| נשלח ב-17/3/2016 18:30 |
|
| |
ללא נושא
שוב ושוב ושוב. אני מרגישה ממש נורא. אני בתקופה נורא מבולבלת, אני ברמה כזו שאני יודעת שמי שלא אפגוש עכשיו, אני אדחה אותו על הסף. מצד אחד- אני מרגישה נורא, אני נפגשת, ודיי ברור לי מתחילת הפגישה שאני לא רוצה, כי אני לא רוצה אף אחד עכשיו. הלב שלי כואב, כי אני כביכול "סתם" יוצאת, גורמת לבחורים לבוא, לבזבז מזמנם/כספם וכו'.. מצד שני- אני מפחדת לפספס הצעות/ בחורים טובים, ומעדיפה להפגש, אולי, בכל מקרה, מישו יצליח "להעיף" אותי. בקיצור, זו תחושה נוראית. ואני אפילו לא יודעת למה אני משתפת, אולי זה יעזור לי קצת להתמודד עם הבלבלה המטורפת הזו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2016 02:05 |
|
| |
אז גם אם שמעת בקול רציף ולקחת הפסקה עד ל"ג בעומר, הגיע הזמן לחזור לשידוכים.
ואני באופן כללי חושב כמו שכתבו כאן שטויעס ומבריקה, לא לסרב לפגישוות כשאין שום סיבה. ולא לקחת הפסקה מדבר שלא תלוי בנו ובכל רגע נתון יכול להגיע האחד שימשוך אותך ממעמקי הדייטים לפסגת החופה והקידושין. אל תשימי ברקס למזל(לאלוקים)!
עופי לך מהרי החושך, והביאי מזור לכאבך.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2016 10:54 |
|
| |
עופה, אל תשימי לב להצעות שעולות כאן. קחי לך חופשה מהנה ומרעננת, חופשה משידוכים נגיד עד לג בעומר, גם אם יגיע שיטפון של הצעות, את לא כזאת זקינה. אלא אם כן יגיע משהו נדיר וכולם ידחפו ויעזרו לך בבירורים, את צריכה את זה. ובזמן הזה את משקיע לעצמך, אם זה שחיה בבריכה, או דיבור עם מישהיא חכמה, וכן הליכה לשדה להתבודד כדי לא להרגיש בודד :) וכל מה שעושה לך טוב נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2016 11:05 |
|
| |
היי עופה,
מכירה את ההרגשה הזו, די מזמן אמנם... המשכתי ללכת לפגישות גם ככה, אמא לא אפשרה לי לנפוש, והתחתנתי בסוף(; לא יודעת עד כמה יש את הפריוולגיה בגיל מסוים לדחות הצעות טובות,סתם,כי אין חשק או כח, תעשי דברים כיפיים בין לבין,זו דעתי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2016 23:13 |
|
| |
תמשיכי להפגש. את לא יכולה לדעת מתי זה יקרה לך. תני ללב שלך צאנס. אל תפחדי שתגרמי לאחרים "סתם" להפגש. כל עוד זה פגישה אחת או שתים. מגיע לך לנסות. לא? (ואני מה זה מבינה אותך (סמיילי חיבוקי) )
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2016 23:11 |
|
| |
אם את לוקחת הפסקה - אז תעשי בה משהו מועיל! כמו לצאת לטיול /לקחת חופש מהעבודה/ או כל דבר אחר שעוזר לנקות את הראש
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2016 11:13 |
|
| |
לצאת כעת זה לא לעניין, את יכולה להגיד לשדכנית שאת באמצע משהו. בורא עולם תמיד בשטח להמציא לך משהו מתאים בעיתו ובזמנו. תנסי לדבר על העניין עם אנשים מבינים. תנסי לעבוד יותר עם שדכניות שמציעות הצעות מתאימות. אולי יש מצב שתדברי עם הבחור בטלפון לפני הפגישה ?... גם את יכולה לאתר את הקושי שלך ולפתור אותה. החופש שתקחי - ירענן אותך, ובעיקר זה השיחות שיתנו לך פוש לרוץ הלאה. זה יכול להיות גם שיחה עם קרובת משפחה מבינה וחכמה. בהצלחה ! נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2016 21:58 |
