האם הכותב עד כדי כך התעצל מלנסח מחדש כתבה ראויה, עד שנכשל ב'העתק הדבק' ? אינני מכיר את הכותב, ואינני בקי ברמתו של עיתון משפחה אך לכזו 'הפתעה' לא ציפיתי.
ב. מה המטרה לכתוב על הרב נדל בעיתון שאמון על השקפת 'מרכז' חרדית המרחיקה כל גישה מחשבתית - ביקורתית?
אציין, שהקורא 'התמים' שאינו מודע לדמותו הרב גונית של הרב, נחשף ע"י הכתבה לגישתו לפילוסופיה, לחדשנות, לתורה עם מלאכה, ועוד אי אלו רמזים וסתרי תורה. האם העורכים לא 'חששו' שמא הקורא הממוצע ייכשל בחטא 'הציץ ונפגע'?
ג. בראשית הכתבה נוספה הכותרת 'דיוקן ראשון' , וכאן הבן שואל : מה עוד הם יכולים לכתוב עליו האם תתכן גלישה בכתבות הבאות להגותו הפילוסופית בנוגע לאבולוציה, תורה ומדע, מסורת ההלכה, קבלה, תורה מן השמיים, ועוד סוגיות שנידונות בהצנע (או באי אלו פורומים) בין החכמים העוצרים וחושבים ?
ד. יש לי הרגשה שיש מטרה נסתרת בכתבה [התחושות שמובילות אותי: אין שום חידוש מעניין בה אף לאלו שלא מכירים את דמות הרב. [לטעמי כמובן]. בנוסף, כיון שהציבור החרדי אינו אוהב להתעסק בדמויות מהסוג הזה מה ראה העורך 'לשטות' זו לשים כתבה על אדם 'פובוקטיבי' בזמן שהעיתון זוכה לתפוצה הרחבה ביותר שלו במשך כל שנה. האמינו לי הכל שם מחושב היטב]
יש לי הרגשה שזה קשור איך שהוא לשיטת הרב נדל בעניין תורה עם דרך ארץ, קרי : עיתון משפחה מנסה להוביל אג'נדה [ולדעתי מצליח] שהגיע הזמן שאברכים ישלבו עבודות מפרנסות בנוסף לאומנותם התורנית. או שמא רוצה עיתון משפחה לערוך 'רפורמה מחשבתית' בציבור החרדי בשלל נושאים שהם קונצנזוס שלא מדברים עליהם ? אתמהה.
האם יש צדק בדברי ? אשמח לשמוע.
נ.ב אין ביכולתי לסרוק את הכתבה, אם יש יכולת ביד אחד מהחברים לעשות כן, יבוא על שכרו מן השמיים. הדבר יועיל לשאר החברים שלא 'זכו' לעיין בכתבה. [אם יש כאן עדיין כאלה, משום מה נראה לי שהפורום רדום מאוד לאחרונה, דבר המצריך בירור, וכתיבת אשכול נפרד]
חג כשר ושמח
תוקן על ידי גברא_רבה ב- 24/04/2016 02:54:41
נשלח ב-24/6/2022 14:03
באחד מהעלונים על הגר"ח קנייבסקי הקדישו את הגיליון לגר"ג נדל זצ"ל, אחד הסיפורים שהביאו שם שבא הגר"ג לבית הגר"ח להשתמש בספר וראה שהגר"ח מברך מבקשי ברכה שאינו מכיר אמר לו שהברכה פועלת אם המברך מכיר אותו ומצטער בצערו אבל לא סתם, והגר"ח דיבר בשבח מידת האמת של הגר"ג
לבעל א) בג' הנושאים דלעיל אין מדובר על גזירה אלא על דין התלוי בעובדה, וכפי שברור [וכבר דן בזה הרמ"א בכעי"ז] שאם היום אשה מעיזה פניה לומר נתגרשתי בטל הדין שנאמנת לומר נתגרשתי ה"ה בכל דין אחר ב) ל"ע בד' הרא"ה ובכל סוגיא זו אולם כמדו' שבגמ' הנוסח נותן טעם ונותן טעם לפגם, הרי שבנתינת טעם הדבר תלוי ג) בעיקר ענין טעמא דקרא יש מבוכה בד' הרמב"ם בזה [הטור השיג עליו בב' מקומות [אולי יותר] ע"ז 1 בהל' הקפת הראש 2 באיסורי חיתון], ויעוי' בס' תורא"ש על מס' ב"מ בפ' השוכר את הפועלים, לגבי איסור לא תחסום שהגמ' מסתפקת אם הוא משום שמועיל לבהמה או משום שמצטערת כשאינה אוכלת ונפק"מ כשהאכילה מזיקה לה, והק' תורא"ש הרי רבנן לא דרשי טעמא דקרא, יעויין בדבריו ד) לגבי ירידת הדורות כפי שהבנתי מהמספר הגר"ג לא בא לשלול את הירידה לפי דעתו האישית אלא שהבחור דן עמו מדוע יש ירידה וכ'ו והגר"ג דרש משומעי לקחו שלפני שדנים בדבר כלשהו ידונו אם הוא קיים ורק כאשר אמיתתו תבורר להם ידונו בו ושלא יסתמכו על מוסכמות חברתיות
נשלח ב-4/5/2016 10:11
א. האם רג"נ סבר ככלל שבטל הטעם בטלה הגזרה? ג. האם הוא סבר שגם בדאורייתא דרשינן טעמא דקרא? הלא היה ניתן לומר שכלים הם גזה"כ וכמדומני שכך היא דעת הרא"ה בבדק הבית.
