| נשלח ב-21/11/2016 18:02 |
|
| |
האם לימוד מחשבת ישראל יפתור את בעית הדתל"שיות / חרד"לשיות?
לפני זמן מה התפרסם באתר סרוגים[1] מכתב של בחורי ישיבות הסדר שהעלו שוב לדיון את בעיית הדת"לשים. הטיעון המרכזי שלהם היה שהר"מים בישיבות התיכוניות אינם מסוגלים להתמודד עם שאלות אמוניות ומחשבתיות של התלמידים ולכן הם מגיעים לעזיבת הדת. כשקראתי את הטיעונים של הכתובים, חשתי חזרה בזמן. כשאני למדתי בישיבה תיכונית הר"מים ברובם היו חרדים. כאשר לתלמידים היו שאלות מחשבתיות הם חשו שאינם יכולים לחלוק אותם עם הר"מים שלהם, בגלל הבדלי השקפות בסיסיות. התלמידים היו מבתים ציוניים, הם ראו ערך במדינה, בשירות בצה"ל, בהתיישבות, בתנועות הנוער, בפרנסה בכוחות עצמם, בלימודי חול ובהשכלה כללית. הר"מים לא הסכימו עם כל הערכים האלו או עם מקצתם, ונוצר פער קשה לגישור בינם לבין התלמידים. ההנחה הייתה שכאשר הר"מים הוותיקים יפרשו ובמקומם יבואו ר"מים בוגרי ישיבות ציוניות וישיבות הסדר הפער הזה יימחק או לפחות יצטמצם. הצעיר יוכל להתייעץ עם רבו וממילא ברור שהצעירים ימשיכו בדרך אבותיהם. מתברר שהפער עומד בעינו ובמישורים מסוימים אולי אף החריף יותר. אני מצטט את הכותבים: "תגובת הר"ם, לאחד התלמידים ששאל בקול את מה שכולנו חשבנו בשקט, נעה בין התעלמות וניסיון לחזור לשיעור, לבין התשובה "זה לא אותו הדבר" ללא פירוט.". מדוע הרב שבא מרקע דומה לזה של התלמיד אינו מסוגל לענות על שאלתו? [1] http://www.srugim.co.il/165178-%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2017 16:02 |
|
| |
תגובה לטבלה הרביעית (והאחרונה) של אברם:
א. "בטווח הארוך (=מיליארדי שנים), האדם הוא גלגול מאוחר של חד-תא, חסר נשמה." ובכן, מה הבעיה? זה בדיוק מה שהתורה אמרה - האדם נברא עפר מן האדמה, ורק לאחר מכן ננפחה בו נשמת חיים. אמונה מעודכנתהסבירות לתהליך שיוביל מחד-תא לאדם החושב ללא תכנון היא אפסית, גם לאחר 15 מיליארד שנה.ועדיין קשה, כי...השימוש ב'אלהים' כהסבר לתופעה חסרת סבירות, היא טאוטולוגיה.באותה מידה, השימוש ב"כוח הכבידה" כהסבר לנפילת תפוח לארץ - היא טאוטולוגיה. ברגע שהנחת הנחת יסוד שאין שום דבר שמוכיח שיש אלוקים - אז באמת שום הוכחה לא תמצא חן בעיניך. ב. "האדם התבוני 'נוצר' לפני עשרות אלפי שנים רבות, ולא לפני 6,000 שנה. ואם התורה מתעניינת רק באדם, מדוע העולם נברא בקבועי זמן אינסופיים מבחינה מעשית, ובצורה שהאדם לא יכול אפילו לדמיין?"ןהשאלה איננה ברורה כלל. התורה איננה האלוקים בעצמו, אלא דברו. מדוע דבר הא-ל לאדם צריך לכלול בתוכו את כל היקום? זה רק שאיפתו של האדם המודרני. אין שום דבר בטבעו של אדם או בדרך חיי האדם הממוצע שמחייב ידיעת כל מה שקורה בכל מקום ובכל זמן, גם במרחקי זמן ומקום אינסופיים ממנו. "שמוצאו הקרוב מהשימפנזה, איתה הוא חולק כ- 98% מהגנים שלו."הספירה של 98% היא כמובן חסרת משמעות. הרי אם האדם מסוגל לנהל חיי תבונה גדולים פי כמה מיכולתו של השימפנזה - מה איכפת לי כמה גנים זהים נמצאו אצל שניהם? זאת מלבד העובדה הפשוטה שאין ערובה לכך שלא יימצאו אצל האדם תכונות מסוג אחר שעדיין לא נתגלו, ושבהן יש לו יתרון רב על השימפמנזה. לאור מה שידוע לנו מהתחומים התרבותיים (היסטוריה, פילוסופיה, היסטוריה ופילוסופיה של המדע, אנתרופולוגיה, ועוד הרבה), זה אפילו די סביר. ג. "הבחירה החופשית היא אשליה שכלית – ניסויים הוכיחו שההחלטה מתקבלת באופן דטרמיניסטי עוד לפני שהאדם מודע לה."