לידן
ברוך הבא אל הפורום!
קודם כל, כדי לחסוך את זמנך, התשובה לשאלתך מופיעה בסוף הדברים הארוכים בהמשך.
אבל מי שרוצה מוזמן לקרוא הכל, והכל יכול להיות חשוב.
***
שאלתך בינתים אינה מתאימה לאשכול אלא לאשכול השאלות הקצרות,
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2159756
המופיע כעוגן בראש הפורום (אשכול קבוע בראש העמוד. יש כמה כאלו).
כמובן, אפשר לפתח עוד את הנושא. כיצד מצוות אלו זכו ואחרות לא. האם יש הסבר סוציולוגי (חברתי) או היסטורי.
מה ההצדקה ומה הנחות היסוד לשימוש בבטוי "מזל". וכיו"ב. זה יהפוך את הדיון לרחב יותר המתאים לאשכול. זה גם מה שאני ממליץ.
אבל לעצם שאלתך, חוששני שאני ככלי ריק. אמנם יש ברשותי את תוכנת פרויקט השו"ת, ובה אפשר לחפש במאגרי מידע רבים כים. וזה מה שעשיתי. חיפשתי אחרי שילוב של "מצוות" ו"מזל" (עם אפשרות לתוספות דקדוקיות) וגיליתי כמה עשרות תוצאות.
מהן ראוי לציין כמה, אבל אולי אפשר להקדים הקדמה.
"מזל" הוא סוג מסוגי הכוכבים שזוהו באסטרונומיה העתיקה, כלומר השגויה. אמונת הכוכבים והמזלות יכולה להתאפיין בכמה הנחות יסוד. אחת מהן, שמצויה עד היום אצל מאמיני האסטרולוגיה, היא שבתמונת הכוכבים בשמים ניתן לזהות תהליכים שמתרחשים גם בעולמנו, בכדור הארץ. (וזה כמובן מעורר את השאלה מה פשר ההקבלה הזו ומדוע שהמאורעות העתידיים כאן ישתקפו שם). יש כאן סוג של דטרמיניזם. אם דבר נראה במערכות השמים, כלומר בתמונות הנוצרות מתנועת הכוכבים, אזי דברים מסויימים יקרו כאן בהכרח.
המאמינים אף מחזיקים במילון או בספר חוקי השפעות. כלומר, לכוכב שבתאי יש השפעה כזו וכזו (לרעה), למאדים השפעה אחרת (כנראה דם ואלימות כפי שנראה מצבעו האדום בעינינו) ועוד.
שאלה חשובה בהקשר זה היא לגבי מה חלות אותן השפעות והאם אפשר להשתחרר מהן. בגרסה הקיצונית, ההשפעות של האסטרולוגיה חלות על כל המציאות של עולמנו, והן קורות בהכרח.
היו מחכמי ישראל שהאמינו באסטרולוגיה. גם בימי חז"ל וגם בימי הבינים. אפילו האבן עזרא האמין בכך ואף הפך זאת לעיקר בתפיסת עולמו. אין צריך לומר שבדורנו, דור עני ויתום מבחינה ההתבוננות הפילוסופית, האמונה בכוחה של האסטרולוגיה כלומר "גזירת שמים" נחשבת כמעט לעיקר אמונה שהכופר בו ככופר בתורה ובנותן התורה.
אמנם בתלמוד קבעו כלל שחוזר בימי הבינים. האסטרולוגיה חלה על כל העולם, אבל היהודי, בהיותו שומר מצוות, פטור מהשפעתה.
התיאוריה היא שה' ברא את העולם, הכפיף את העולם להשפעות אסטרולוגיות או למצער לחוקיות שניתן לזהות בתנועות הכוכבים כפי שהן נראות אצלנו, אבל גם שיחרר את היהודים השומרים תורה ומצוות מהשפעות אלו. (וכך למשל הופך יום השבת, שתחת השפעת הכוכב הנורא השבתאי, ליום ברכה).
