ולא תתורו אחרי לבבכם - אם לא נחפש אחר האמת איך נדעה?
כתב הרמב"ם:
"כל מחשבה שגורמת לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו
שלא לעלותה על ליבנו ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונימשך אחר הרהורי הלב.
מפני שדעתו של אדם קצרה ולא כל הדעות יכולות להשיג האמת על בריו
ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות לבו נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו"
(הל' ע"ז פ"ב, ג')
לכאורה הרמב"ם פוסק נגד רוב חכמי הפורום הזה: אסור לשאול שאלות על אמיתת עיקרי התורה.
אך כיצד זה יתכן האם ניתן לדרוש מהאדם ללכת בדרך מסוימת מבלי שיוכל לבדוק אם זו דרך האמת?
_________________
תוקן על ידי מבקשטוב ב- 28/04/2016 10:49:04
תוקן על ידי מבקשטוב ב- 28/04/2016 10:51:51
יהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי שלא יארע דבר תקלה על ידי
ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי. ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם.
נשלח ב-30/8/2016 15:26
לא פלא שהגר"ז התעלף. הפלא הוא על בן שלא היה מתעלף כשהבין שלמעשה חי כל שנותיו עם אבא שיש לו ש"ע כזה.
תוקן על ידי אפריםבן ב- 30/08/2016 16:00:35
נשלח ב-30/8/2016 11:29
אולי הכוונה ב'התעלף' היא שהגר"ח התעלף כי זה היה הש"ע שלו.
"סיפר הגר"י הוטנר, שבילדותו השתתף בהלווית הגר"ח בעודה בעיירת אוטווצק, ושם הספידו בנו הגרי"ז ואמר, שהשו"ע של ה'עולם' קובע לאדם מה שצריך לעשות, מותר לעשות ואסור לעשות, ואילו השו"ע של אבא היה, מה מותר לחשוב, מה אסור לחשוב, ומה חייבים לחשוב, והתעלף" (פורום 'אוצר החכמה')
נשלח ב-9/5/2016 10:55
אני לא מבין, האם האמת אינה ידועה לנו?מדוע צריך לחפש אותה?
נשלח ב-9/5/2016 09:11
ניסיתי להעלות טקסט שהעתקתי מאתר אחר, ולא עלה (למרות שהוא הועתק בהצלחה לתיבת ההודעה). אשמח לקבל עצות בעניין...
תוקן על ידי כמדומני ב- 09/05/2016 09:12:55
נשלח ב-8/5/2016 18:45
אליקים הוא שאל על מה שכתוב בסידורים. לפי מה שכתוב בשו"ע אומרים גם קורבן עני.
נשלח ב-8/5/2016 18:31
יש
הפוסקים כתבו לומר לפחות הרבה מפרשיות הקרבנות. (הרבה יותר ממה שכתוב בסידור. ראה תחילת או"ח)
נשלח ב-8/5/2016 18:29
אפרים
לגבי "תינוק שנשבה" - כדאי לזכור שיש גם מצב של "שבי מנטאלי" - אדם שבוי בתוך ערכיו ותפיסותיו. אני אישית אינני בעד ההסתגרות של החברה החרדית, אבל לפעמים צריך להעדיף עיסקת חבילה שכוללת הסתגרות, מאשר להעדיף עיסקת חבילה שכוללת התרחקות כמעט מוחלטת מתורת ישראל ומסורתו. אבל אחזור על מה שאמרתי בהתחלה - שלדעתי עיקר "ולא תתורו" - עניינו שאדם לא ילך "לחפש את האמת" - לפני שיש בידו כלים הראויים לשמם.
לגבי "תלמיד אינו מקצוע" - אני מאמין שאין דבר המקדם את האדם יותר מלימוד. למיטב ידיעתי, רעיון זה הוא גם אחד הדברים החשובים שעמדו בבסיס הנאורות וההשכלה שצמחו במאות האחרונות. כמובן שלפעמים צריך להעדיף דבר אחר מאשר הלימוד, והלימוד לבדו איננו מספיק לאדם. אבל באמת גם החרדיות של היום צמחה רק בגלל שהיה צורך מיוחד בחיזוק "עולם התורה" - ונשארה (החרדיות נשארה), לדעתי, באותו מצב - רק בגלל הקוטביות בינה לבין החילוניות. אילו היה נוצר דיאלוג - אני מאמין ששני הצדדים היו מתמתנים.
האם זה קשור לנושא האשכול? אני חושב שכן. כי בדיוק כמו שאיך ידע דתי איפה האמת אם לא יבדוק - כך בדיוק איך ידע חילוני את האמת אם לא יבדוק - בין השאר - אצל הדתיים? לכן מה שאני אומר הוא - שצריך דיאלוג. ובשביל דיאלוג צריך שניים.
