בית פורומים עצור כאן חושבים

היהדות - הדת המשפיעה ביותר בעולם, או כת זעירה?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-24/7/2016 17:40 לינק ישיר 
היהדות - הדת המשפיעה ביותר בעולם, או כת זעירה?

באשכול הקישורים לכתבות התפתח דיון, ואני מעתיק אותו לכאן.
יובל נוח הררי פרסם בהארץהארץ את המאמר הבא:






ומה אם ליהדות לא היתה השפעה גדולה על המין האנושי?

אחד הערכים החשובים ביותר ביהדות הוא הצניעות. כדאי לאמץ אותו ביתר שאת כאשר דנים בהשפעתה של היהדות על תולדות האנושות

יובל נח הררי

20.07.2016 עודכן ב- 15:08 20.07.2016


השאלה הנפוצה ביותר שנשאלתי על הספר "קיצור תולדות האנושות", היא מדוע הספר מתעלם מתפקידה של היהדות בהיסטוריה העולמית. מדוע עמודים כה רבים מוקדשים לנצרות, לאיסלאם ולבודהיזם, ורק מילים בודדות ליהדות? האם מדובר בהתעלמות מכוונת, או שמא העניין נובע ממניעים פוליטיים?

התשובה פשוטה בהרבה. האמת היא שתפקידה של היהדות בהיסטוריה של העולם היה שולי למדי, ולכן בספר העוסק בתולדות האנושות אין סיבה להקדיש לה תשומת לב מיוחדת. היהדות היתה ועודנה דת שבטית ומכונסת בעצמה, שאכפת לה מאוד מגורלו של עם קטן אחד ומקורותיה של ארץ זערורית, אך אין לה עניין עמוק במרבית תושבי כדור הארץ, ולכן אין פלא שחשיבותה ההיסטורית מצומצמת.

אמנם היהדות הולידה את הנצרות ונתנה השראה לאיסלאם — שתיים מהדתות החשובות ביותר בהיסטוריה. אולם הקרדיט על הישגיהן של הנצרות והאיסלאם, כמו גם האשם בפשעיהן, מגיע לנוצרים ולמוסלמים, ולא ליהודים. כפי שאין להאשים את היהדות על ההרג ההמוני במסעות הצלב (המגיע במלואו לנצרות), כך אין מה לתת קרדיט ליהדות על הרעיון הנוצרי החשוב שכל בני האדם שווים בפני האל (רעיון העומד בסתירה לאורתודוקסיה היהודית).

תפקידה של היהדות בהיסטוריה של העולם דומה במקצת לתפקידה של אמא של אייזק ניוטון בהיסטוריה של המדע. אמנם ללא אמא של ניוטון לא היה ניוטון, אבל ברור מדוע אין צורך להרחיב את הדיבור עליה כדי להבין את ההיסטוריה של המדע. באותו אופן, אין צורך להקדיש תשומת לב רבה ליהדות כדי להבין את תולדות האנושות.

הרעיון הזה עשוי להישמע משונה ואף מקומם לישראלים רבים, אשר חונכו מגיל אפס שהיהדות היא הגיבורה הגדולה של ההיסטוריה האנושית. תלמידי בית ספר טיפוסי בישראל — אפילו הוא חילוני למהדרין — מסיימים על פי רוב 12 שנות לימוד בלי לקבל תמונה ברורה של מהלך ההיסטוריה העולמית. אמנם מזדמן לתלמידים ללמוד על האימפריה הרומית, המהפכה הצרפתית ומלחמת העולם השנייה, אך פיסות הפאזל הללו אינן מתלכדות לכלל סיפור רציף. במקום זה, הסיפור ההיסטורי הרציף היחיד שמציעה מערכת החינוך הישראלית לתלמידיה מתחיל עם התנ"ך, ממשיך לימי בית שני, מדלג לקורות היהודים בגולה ומגיע לציונות, לשואה ולמדינת ישראל. לא מעט תלמידים סבורים שזהו הציר המרכזי של תולדות המין האנושי כולו, שכן אפילו כאשר לומדים על האימפריה הרומית או על המהפכה הצרפתית, חלק ניכר מתשומת הלב מוקדש לשאלה כיצד התייחסו הרומאים הקדמונים ליהודים, או מה היה מצבם המשפטי של היהודים ברפובליקה הצרפתית. למי שניזון מדיאטה היסטורית שכזו קשה מאוד לעכל את הרעיון שליהדות ולעם היהודי אין חשיבות היסטורית גדולה.

אין כל ספק שהעם היהודי הוא עם מיוחד עם היסטוריה מרתקת (אם כי צריך להודות שהקביעה הזאת נכונה למרבית העמים); אין כל ספק שהמסורת היהודית מלאה ברעיונות עמוקים וערכים נעלים (אם כי גם בלא מעט רעיונות מפוקפקים ותפיסות גזעניות); אין גם כל ספק שביחס לגודלו, לעם היהודי אכן היתה חשיבות יוצאת דופן בהיסטוריה של 2,000 השנים האחרונות. אבל כשמסתכלים על ההיסטוריה של האנושות כולה מאז שהתפתח הומו סאפיינס במזרח אפריקה, מוכרחים להודות שהשפעתה של היהדות היא קטנה. בני אדם התפשטו ברחבי העולם, אימצו את החקלאות, בנו את הערים הראשונות והמציאו את הכתב ואת הכסף אלפי שנים לפני שחי היהודי הראשון.

אפילו ב–2,000 השנים האחרונות, אם מתבוננים בהיסטוריה מנקודת מבטם של תושבי סין, הודו או אגן האמזונס, קשה לראות מה תרמו היהודים להיסטוריה שלא דרך תיווכן של הנצרות והאיסלאם. לראיה, התנ"ך אומץ בחום על ידי הנצרות, ולכן הפך לנכס צאן ברזל של המין האנושי כולו. לעומת זאת התלמוד, שחשיבותו לתרבות היהודית עולה על זו של התנ"ך, נדחה על ידי הנצרות, ולכן נותר ספר אזוטרי שאף סיני, הודי או אינדיאני לא מכיר, ושהשפעתו על מהלך ההיסטוריה שולית.

קהילות יהודיות שהעמיקו בחקר התלמוד אמנם נפוצו בחלקים גדולים של העולם, אבל הן לא מילאו תפקיד מרכזי בבניית האימפריה הסינית, במסעות הגילוי הגיאוגרפיים של ראשית העת החדשה, בכינון השיטה הדמוקרטית או במהפכה התעשייתית. המטבע, האוניברסיטה, הפרלמנט, הבנק, המצפן, אבק השריפה, מכונת הדפוס ומנוע הקיטור הומצאו כולם בידי גויים.

המוסר שלפני היהדות

ישראלים רבים נוהגים להשתמש בביטוי "שלוש הדתות הגדולות", מתוך מחשבה ששלוש הדתות האלה הן הנצרות (שני מיליארד מאמינים), האיסלאם (מיליארד וחצי) והיהדות (15 מיליון). ההינדואיזם (כמיליארד מאמינים) והבודהיזם (למעלה מחצי מיליארד), שלא לדבר על דת השינטו (כ–50 מיליון) או הדת הסיקית (25 מיליון), לא נספרות. מה שמובלע במושג "שלוש הדתות הגדולות" הוא ההשקפה שלפיה כל המסורות הדתיות החשובות של העולם נולדו מתוך היהדות, שהיתה הראשונה להטיף לעקרונות מוסריים אוניברסליים. כאילו לפני ימי אברהם ומשה בני אדם חיו ללא שום מחויבויות מוסריות, וכל מערכות המוסר של האנושות בימינו אינן אלא גלגולים וחיקויים של עשרת הדיברות ושל ערכי

לשבטי הלקטים־ציידים בתקופת האבן היו כללי מוסר עשרות־אלפי שנים לפני ימי אברהם, יצחק ויעקב. כאשר הגיעו המתיישבים האירופים לאוסטרליה בשלהי המאה ה–18 ונתקלו שם בשבטים האבוריג'יניים, הם גילו שיש להם מערכת מוסרית מפותחת להפליא, אף על פי שהם מעולם לא קראו את התנ"ך ולא שמעו על משה, ישו או מוחמד. אדרבה, כיום אנו יודעים שכללי מוסר אינם ייחודיים להומו סאפיינס והם קיימים גם בקרב בעלי חיים חברתיים אחרים, כמו זאבים, דולפינים וקופים. גורי זאבים, למשל, שומרים על כללים של "משחק הוגן" כשהם מתקוטטים זה עם זה. אם גור זאבים נושך חזק מדי את חברו למשחק, או ממשיך לנשוך יריב שנשכב על גבו ונכנע, הגורים האחרים יחרימו אותו ויפסיקו לשחק איתו.