נראה שההבנה של "מהי בחירה חופשית" - עדיין רחוק ממה שכתבת. הרי זה בדיוק כמו שתטען - העובדה שישנם חוקי טבע - מוכיחה שאין אלוקים, שהרי בעזרת ידיעת חוקי הטבע ניתן לדעת את העתיד. זו כמובן שאלה, ותשובתה הפשוטה - אלוקים הוא זה שברא את חוקי הטבע, ואין ברצונו לשנותם. ובסופו של דבר, גם בחוקי הטבע יש הפתעות, אלא שלהבנתם קוראים "מחקר מדעי". שזה כמובן אומר, במילים אחרות: "הבנות חדשות בחוקי הטבע". והרי לפני רגע קבעת שכבר אנחנו מבינים ויכולים לדעת הכל? ובכן, מסתבר שאתה עדיין לא אלוהים, ואתה לא מבין ויכול לדעת הכל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2017 14:45 |
|
| |
(אברהם ד"ר אייל רגב טוען בספרו על הצדוקים כי הפרושים קדמו לתיעוד הידוע של הצדוקים)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2017 00:29 |
|
| |
(בשביל להגיע לטריליון צריך עוד שלושה אפסים)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2017 00:12 |
|
| |
תגובה לטבלה השלישית של אברם (גיל העולם)
א. עד כמה שידוע לי, בימי קדם לא השקיעו הרבה בלימוד היסטוריה. כלומר, למדו היסטוריה רק כחלק מלימודי דת, למשל, כמו בספר מלכים, אבל לא מעבר לזה. לכן, סביר להניח שלא באמת הטריד אותם בן כמה העולם ובכמה זמן הוא נברא. לכן, הם לא "האמינו" שהעולם נברא בשישה ימים. הם פשוט "אמרו" באופן די אגבי, שזה לקח שישה ימים. אחת היא להם אם זה נברא בשישה ימים או בשישה טריליוני שנים. (טריליון זה 1,000,000,000,000,000). לשם מה נזקק הקב"ה לכ"כ הרבה זמן? ולמה לא תשאל שאלה יותר טובה: לשם מה נזקק בכלל לברוא עולם כפי שברא, ולא לברוא ישר את העולם הבא אחרי תחיית המתים והגאולה השלמה? אלא מאי, שהקב"ה חפץ בעולם שיפתח את עצמו. ניתן להתווכח מדוע, אבל זה סביר (רוב האנשים היו מעוניינים בעולם דינמי ולא סטטי), ב. אתה מערב בין שתי שיטות באופן שכביכול קשה על כולן: שיטה אחת אומרת, שהעולם נברא בשישה ימים לאחר תקופה ארוכה של "בורא עולמות ומחריבן". שיטה זו אינה מניחה שום "לא כפשוטו". שיטה אחרת אומרת, שהעולם נברא באבולוציה שמחשיבה שישה תקופות לשישה ימים. עד היכן לקרוא "לא כפשוטו"? ראה כאן http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=3067827&whichpage=#R_13
ג. מה הסיכוי שיתפתח עולם חי ואנושי, בתוך חלל ריק שהדברים העיקריים שמצויים בו הם כמה מצבורים של חומר דומם וחסר צורה?ובכל זאת, התפתח בעולם כדור-ארץ מלבלב, המייצר ייצור עצום בכמות ובאיכות, של הרבה מאוד חיות ואנשים. נכון שלא כולם בני אלמוות, אבל א. עצם העובדה שהם קיימים זה כבר הרבה. והרבה מאוד. ב. אז מה אתה רוצה שהעולם יהיה מלא בישויות כל-יכולות, בני אלמוות, שמלוא כל הארץ כבודם? ובקיצור, אתה רוצה שכל העולם יהיה מלא באלוהימים. בתפיסה אלוהית אתה אולי צודק, אבל אנו בין כה לא מבינים תפיסה אלוהית, וגם הנביאים לא התיימרו להגיע לתפיסה האלוהית, אלא רק להבין את מה שאלוהים בחר לומר לבני האדם, ולא מה שהוא לא בחר לומר להם. אולי כמה עובדי אלילים רצו כן להגיע לתפיסה אלוהית, אבל אני מקווה שאתה כאדם המאמין בתפיסות המערביות אינטלגנט מכדי ללכת בדרכם (מלבד זאת, גם אם זאת בהחלט אפשרות מעניינת, אבל האמת שזה נשמע די חסר משמעות. כלומר מה, אלוהים יברא עוד אלוהים שיברא עוד אלוהים שיברא עוד אלוהים. זה נשמע