כן, אני יודע שזה נושא נדוש לעייפה, אבל בכל זאת, עוד לא התעייפתי ממנו:
יש לי את הבחירה (למשל לשמור כשרות או לא). אני יכול לעשות מה שאני רוצה, אין בעיה. אבל:
אם אני מקבל שיש דין ויש דיין, זה כאילו שיושב לי בכל רגע על הכתף שוטר שרושם כל דבר, לעולם לא נרדם או ממצמץ. איך אעז לעשות עבירה כשברור לי שהדבר נרשם?
למה הדבר דומה? שברור לי שבכל צומת יש מצלמה של המשטרה והיא תמיד! תקינה ותצלם אותי. יש לי (לכאורה) את הבחירה החופשית לעבור באור אדום, אבל ברור לי שהדבר כרוך בקנס או משפט. האם אעז?
אמר ר' יוסי יאמרו מאיר שכב יהודה כעס יוסי שתק תורה מה תהא עליה (נזיר מ"ט ב)
נשלח ב-10/8/2018 13:30
"וכן לשון הרמב"ם פרק ה' מהלכות תשובה:
"ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו מסורין לו, ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות."
משמע שכל מעשה יש בו בחירה חופשית.
אפשר להשתמש בחופש הזה לברוא את עצמנו כחיים באמת וכאדם באמת וזו המעלה של הבחירה שהרבינו יונה מפליג במעלתה. ואפשר להשתמש בחופש הזה לאינספור דברים אחרים. לא לעשות כלום ולהיות כבהמה, או לעמול להיות עשיר ולקנות מכונית יקרה וכו' וכו'.
אמרת נכון שכמעט כל מה שאנו עושים אינו מבחירה אלא ממניעים פסיכולוגיים ומהשפעת החברה והטבע וכו'. אבל גם זה בא מחופש, אנו חופשיים להתנהג כך ובחרנו להיות עצלנים ולפעול לפי כוחות שמפעילים אותנו בלי לפעול שום דבר מכח עצמנו."
עד כאן הציטוט.
קשה להאמין עד כמה אדם יכול אדם לבלבל במוח. האם הכותב קפץ לפורום מהמאה השלוש עשרה?
הרי מחקרי המוח האחרונים מוכיחים שרוב ההחלטות שלנו מושפעות מהמוח שלנו שהוא הוא אנחנו. . לכן האמירה ש"בחרנו להיות עצלנים ולפעול לפי כוחות שמפעילים אותנו בלי לבחור שום דבר מכח עצמנו" היא אמירה לא נכונה (בלשון עדינה) שהרי המוח שלנו זה אנחנו ולא מדובר בכוחות שמפעילים אותנו. מחקרים גילו שלרוב הרוצחים הסדרתיים היה שיבוש כלשהו במוח . לא מדובר בכוחות שהפעילו את הרוצחים אלא מדובר בהם עצמם שכן המוח הוא האדם.(כמובן שמערכת המשפט חייבת להרחיקם מהחברה ולשפוט אותם בחומרה אבל זה נושא אחר )
(ולהביא בנושא כזה את הרמב"ם שלא היה בקי במחקרי המוח האחרונים זו כבר טיפשות בפני עצמה.)
לא הבנתי. אם אני בא ללחוץ ואז אני רואה את האור,כעת אני משנה את דעתי (אדם יכול לשנות את תנועת אצבעו בפרק זמן של שניה) ולא לוחץ המכשיר טעה, לא?
נשלח ב-10/12/2009 13:54
[מואדיב,
תודה!]
נשלח ב-10/12/2009 12:12
בעל רבנים חב"דיים מאוד מחמירים בגיור.
זה דבר ידוע ומפורסם רבני חב"ד. לא רוצים לתת זכות בחירה לגויים,
נשלח ב-10/12/2009 11:50
מיכי איך יצתה כזו תקלה שנשמה יהודית הגיעה לגוף שנוצר משני גויים?
במ אני לא בטוח אך לפי מה ששמעתי רבנים חב"דיים מאוד מחמירים בגיור.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 10/12/2009 11:51:04
נשלח ב-10/12/2009 11:37
"נמצא שברמה היסודית, אכן הבחירה מותנה באחדות הדורשת התאמה, אבל ברמה השורשית [מעל היסוד] עדיין ניתן לדון אם הבחירה היא "יש מיש" דהיינו מתוך האחדות המורה על הטיה מסוימת, או "יש מאיין" שגם ללא הטיה, יוצרת הבחירה כבריאה חדשה לגמרי. עליה יובן הנאמר על האדם מפי דוד המע"ה "ותחסרהו מעט מאלוקים"
כך כתב ווטו בעמוד 1 של אשכול זה.
אודה מאד לווטו(או אחר) ש יבהיר את דבריו .
נשלח ב-10/12/2009 11:36
בענין תיקון הניצוצות וכו וכו וכו' גיור כל מיני סיפורים יפים, ותשובות מצוצות מהבוהן והאצבעות.
ערבי ביקש משכנו בהשאלה חבל.
סרב השכן ואמר-אני לא יכול להשאיל את החבל, אני צריך לקשור את הבית!
ממתי קושרים בית עם חבל?? הקשה ותמה השכן.
שכני הטיפש- אתה לא יודע- כי כשלא רוצים לתת משהו כל תשובה היא טובה
נשלח ב-10/12/2009 11:19
בענין גיור ומהותנות,
ובלשון אחר, כיצד מכילות תפיסות מיסטיות של 'נשמות ישראל' את מושג הגיור.
שני תשובות בדבר: זכורני שראיתי פעם על כך שבקבלה גרים הם ניצוצות מפוזרים, וגיורם רק מברר את שייכותם המקורית לאילן נשמות ישראל.
בעל בעמיו, האם לכך התכוונת בביטוי 'תקלה מטאפיזית'?
(שוב ראיתי שכבר קדמוני כאן באמירה זו)
אגב, אין ספק שחשיבה מהותנית ומיסטית, לעתים לא מודעת, משפיעה על האופן שבו אנשים שונים תופסים את מושג הגיור, ועל הויכוחים בענין זה.
לעתים רבות ויכוחים אלה מתנהלים כדיון הלכתי פורמלי, אך הנחות היסוד התת קרקעיות שלו סמויות גם מעיני המשתתפים.
שנית, מעניין באמת לעקוב אחרי יחסם האמיתי של אנשים האמונים על חשיבה מהותנית לגרים, גם כאלו הנחשבים גרי אמת וצדק.
האם הם לא תופסים אותם כנחותים וכסוג ב', גם אם הם יעברו את הגיור בבד"ץ.
תוקן על ידי במ ב- 10/12/2009 11:21:49
נשלח ב-10/12/2009 11:15
בעל, אפשר לומר ההיפך: לפי הגישה המהותנית גיור הוא תיקון של תקלה מטפיזית. כלומר האיש הוא יהודי בנפשו פנימה, אלא שאירעה תקלה מטפיזית שהוציאה אותו, והגיור מתקן זאת.