נשלח ב-8/5/2016 11:26
יש אתה מדקדק איתי בדקדוקי עניות. במכלול הקרבנות היה אמור גם להיות את -ואם לא השיגה ידו- להרגשתו הטובה. בגל זה לא הורסים ווארט טוב. אבל יש -יש לי שאלה אחרת. מה הלשון הזו- הצרי אינו אלא שרף הנוטף... אינו אלא. אלא מה?
נשלח ב-8/5/2016 10:07
ירוחם התכוונת לסדר התמיד?! על זה אתה אומר שאנחנו אומרים את כל הקרבנות?! אני לא מכיר מקום בתפילה שבו אומרים את כל הקורבנות.
נשלח ב-7/5/2016 23:27
ירוחם,
לענ"ד התורה לא מעדיפה את העשיר על פני העני למרות שעושר תנאי לנבואה, ולא את העני על פני העשיר למרות שמצוות רבות נועדו לטובת העניים, אלא כולם נבראו בצלם א-להים ועל-כן הן השבת והן השמיטה משוות את כולם. בית שמאי היו מקבלים לבית המדרש רק מי שחכם, עניו, בן טובים ועשיר. בית הלל היו מקבלים לבית המדרש כל אדם שנפשו חשקה בתורה. והעיקר שכולם יהיו ישרים ומלאה את הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
נשלח ב-7/5/2016 22:32
יש איני יודע איזה סידור יש לך?! אצל יש פטום הקטורת רחיצת ידיים ורגליים קרבנות תמיד וכו'
מ. עד כמה שהבנתי מגעת. אין לתורת ישראל משנה כלכלית מסודרת. אין כל פסול להיות עשיר. להפך. הרמב"ם למשל מונה בין הדרגות לנבואה. כי הנביא חייב להיות בין היתר עשיר. גדולי ישראל היו עשירים גדולים. בזמנו ראשי הישיבה כילכלו את תלמידי הישיבה מכספם. שכנראה היה להם. והכסף עבד בשבילם. מקובלני מבית אבי אבא שקיבל מאבותיו ואבותיו מאבותיו עד משה רבנו. לעולם ימכור אדם את מכנסיו ושיהיה עשיר. לפי המדרשים משה רבנו הפך מרועה צאן יתרו לעשיר מופלג. לא נראה לי שהוא לקח שוחד.
בענין התשובה לשאלתי. א. בסוף מנין הקרבנות- אנחנו אומרים יהי רצון כאילו הקרבנו. ונשלמה פרים שפתנו. נו -אם זה להגיד בפה כל אחד יכול להיות עשיר. ב. בתורה לאחר שהתורה מצווה על הקרבנות ומסיימת. רק בסוף כברירת מחדל היא מציינת את קרבן עני. אז תמיד כדאי למקריב את המקור ולא את ברירת המחדל. מכאן אתה לומד כי התורה תמיד העדיפה את האדם העשיר ולא את העני. אתה צודק רעיונית האדם העשיר לא יכול להיות עשיר. אם אין עני. הוא תלוי בעני. העני לעומת זאת לא תלוי בעשיר.
נשלח ב-7/5/2016 20:43
הכוונה למשנת איזהו מקומן? המשנה פשוט כוללת רק את הזבחים. היא גם לא כוללת מנחות.
תוקן על ידי יש3 ב- 07/05/2016 20:48:00
נשלח ב-6/5/2016 17:13
ירוחם,
לא בכדי הן העוני והן העושר נסיונות קשים. אם-כי מאחר שגם לרעהו ישנא רש ואוהבי עשיר רבים, רוב האנשים מעדיפים להיות עשירים. התורה אומרת: לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול. הדרישה מכולם, בין עשירים בין עניים, הינה: מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק, והין צדק. העשירים גם נדרשים יותר מהעניים לתת צדקה. הלל תיקן פרוזבול להצדיק הן את העשירים והן את העניים. אולם דלים גאים ועשירים מכחשים, אין הדעת סובלן. פעם תלמיד של קונפוציוס שאל את רבו: מה דעתך על עני שאיננו מחניף ועשיר שאיננו גאה? אמר לו: הם בסדר, אולם אינם שווים לעני השמח בחלקו ולעשיר האוהב דיני נזיקין. ומה היסוד של דיני נזיקין? הלל וקונפוציוס אמרו בדיוק אותו דבר: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.
אינני יודע מה התשובה לשאלתך, אולם בטוחני שיש לך תשובה טובה לשאלה.
נ.ב. כל מי שהממון עובד בשבילו, במוקדם או במאוחר, משועבד לתאוות ממון. מי עבד גדול יותר הטייקון או שמא המנקה של משרדו?