משיחי יותר מכל התפיסות המשיחיות ששמעתי אי-פעם. במחשבה אלוהית זה אולי נשמע מעניין, אבל עד כמה שהשגתי האנושית מגיעה, זה דווקא די משעמם. אם וכאשר אתעלה לדרגה של אלוהים, אני מוכן לבחון מחדש את שאלתך, לאור העובדה שכאלוהים עליי להיות אחראי לדברים כאלה.) אתה כותב"רוב היקום אינו מאפשר חיים" לידיעתך, כך העולם בנוי - החיים תופסים חלק קטן מהעולם. האדם תופס חלק קטן מחדרו. החדר תופס חלק קטן מהבית. הבית תופס חלק קטן מהחצר.... היישוב תופס חלק קטן מהיבשת. היבשת תופסת חלק קטן מכדוה"א. מי שחפץ דווקא בעולם עמוס בחיים - אני מבטיח לו: צעד אחד לתוך הצינוק - והוא ימצא את עצמו בעולם מלא חיים מקיר לקיר. כפשוטו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2016 13:02 |
|
| |
תורתם של חז"ל נכתבה רק בסוף תקופת התנאים, אולם אין זה אומר שתורתם מאוחרת, אלא שבמשך דורות רבים העדיפו למסור את תורתם בע"פ ולא בכתב. למשנה סידור כללי מימי אנשי כנסת הגדולה וסידור של הלל ושמאי לששה סדרים וסידור אחרון מימי יבנה וחתימה בימי רבי.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2016 12:22 |
|
| |
קודם כל, ספר היובלים אינו הטקסט הקדום ביותר שבידינו. הוא נכתב בין מרד החשמונאים לכיבוש הרומי וסביר שאחרי יוחנן הורקנוס (כי הוא מדבר על עבדות האדומים לבני ישראל). הטקסט הקדום ביותר הוא ספר חנוך שעותקים שלו מתוארכים לתחילת מאה 2 (סוף התקופה ההלניסטית) אבל הן ספר היובלים, הן ספר חנוך, הן כתבי קומראן מדברים על עצמם כעל מיעוט קטן שגילה את הדרך הנכונה מול הרוב הטועה. מכאן שהרוב לא תמך בדרכם. מכאן שדבריך 'ס' היובלים קדם לחז"ל' הם חסרי משמעות לענייננו. יב"מ כותב את דבריו על כוחם של הפרושים בימי החשמונאים, ומצטרפים לדעתו גם כותבי קומראן. אני תוהה אם אתה טורח לקרוא את דברי המתווכחים אתך. יהדות התפוצות מוגדרת במחקר כפרושית - הלניסטית. כלומר, הם האמינו בגדול במסורת הפרושים אבל הושפעו מהפילוסופיה ההלניסטית, בדומה ליהדות אמריקה של ימינו. למעשה הם מהווים ראיה אדירה לטיעון שלנו - שהזרם המרכזי היה הפרושים. גרסאות שלהם שלטו בכל העולם ורק האצולה הא"י פיתחה איזה תפיסת מינות אלטרנטיבית. כמובן שהמון העם לא באמת התעניין בכל הדקויות ורק הגיע לבית הכנסת לשמוע דרשה מהרב הפרושי. הידע ההיסטורי הדל של חז"ל לא קשור בשום דרך לשאלת ההמשכיות שלהם. הוא קשור לכך שהם לא התעניינו בהיסטוריה. ותנוח דעתך, אני לא הולך לדון על כל ריבוע וריבוע אלא על המסקנה העולה מהכל. נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2016 00:26 |
|
| |
"הוכיחו לך בארוכה שבממצאים חז"ל (-קודמיהם הפרושים) הם הזרם המרכזי והאחרים הם זרמים שוליים" - ??? אני הוכחתי בממצאים, שספר היובלים הוא המקור הקדום ביותר שבידינו. דברי יב"מ על מספרם של הפרושים בימיו (ימי החורבן!) לא מוכיחים דבר וחצי דבר על מה שהיה 400 שנה קודם לכן, בתקופה של "אנשי כנסת הגדולה", כביכול,עליה אנחנו לא יודעים דבר וחצי דבר. מדברי חז"ל עצמם אני מסיק שה'חז"ליות' התחילה בימי התנאים + אני רואה שלא היה להם מושג של ממש מה קרה בתקופה שבין עזרא לבין הזוגות, אותה תקופה מכוננת שלדבריך היתה פרושית ברובה. אז הטבלה סה"כ אומרת, שאם סבא שלי, שלא היה מודע לכל זה, האמין שחז"ל קיבלו במסורת איש מפי איש וכו', הרי שהמידע שנחשף החל מהמאה ה-19 הציף את ה'חורים' הרבים במסורת הזו.
