פחדים ושידוכים...

את צודקת, זה מפחיד,ונראה רחוק, ומאיים, ומרגיש לבד וכמה כבר אפשררררררר
אבל,אל תשכחי שאין עוד מלבדו וזה תלוי רק בו, ויש לו תכנית מפורטת ומדוייקת למה בדיוק מתאים לך ומה בדיוק כדאי שיקרה בשבילך ואיך בדיוק ובאיזה עיתוי הכי טוב לך שיגיע הבן זוג המיוחל.
יש שלוש דרגות של אמונה:
אחת,שיש אבא שבשמים,
שניים, שהוא משגיח עלינו תמיד, שהוא לא סתם ברא עולם ונעלם,
ושלוש,שהוא אוהב אותנו ושכללללל מה שהוא עושה זה לטובתינו.
חושבת שצריך פשוט להתחזק באמונה בבורא עולם, אבא שלך רוצה שתתחזקי, אל תפלי ליאוש. אל תרדי ברוחך, יודעת שזה קשה, אבל נסי להתחזק באמונה, הרי זוהי מטרת כל הצרות מלכתחילה, נכון? לקרב אותנו אליו?שיהיה בסייעתא דשמיא.

נוגע ללב הכנות שלך.
 

_________________

אם דבר לא יציל אותנו מהמוות, לפחות שאהבה תציל אותנו מהחיים.

למה אנשים מתנסחים בפורום הייד פארק כאילו הם כותבים פואמה?
חייכנית, כתבת "השאלה מי ערב לי שהעתיד שלי יראה וורוד יותר משלהן? 
מי ערב לי שבסוף לא אצטרך להתחתן רק מהפחד שלא ישארו לי ביציות?"
לדעתי הדלה, באמת אף אחד לא מתחייב לך שהעתיד שלך ייראה יותר "ורוד" משלהן, במיוחד שמתוך דברייך עולה צמצום של המושג "עתיד ורוד" לכדי נישואין+ילדים, שדרך אגב משיחה עם 5 נשואים רנדומלים אפשר להיווכח במהירות שעתיד ורוד זה לא כלכך. ><"
מה שכן, את יכולה להיות בטוחה שאת צועדת בדרך שהתווה לך בורא עולם, ובדיוק כמו שכל יום שעובר אנחנו מתקרבים אל המוות בעל  כורחנו, באותה המידה בדיוק אנחנו מתקדמים אל עבר ייעודנו, וכל מה שמחכה לנו בחיים האלה, הזמן לא עוצר לטוב למוטב, ואפשר להתנחם בזה.
לא רוצה לבאס אבל לא חושב שתתחתני מחשש אמיתי לביציותיך, ובכל מקרה כמו שכבר דיברו כאן, גם לזה יש פתרון, מה שכן בסוף היום כולנו נתונים במצב נתון כלשהו, ונכון שזה קלישאתי וידוע, אבל מה שעושה את הכל, זו הפרספקטיבה שבה אנו בוחרים לראות את המצב, הרבה יותר מאשר המצב עצמו, ולכן אני חושב שלהיכנס לMOOD של רווקה באה בימים ונושקת לגיל המעבר, לא הופך את החיים לקלים יותר.
הרבה הצלחה :), עושה רושם שיש לך אנרגיות טובות, תנצלי אותן לאושר שלך.

מאד מבינה מה שאת מרגישה,
הייתי במקום הזה...
זה תחושה אמיתית אמיתית של פחד ודאגה מהלא נודע.
שומר פתאים ה', אף פעם לא נדע איך הגלגל מתהפך לו...
בעצם שתדעי, ומהר :)