הנה כמה ציטוטים בתחום מפרויקט השו"ת:
דרשות הר"ן הדרוש השמיני
המזל בענין המצות והעבירות, נותן הכנה לבד, לא מכריח. כי הנולד בצדק, אינו מוכרח להיות צדקן, כי אם מוכן לכך. וכן הנולד במאדים, אינו מוכרח להיות שופך דמים, אבל מוכן לכך. והסיבה בזה, כי המזל פועל בגופות, עד שיעשה רושם בהם. ועם כל זה איננו פועל בנפש שהוא למעלה ממנו. ומתחייב מזה שכל מה שהוא נמשך לדברים הטבעיים יהיה כפי המזל, אבל מעשה המצות והעבירות שאינו פועל טבעי, ימשך כפי הנהגת הנפש. וזה על שני פנים, האחד מהם, שהנפש מצד הנהגתה לגוף, אפשר לה שתשתנה התכונה הרעה שבגוף הנמשכת אחר המזל, כמו שנאמר שהנולד במאדים, אף על פי שמתחייב לפי מזלו שיהיה דם לבו חם רותח, מוכן אל הרציחה, עם כל זה הנפש בכחה מצד הנהגתה לגוף תשקיט הרתיחה ההיא. זהו הצד הראשון. והשני שעם היות שלא תשקוט הרתיחה ההיא, הנפש תשתמש בה במה שהוא פעל טוב רצוי, ולא תשתמש בה במה שהוא מגונה. כי המזל אינו מחייב פעל פרטי, אבל מחייב תכונה. ויש בכח הנפש שתשמש בתכונה אחת בעצמה בפעל טוב, או בפעל מגונה. וזהו מה שאמר שם אמר רב אשי או גנבא או אומנא או טבחא או מוהלא. הנה טבחא ומוהלא שניהם נמשכים מתכונה אחת, ופעל האחד מהם רצוי, שנצטוינו עליו, והשני הוא מגונה. הנה מבואר אם כן שאין למזל במעשה המצות והעבירות, כי אם לתת הכנה לבד. ויש לנפש כח על ההכנה ההיא כמו שביארנו.
הר"ן לא רק משחרר את עם ישראל מן הגזירה האסטרולוגית, אלא גם מעניק לכך הסבר תיאורטי, בהתאם לתלמוד שהזכרתי לעיל. אמנם לפי פסקה התורה אינה פועלת באופן סגולי, כחוק טבע, לשחרר את עם ישראל, אלא בתור מערכת שמשחררת את האדם מאילוצים פסיכולוגיים שנקבעים בידי האסטרולוגיה.
חידושי אגדות למהר"ל שבת דף קנג עמוד א
ואין מזל לישראל. פירש שאפשר להכריע את המזל על ידי מצות, אף שאינו מתפלל כלל רק מעצמו נהפך על ידי מצות, דעל ידי תפילה דבר פשוט דמועיל שהוא יתברך יעשה מה שירצה בשמים ובארץ, אבל כך אמר שאין מזל לישראל [דהיינו לכלל ישראל אין מזל שישלוט המזל עליהם, ואף ליחיד אם עושה מצוה דבר זה שקול, כלל ישראל מצד עצמם יש להם מדריגה עליונה נבדלת, וכמו היחיד כאשר עושה מצוה אלקית נבדלת, דבר זה הוא על המזל, ואין הפירש שלא ישלוט המזל עליהם כלל, כי הכל לפי מה שהוא כי אם המזל כנגד ישראל מאוד צריכים ישראל זכות גדול להכריע את המזל, כמו במצרים שהיה מורה המזל רעה כמו שאמר ראו כי רעה נגד פניכם (שמות י'), והש"י הפך אותו לטוב בשביל זכות אבות, מ"מ אין מזל לישראל שיהיה שולט לגמרי עליהם דבר זה אינו, וזה משמעות אין מזל לישראל שיהיו לגמרי תחת המזל כמו שהם שאר האומת.
אצל המהר"ל עוצמת האסטרולוגיה גדולה הרבה יותר והיא מוחלטת, רק שצריך התערבות אלוקית כדי לשחרר את היהודי וזה אכן נעשה אם כי בזכויות רבות.
שו"ת בית הלוי דרושים דרוש טו
הענין דהנה מעשה עוה"ז נקראו במגילה זו תחת השמש, וכמו שהסביר המהרש"א בחידושי אגדות במס' שבת דהם תחת המזל והנהגה טבעיות ותורה ומצות הם למעלה מן השמש שאינם תחת המזל
אבי שושלת בריסק מוצא את ההשפעה האסטרולוגית ואת השיחרור ממנה בדרשה על פסוק בספר קהלת.
