אדם שזורם בעורקיו דם עמלקי

בשבת העיר לי ידידי ורעי ב ש 
שמתוך דברי הרמבם בספר המצות עולה שמצוות איבוד שבעת העממין אינה ניתנת יותר לקיום כיוון שהם אינם קיימים יותר בעולם וכלשונו במצוה קפז' 
ולעומת זאת מצות מחיית עמלק עדיין ניתנת לקיום וזאת על אף שגם הם לכאורה לא קיימים יותר שהרי גם הנשארים מהם התערבבו בין האומות  והשאלה מה ההבדל בין זה לזה 
ולכאורה מוכח מדברי הרמבם שבמצוות מחיית עמלק יש מצווה למחות את כל זכר של עמלק וזה כולל גם אדם שאחד מתוך מאות הסבים שלו היה עמלקי הרי הוא בכלל מי שצווינו להרגו 

המצווה הקפ"ז
הציווי שנצטווינו להרוג שבעה עממין ולהשמידם, כיון שהם היו עיקר עבודה זרה ויסודה הראשון. והוא אמרו יתעלה: "כי החרם תחרימם" (שם כ, יז) וביאר לנו בכתובים רבים, שטעם הדבר: כדי שלא נלמד מכפירתם. ורבים הכתובים המזרזים ומחזקים להרגם, ומלחמתם מלחמת מצווה. 

ואולי יחשוב מישהו שזו מצווה שאינה נוהגת לדורות, כיון ששבעה עממין כבר כלו; אך זאת לא יחשוב אלא מי שלא הבין עניין 'נוהג לדורות ואינו נוהג לדורות', והוא: שעניין שנסתיים עם השגת מטרתו, בלי שיהא אותו הדבר קשור בזמן מסוים - אין אומרים עליו "אינו נוהג לדורות", לפי שהוא נוהג בכל דור שבו נמצאת אפשרות לאותו הדבר. 

הלא תראה, אם יאבד ה' את זרע עמלק בכללותו וישמידנו עד סופו - כמו שיהיה במהרה בימינו, כמו שהבטיח יתעלה: "כי מחה אמחה את זכר עמלק וגו'" (שמות יז, יד) - האם נאמר אז שזה שנאמר "תמחה את זכר עמלק" (דברים כה, יט) אינו נוהג לדורות  כך אין לומר, אלא הוא נוהג בכל דור ודור, וכל עוד ימצא זרע עמלק יושמד. וכך הריגת שבעה עממין והשמדתם הוא ציווי שנצטווינו בו - והיא מלחמת מצווה. 

ואנחנו מצווים לשרשם ולרדפם בכל דור ודור עד שישמדו, עד האחרון. וכך עשינו, עד שנשלמה השמדתם על ידי דוד, ונתפזרה השארית ונטמעה בין האומות עד שאינה ידועה [עוד]. אולם על ידי זה שכבר כולו, לא תהיה המצווה שנצטווינו להרגם מצווה שאינה נוהגת לדורות, כשם שלא נאמר במלחמת עמלק שאינה נוהגת לדורות, אפילו אחר השמדתם והכרתתם, 

כי מצווה זו אינה קשורה בזמן ולא במקום מיוחד כמו המצוות המיוחדות למדבר או למצרים, אלא היא קשורה במי שמצווים עליו, וכל עוד יהיה בנמצא מקימים בו אותו הציווי. 

ובכלל ראוי לך להבין ולהתבונן בהבדל בין המצווה ובין הדבר שנצטווה עליו. כי יש שהמצווה נוהגת לדורות, אלא שהדבר שנצטווה עליו כבר נעדר בדור מן הדורות; אך לא בהעדר הדבר שנצטווה עליו תיהפך המצווה ל'אינה נוהגת לדורות'. אלא תהיה 'אינה נוהגת לדורות'. 

אם העניין להיפך והוא: שיהא דבר מסוים מצוי במצב מסוים, ובאיזה זמן חובה היה [לעשות] בו פעולה מסוימת, או דין; אך היום אינו חובה, אף על פי שאותו הדבר מצוי באותו המצב. 
כגון: לוי זקן שהיה פסול במדבר והוא כשר אצלנו היום, כמו שנתבאר במקומו. 
והבן כלל זה ודעהו. 

לא עמלקית.
אתה באמת חושב שיפת תואר מתגיירת באמת?
לטענתך הלכה נפסקת בצורה ברורה.
לדעתי ההלכה לא נפסקת בצורה ברורה. כי מה ההבדל אם האם, יפת תואר או סתם גויה?

לפי התורה ודאי. כי הרי היא התגיירה. ראה רש"י .
אבל אתה מנסה להתחכם ולהגיד שהיא היתה עמלקית ומה אז. עמלקית לא יכולה להיות בחזקת יפת תואר היא חייבת בהכחדה.
ואם אתה רוצה התחכמות ליטאית אצל יפת התאר כתוב- כי תצא למלחמה על אויבך, עמלק הוא אויב ה'. כי תצא למלחמה במלחמת רשות מדובר. עמלק זו  לא מלחמת רשות.

תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 30/03/2016 12:48:02

ירוחם
בן של אשת יפת תואר נחשב ליהודי?

הלכה נפסקת- בצורה ברורה- ולא נלמדת מרמז דרש ופילפול.

תוכל אולי להסביר (עיניינית) למה זה מלאכת ה' רמיה? 

אני מסכים שזה חידוש, אולי יהיו גם שיחלקו עליו, אבל מאיפה יש לך ראייה להיפך?