נהוג בעולם וגם כאן שבאחד באפריל עושים מתיחות וממציאים שקרים
על מי הייתם רוצים לעבוד ?
והאם זה במסגרת ההלכה ?
נשלח ב-2/4/2017 13:27
הרבי מאמשינוב מוציא את השבת ביום א בצהרים. אז יש לך התר.
נשלח ב-2/4/2017 13:13
למוצאי שבת עדיין יש דין של אחד באפריל? ולליל שבת?
נשלח ב-2/4/2017 11:47
האמת שלפי ההלכה אסור לשקר ב1 באפריל. אבל כל השנה מותר לשקר. מותר לשקר לפקיד הגיוס שאתה לומד כל היום מותר לשקר שאתה לא עובד. מותר לשקר מבחתונה שאת תפרנס את אשתך לעתיד וכו' מותר לשקר לאשתך שאתח לומד גם בערב בכויילל, וזה יהיה ביטול תורה גדול אם תבא לעזור לה. מותר לשקר מותר לשקר מותר לשקר. רק ב1 באפריל אסור לשקר. זה נגד ההלכה.
נשלח ב-2/4/2017 00:11
נשלח ב-1/4/2017 23:08
מעמיק2 כתב:
נהוג בעולם וגם כאן שבאחד באפריל עושים מתיחות וממציאים שקרים
על מי הייתם רוצים לעבוד ?
והאם זה במסגרת ההלכה ?
אקטואלי להיום
נשלח ב-19/4/2016 12:04
סליחה -זה עמוק מדי בשבילי.
נשלח ב-19/4/2016 11:41
ירוחםשמ כתב:
מעמיק אין שקר לבן ואין שקר אדום או שחור. שקר הוא שקר לא משנה באיזה צבע תצבע אותו.
יש שקר שמביא איתו אמת
נשלח ב-17/4/2016 15:54
שלישישי כתב:
Assume a virtue if you have it not
מיימוני.
כדי להבין בצורה טובה יותר את המשפט הנ"ל כדאי לקרוא את הציטוט מספר שנקרא "אפקט ישעיהו" . ׁ(לנושא של תפילה יש מקורות טובים יותר) המשפט של .W.S קשור גם לנושא של, מהי תפילה? אפשר להראות שהסיפור של יצחק, יעקב ועשו הוא בעל משמעות זהה למשפט של .W.S
אפקט ישעיהו מעניין מאד, אבל לכאורה אין לו שום קשר למושג 'תפילה' שלנו. מדובר באיזשהו דמיון מודרך.
נשלח ב-17/4/2016 11:52
מעמיק אין שקר לבן ואין שקר אדום או שחור. שקר הוא שקר לא משנה באיזה צבע תצבע אותו.
נשלח ב-17/4/2016 11:16
שקספיר לא התכוון במלה ASSUME להעמדת פנים או לתחפושת, אלא למובן הראשוני של המלה: לקחת, לקנות. כלומר, אם יש רצון לקנות מדה טובה, אזי אחרי המעשים נמשכים הלבבות. וזה בדיוק ההמלצה של הרמב"ם בהקדמה למסכת אבות (שמונה פרקים) ובהלכות דעות פרק א, הלכה ז.
נשלח ב-17/4/2016 08:55
שלישישי
תודה על הצטוטים. זה היה מעניין, בעיקר לגבי תפילה. אני יכול לומר שלא הבנתי את הנאמר.
מה שכן, נראה שכדאי לפתוח על זה אשכול כי יש כאן לכאורה סוג אחר של תפילה, וכך טוען המחבר. אולי תרצה לפתוח אשכול, ולהסביר מהי התפילה המסורתית שהמחבר יוצא נגדה בשם האינדיאנים ומהי התפילה החדשה ישנה שהוא ממליץ עליה?
כאן באשכול תוכל להפנות לשם ולהסביר כיצד זה קשור למימרה של שייקספיר.
תודה.
נשלח ב-15/4/2016 13:01
האם ישנו שקר לבן שאינו בגדר שקר ממש
מה ההגדרה לכך ?
נשלח ב-14/4/2016 15:38
מיימוני כתב:
Assume a virtue if you have it not
מיימוני.
