| נשלח ב-25/10/2016 17:54 |
 |
| |
האם התורה מעוניינת באנשים מעניינים?
נכתב בעקבות ובעקבות ובעקבות
האדם, כאדם מחפש ריגושים, מחפש את יוצאי הדופן ואת הספור. סיפור טוב בדרך כלל אינו מספר את ספורו של הרוב הדומם, שכן הרוב הדומם הוא משעמם ודי חדגוני.אנחנו, כבני תקופתינו, נוטים להעריך את המיוחד והשונה, ומעריצים את האינדיבידואליסט הבז למוסכמות, ההולך בצדי הדרכים ופורץ דרך משלו. מה התורה דורשת מאתנו, האם היא לא דורשת מאתנו אחידות במעשה וגם במחשבה? בהתעלם מההבדלים המגדריים והמעמדיים, כולנו אמורים ללמוד אותה תורה, לקיים אותה תורה, להתגבר על אותם יצרים, למעט מחלוקות, ואף לחשוב אותו דבר. אמנם הרב קוק כתב על האני עצמי של האדם, והמקובלים כתבו על שורש נשמתו של האדם שיכול להשפיע על הכרעותיו ההלכתיות, אבל האם היהדות ההלכתית מכירה בחשיבה כזו? בתורה לא נאמר ועתה ישראל מה ה' אלוהיך דורש מעמך כי אם לבטא את עצמיותך ולהיות מעניין, אלא: וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל: מָה יְ-הוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ - כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְ-הוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת יְ-הוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. יג לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְ-הוָה וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְטוֹב לָךְ.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 25/10/2016 17:56:18
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2016 20:42 |
|
| |
בסדר
נשמע שאתה רואה את עצמך כאדם מעניין, וכמו כן שאתה מתעניין בתורה, כך שלא ברורה לי שאלתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2016 20:14 |
|
| |
לבית האחרון, התשובה חיובית, בוודאי אתה מכיר כמה כאלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2016 19:05 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  |
האדם, כאדם מחפש ריגושים, מחפש את יוצאי הדופן ואת הספור. סיפור טוב בדרך כלל אינו מספר את ספורו של הרוב הדומם, שכן הרוב הדומם הוא משעמם ודי חדגוני.
...
מה התורה דורשת מאתנו, האם היא לא דורשת מאתנו אחידות במעשה וגם במחשבה?
...
אמנם הרב קוק כתב על האני עצמי של האדם, והמקובלים כתבו על שורש נשמתו של האדם שיכול להשפיע על הכרעותיו ההלכתיות, אבל האם היהדות ההלכתית מכירה בחשיבה כזו?
בתורה לא נאמר ועתה ישראל מה ה' אלוהיך דורש מעמך כי אם לבטא את עצמיותך ולהיות מעניין, אלא:וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל: מָה יְ-הוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ - כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְ-הוָה אֱלֹהֶיךָ, לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו
|
|
האדם, כאדם,
מחפש ריגושים:
הנאווה שבאיש,
היפה בנשים.
התורה, כך תהית
(יושב מעיין),
מעוניינת בכלל
אם האיש מעניין?
סיפור טוב ישמיט
את הרוב הדומם.
הן כה חדגוני הוא,
ומשעמם.
התורה אוהבת
אותנו כשה.
אחידות מחשבה
וכן מעשה.
(אחרת, אמנם,
כתב הרב קוק.
אך במיינסטרים נחשב הוא
אולי קצת זרוק.)
מה דורש מעמך
אלהיך ה'?
הליכה בדרכיו,
ואם לא כך - אשם!
אך שאל עצמך
(גם בשעת הפטרה)
אם אדם מעניין
מתעניין בתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2016 15:15 |
|
| |
ירוחם,
נמרוד היה פורץ דרך בע"ז. אברהם היה פורץ דרך ביראת שמים. אין זה אומר שלנמרוד לא היו גם מעלות או שאברהם לא שגה בחלק ממעשיו. מבחינה אסתטית, אולי נמרוד מעניין יותר מאברהם. מבחינה מוסרית, אברהם מיוחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2016 15:00 |
|
| |
מ80
רק בשביל הענין מה בדיוק היה גדולתו ופריצת הדרך של אברהם יצחק ויעקב. אני מדבר על מה שכתוב בתורה.
לצורך הענין האם התנהלותו של אברהם עם שרה במצריים היתה נכונה ראה אברבאנל . העם הענוי של הגר על ידי שרה בהסכמתו של אברהם. עד כדי הפלת ולדה. היה נכון ראה -הרמב"ן. סתם שוב בשביל הענין. ישמעאל לא היה פורץ דרך או עשיו ואפילו נמרוד. אנחנו כמובן מדברים על אנשים מענינים ופורצי דרך.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2016 14:53 |
|
| |
באשר לחוק ולייחודיות, התפיסה המודרנית שמקוריות היא חדשנות וחדשנות באה לידי ביטוי בתיאוריה חדשה, כלומר בחוקים חדשים הסותרים את החוקים הישנים, כגון התיאוריות של גליליאו וניוטון הסותרות את המדע האריסטוטלי, או האמנות המודרנית שאין לה חוקים מוגדרים ומקובלים כמו לאמנות הקלאסית, היא היפך ממה שנחשב למקוריות קודם למודרנה. אדרבא המקוריות הקלאסית נבעה מנאמנות למסורת וחידושה באופן מתון והדרגתי. אחת על כמה וכמה באשר לתורה, פירש רש"י: בהתחלה היא נקראת תורת ה' ומשעמל בה היא נקראת תורתו. העמל המתמיד בתורה בהכרח מביא לייחודיות, ותולדות ישראל ראיה לכך: משה, יהושע, זקנים, נביאים, אנשי כנסת הגדולה, תנאים, אמוראים, סבוראים, גאונים, ראשונים, אחרונים....