בניסוי מדעי מרתק שיכן החוקר פראנס דה ואל שני קופי קפוצ'ין בשני תאים סמוכים, כך שכל אחד מהם היה יכול לראות כל דבר שעושה חברו. דה ואל ועוזריו הניחו בכל תא כמה אבנים קטנות, ואימנו את הקופים לתת להם את האבנים. קוף שנתן למדען אבן, קיבל בתמורה פיסת מזון. בתחילה היה הפרס מלפפון. על כל אבן שהקוף נתן, הוא קיבל חתיכת מלפפון. הקופים היו מאוד מרוצים מהעסקה, ואכלו את המלפפונים שלהם בהנאה. אבל לאחר כמה סיבובים עם המלפפון עשה דה ואל תרגיל. הפעם, כשהקוף הראשון נתן אבן, הוא קיבל בתמורה ענב. ענבים טעימים הרבה יותר ממלפפונים, כפי שיודעים לא רק בני אדם, אלא גם קופי קפוצ'ין. אבל כשהקוף השני נתן אבן, הוא שוב קיבל רק חתיכת מלפפון. הקוף, שבפעמים הקודמות שמח מאוד על המלפפון שלו, הגיב בהתפרצות זעם. הוא לקח את חתיכת המלפפון, הביט בה לרגע כלא מאמין, ואז זרק אותה בכעס על המדענים והתחיל לקפוץ ולצרוח. הוא לא פראייר. שוויון חברתי וצדק חלוקתי היו ערכים חשובים בחברת קופי הקפוצ'ין מאות־אלפי שנים בטרם התלונן הנביא עמוס על האליטות של ממלכת ישראל "העושקות דלים הרוצצות אביונים", ובטרם הטיף הנביא ירמיהו "גר יתום ואלמנה לא תעשקו".

גם בקרב הסאפיינסים שגרו במזרח התיכון הקדום לא היו נביאי ישראל דמויות חסרות תקדים. איסורי "לא תרצח" ו"לא תגנוב" היו מוכרים היטב במערכות החוקים של ערי המדינה השומריות, מצרים הפרעונית והאימפריה הבבלית. אלף שנים לפני עמוס וירמיהו כבר טען המלך חמורבי שהאלים הגדולים הורו לו להשכין צדק בארץ בבל, "כדי שהתקיף לא יעשוק את החלש, כדי לתת צדק לאלמנה וליתום" (מתוך "קובצי הדינים ואוספים משפטיים אחרים מן המזרח הקדום" מאת מאיר מלול, 2010).

באותם ימים בארץ מצרים — מאות שנים לפני התאריך המיוחס למשה רבנו — הועלה על הכתב "סיפורו של האיכר חד הלשון". איכר שרכושו נשדד על ידי בעל אדמות חמדן בא להתלונן בפני פקידיו המושחתים של פרעה, ושטח בפניהם שורה של סיבות לכך שעליהם להבטיח משפט צדק בארץ, ולהגן על העניים מפני חמסנותם של העשירים. אל להם לפקידים לעשוק את העניים מרכושם הדל, כי זוהי נשמת אפם של העניים, "וכשאתם עושקים אותם, זה כאילו שאתם סותמים את נחירי אפם... מוניתם כדי לשמוע עתירות, לשפוט בין נִצים ולעצור את השודדים, אבל במקום זה אתם מסייעים לגנבים!" (William Kelly Simpson, "The Literature of Ancient Egypt", 1972).

רבים מחוקי התנ"ך אינם אלא העתק של חוקים שהיו מקובלים במסופוטמיה, במצרים ובכנען מאות ואלפי שנים לפני כינון ממלכות ישראל ויהודה. אם היהדות התנכית נתנה פרשנות ייחודית לחוקים אלו, הרי שייחודה הוא בהפיכתם מחוקי מוסר כלליים לחוקים שבטיים המיועדים לבני העם היהודי לבדו. המוסר היהודי התעצב בראשית ימיו כמוסר שבטי צר אופקים, ונותר כזה במידה לא מבוטלת עד ימינו. רבים מחכמי היהדות לאורך הדורות קבעו שלחיי יהודי יש ערך רב יותר מלחיי גוי. כך, לדוגמה, מותר לחלל שבת כדי להציל יהודי ממוות, אך אסור לחלל שבת רק כדי להציל גוי (תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ד/ב'). היו פרשנים שטענו שאפילו "ואהבת לרעך כמוך" מתייחס ליהודים בלבד, ואין שום מצווה לאהוב גויים (הפסוק המקורי מספר ויקרא אכן אומר: "לא תיקום ולא תיטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך", מה שמעלה את החשד שהכוונה ב"רעך" היא אך ורק ל"בני עמך").

הנוצרים היו אלה שבררו כמה נתחים מתוך המוסר היהודי, הפכו אותם לאוניברסליים והפיצו אותם ברחבי העולם. בעוד שעד ימינו אלו יהודים רבים מאמינים שהם ניחנו בנשמה יתרה ושליהודים טבע שונה מלגויים, הרי מייסדה של הנצרות, פאולוס הקדוש, קבע לפני 2,000 שנה באיגרתו אל הגלטיים ש"אין יהודי אף לא גוי, אין עבד אף לא בן חורין, לא זכר אף לא נקבה, כי כולכם אחד במשיח ישוע" (האיגרת אל הגלטיים, ג', כ"ח).


ויש לשוב ולהדגיש שלמרות השפעתה הרבה של הנצרות, זו בשום פנים ואופן לא היתה הפעם הראשונה שבני אדם אימצו את הרעיון של מוסר אוניברסלי, וזו טעות גסה לחשוב שכל מערכות המוסר של ימינו נולדו מתוך המוסר הנוצרי. לדוגמה, קונפוציוס, לאו־צה, בודהא ומהאווירה יצרו מערכות מוסר אוניברסליות זמן רב לפני פאולוס וישו, ובלי לדעת דבר וחצי דבר על ארץ כנען ונביאי ישראל. קונפוציוס לימד שעל האדם לאהוב אחרים כמות שהוא אוהב את עצמו כ–500 שנה לפני הלל הזקן ורבי עקיבא. בודהא ומהאווירה הנחו את חסידיהם להימנע מפגיעה לא רק בכל אדם, אלא בכל יצור חי, כולל חרקים, בעידן שבו היהדות עדיין דבקה בהקרבת קורבנות והצדיקה השמדה שיטתית של אוכלוסיות אנושיות שלמות (העמלקים והכנענים).

פיזיקה יהודית וביולוגיה נוצרית

רק ב–200 שנה האחרונות ניכרת תרומה ייחודית באמת של יהודים להיסטוריה של העולם. בתקופה זו שיעור יוצא דופן מהמדענים ששינו את תפיסת עולמה של האנושות ושידרגו את יכולותיה היו ממוצא יהודי. בנוסף לאיינשטיין, פרויד ומרקס, כ–20% מזוכי פרס הנובל הם יהודים, אף על פי שיהודים מהווים רק 0.2% מאוכלוסיית העולם. האין זו הוכחה ניצחת לערכה הייחודי של היהדות?