נועם אלימלך דברים פרשת עקב
נראה דאיתא בגמרא (מו"ק כח א) בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא, ולכאורה יש להבין למה אינם תולים בזכות* וגם הא איתא בגמרא (שבת קנו א) אין מזל לישראל* ונראה כוונת חז"ל דהשלש האלה הם צורך העולם בתמידות בלי הפסק והשם יתברך ברוב רחמיו וחסדיו הגדולים חסדו בזה שלא לתלות השלש אלה בזכות האדם עצמו, כי אולי לא יהיה זכות כל כך שיזכה לשלש אלה, מה עשה הקדוש ברוך הוא ותלה אותם במזל, דהיינו הזכותים והמצות של אבותינו עשה מאותם מצות והזכות מזל כדי שיבא לבניהם השלש אלה על פי מזל בהכרח אף למי שאינו הגון כל כך, והמצות שעושין הבנים הקדוש ברוך הוא מצפין אותם גם כן לבניהם אחריהם וכן לעולם וזה באמת אין מזל לישראל, שיהיו נהוגין על פיו כשאר האומות, רק שיש להם מזל כזה מזכיות אבותיהם. ו
בעל ה"נועם אלימלך" אינו כפוף להנחה שהמזל הוא כל יכול ולכן הוא מציע השערה חדשה לגבי היחס תורה ומצוות מול מזל. הקב"ה הופך את ההשפעות הנובעות מן המצוות למזל מיוחד לעם ישראל! זו תיאוריה מעניינת, שאני משער שתלויה ברעיון המופיע מאז הזוהר, כי המצוות הופכות לצינור שבו יורד השפע האלוקי לעולם. אבל הדברים טעונים הרחבה ואין זמני בידי ומי יקרא כל כך הרבה...
בהתאם לכל השיטות האלו, אין מקום לצפות שהמצוות עצמן יהיו תלויות במזל.
*****
להפתעתי גיליתי שהרעיון שהעלה לידן אכן מופיע באופן נדיר.
שו"ת שאילת יעבץ חלק א סימן עד אלא שלכאורה הייתי מתמיה בימי חרפי. ומרגלא בפומי לומר על מנהג זה כ אשר יאמר משל הקדמוני אפי' ס"ת שבהיכל צריכה מזל. וכן הדבר במצות ה' (אף על פי שא"א יודעין מתן שכרן איזה קלה ואיזה חמורה) שאחת יש לה יותר מהדרין ומחזירין אחריה יותר מאחרת. כי מדוע יזכה האבל בכוס של ברכה דווקא א"כ נקדימהו בכל מצוה. ואף לקרות בתורה יהא קודם לכל אדם. בעל הדברים הוא רבי יעקב בן צבי (הירש אשכנזי) עמדין, נולד בשנת ה"א תנ"ז (1697) ונפטר בשנת ה"א תקל"ו (1776), בגרמניה. אחד מגדולי הרבנים בדורו, היה מפורסם בשל וויכוחיו ובשל ספריו. הוא למד אצל אביו בעל החכם צבי, שגם הוא היה פוסק מפורסם. היעב"ץ (רבי יעקב בן צבי) כמעט ולא שימש ברבנות, וזה איפשר לו ביקורת על החברה ועל אישיה, ללא תלות בהם לפרנסה, ודיעותיו הופצו ברבים בזכות הדפוס שהוא יסד בעיר אלטונה. עקב דיעותיו החריפות, היה מעורב במחלוקות קשות, ביניהם הפולמוס נגד משיח השקר, שבתאי צבי. מחלוקת מפורסמת אחרת היתה עם רבי יונתן איבשיץ, רבה של קהילות אה"ו (אלטונה, המבורג וונדסבק), שהוא חשב כנגוע בשבתאות.
(ביוגרפיה בפרויקט השו"ת).
והנה השיטה שביקשת. לא ידוע לי מקור קדום יותר ולפי הניסוח כאן היעבץ מסתמך על מה שהוא רואה בעולם ובהיסטוריה הידועים לו.
(ועיין גם תחומין ה "חפצים שהוזנו בידי בעליהם" סוף פרק ה).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