כדי להבין בצורה טובה יותר את המשפט הנ"ל כדאי לקרוא את הציטוט מספר שנקרא "אפקט ישעיהו" . ׁ(לנושא של תפילה יש מקורות טובים יותר) המשפט של .W.S קשור גם לנושא של, מהי תפילה? אפשר להראות שהסיפור של יצחק, יעקב ועשו הוא בעל משמעות זהה למשפט של .W.S
הרב מימוני אני רואה שאין לנו מחלוקת . רק סימניקות- אגב רצוי שתראה מה כותב הרד"ק על התנהלותה של שרה, ולמה זה סופר. בענין הגאולה העכשוית והעתידית. דינו של הנוהג באבירות והגינות עם ברבר, הוא הפסד בטוח במלחמה. ראה -הנביא ישעיהו מנבא על אחרית הימים- וגר זאב עם כבש- יופי של נבואה, אבל למרות האופטימיות שהנבואה משדרת. אני תמיד אשתדל להיות הזאב. וזה האידיאל של הגאולה העתידית בעני.
נשלח ב-13/4/2016 15:31
ירוחמ
1. אני סבור שאדם משקר לעצמו בדברים רבים מפני שקשה לעמוד מול האמת. ואדרבה, השקר לעצמי לפעמים זו הגנה נחוצה כפי שגילה גם, סליחה על האיזכור, פרויד.
3. אברהם יכול היה לא לרדת למצרים.
זאת איני יודע אם היתה לו ברירה אחרת. בכל אופן, יש לך שותף מכובד לדעה זו והוא הרמב"ן.
אך גם אם אתה צודק, האם ידע אברהם שיגיע לכלל שקר כזה? ואולי, כפי שנראה משאר פרקים בסיפורו, זה היה הסטנדרט בארצות שבהן חי? האם היית מאשים אדם שמשקר לאינקויזיציה? האם היית בא אליו בטענות אם לא היה מצליח לקיים את עצת הרמב"ם לברוח למדבר ולכן נשאר במקומו ומעמיד פנים? במיוחד כשהוא מאמין שזה רק לתקופה, כפי שהיה אצל אברהם?
לכן איני סבור שיש כאן שקר לא מוצדק ואם טעה אברהם ברדתו מצרימה זה לא הופך את השקר לבלתי מוצדק. האין זאת?
הוספת לגבי יעקב והשקר שלו ועונשו:
בשביל ללמוד את זה צריך ללמוד את נחמה ליבוביץ לא כל אדם וילד מכירים את הלקח האישי של יעקב.
הייתי שמח לטעון שאתה טועה. כלומר, שפשטות הסיפור המקראי הוא שיעקב חטא ולכן נענש וזה ברור לא רק מן "המילה המנחה" אלא מעצם כך שעלינו כקוראים לחוש מיאוס כלפי התכסיס של רבקה ויעקב ולהתבייש עבור גיבורי הסיפור שכך נהגו. (כאשר התורה מספרת לנו על ידה הקשה של שרה נגד הגר, אומר הרמב"ן משהו כמו: לא יפה נהגה אמנו בזאת. לגבי המקום ההוא איני מסכים עמו מסיבות שאשמח לבאר. אך כאן ראוי לחוש כפי שחש הרמב"ן).
אמנם אם בזמננו ומזה דורות מתעלמים מחטאם של יעקב ורבקה, הרי זה כתוצאה מכך שחז"ל עשו דמוניזציה לעשו. וכבר דנו בזה באשכולות.
שאלה אחרת היא אם הקוראים או השומעים הראשונים של הסיפור המקראי היו אמורים להתנער ממה שעשה יעקב או לראות בכך (כפי שטענו חוקרים לא משלנו) שזה סיפור על ניצול של עשו התמים בידי ערמומיות של יעקב ורבקה. האם אתה סבור שמספר הסיפור אינו רואה פסול בהתנהגותם של יעקב ורבקה?
4.
מדוע לא הוכה פרעה עוד קצת והיה משלח אותם לנפשם?
איני יודע. אין לי הסבר לזה.
לגבי השאילה מן המצרים, כבר טען (בנו יעקב?) שזו היתה לשון בקשת מתנת פרידה ולא לשון שאילה של חפץ על מנת להחזיר כמו שהמונח מופיע במקרא במקומות אחרים ומאז ועד היום.
בכל אופן, גם אם יש את שתי הנקודות הבעייתיות האלו, האם זה אומר שגאולה עתידית צריכה להתנהל על ידי שקרים? ואם כן, האם זה צורך או אידיאל?
