הרהורי תשובה

איפה ואיזה וידוי חיובי ?

ולשאלה המרכזית שהועלתה כא, התשובה היא שכל אחד כפי מה שהוא וכפי מה שהוא בוחר ללמוד ולהיכן להשתייך.
יש כאלה שמתעלים על ידי שמכים על קדקדם ואומרים להם כמה הם חסרים, ויש בדיוק ההפך שמרוממים את האדם עד כמה כל פסיעה לכיוון מצווה תלויים בה עולמות שלימים וכל שכן אם עשה את המצווה כמה רבה מעלתו... ובכל יהודי גם הרחוק ביותר טמון ניצוץ קדוש שמתגלה לפתע. 

אבל, אלה שעבודתם בחיפוש חסרונות אינם בהכרח חסרים, ראה נא שככל שהאדם צדיק יותר הוא בטוח שהוא חסר יותר ומתמרמר ובוכה על כך. מה שאומר לנו, שזו בעצם דרך בעבודת ה'. 

ואולי הגיע הזמן גם לווידוי חיובי, כפי שהתפרסם כאן פעם, אבל אז הלוא נחטא בגאווה.

לפחות הדיונים הביאו אותי לאי אלו הרהורים. נראה אם אעמוד בהם.

אליקים מעולם המאמינים לא היו כל קרובים אל ה' כמו בימנו. אם אנחנו לא נהיה מודעים למה שאנחנו מוצאים מפינו. לא נתיחס הרצינות אל עצמנו . בעל גם בשנה הבא אדרוש - לך אכול בשמחה את לחמך כי רצה אלוקים את תפילתנו.

ירוחם
בשנה הבאה תדרוש ובלנ"ד אבוא לשמוע אותך.

"בפיו ובשפתיו כבדוני וליבו ריחק ממני ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה"

תוקן על ידי אליקים7241 ב- 09/10/2016 12:20:04

יש רושם שלפעמים המוטיבציה היא עתם השינוי

טועה, בכל דור שבו שונתה ההלכה הייתה מוטיבציה אחרת.  נושא המוטיבציה לא משנה . מה שמשנה הוא שיש מוטיבציה לשינוי ההלכה. וכל זמן שלא קמה תנועה של ישראלים  לדרישה לאכילת מעשרות ההשוואה שלך לא מתאימה.

והנה זה הגיע כמו שהיה צפוי

בן
מסופקני אם המוטיבציה שלך אינה הפכית לזו של הלל

טועה,בוודאי שזה משנה מהי ההגבלה ההלכתית. יש הבדל גדול בגלל המוטיבציה היותר גדולה להתקדמות ההלכה עם הזמן במובן המקורי של הלכה: ללכת עם הזמן

כפי שהלכו בעבר עם הזמן ושינו הלכות.כשהיתה מוטיבציה חשובה לשינוי כמו פרוזבול ועוד.
או לחילופין שאתה מעוניין להתחיל בתנועה עממית גדולה של ישראלים הקוראים לביטול האפליה באכילת מעשרות.

בן
מה משנה מהי ההגבלה ההלכתית? היא אינה מגדירה את  השווי