אלא שיש להפריד בין תרומתם של יהודים כפרטים, לבין תרומתה של היהדות כדת וכתרבות. אין ספק שאנשים ממוצא יהודי תרמו תרומה יוצאת דופן למדע ולמחשבה האנושית במאות ה–19 וה–20. אבל הרוב הגדול של המדענים וההוגים היהודים החשובים פעלו מחוץ למסגרת הדתית והתרבותית היהודית. למעשה, יהודים החלו למלא תפקיד חשוב בעולם המחקר והמחשבה האנושי רק כאשר הם נטשו את הישיבות ובתי המדרש לטובת המעבדות והקתדרות האקדמיות.

לפני שנת 1800, השפעתם של יהודים על המחקר המדעי והמחשבה האנושית היתה קטנה. מטבע הדברים, יהודים לא תרמו כמעט דבר לעולם המחשבה והידע של סין, הודו או האבוריג'ינים האוסטרלים. באגן הים התיכון ובאירופה היתה להם נוכחות משמעותית יותר, ופה ושם אפשר למצוא הוגים וחוקרים יהודים שהשפיעו על עמיתיהם הגויים — כמו סעדיה גאון, הרמב"ם או שפינוזה (שנודה והושמץ בימי חייו, אך בדיעבד גויס גם הוא לצבא ההישגים היהודי). אולם השפעתם של היהודים על המרחב הנוצרי והמוסלמי היתה פחות חשובה מזו של עמים קטנים אחרים, כגון היוונים, ההולנדים או האנגלים. בפרט יש לציין שיהודים תרמו רק מעט לפריצת המהפכה המדעית ולהתקדמות המדע במאות ה–16, ה–17 וה–18. איננו יודעים מה בדיוק עשה סבא־רבא של איינשטיין במאה ה–16, אבל סביר שהוא התעניין בלימוד גמרא יותר מאשר בחוקי הפיזיקה.

אלברט איינשטיין, 1931צילום: Getty Images

השינוי הגדול אירע רק במאות ה–19 וה–20, כאשר תנועת ההשכלה ותהליכי החילון הביאו יהודים רבים לאמץ את תפיסת העולם ואורח החיים של שכניהם הגויים, ולהשתלב במוסדות המחקר וההשכלה של מדינות כמו גרמניה, צרפת וארצות הברית. היהודים הביאו איתם מהשטייטלים והגטאות מטען תרבותי חשוב. הערך הרב שנודע ללימוד ולהשכלה בתרבות היהודית הוא אחד הגורמים העיקריים להצלחתם יוצאת הדופן של מדענים יהודים. גורמים נוספים היו הרצון העז של מיעוט מדוכא להוכיח את עצמו, והמחסומים שעמדו בפני יהודים חילונים שרצו להתקדם במסגרות שמרניות ואנטישמיות כמו הצבא או המערכת הפוליטית.

אולם בעוד שהמדענים היהודים הביאו איתם מהשטייטל למעבדה הרגלי למידה מצוינים ואמונה עמוקה בערכה של ההשכלה, קשה לומר שהם הביאו איתם מטען חשוב של רעיונות ותובנות. איינשטיין היה יהודי, אבל הפיזיקה שלו לא היתה פיזיקה יהודית. מה לאמונה בקדושתו הייחודית של עם ישראל ולתובנה שאנרגיה שווה למאסה כפול מהירות האור בריבוע? לשם השוואה, דרווין היה נוצרי בן נוצרים — את לימודיו בקיימברידג' התחיל מתוך כוונה להפוך לכומר אנגליקני — אבל האם נובע מכך שתורת האבולוציה היא נוצרית? מגוחך למנות את תורת היחסות כאחת מתרומותיה של היהדות למין האנושי, בדיוק כשם שיהיה זה מגוחך למנות את תורת האבולוציה כאחת מתרומותיה של הנצרות לאנושות.

באותו אופן, קשה לראות מה יהודי בתהליך הסינתוז של אמוניה, שפותח על ידי פריץ האבר (פרס נובל לכימיה, 1918), מה יהודי בגילוי האנטיביוטיקה סטרפטומיצין על ידי זלמן וכסמן (פרס נובל לרפואה, 1952), או מה יהודי בגבישים הקוואזי־מחזוריים שגילה דן שכטמן (פרס נובל לכימיה, 2011). במקרה של הוגים וחוקרים ממדעי הרוח והחברה — כגון זיגמונד פרויד — אפשר להצביע על השפעות משמעותיות יותר של מורשתם היהודית. אולם גם במקרים אלה השבר בולט יותר מן ההמשכיות. תפיסותיו של פרויד לגבי נפש האדם שונות מהותית מהשקפת עולמם של רבי יוסף קארו או רבן יוחנן בן זכאי. פרויד לא האמין בנשמה או בהשגחה פרטית, והוא לא גילה את "תסביך אדיפוס" על ידי קריאה זהירה במורה נבוכים.

כך שלערכי ההשכלה והרגלי הלמידה שינקו מדענים יהודים ממורשתם היתה כנראה השפעה משמעותית על הצלחתם. אולם את הקרקע להישגיהם של איינשטיין, האבר ופרויד הכשירו השייגעצים והשיקסעס. המהפכה המדעית היתה מפעלם של גויים, ויהודים החלו לשחק בה תפקיד חשוב רק כאשר עזבו את בית המדרש לטובת האוניברסיטה. אדרבה, הנטייה היהודית לחפש תשובות לכל השאלות בטקסטים קדומים היתה מכשלה קשה להשתלבות ולהתקדמות בעולם המדע המודרני, שבו תשובות מגיעות מתצפיות ומניסויים.

אילו היה משהו בדת היהודית עצמה שמביא בהכרח להישגים מדעיים, מדוע בין 1905 ל–1933 זכו עשרה יהודים גרמנים חילונים בפרסי נובל בכימיה, רפואה ופיזיקה, אולם אף יהודי חרדי, ואף יהודי תימני או בולגרי, לא זכה באותן שנים בשום פרס נובל?

לבל אחשד בהיותי "יהודי אנטישמי", חשוב להדגיש שאיני סבור שהיהדות היתה דת רעה או חשוכה במיוחד. כל שאני אומר הוא שהיא לא היתה חשובה במיוחד. רוב שנותיה היתה היהדות דת מתונה וצנועה של מיעוט קטן ורדוף; דת שלא גרמה למלחמות ולמסעות צלב; ושחכמיה ומנהיגיה העדיפו להגות ולכתוב במקום לכבוש ארצות ולשרוף כופרים.

אנטישמים מייחסים ליהדות חשיבות יוצאת דופן. הם סבורים שהיהודים שולטים בעולם, במערכת הבנקאית ובתקשורת, ושהם אשמים בכל דבר מסחר העבדים, דרך ההתחממות הגלובלית ועד למתקפת 11 בספטמבר. האמת היא שונה. לאורך ההיסטוריה התקיימו מאות דתות וכתות שונות. מקצתן — כמו הנצרות, האיסלאם, ההינדואיזם והבודהיזם — השפיעו (לא תמיד לטובה) על מיליארדי אנשים לאורך אלפי שנים. רובן — כמו דת הבון, דת היורובה והיהדות — השפיעו הרבה פחות. אחד הערכים החשובים והיפים של הדת היהודית הוא הצניעות. כדאי שנאמץ אותו אל ליבנו



אריאל73 כתב: המאמר הזה גרם לי הלם מוחלט, ולגודל חשיבותו ראיתי להביאו
בשלמותו.

