוסיקאים איכותיים בקנה מידה עולמי. אלא אליה וקוץ בה, ההקלטות של ביצועיהם נדירות למדי. בכל זאת ננסה למצוא משהו.
נשלח ב-26/2/2016 16:03
לורד פניבש (1918-2004). כנר, מורה. למד אצל הובאי. עלה לא"י בשנת 1936 בהזמנת הוברמן, ושימש ככנר ראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית עד לשנת 1951. מייסד הרביעייה הישראלית, וממקימי הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה בתל-אביב. היה פעיל בהוראה ובביצוע מוסיקה קאמרית.
אליס פניבש-רוזנברג (1912 - 1973). כנרת, ויולנית, מורה. עלתה לא"י בשנת 1936 בהזמנת הוברמן. ויולנית וכנרת ראשונה בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, ויולנית ברביעייה הישראלית. מורה לכינור וויולה ולתיאוריה בקונסרבטוריון למוסיקה בתל-אביב. על תלמידיה נמנית מרים פריד.
תלמה ילין (1895-1959). צ'לנית, מורה, מלחינה. תלמידה של פאבלו קזאלס. ניגנה בטריו יחד עם מיירה הס. עלתה לא"י בשנת 1919. ייסדה את חברת המוסיקה הירושלמית, במסגרתה היתה חברה ברבייעיית כלי הקשת הירושלמית שהופיעה בביצוע קונצרטים קאמרים שבועיים. בשנת 1951 הצטרפה לרביעייה הישראלית. לימדה צ'לו באקדמיות למוסיקה של ירושלים ותל-אביב. בית הספר לאמנויות תלמה ילין הוקם על פי תוכניתה.
קונצ'רטינו לרביעיית כלי קשת מאת עדן פרטוש, בביצוע הרביעייה הישראלית:
אילונה פהר (1901-1988). כנרת, מורה. למדה במשך 6 שנים אצל הובאי. הופיע כסולנית ברחבי אירופה. עלתה לא"י בשנת 1949. מורה גדולה לכינור, מאחרוני הכנרים של אסכולת הכנרות של מרכז אירופה. על תלמידיה נמנים פנחס צוקרמן, שלמה מינץ, חגי שחם, שמואל אשכנזי, יעקב רובינשטיין, יואל לוי, ועוד מוסיקאים רבים.
פרנק פלג (1910-1968). פסנתרן, נגן צ'מבלו, מנצח, מלחין, מורה, מוסיקולוג. למד פסנתר, קומפוזיציה וניצוח באקדמיה למוסיקה של פראג, ומוסיקולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת פראג. מגיל מאד צעיר הופיע ברסיטלים בביצוע יצירות טרום-קלאסיות לצ'מבלו ורפרטואר בן-זמנו לפסנתר. עלה לא"י בשנת 1936. שינה את שמו מפולק לפלג, תרגום המלה באך לעברית. היה נגן הצ'מבלו הראשון בארץ. נודע כנגן צ'מבלו ופסנתרן בינלאומי (והופיע עם גדולי המנצחים), כמורה ומומחה ליצירות באך, ונחשב כפרשן משובח של מוצרט, שוברט וראוול. הקים את התזמורת הסימפונית חיפה. על תלמידיו נמנית נעמי שמר.
קונצ'רטי לארבעה כלי מקלדת בלה מינור מאת באך, עם אנדרה לאו, כריסטיאן ז'קוטה, ליזלוט בורן, ותזמורת קול ישראל בניצוח מנדי רודן: www.youtube.com/watch?v=qX3iZYn0D8c
מרדכי רכטמן (1926-). נגן בסון, מעבד, מנצח, מורה. עלה לא"י בשנת 1933. שימש כנגן בסון ראשי באופרה הארצישראלית, ומשנת 1946 במשך כ-45 שנה כנגן בסון ראשי בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. בשנת 1963 ייסד את חמישיית כלי הנשיפה הישראלית, ובשנת 1976 את אנסמבל נשפני הפילהרמונית. עיבד יצירות רבות לכלי נשיפה, שהתקבלו בהצלחה. היה מנהל מוסיקלי ומנצח של אנסמבל נשפני התזמורת הקאמרית הישראלית, ופרופסור באקדמיה למוסיקה בתל-אביב.
מרק לברי (1903-1967). מלחין, מנצח. סיים את הקונסרבטוריון של ריגה בגיל 15. למד אדריכלות באולדנבורג, פסנתר בלייפציג והלחנה אצל פאול גרנר ואלכסנדר גלאזונוב, וניצוח אצל הרמן שרכן וברונו וולטר. משנת 1929 שימש במשך 4 שנים כמנצח של התזמורת הסימפונית של ברלין. עלה לא"י בשנת 1935. כתב את האופרה הישראלית הראשונה "דן השומר" שהועלתה בביצוע בכורה בשנת 1945 ע"י האופרה הארצישראלית העממית בניצוחו. ניצח על התזמורת הסימפונית חיפה. חיבר למעלה מ-400 יצירות, בהן ניכרת השפעת התנ"ך, נופי א"י, והשירה העברית החדשה. מטובי המלחינים במחצית הראשונה של המאה ה-20.
חיים טאוב (1925-). כנר, מורה. נולד בת"א. למד אצל עדן פרטוש ואצל גלמיאן. בשנת 1960 הקים את רביעיית תל-אביב ושימש בה ככנר ראשון יותר מ-30 שנה. משנת 1969 שימש ככנר ראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית במשך כ-20 שנה. מורה נודע לכינור.
