כשראיתי אותך לראשונה, הבנתי... שהולכת להיות לנו תקופה יפה ביחד,
לכמה זמן? אין איש יודע..
אבל ציפיתי מעצמי לא לפזול ימן או שמאל.
אהבה אסורה? אפשר לקרוא לזה כך..
לא בכל מקום זה מקובל שאחת כמוני תסתובב עם אחד כמוך..
אז כן, בפעם הראשונה שנפגשנו, רק היבטתי בך..
היית כולך זוהר,
ומהפעם השניה כבר,לא נפרדנו.
הכל אתה יודע עלי.. הכל..
בגללך אני קמה בבוקר ואתך עוצמת עיניים..
דואגת שתהיה מוגן,חושבת שתמיד יהיה לך כח..
כל הסודות שלי אצליך שמורים,
אתה יוצא איתי יד ביד כשיורד הערב והרחובות ריקים
יש לנו את אותה הבחירה בשירים.
יש בך מן משהו כזה שגורם לי לצחוקולפעמים לפעמים, אתה גרמת לי גם לבכות..
זו הייתה תקופה יפה,עד שמלמעלה החליטו אחרת
שתלך ממני.. אבל לא, אתה לא תיהיה גם של אחרת.
אבל למה לא הודעת לי אהוב שלי
שתלך ממני ולא תשאיר כלום! רק בזכרוני?
ככה עזבת בלי להגיד לי דבר...
מה אעשה בלילה כשיהיה מאוחר?
עם מי אדבר עם מי אשוחח?
מי ישמיע לי שיר כשעצוב אין לי כח?
מי יקח חלק מחיי יעצור אותם לתמונה
ומי זה שאחלוק איתו את כתיבתי או חיזוקי האמונה?
אז כן הלכת...
לפתע כך פתאום...
עזבת..בלי להגיד לי שלום...
כיבית בי תקווה להאמין באחד כמוך..
תמיד אצטרך לדאוג שהבא לא יעשה לי כמוך..
אהבתי? כן אהבתי.. היית חלק בלתי נפרד מחיי.
אבל זה בסדר..
יש עוד טובים ממך זה בטוח.
לא שרציתי,כן? אבל לא אחזיק אותך בכח..
תנוח על משכבך בשלום אייפון שש יקר..
ברוך הבא אייפון שש אס יד שניה מאח..
רק עשה מצווה אם אתה מחליט להתאבד לי באמצע החיים..
לפחות תודיע לי לפני, שאדע לעשות גיבוי...
תודיע!
למה אתה מלחיץ לי פה ת׳חברה נשמה שלי.
ערב טוב.
#סוריהייתיחייבת
(אם היה אימוג'י בלי דמעות זה היה מתאים יותר)ותאמיני לי, עדיף ככה, שאני מתאהבת בחפצים. לדוגמא, לאחרונה אני ממש מאוהבת בשרוולים שלי,
אני כל היום מקפלת אותם לאורכים שונים,מגרדת איתם את המקומות החייבים בכיסוי לאורך הזרוע ובעיקרון די עושה להם מסאג' כיפי..
אז אם גבר היה רואה את זה והיה חושב 'וואי, ככה הייתי רוצה שילטפו אותי'
כי יש גם את הסצנה שבה אני שוטפת פנים, לא מוצאת מגבת, ואז השרוולים נכנסים לכוננות ספיגה. 
הרעיון הוא, שהשרוולים יכולים לספוג (תרתי משמע) הכל..אבל בנאדם לא. וזה החיסרון שבגבר והיתרון שבדוממים.
רציף, מצאתי את אשת חלומותיך, פרטים בפרטי .. לא שלי