פתיאמינשלח ב-21/7/2016 02:49


אפשר לפרט על ההלם? מה בדיוק הפיל אותך לרצפה?
יש3נשלח ב-21/7/2016 09:59


להשוות את היהדות לאמא של ניוטון זו דמגוגיה.
החשיבות של ניוטון היא בהיסטוריה של הרעיונות, ומה שמשנה כאן הוא שורשים רעיוניים ולא שורשים גנטיים. גם הנצרות היא תנועה רעיונית, והשאלה מאיפה הגיעו הרעיונות שלה. עכשיו, אפשר לשאול האם ההשפעה של ישו או של פאולוס על ההיסטוריה דומה להשפעה של אמא של ניוטון. אני מניח שהררי יסכים שלא. אין ספק שההשפעה של היהדות גדולה בהרבה מההשפעה של ישו או של פאולוס. אז בהחלט ייתכן שספר שעוסק בתולדות האנושות לא יקדיש מקום רב לדיון בישו ואפילו ביהדות (אין לי מושג מה יש בספר), אבל הטענה שליהדות אין שום חשיבות היא מופרכת. רעיונות רבים שמקובלים היום בכל העולם הגיעו מהיהדות..
בעלבעמיונשלח ב-21/7/2016 11:38


אריאל
המאמר הפתיע אותך או הרגיז אותך?
ספרןנשלח ב-21/7/2016 17:28


הלל גרשוני, פ"ב



"מתברר שיובל נוח הררי כתב כעת בהארץ הצדקה ארוכה לכך שבספרו [הגרוע למדי] "קיצור תולדות האנושות" הוא לא הזכיר את היהדות. לטענת הררי, היהדות לא ממש חשובה כי היא לא השפיעה.
"האמת היא שתפקידה של היהדות בהיסטוריה של העולם היה שולי למדי, ולכן בספר העוסק בתולדות האנושות אין סיבה להקדיש לה תשומת לב מיוחדת. היהדות היתה ועודנה דת שבטית ומכונסת בעצמה, שאכפת לה מאוד מגורלו של עם קטן אחד ומקורותיה של ארץ זערורית, אך אין לה עניין עמוק במרבית תושבי כדור הארץ, ולכן אין פלא שחשיבותה ההיסטורית מצומצמת".
מבין שיטי דבריו של הררי עולה שהיהודים הקרתנים חושבים שהם נורא חשובים בעוד בחינה אובייקטיבית - כלומר נקודת המבט של הררי עצמו - מעלה שלא כך.
אמנם כל מי שקרא את ספרו של הררי רואה שהספר שלו עצמו קרתני באותה מידה. הוא מקדיש כמות דפים שאינה פרופורציונלית למאות האחרונות, ובפרט למאתיים השנים האחרונות - על אף שבחינה אובייקטיבית אינה מעלה שום סיבה מדוע דווקא מאתיים השנה האלה חשובות במיוחד, מלבד העובדה השולית שהן יותר קרובות לחיינו-אנו, כלומר לא אובייקטיביות אלא קרתנות גרידא. גורם משפיע נוסף הוא שפשוט יש לנו יותר מידע על מאתיים השנים האחרונות מאשר על כל מאתיים שנים אחרות בהיסטוריה, אז אפשר לדבר עליהן יותר. אין בעיה; אבל אין כאן אלא חיפוש המטבע מתחת לפנס, ולא שום גישה אובייקטיבית אמיתית.
הררי, אגב, קרתני גם מבחינת תרבויות. הוא לא מקדיש לתרבות הסינית ולתרבות המאיה אותו מקום שאותו הוא מקדיש לתרבות המערב, ושוב לכאורה בלי שום סיבה נראית לעין מלבד העובדה שהוא מבקש להנחיל לשומעיו את תרבות המערב, ושממנה הוא בא.
במילים אחרות ניתן לסכם את דברי הררי כך: אתם קרתנים של יהדות, ואילו אני אדם נאור יותר, וקרתני רק בכל הנוגע לדברים הנוגעים ללבי.
אלא שהררי לא אומר זאת, וזה מתקשר גם לאחת הבעיות העמוקות ביותר בספר שלו. הררי מתחזה להיות אובייקטיבי אף שאינו כזה, והוא נהנה לצלוף ב"דתות" שונות (ביניהן, על פי הגדרתו המשונה, גם הקפיטליזם), אבל כל שורה ושורה בספר מראה שהוא עצמו נציג של דת - דת המדענות-של-מדעי-הרוח - והוא אחד מנביאיה של הדת. דת נוספת הכרוכה באותה דת, היא דת האתאיזם, שגם את דגלה הוא מניף בגאון, כמובן בשולי גלימתו של האפיפיור של הדת הזו והמטיף הראשי שלה, ריצ'ארד דוקינס. כל-כולו של הספר (שאינו אלא העלאה על הכתב של סדרת ההרצאות שלו, "מבוא להיסטוריה עולמית", המועברות לסטודנטים צעירים כטקס חניכה בכניסה לאוניברסיטה ולדיסציפלינת מדעי הרוח וההיסטוריה) אינו אלא אינדוקטרינציה של עיקרי האמונה של הדת הזו (בהן: אתאיזם ויומרה לאובייקטיביות בלא משוא פנים), אבל עם אפס מודעות עצמית.
והמאמר האחרון של הררי אינו אלא המשך ישיר של הגישה הלא-מודעת-לעצמה הזאת."
מם80נשלח ב-21/7/2016 19:24


לדעת מת'יו ארנולד, המשורר האנגלי ומבקר התרבות החשוב, תרבות המערב מתקדמת במהלך הדורות עפ"י תנועה משתנה בין העבריות והיווניות, כשהיווניות משקפת אינטלקטואליות וספונטניות, והעבריות מוסר וציות לחוק. כך לדוגמא, לדעתו, כשם שהרנסנס היה תחיה של היווניות, כן הרפורמציה הפרוטסטנטית היתה תחיה של העבריות. ואמנם וורדסוורת' כינה את מילטון (שניהם יחד עם שקספיר - גדולי המשוררים האנגלים) בעל נשמה עברית, כי כל הדברים אצלו שואפים אל הנשגב.




תוקן על ידי מם80 ב- 21/07/2016 19:26:59
אריאל73נשלח ב-23/7/2016 23:15

יובל נח הררי Yuval Noah Harari כתב מאמר למוסף הארץ ובו הוא טוען טענה פשוטה: למרות המחמאות שאנחנו אוהבים לתת לעצמנו, ליהדות לא היתה השפעה ממשית על ההיסטוריה האנושית. לכתיבתו של הררי, כבר כתבתי בעבר, יש עמדה אנטי-דתית מובהקת (אולי להוציא את החלקים המדיטטיבים של הבודהיזם) שמביאה אותה לחוסר דיוק, והיא גם באופן עקבי רדוקציוניסטית בצורה חסרת אחריות. גם במאמר הזה נראה לי שטענותיו, המנוסחות היטב כרגיל, לוקות.

קחו למשל טענה עיקרית במאמר:

"תפקידה של היהדות בהיסטוריה של העולם דומה במקצת לתפקידה של אמא של אייזק ניוטון בהיסטוריה של המדע. אמנם ללא אמא של ניוטון לא היה ניוטון, אבל ברור מדוע אין צורך להרחיב את הדיבור עליה כדי להבין את ההיסטוריה של המדע. באותו אופן, אין צורך להקדיש תשומת לב רבה ליהדות כדי להבין את תולדות האנושות."

הררי מודה שלנצרות היתה השפעה עצומה על המין האנושי, אבל לדעתו לא צריך לתת על זה שום קרדיט ליהדות. האנלוגיה לאמו של ניוטון אופיינית לצורת כתיבתו של הררי. היא עושה רושם של קביעה פשוטה ומבריקה, אבל הינה למעשה חסרת תוקף. שהרי אמו של ניוטון ככל הנראה לכל היותר הולידה אותו וגידלה אותו, אולי גם חינכה אותו באמיתות אמונת הכנסייה האנגליקנית. אם כך היא אכן לא ראויה לציון מיוחד בדברי ימי האדם. אולם אם אמו של ניוטון היתה מניחה עבורו את הבסיסים הרעיוניים לגילוי נוסחת כוח הכבידה או עקרונות החשבון הדיפרנציאלי, הרי שודאי שהיא היתה מקבלת מקום של כבוד בכל תיעוד היסטורי של התפתחות המדע.