יונה אטלינגר (1924-1981). קלרניתן, מורה, מנצח, מעבד. עלה לא"י בשנת 1933. למד קלרנית אצל צבי ציפין ואצל לואי קהוזאק, וקומפוזיציה אצל פאול בן-חיים. משנת 1947 שימש במשך 17 שנה כקלרניתן ראשי בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, עמה הופיע כסולן יחד עם גדולי המנצחים. הופיע בביצוע מוסיקה קלאסית עם רביעיית תל-אביב ועם פנינה זלצמן. נחשב לאחד מחשובי הקלרניתנים בדורו, מוסיקאי שהשפיע על נגנים רבים בחצי השני של המאה ה-20. הוסיף לספרות הקלרנית עיבודים חשובים ליצירות מתקופת הבארוק ומהתקופה הקלאסית.
עדן פרטוש (1907-1977). ויולן, מלחין, כנר, מורה. למד כינור אצל ינו הובאי וקומפוזיציה אצל זולטן קודאי. שימש ככנר ראשי בתזמורת בלוצרן ובתזמורת הסימפונית של בודפשט. בעקבות הצעה של הוברמן, עלה לא"י בשנת 1938 ושימש כויולן ראשי בתזמורת הפילהרמונית במשך 18 שנה. בשנת 1946 היה ממייסדי הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, מה שהיה בהמשך לאקדמיה הישראלית למוסיקה בתל-אביב. כעבור חמש שנים עמד בראש מקימי בית הספר לאמנויות תלמה ילין. משנת 1951 ואילך שימש כמנהל האקדמיה הישראלית למוסיקה. היה ויולן ברביעייה הישראלית. נחשב לאחד מחשובי המלחינים הישראלים.
פנינה זלצמן (1922-2006). פסנתרנית, מורה. נולדה בת"א ולמדה בקונסרבטוריון שולמית. בגיל 8 התקבלה כילדה יחידה בין סטודנטים לבית הספר הלאומי למוסיקה בפאריס. בגיל 13 סיימה את לימודיה והוסמכה להוראת וביצוע מוסיקה . עם מוריה בבית הספר למוסיקה ומחוצה לו נמנו קורטו, לזר לוי, ארתור שנאבל, ועוד. למדה בקונסרבטוריון של פאריס אצל הפסנתרנית מאגדה טלייאפרו, וכעבור כשנתיים סיימה את לימודיה בהצטיינות תוך שהיא זוכה בפרס הראשון בפסנתר בתחרות השנתית. במקביל למדה באותה תקופה אצל ארתור רובינשטיין. הופיעה בקונצרטים רבים בפאריס. הוברמן, שכה התפעל מנגינתה עד שהגדירה כחויה נדירה, הזמין אותה להופיע עם התזמורת הפילהרמונית של א"י. בקונצרט הבכורה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בשנת 1939, זלצמן ביצעה את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 מאת ליסט ואת שני הקונצ'רטי לפסנתר מאת שופן. סבבי הופעותיה ברחבי העולם היו לסנסציה, כהופעות של יהודי מנוחין בזמנו, והיא נחשבה לאחת מגדולי הפסנתרנים של זמנה. במשך השנים זלצמן התגוררה בא"י והופיעה ברחבי העולם עם תזמורות חשובות ומנצחים גדולים. היתה גם פעילה בהרכבים קאמרים, כפרופסור למוסיקה באקדמיה למוסיקה בת"א, וכשופטת בתחרויות פסנתר רבות. שייכת לדור הנגנים המופלא שביצע מוסיקה בסגנון אינדיבידואלי, כשלכל יצירה יש רוח, טכניקה ואופי היחודיים לה.
קראל שלמון (1897-1974). מלחין, מנצח, פסנתרן, זמר בריטון. למד בהיילדברג ובוינה. עלה לא"י בשנת 1933. בשנת 1936 התמנה כמנהל מחלקת המוסיקה של תחנת הרדיו של "שירות השידור של פלשתינה", מה שהפך עם סיום המנדט לקול ירושלים. המוסיקה שהלחין מושפעת מהתנ"ך, משירת תור הזהב של יהדות ספרד, ומהמסורת המוסיקלית של מרכז אירופה.
חנוך יעקובי (1909-1990). מלחין, ויולן, מורה, מנצח. למד קומפוזיציה אצל פאול הינדמית. עלה בשנת 1934 לא"י והצטרף לרביעיית ירושלים כויולן. בלימד בקונסרבטוריון הארץ-ישראלי למוסיקה כינור, ויולה, תיאוריה וקומפוזיציה. במשך 18 שנה שימש כויולן בתזמורת הפילהרמונית הישראלית. הלחין יצירות בהן מלודיות מזרחיות נוצקו לצורה של קונטרפונקט פוליפוני.
אמיל האוזר (1893-1978). כנר ומורה. תלמיד של ינו הובאי ואוטאקר סבצ'יק. בגיל 20 התמנה למורה לכינור בקונסרבטוריון הוך שבפרנקפורט. במשך תקופות קצרות היה כנר שני ברביעיית רבנר, כנר שני ברביעיית בוש ובתזמורת הסימפונית של וינה. בגיל 24 היה ממייסדי רביעיית בודפשט, בה שימש ככנר ראשון במשך 15 שנה. מהכנרים של האסכולה הישנה שלפני הכנרות המודרנית. עלה לא"י בשנת 1932. כעבור שנה ייסד את רביעיית ירושלים ואת הקונסבטוריון הארץ-ישראלי למוסיקה ולאמנות דרמתית (בו כל תלמיד נרשם למקצוע ראשי של נגינה בכלי, וכן השתתף בלימודי תיאוריה, קומפוזיציה, פיתוח שמיעה ומוסיקה קאמרית), ממנו התפתחה האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.