שמעתי משמו ממקורות לא מוסמכים, ואשמח אם מישהו היודע מכלי ראשון ילמדיני א) אין איסור לעבור לפני המתפלל בזה"ז אצל רובא דאינשי מחמת שבלא"ה אין מכוונים, [לדעתי הדבר תמוה מאוד כי אף בזה"ז הרבה מכוונים אלא שאין כוונתם בשלימות ותנועה היא דבר המסיח הדעת מאוד ולא רק מונע מכוונה שלימה], ואת הצד האחר שטעם האיסור משום ששכינה כנגדו נקל לשער שלא סבר ב) מה שאמרו בגמ' שחלצתו חמה נותנין לו כל ז' [לענין מילה] לדינא אינו כן מפני שבזמן חז"ל סברו כך אולם היום ידוע אשר לא כן ג) אין בליעות בכלים בזמנינו מפני שאין שום טעם מהבליעות בזמנינו [וידוע בשמו שהקובע להלכה הוא רק המורגש] [ג' המימרות הנ"ל מאותו ענין הם כמובן] עובדה אופיינית עליו ששמעתי מכלי שני: בחור מישיבת סלבודקה דיבר עימו בענין ירידת הדורות וכ'ו, ור"ג דרש ממנו שיבהיר היכן הוא רואה ירידת הדורות והבחור ניסה בכה וכה ולא עלתה בידו, לבסוף אמר הבחור כי הנה הספר חזו"א לא אפשרי שיכתב בדור החדש, ואז השיב לו ר"ג בחריפות, זה לא אתה רואה אלא חביריך מהישיבה אמרו לך, אפשר הרבה יותר והרבה יותר טוב
נשלח ב-4/5/2016 00:02
תוקן על ידי הNקק ב- 04/05/2016 00:04:58
נשלח ב-4/5/2016 00:02
תוקן על ידי הNקק ב- 04/05/2016 00:06:12
תוקן על ידי הNקק ב- 04/05/2016 00:11:01
נשלח ב-3/5/2016 23:53
נשלח ב-3/5/2016 23:52
נשלח ב-3/5/2016 23:51
נשלח ב-3/5/2016 23:50
נשלח ב-2/5/2016 17:39
אליקים, לפי זה אני למדתי את כל הש"ס עם רוב המפרשים. היינו שבמהלך לימודי יצא לי להיעזר ולעיין ברוב רבותינו המפרשים.
אגב, על מנת לדעת לשון כראוי נדרש ללמוד בהדרגה אך ורק את מקורותיה מגיל ילדות. חז"ל ידעו זאת ועל-כן הורו: בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, בן חמש-עשרה לגמרא, וכו'. אולם אם מבלבלים את ילדי ישראל בלימוד שפות זרות, כגון אנגלית או ארמית, או מסתמכים רק על לימוד טבעי של הלשון תוך הזנחת המקורות, אזי לדאבוננו ידיעתם את הלשון העברית רחוקה מלהיות טובה. ואף ספר ללימוד לשון איננו תחליף ללימוד שפה בדרך ישרה וברורה.
נשלח ב-2/5/2016 12:43
מר שושני היה פוליגלוט. אינני יודע אם לרב נדל היו כאלה כישורים. בכל אופן, בד"כ פוליגלוטיזם זו רק שליטה שטחית בכל שפה המבוססת על שמיעה טובה, הבנה מהירה וזכרון פנומנלי. מעט מאד אנשים באמת מגיעים לשליטה מלאה בשפה. בלשון האנגלית שלטו ספנסר, שקספיר, סמואל ג'ונסון, מילטון ואולי גם וורדסוורת'. בצרפת רק לה פונטיין וויקטור הוגו נחשבים ככאלה שהגיעו לשליטה מלאה בלשון הצרפתית. האם מי שלמד לשון אנגלית במשך שבוע או כמה חודשים מסוגל להבין כראוי שקספיר או מילטון? האם מי שלמד לשון צרפתית במשך שבוע או כמה חודשים יכול לכתוב חיבור בלשון הצרפתית הנכון דקדוקית מבלי להיעזר בספרי דקדוק?
נשלח ב-2/5/2016 09:13
למה הרב נדל לא היה יכול את מה ששושני כן היה יכול.........