בדיוק באותו אופן היהדות לא פשוט "הולידה" את הנצרות, אלא הניחה את היסודות הרעיוניים שאותם פיתחה הנצרות ושאיתם נבנה, בסופו של דבר, העולם המודרני בו אנחנו חיים. כך למשל, רעיון האדם כצלם אלוהים הוא הרעיון שבתוספת התפיסה האוניברסלית של פאולוס הפך כל פרט ופרט (ולא סתם את "המין האנושי") לא רק לשווה לחברו אלא לבעל ערך ייחודי, ושבסופו של דבר מחזיק בתוכו את שורשי השורשים של שיח הזכויות של ימינו. ודאי שהיה צריך את פאולוס (לבטח מבני האדם החשובים בהיסטוריה האנושית) כדי לפתח אותו, אבל ודאי שפאולוס לא היה יכול לפתח אותו אם לא היה לו אותו כיהודי.

ויש עוד כמה אי-דיוקים שהררי חוטא בהם. אני מקווה שברור שאני לא בא לטעון שהיהדות היא "דת האמת" או הדת "הכי טובה" או הכי חשובה או כל חנופה עצמית ילדותית שכזאת, אבל אי אפשר לומר שהיהדות לא השפיעה בצורה עצומה על התפתחות המין האנושי. אם מישהו יאמר שימי ההשפעה של היהדות על המין האנושי חלפו עברו, ועתה אין היא אלא תרבות מנוונת של קבוצה אתנית קטנה אשמח להתווכח איתו. אני לא חושב כך, ואני עושה מה שאני יכול כדי שלא יהיה כך, אבל זו טענה שניתן להגן עליה. הטענה ש"ליהדות לא היתה השפעה גדולה על המין האנושי" - לדעתי, אינה.

(תומר פרסיקו, פ"ב)


נשלח מהאנדרואיד שלי
אפריםבןנשלח ב-24/7/2016 11:40


כמו שכתב הררי היהודים שהשפיעו על העולם היו יהודים משכילים שעזבו את הדת.

לגבי הנצרות והיהדות - את השאלה הזאת צריך לבחון על ידי העמדת שאלה אחרת: מה היה קורה אלמלא קמה הנצרות? התשובה היא שהיהדות היתה נשארת יהדות תלמודיסטית מכונסת בעצמה של כמה מיליונים אנשים ותו לא. ואלמלא מדינת ישראל שהוקמה על ידי משכילים חילונים המיליונים היו מצטמצמים עוד יותר.
אריאל73נשלח ב-24/7/2016 14:35

מדהים עד כמה אדם שהעיסוק שלו בהיסטוריה יכול לגלות בורות במקצוע שלו.
תנועת ההתגיירות העולמית התחילה הרבה לפני הנצרות.
ראה כאן אם יש לך מנוי לכותר,ואם לא
ראה כאן


נשלח מהאנדרואיד שלי
יש3נשלח ב-24/7/2016 15:31


אריאל
ככל הידוע לי (ולא ידוע לי הרבה) ישנה מחלוקת במחקר האם המיסיון הנוצרי הוא סוג של מיסיון יהודי (כמו שאתה מציג) או שהמיסיון היהודי בא בעיקר כתגובה למיסיון הנוצרי. אני לא רואה בדברים שהבאת משהו שמראה על מיסיון יהודי "הרבה לפני הנצרות" כדבריך. ברור שהייתה התגיירות עוד לפני הנצרות אבל השאלה באילו ממדים ואם היה מיסיון.
'היסטוריה' כוללת הרבה דברים וקשה לדרוש מהיסטוריון לדעת הכול. הבעיה של הררי היא שהוא לקח פרויקט שאפתני מדי שבאמת מצריך לדעת הכול, והתוצאה היא שכל מומחה שתדבר אתו יגיד שבתחום שלו הספר גרוע.
אריאל73נשלח ב-24/7/2016 16:56

יש כאן שני נידונים: המיסיון היהודי וההתיהדות ההמונית. שאלת המיסיון היהודי שנויה במחלוקת. הראיה העיקרית לכך היא דברי ישו "
''אוֹי לָכֶם סוֹפְרִים וּפְרוּשִׁים צְבוּעִים! כִּי סוֹבְבִים אַתֶּם בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה כְּדֵי לְגַיֵּר אִישׁ אֶחָד, וְכַאֲשֶׁר הוּא מִתְגַּיֵּר הוּא הוֹפֵךְ בִּגְלַלְכֶם לְאָדָם הָרָאוּי כִּפְלַיִם מִכֶּם לְהַגִּיעַ לְגֵיהִנּוֹם." ועדיין יש לפקפק.
אבל שאלת ההתיהדות ההמונית אינה שאלה. ברור מכל המקורות שהיו המוני גויים שהתקרבו ליהדות, והוויכוח היחיד הוא עד כמה הם התגיירו או רק נעשו 'יראי א-לוהים' וקיימו רק חלקים מהמצוות.
ולנידון דידן לא מעניין אותנו איך התפתחה התופעה, מה שחשוב הוא שהיהדות הקדם נוצרית לא היתה 'מסוגרת בעצמה וללא כל השפעה על העולם'.
נראה שהגיע הזמן לפתוח אשכול חדש, אנסה לפנות לכך זמן.


נשלח מהאנדרואיד שלי




נשלח מהאנדרואיד שלי




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-11/9/2016 00:37 לינק ישיר 

האם היהודייה והבת הסוררת | שלום רוזנברג

פורסם ע"י 

האמנם ליהדות לא הייתה השפעה מוסרית על התפתחות האנושות? תגובה ליובל נח הררי

מבקש אני להביא לפניכם טקסט, כאשר את זהות המחבר אגלה במועד מאוחר יותר. ואנא, חכו בסבלנות ואל תנסו לחשוף עדיין את זהותו. המחבר מתייחס להרג תינוקות שזה עתה נולדו. כותב הוא נגד "נטישת התינוקות – מעשה חילול שנעשה לדבר שבנוהג אצל רבות מאומות העולם". הנטישה מאפשרת לאדם להתגבר על המחסום המוסרי. הנוטשים "לוקחים את התינוק למקום מבודד… בתקווה לישועתם כטענתם", ומסבירים את מעשיהם בתקווה או בטיעון שמישהו ימצא את התינוק, ירחם עליו וייתן לו מחסה ומקלט.

אלא שהמציאות רחמנית פחות. "לאמתו של דבר הוא יהיה נתון לייסורים מדאיבים ביותר". וכאן קוראים אנו תיאורים מזעזעים: "חיות טרף… מתענגים על היילוד, סעודה טובה שהגישו להן מגיניו הטבעיים… אביו ואמו". "העופות עטים על שרידיו וחוטפים אותם", ואם "העופות הדורסים" הקדימו להופיע לפני שהחיות גמרו את מלאכתם, "הם נאבקים עם חיות השדה על הגופה כולה".

אבל לא רק נטישה בלבד שכיחה. יש הורים "הממיתים את היילוד במו ידיהם, עוצרים את נשימתו הראשונה וחונקים אותו באכזריות ובקשיחות לב נוראה". ויש אחרים, "המשליכים את התינוק לנהר או למצולות הים, לאחר שתלו עליו מטען כדי שיכבד משקלו ויטבע מהר יותר".

קול יחידי וייחודי

המחבר מתקיף קשות את המנהג הזה. כעת המקום לשאול – מי המחבר? או מכיוון אחר – מהי המסורת הדתית–מוסרית של המחבר? כאן עלינו לבחור בין שלוש האפשרויות שלפנינו: נצרות, אסלאם "והדת הבזויה" בלשון הכוזרי – היהדות. בטוחני כי לא תנחשו נכון את מקור הטקסט: זהו טקסט יהודי! הייתכן?