|
| |
אדם לא צריך הגדרה, מה שהופך אותך לאדם ומבדיל אותך מבעל חי זה הזכות לאינדבידואל, להיות ייחודית ו'את'. מה שאת כן צריכה, זה לברר עם עצמך מה בדיוק סוג הבחורים שאת רוצה (אפילו אם הם מסובכים להגדרה) ולפרט לשדכנים/ות על הרצונות שלך. זו זכותך לרצות דברים מסוימים :) נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2016 21:57 |
|
| |
| tamar8 כתב: |  | עופה, כולן/ם פה יזדהו עם הדברים.ויבינו את תחושתך. אני בעד להוריד את הראש, הרי במילא, אין פניות להכיל ולחשוב על איזה זכרכר.. אז איך וכיצד תפספסי ,עם את משאירה את הלב נעול בכספת בבית? לכולן/ם תקופות מכאיבות/מעצבנות/קשות /רגישות/הכל ביחד.. לכן אם באמת טעם להכריח את עצמך. קצת זמן להתאפס, ולחזור לשגרה המדויטת. זו דעתי. |
|

לקחת הפסקה זה לפעמיים דבר מאד טוב. לחשוב קצת... לראות איפה את נמצאית....
ואל תחשבי על פספוס וכל זה...תחשבי מה יהיה לך הכי טוב עכשיו. כי מה שמגיע לך יגיע לך!!
תוקן על ידי פרוזן ב- 17/03/2016 22:14:48
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2016 21:56 |
|
| |
| טום888 כתב: |  | עופה זו החבילה שנקראת רווקות חברות מתארסות, בדידות, ימים קודרים וכו השאלה היחידה היא באיזה מבט תבחרי להביט בחבילה הזאת ממשקפי הדכאון היאוש והרגשת האפסיות, או האמונה התקווה הלחיות את החצי המלא שהוא קיים, האמיני לי שאני לא נשוי שבא מעמדת השופט אני רווק וכמוך אני התמודדתי ומתמודד עם המון תחנות חיים מלאות קשיים כואב לי?מאוד!! רע?לא זו הפרשנות שלי והיא נותנת לנשום מעל המים ..מנסיון. לשתף כאן? זה שאת שואל את זה זה מראה שהיית צריכה לשחרר וזו מטרת הפורום:), מנסיון זה גם תורם לשחרור:)
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2016 21:56 |
|
| |
חיי עצובים וקשים מנשוא. אני לא חושבת שיש בחורים כמו שאני מחפשת. אני יוצאת לפגישות, ומרגישה שאני אפילו לא בכיוון. חוזרת הבייתה מבולבלת, אולי אני לא מספיק מוגדרת, כדי לדעת מה אני מחפשת.. אולי אני לא בשלה לחתונה? זה מקצת הגיגיי, מקצת. וזה בלי להכנס ל"אמיתי" שלי.. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2016 21:38 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2016 21:33 |
|
| |
עופה זו החבילה שנקראת רווקות חברות מתארסות, בדידות, ימים קודרים וכו השאלה היחידה היא באיזה מבט תבחרי להביט בחבילה הזאת ממשקפי הדכאון היאוש והרגשת האפסיות, או האמונה התקווה הלחיות את החצי המלא שהוא קיים, האמיני לי שאני לא נשוי שבא מעמדת השופט אני רווק וכמוך אני התמודדתי ומתמודד עם המון תחנות חיים מלאות קשיים כואב לי?מאוד!! רע?לא זו הפרשנות שלי והיא נותנת לנשום מעל המים ..מנסיון. לשתף כאן? זה שאת שואל את זה זה מראה שהיית צריכה לשחרר וזו מטרת הפורום:), מנסיון זה גם תורם לשחרור:)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2016 21:29 |
|
| |
שנעשה תחרות אצל מי גרוע יותר? אני לוקחת. בדוק. יוו, ועוד מעט פורים. איזה באסה להיות עצובים בחג הזה.. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|