האם מוצדק להתערב?

נושא הליבה עלה בשבוע שעבר לכותרות.
לדעתי הנושא דורש התייחסות משני צדדים:
1. התלמידים עצמם - טענה כאילו לא פתוחות לפניהם כל אופציות הפרנסה. זו אולי טענה שובת לב, אבל לדעתי ספק אם היא מצדיקה התערבות בחינוך כל התלמידים וכפיית ההורים לחינוך שונה מזה שבחרו. הרי לא כולם נולדו שווים. יש שנולדו להורים ממעמד גבוה שישקיעו בחינוכם, יש שנולדו להורים ממעמד נמוך שאילוצי החיים לא יאפשרו להם להשקיע בחינוך ילדיהם. יש כמובן להיפך, אלו שגדלו עם כפית כסף בפה ומזלזלים בצורך להתאמץ ולרכוש השכלה ומקצוע, ויש שנולדו בבית עני ויודעים שרק המאמצים לרכוש השכלה יחלצו אותם. יש כמובן שנולדו כמיעוט נרדף, נכים,חולים וכד', שלא יוכלו לרכוש השכלה.
לאנשים אלו המקסימום שניתן לעשות הוא לאפשר להם להיחלץ מהמצב. ז"א יש לאפשר גם לאדם שנולד בבית חרדי נגישות להשכלה (בלימודים נפרדים וללא לימודי כפירה), ולמי שבגיל מבוגר יותר מבקש לרכוש גם לתת לו מימון (זה מסתדר עם זה שבשוטף ממילא מקבלים פחות).
2. החברה המממנת - קיימת בעיה לפיה קבוצה כל כך גדולה בציבור משתלבת בכח העבודה ברמה הנמוכה שלו, כך שהיא משלמת פחות מיסים, תשלומים לביטוחים סוציאלים וביטוחי בריאות, אך מקבלת שרותים ברמה שמקבל הציבור הממוצע שמשלם תשלומים, ולמעשה הוא גם משלם על קבוצה זו. 
זה יוצר שתי בעיות עקיפות לצורת החינוך:
חינוך שלא להשתלב בציבור העובד ומתפרנס, דורש שאחרים יממנו בקיצבאות את דרך החיים (מלגות לאברכים ללא מגבלת זמן, תשלומי הבטחת הכנסה).
חוסר בתשלומים הממומן על ידי הציבור - הציבור העובד בהתאם להשכלה משלם תשלומי מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות, ארנונה וכד', המכסה מתן שרותים לקבוצות שאינן עובדות, או שעובדות ומשלמות מיסים, תשלומים סוציאליים וכד' ברמה נמוכה מהצריכה שלהם באופן שיטתי. מדובר בציבור גדול שהוא כ - 10% מהציבור במדינה. 
יש אפשרות לא לממן לציבור זה את הלימודים שאינם תורמים לרכישת השכלה מתאימה לתעסוקה (אפשרות אחרת היא הטלת מס גולגלות (המצוי בביטוח לאומי ובביטוח בריאות - הקובעים מס מינימאלי למבוטח), אך כאן יהיו קשיים בגביה באין מקורות לגבות או הפחתת שרותים לקבוצות אוכלוסיה מסויימות במודע, אך כאן יש בעיה של אפליה) או להפחית מיסים באופן כולל לרמה מינימאלית ודרישה שאנשים יכסו הוצאות בכספם הנותר (שגם זה בעייתי מבחינת מדיניות).

לכאורה טיעון זה הוא הטיעון המצדיק יותר פגיעה באוטונומיה החינוכים של הציבור החרדי, פחות מהפגיעה בילדי הציבור החרדי ובזכותם להשתלבות בציבור.