הטקסט לא כתוב כפסק הלכה קלאסי, ולמרות זאת הוא יהודי. כיצד בטוח אני? פשוט, כי הטקסט נכתב ביוונית באלכסנדריה של מצרים (ניו יורק של אותם הימים) בסביבות שנת אפס לספירה. המחבר היה פילון איש אלכסנדריה והוא קדם לפאולוס. אין ספק שספריו של פילון השפיעו רבות על הדת והמוסר הנוצריים, ומתוך כך במידה קריטית גם על המוסלמים. את דבריו כתב פילון בפירושו לפסוקים העוסקים באישה ההרה שנפגעה בעקבות מריבה של אחרים (שמות כא, כב): "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ". פילון לומד כאן קל וחומר, מרחיב את תוקף הדין מעבר למקרה המובא בתורה, ודן ברצח עוברים, בנטישת תינוקות או בהרג שלהם.

בנידון זה, קולו של פילון הוא יחידי וייחודי בעולם התרבותי העתיק. חוקי העמים לא טיפלו בכך, ואף אחד מהפילוסופים של התקופה העתיקה, לא הרים את קולו כדי למחות. אך הבה נתקן את קביעתנו, היסטוריון חשוב של התקופה כן הרים את קולו: טקיטוס (56�). וכך הוא כותב בבוז: "הרג הבנים היתרים הוא חטא בעיני היהודים?!"

האמא של ניוטון

כתבתי את הרשימה הזאת בעקבות דברים שנכתבו על ידי פרופ' יובל נח הררי על תרומתה של היהדות לעולם. הוא ביטא את דעתו בעזרת מאמר חריף שניסח: מקומה של היהדות בהיסטוריה העולמית הוא כתפקידה של "אמא של ניוטון". המאמר בא ללמד שכמו שערכה של "אמא של ניוטון" לא קשור לפיסיקה ולמתמטיקה שביצירה שניוטון הבן פיתח, ואין לה חשיבות מעבר למשמעות הביולוגית והמשפטית (המקרית) שבעניין, כך אין שום ערך לטוענים ל"אימהות היהודית" על המוסר בזה שהיא הולידה את הנצרות ש"הנחילה" את המוסר לעולם. לא זאת בלבד, הררי מדגיש את טיעונו בעזרת דוגמה מהלכות שבת, שלפיה הנצרות היא נוסח משופר של היהדות. אך על זה בהזדמנות אחרת.

כנגד טענות אלו, רציתי ברשימתי היום להביא דוגמה אחת של עמדה מוסרית מאוד עקרונית שה"אמא" פיתחה והעבירה לעולם ובייחוד ל"בת" הנוצרית, שאגב עתידה להיהפך מהר מאוד לסוררת. השגיאה של הררי היא תוצאה של התעלמות מהשפעת היהדות על תרבות העולם במשך תקופה שלמה, תקופה שבה הייתה היהדות האמא התרבותית והתיאולוגית של תרבות חדשה. אחרי דורות רבות של חרם היסטורי על התרומה היהודית המוסרית, התקבל בתרבות העולמית הביטוי "המוסר היהודי–נוצרי", המכיר, יותר מאשר הררי, בתרומה היהודית למוסר העולמי.

האם ביטוי זה הוא כולו אמת? נראה לי שלא, אך ה"אמא של ניוטון", כלשונו, קצת יותר מרוצה. שמעתי אותה אומרת: הנצרות "הנחילה" והוסיפה בלחש "מה שהיא נחלה". ואולי ההתעלמות מהתרומה היהודית למוסר העולמי הייתה תוצאה של הכלים הגסים שבהם מנסים להסתפק חוקרי ההיסטוריה, מבלי לרדת לרזולוציה העדינה יותר, כמו זה המסתפק בגופני מאקרו במחשב שלו.

אמנם נכון, כבר בימים עברו פותחו כיוונים ושיטות שונות של מערכת חוקית–מוסרית. דוגמה קלאסית היא הקודקס המשפטי של חמורבי, שיש בו – כביכול – קרבה רבה לחוקי פרשת משפטים. אבל כבר הוכיח יפה מ"ד קאסוטו שפרשת משפטים מאתגרת את חוקי חמורבי ומציגה מכלול של חוקים המהווים ביקורת מוסרית על החוק המקובל. ובניגוד לדברי הררי, התוספת של המוסר היהודי, "האמא של ניוטון", הביאה לשינוי רדיקלי והשפיעה רבות על האנושות.

 פורסם במוסף 'שבת' מקור ראשון ו' אלול תשע"ו, 9.9.2016

 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/8/2016 09:16 לינק ישיר 

<הנייר סובל הכל>





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/8/2016 11:13 לינק ישיר 





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/8/2016 11:06 לינק ישיר 

נישטאיך כתב:

"מקור חכמת אומות העולם מעם ישראל" – מאמר בהמשכים:

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13603&st=&pgnum=205&hilite  חלק (א)   

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13604&st=&pgnum=194&hilite  חלק (ב)

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13605&st=&pgnum=106&hilite  חלק (ג)

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13606&st=&pgnum=187&hilite  חלק (ד)

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13608&st=&pgnum=216&hilite  חלק (ה)




הנייר סובל הכל

" וכך גם כותב רבי דוד די ליאון כדברו על אפלטון: ״ותראה אס כן מעלת האיש הזה [= אפלטון], ולא לחנם נקרא אלקי, כי מי שיעיין בספריו יראה בהם סודות . גדולות ועצומים אלקיים, וכל דעותיהם דעת אנשי הקבלה האמיתית״,



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/8/2016 10:39 לינק ישיר 

"מקור חכמת אומות העולם מעם ישראל" – מאמר בהמשכים:

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13603&st=&pgnum=205&hilite  חלק (א)   

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13604&st=&pgnum=194&hilite  חלק (ב)

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13605&st=&pgnum=106&hilite  חלק (ג)

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13606&st=&pgnum=187&hilite  חלק (ד)

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13608&st=&pgnum=216&hilite  חלק (ה)




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/8/2016 00:18 לינק ישיר 

תפילות תיקנום אברהם יצחק ויעקב. אנשי כנסת גדולה תיקנו את תפילת עמידה כנגד תמידין.

בבית ראשון דוד הביע במזמוריו את עדיפות התפילה שמקורה בענוה על פני עבודת הקרבנות ללא תיקון מידות, כגון זבח ומנחה לא חפצת, עולה וחטאה לא שאלת (תהלים מ, ז); כי לא תחפוץ זבח ואתנה, עולה לא תרצה, זבחי א-להים רוח נשברה, לב נשבר ונדכה א-להים לא תבזה (תהלים נא, יח-יט); אהללה שם א-להים בשיר ואגדלנו בתודה, ותיטב לה' משור פר (תהלים סט לא-לב). וכן הורה שלמה: זבח רשעים תועבת ה', ותפילת ישרים רצונו (משלי טו, ח). כבר קודם לכן ספר שמואל מתחיל בתפילת חנה לעומת השחיתות של בני עלי במשכן שילה. בהמשך הנביאים אמרו דברים חריפים יותר. שמואל: הנה שמוע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים (שמואל א, טו, כב);  ישעיהו: למה לי רוב זבחיכם וכו' למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה (ישעיהו א, יא-יז); ירמיהו: עולותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי (ירמיהו ו, כ); הושע (ו, ו): כי חסד חפצתי ולא זבח, ודעת א-להים מעולות; עמוס (ה, כב): כי אם-תעלו-לי עולות ומנחותיכם לא ארצה; מיכה (ו, ו-ח): הירצה ה' באלפי אילים וכו' הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם א-להיך.