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2016 13:18 |
|
| |
כל מי שבאמת מצליח לקיים את הפסוק ועתה ישראל מה ה' שואל מעמך וכו', הוא אדם מיוחד, והלא הרמח"ל ייסד על סמך הפסוק את הספר "מסלת ישרים", אלא מה? מאז ומעולם להיות ישר בד"כ נחשב כדבר לא מעניין. בכל זאת, התורה מתחילה בספר בראשית ומספרת את סיפורם של אנשים מיוחדים - אברהם יצחק ויעקב. אם אברהם ויצחק היו פורצי דרך, הרי שיעקב, שישראל נקראים על שמו, התהלך בעקבי אברהם ויצחק ושם ועבר, וכישראל, בדרך מתונה. דווקא יעקב הקטן הוא זה שתיקן את תפילת ערבית, תפילת רשות, המקום של האינדיבידואל.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2016 22:44 |
|
| |
יש מכתב של הרב שך, בו הוא מסביר - שאמנם נכון שהדרך הנכונה ללמד ילדים היא להתחיל מהבסיס - תנ"ך ,משנה, ורק לאחר מכן להגיע לגמרא. אבל מכיוון שהעולם היום "מעניין" ומרתק, צריך לתת לילד משהו מתאים שיעורר אותו ללמוד, ולכן ראוי ללמדו גמרא מגיל צעיר, בכדי שיאהב את הלימוד ויתחבר אליו. בלשונו - זה יהיה לילד לתחליף ל"משחק" אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2016 13:00 |
|
| |
בעב
לא הבנתי מה הקשר בין ציות לאדם מעניין? יכולני להראות לך בבני ברק ובירושלים (ובעוד מקומות) כל מיני צייתנים מעניינים מאוד
ואני בכלל בורגני קטן ומשעמם
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2016 11:03 |
|
| |
יש הבדל בין אנשים מעניינים. לבין אנשים יחודים.
אדם מענין מחדש חידושי תורה. מתפלמס חוקר לעומק פשטות מקובלות. וסותרן במידת הצורך וכו.
אדם יחודי- אינו הולך בתלם אינו משתתף עם ואת הציבור. והתורה בפרוש מעונינת באחדות. בכולכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2016 09:44 |
|
| |
ת"ט
נניח שלא, אבל רק ציות לחוק, כשהחוק הוא חזות הכל, לא מנתב את האישיות, לכיוון אחד ויחיד ?
והואיל ונראה לי שאתה אדם מעניין, האם זה חלק מהציות או לאו דווקא?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/10/2016 09:20 |
|
| |
ההנחה שציות לחוק מעקרת את האישיות טעונה לפחות הסבר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2016 21:41 |
|
| |
אלוקים, על פי מיטב הגיוננו, ירצה אנשים מעניינים. אחרת למה ברא כל אחד עם שכל משלו? ולמה נטע בלבנו את הרצון להיות מקורי וייחודי?
הדת המקורית (דאורייתא) לא מתייחסת לסוגיה זו. מבחינתה החלק החשוב הוא שלא נקלקל את המסגרת של היראה והאהבה, החוקים והמצוות. כל עוד ניוותר במסגרת, לא משנה מה נעשה.
הדת שהתפתחה במשך הדורות, עיבתה והדגישה את המסגרת. מדור לדור נוספו חלקים למסגרת, כך שמרחב התמרון והייחודיות הצטמצם והלך.
בימינו מרחב הבחירה די מוגבל. ראשית יש את הנקודה שאי אפשר לחרוג מהמסגרת הדתית. מלבד זאת יש תופעה אחרת, המסגרת החברתית, שמונעת ייחודיות.
אבל התופעה הזו, שמסגרת חברתית מונעת ייחודיות, לא קשורה לאלוקים, ליהדות או לדת בכלל. היא קיימת בכל זמן ובכל מקום. בשום חברה לא מעודדים ייחודיות.
תוקן על ידי איה_האמת ב- 26/10/2016 21:41:57
|
|
|
|
| נשלח ב-26/10/2016 15:46 |
|
| |
"
לרש"י יש פירוש מעניין ולדעתי אופייני:ולא חכם - יותר מדאי,
שלא יהיה תימה בעיני הבריות,
ומתוך שנדברין בו שולטת בו עין הרע.
(רש"י שם)
"
אכן, ניתן להבין מכאן ש"חכם יותר מדי" - יש בזה חיסרון.
ויש לשאול - מה החיסרון? וכי מה רע בלהיות חכם? אם לא יועיל לא יזיק? הרי אין מדובר כאן על חכמה להרע, או חכמה המביאה לידי טיפשות (עלייה המביאה לירידה). מדובר פה על סתם "חכם יותר מדי".
אלא, שיש לדקדק בלשון רש"י - שלא יהיה תימה בעיני הבריות ומתוך שנדברין בו שולטת בו עין הרע. לא מדובר פה במה שנקרא אדם "תמהוני". תמהוניות היא צרה לעצמה, אבל אין עניינה כאן - והראיה - שרש"י חושש שתשלוט בו עין הרע. ובאדם תמהוני - איך תשלוט עין הרע? אלא "תימה בעיני הבריות" - הכוונה כמו "אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין" - תרגום: אותותיו כמה גדולים ותמיהותיו כמה חזקות - שהכוונה למעליותא - אותותיו מעוררים תמיהה - "הכיצד אפשר לעשות דבר כה גדול" - ואז אנשים מדברים על זה - "ומתוך שנדברין בו שולטת בו עין הרע.והחיסרון הוא העין הרע.
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 26/10/2016 15:46:00
|
|
|
|
|