בבית שני לעבודה בבית המקדש היה מקום מרכזי יותר מאשר בבית ראשון, כדברי שמעון הצדיק: על שלשה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים, אלא שהעבודה בבית המקדש היתה מתוקנת כראוי רק עד ימיו של שמעון הצדיק (עיין מסכת יומא לט.), ולא בכדי בן-סירא חיבר את מזמור לשבחו, עליו מבוססים פיוטי "סדר העבודה" לדורותיהם.
 



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/8/2016 12:31 לינק ישיר 

יש כאן את אותן בעיות שמציינים בכל הביקורות: מי שמתיימר לכתוב היסטוריה של האנושות על כרחך שיש לו ידיעות שטחיות בכל דבר, והוא אינו מודע לשטחיות.
היסטורית, גם ישו היה יהודי שונא גוים קלאסי, שהורה לתלמידיו לא להפיץ בין הגוים את תורותיו, וכשבאה אליו גויה שבנה חולה סירב בתחילה לרפא אותו. אלא שאחד מתלמידיו יזמי הדת, פאולוס, החליט להפיץ בין גוים אחרי שלא זכה להצלחה גדולה בין יהודים. ודבר זה כלול בכל ספרי הלימוד בהיסטוריה לתלמידי בתי ספר בארצנו.לפיכך קשה לדבר על הנצרות כדת כלל אנושית.
שנית, גם הנצרות וגם האיסלם הן המשך של היהדות הפרושית ולא של היהדות המקראית ישירות, אלא שבזמן ישו גם ליהדות הפרושית לא היו ספרים ערוכים, ומוחמד לא העתיק טקסטים כצורתם משום מקור אחר, גם מהתנ"ך. (דווקא יש אצלו משפט שלם מצוטט מן המשנה: כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא).
נדמה לנו בגלל שלנצרות אין הלכה שהיא חזרה למקרא, אבל למעשה ישו הגזים עם רעיונות פרושיים, כמו פיקוח נפש דוחה שבת, עד שהתפתחה ממנו דת שביטלה את כל המצוות מטעמים אנושיים (ושוב פיתחה מערכות אחרות).וגם את זה מלמדים בספרי היסטוריה בבתי ספר אפילו בישראל הפרובינצייאלית
בתנ"ך עבודת האלקים היא בקרבנות, ותפילה היא בשוליים. התפילה עברה למרכז רק ביהדות הפרושית. 

דבריו על הפנייה לכלל האנושות הם משונים: הרי דווקא כאן היהדות סובלנית יותר. הנוצרים והמוסלמים אומרים שמי שאינו מאמין דווקא בדתם הולך לגיהנום, והם כפו את דתם על מיליונים. התיאולוגיה הפרושית מכירה בערכם של מעשים טובים של גויים עובדי עבודה זרה, ואינה טוענת שכל האנושות חייבת לנהוג לפיה. ודוקא את השיטה הזאת שגורמת לפחות אלימות הוא חושב להוכחה לפחות אנושיות...
מלבד זאת, כיון שמראש, כבר בזמן ישעיה הנביא, היהדות לא טענה שהיא עתידה להפיץ את הדת אלא להפיץ את אחדות האלקים, אם האידיאולוגיה נפוצה בלי הדת - היהדות הצליחה במטרתה.





דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/8/2016 22:20 לינק ישיר 

לייק



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/8/2016 18:40 לינק ישיר 

זה נושא שראוי לאשכול בפני עצמו.
על השאלה שבכותרת אשכול זה אפשר פשוט לענות "היהדות היא הכת הזעירה המשפיעה ביותר בעולם" ולסיים עם זה.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/8/2016 16:51 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/8/2016 16:37 לינק ישיר 




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/8/2016 20:35 לינק ישיר 

תגובה נבונה ובמקום של הרב מיכי. לזכותו של הררי יש לומר שלפחות שמע על הלל, רבי עקיבא, קונפוציוס, לאו-צו, בודהא ומאהאוירה, אם-כי בטעות ייחס לקונפוציוס דברים שלא לימד הוא אלא מתנגדו הגדול מו-צו.

 

תוקן על ידי מם80 ב- 01/08/2016 20:41:48




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/8/2016 17:49 לינק ישיר 

תגובתו של הרב מיכי:


יובל נוח הררי לא מאכזב. כל כך הרבה שטויות, דמגוגיה, הנחות המבוקש והנחות לא מבוססות, במאמר אחד. זה קשקוש שהוא אפילו יותר מרוכז מאשר בספריו. הוא כנראה מחפש סנסציות, ולשם כך הוא משתמש במשחקי מילים חסרי משמעות שאנשים לא מיומנים לפעמים הולכים שבי אחריהם. טיעונים פוסטמודרניים שמרוקנים כל מושג מתוכן על ידי הליכה לקצוות, ובעצם לא שמים לב שבכך גם הם עצמם מתרוקנים מתוכן.

 

ראשית, אפנה אותך לכמה מאמרי ביקורת על ספריו של הררי שלינקים אליהם מופיעים כאן באתר (שניים של פרסיקו בדבריי, ועוד אחד של נדב שנרב בתגובה למטה).

 

המאמר הזה לוקה לכל אורכו בכשל רווח בחקר ההיסטוריה של הרעיונות. בעצם כולו אינו אלא כשל אחד מתמשך. קשה מאד להגדיר ולכן גם להצביע על קשר בין רעיונות ועל יחסי השפעה ביניהם. על כל מקרה של השפעה אני יכול להצביע כמו יחס בין אמא של ניוטון לבין המכניקה שלו, או בין היהדות לפיסיקה של איינשטיין. לשיטתו אין לשום דבר השפעה על כלום, כי מושג ההשפעה ריק מתוכן ולא מוגדר. הרי לשיטתו גם הנצרות והאסלם שהפיצו את התנ"ך לא השפיעו יותר מאשר מי שהדפיס וכרך אותו או המציא את הדפוס. הם רק הביאו את התנ"ך לכל מיני מקומות, אבל ההם החליטו לאמץ אותו. אז למה יש כאן השפעה? זה כמו אמא של ניוטון, לא? כך גם לגבי המדפיס או ממציא הדיו. אם אלו שכתבו והגו את התנ"ך (=כולם יהודים, למיטב ידיעתי) לא נחשבים כמשפיעים על מי שמיישמים אותו והתרבות שאימצה אותו כטקסט מכונן - אז איני יודע השפעה מהי.

תוכל לראות את צדו השני של הכשל הזה בדוגמה הבאה. אחרי שהוצאתי את ספרי הראשון, שתי עגלות, קיבלתי לא מעט תגובות בנוסח: טוב, הכל כבר נמצא אצל הרב קוק, ר' צדוק, ר' נחמן, מהר"ל, רמח"ל וכו'. כל טענה כזאת יש בה משהו, ובכל זאת מדובר בצדו השני של אותו כשל. יש השפעות שונות על דבריי כמובן (כמו על כל אחד), אבל רעיון שייך למי שהמשיג וניסח אותו. גם אם תמצא אותו אחר כך מובלע בספר או מאמר אחר, הולדת הרעיון בהיסטוריה של הרעיונות היא אצל הממשיג והמנסח ששם אותו בארגז הכלים הכלל אנושי. הכשל הזה הוא צדו השני של הכשל של הררי, שכן גם כאן יסוד הכשל הוא חוסר היכולת להצביע על יחסי השפעה בין רעיונות.

אם מרוקנים את מושגי ההשפעה מכל תוכן בטיעון פוסטמודרני נוסח זה של הררי (הליכה לקצה) לא נותרת לו משמעות בכלל. לשיטתו אי אפשר לדבר על השפעות בלי קשר דווקא ליהדות אלא בכלל. כשל זה אופייני מאד לריקות הפוסטמודרנית, והוא מבטא את חוסר המודעות האופייני של דובריו לכך שהם כורתים את הענף שעליו הם עצמם יושבים.

 

מעבר לזה, הוא חוזר כאן על אי הבנה יסודית במושגים של מוסר. הוא כמטריאליסט מזהה מוסר עם התנהגות מתחשבת ואלטרואיסטית, ומצביע על כך שהיא קיימת גם אצל בעלי חיים. כפי שהסברתי במחברת הרביעית שלי, זהו חוסר הבנה פילוסופי מאד יסודי (שאופייני מאד להררי). מוסר הוא התנהגות שנגזרת ממחוייבות לצו קטגורי. שום קוף לא מחוייב לצו כזה. טלה שמתנהג מאד יפה לחבריו אינו מוסרי כמו שמחשב שלא פוגע במחשבים אחרים אינו מוסרי, ואבן שלא מרסקת את הכסא שהיא מונחת עליו אינה מוסרית. ודומני שהרעיון המוסרי הזה הוא תוצר יהודי די מובהק (גם אם לא לגמרי בלעדי. קאנט היה זה שהמשיג אותו סופית, אם כי הוא באמת נמצא באופן די ברור גם לפניו. ראה בהערתי הראשונה). חבל שהררי עצמו לא למד את הלקח היהודי הזה.

כך גם למחשב אין אינטליגנציה, כמו שלמים שזורמים לפי משוואות מאד מסובכות או לעוף שמנווט בצורה מאד מורכבת אין אינטליגנציה. הסיבה לכך היא שאינטליגנציה זוקקת רפלכסיה. רק יישות שחושבת ושוקלת בדעתה ומקבלת החלטות באופן לא דטרמיניסטי ניחנה באינטליגנציה. הררי עצמן שמאמין שבני אדם אינם כאלה (הוא מטריאליסט ודטרמיניסט), אז אולי לא ניתן לדרוש ממנו דרישות בלוגיקה ובהבנה פילוסופית. הוא כותב את מה שהוא מותנה לכתוב. אבל למה אני צריך להתייחס לדברים אלה? 

 

אין צורך לציין שאי אפשר לדבר על רעיונות משמעותיים, טובים או רעים (כמו שלילת הגזענות) בתמונת העולם המטריאליסטית של הררי. לשיטתו הרעיונות אינם נכונים או לא נכונים. הם טבועים בנו וככאלה הם לא בני שיפוט. יש מי שבנוי באופן גזעני אז הוא גזען, ואחרים בנויים אחרת.

 

משפט סתירתי כמו זה, כבר ממש גובל בגיחוך: אין כל ספק שהעם היהודי הוא עם מיוחד עם היסטוריה מרתקת (אם כי צריך להודות שהקביעה הזאת נכונה למרבית העמים); 

 

כלומר אנחנו "עם מיוחד" באותו אופן שכל עם אחר הוא מיוחד. במובן הזה המונח "מיוחד" כמובן מתרוקן מתוכן מהותי. כל אדם או אבן הם מיוחדים כי אוסף התכונות של כל אחד כזה לעולם לא נמצא באף פרט אחר. אז מה?

 

אמנם לוגיקה נלמדת בעיקר בגבעת רם (במתמטיקה), אבל דומני שהוא יוכל להשתלם בה גם בהר הצופים (במחלקה לפילוסופיה). האיש חסר מושגי יסוד וחשיבתו לוקה באופן עמוק בכשלים.


http://www.mikyab.com/single-post/2016/07/31/%D7%91%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4-%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%9D-%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%99



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/7/2016 18:38 לינק ישיר 

אריאל73 כתב:
מם80 כתב:

אגב, הבחירה להשוות את היהדות לאמא של ניוטון - משעשעת למדי.

ניוטון היה יוניטרי שהאמין באחדות הא-ל וכפר בדוקטרינה הנוצרית של השילוש. הוא האמין בתורת משה מן השמים וקיבל יחד עם עוד מלומדים אנגלים בני דורו את דעת הרמב"ם שהציביליזציה האנושית צריכה להיות מבוססת על שבע מצוות בני נח. הוא סבר שאת הכתבים הנוצריים יש להבין על פי כתבי הקודש בעברית ולא להיפך. הוא אולי למד בקיימברידג' אצל החכם יצחק אבנדנה, ומכל מקום ספרייתו הכילה את ספרו האנגלי של אבנדנה על היהדות, ובעקבות אבנדנה התעניין בחקר מידות אורך ונפח ומשקלות יהודיות. ניוטון למד לשון עברית, ויש כתבים בעברית בכתב ידו, ולמרות שלא היה מומחה גדול בה, היה מגדולי ההבראיסטים שבאנגליה ומדי יום היה לומד תנ"ך. ספרייתו הכילה תרגומים לטינים של ספרים מהספרות הרבנית, כגון חלקים ממשנה תורה להרמב"ם, פירוש אברבנאל לספר ויקרא, ועוד. יש בכתביו העתקות נרחבות בכתב ידו של פסקאות מהתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי ומהרמב"ם, בלטינית, ובכתביו יש התייחסות למדרשים ולפירושי מפרשים, כגון רס"ג, ראב"ע, רש"י, רע"ב, ועוד, המלמדים שליהדות היה מקום משמעותי בגיבוש התיאולוגיה שלו ודרכו המדעית.





לדעת המשורר האגלי וויליאם בלייק, התיאולוגיה של ניוטון משקפת שיעבוד של רוח האדם למכניקה רציונלית וכופרת בבריאה הא-להית.







דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/7/2016 15:23 לינק ישיר 

שלישישי

אם תיקח את הדברים מן הברית החדשה אליהם אתה מציין, תנתק אותם מהקשרם הנוצרי, ותסתכל אליהם בהקשר הכתוב בברית החדשה בלבד - תמצא שאלו רעיונות נבואיים מקובלים, שכמוהם מצויים רבים בתנ"ך, גם אם בצורה אחרת. 
אינני טוען שהנצרות=יהדות. ברור שיש הבדל. אבל גם בין שני חברים טובים, או אחים, ואפילו תאומים, ואפילו תאומים "זהים", שלמסתכל מרחוק נראים מאוד דומים - המתקרב ומתרגל - פיזית ורגשית - יגלה הבדלים רבים. הוי אומר: הדמיון או חוסר הדמיון תלויים הרבה בנקודת המבט. 
נכון שהנצרות ביטלה את ההלכה - אבל זה בדיוק מה שכתבתי: הנצרות ביטלה את ההלכה, ואילו האיסלאם ביטל את חשיבותו של האדם כנציג האלוקים.
(המוסלמים, אגב, משתמשים רק בביטוי "עבד אללה", שלפי היהדות כידוע לכל בר בי רב שונה מאוד בחילוק של "עבד לפני המלך" ו"שר לפני המלך". כמובן שגם היהדות מכירה בחשיבות של "עבד לפני המלך", אבל היא רואה את שני המעמדות כמחוברים - "בעבדי במשה" - בעבדי אע"פ שאינו משה במשה אע"פ שאינו עבדי)
מה שקורה הוא שלמעשה היהדות מחברת את שני הצדדים - הגשמיות והרוחניות, ואילו הנצרות והאיסלאם - לקחו כל אחד חצי יהדות, והפכו את החצאים כ"א לדבר בפני עצמו. כמובן, הם שינו את צורת הביטוי של הדברים, כפי שהבהרתי לגבי חברים או אחים. כי כמו שאין לצפות מחברים או אחים שיהיו זהים "ממש", כך אין לצפות מעמים או דתות שיהיו זהים ממש, ואעפ"כ הם ייקראו דומים בעיני המתבונן מבחוץ, וזו הסתכלות "נכונה" מנקודת המבט של המתבונן מבחוץ. כשאנו באים לדון על דמוין בין דתות, אנו חייבים בהכרח לאמץ את הגישה של ההסתכלות מבחוץ, מכיוון שאם נשתכל מבפנים אף פעם לא נמצא דמיון.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > היהדות - הדת המשפיעה ביותר בעולם, או כת זעירה?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 4 לדף הבא סך הכל 4 דפים.

bholext