ועכשיו תרשה לי לקפוץ לעוד נושא, שבשל עייפות החומר שכחתי ממנו לגמרי - והוא יהדות התפוצות. כידוע, הרבה לפני חז"ל (המאה ה-5 לפנה"ס) הקימו יהודי מצרים מקדש (!!!) ביֵב. כמה מאות שנים אח"כ, הקימו שוב מקדש במצרים, מקדש חוניו, שחז"ל נאלצו 'לבלוע' את קיומו. במקביל, היו בחו"ל מיליוני (?) יהודים שקשה מאוד להגדיר אותם 'פרושים', לפחות לפי מה שאנחנו יודעים על יחס חז"ל לתרגום השבעים, פירושיו האלגוריים של פילון ועוד - וחלקם אף התנצרו עם התפשטות הנצרות (מה שמוכיח אולי מה היה מצבם 'הדתי' קודם לכן).
בשורה התחתונה מה שקרה הוא ככה (אני קצת מגזים לתפארת המליצה): כבר בימי עזרא, ה'פרושי' הראשון לכאורה, חלק גדול מיהדות העולם לא ספר אותו - החל מיהודי בבל, דרך יהודי פחוות יהודה ושומרון וכלה ביהודי מצרים - וגם היהודים שהוא העלה איתו היו רחוקים מלהיות 'פרושים'. לאחר מכן באורח פלא, מי ששולט בכל מוסדות העם אלו צדוקים למיניהם (למרות שרוב העם היה 'פרושי' כביכול). במקביל עולות כפורחות (שוב, מתוך המון העם ה'פרושי') כל מיני כתות גנוסטיות, אפוקליפטיות ואחרות, שהיו בעלות תשתית רחבה מספיק כדי להוציא מקרבן את הספרים החיצוניים, שהפכו לכתבי קודש, עד שרבי עקיבא (אחרי החורבן!) עוד נאלץ להכריז עליהם מלחמה. רק בימי החשמונאים, אחרי שחלק נכבד מהעם (ה'פרושי' כזכור) הפך להלניסטי, התגלה שיש משפחת כהנים אחת ויחידה שמקיימת את 'חוקי האבות', והיא הצליחה להחזיר לתקופת זמן קצרה שלטון הקרוב להיות 'פרושי'. בהמשך, שוב חזרו הצדוקים למיניהם. במקביל בחו"ל חיו המוני יהודים שהחזיקו בדיעות משלהם (נניח כמו יהדות ארה"ב דהיום), ושחלקם הפך לאחר החורבן לנוצרי. אגב, הנצרות עצמה נוצרה מתוך היהדות ה'פרושית'.
נ"ב המחשבה שכל הדיון הזה הוא רק על 'קוביה' אחת בטבלה, ושאליקים7241 הבטיח לענות על כל השאר, ועכשיו גם אתה - כל אלו גורמים לי חלחלה עזה וחרטה עצומה על פרסום הטבלאות...
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2016 22:19 |
|
| |
אברם, צר לי להרוס את חגיגת עצי האשוח ונרות החנוכה, אבל אתה מחליק מנושא לנושא ככספית לוהטת. בטבלתך כתבת טיעון פשוט מאד: בעבר האמינו היהודים שחז"ל הם מוסרי התורה האמיתיים ואין בלתם. היום, ע"פ ממצאים חדשים, אנו יודעים שהם מהווים המצאה מאוחרת בגלל קומראן והצדוקים. הוכיחו לך בארוכה שבממצאים חז"ל (-קודמיהם הפרושים) הם הזרם המרכזי והאחרים הם זרמים שוליים. אז עכשיו אתה טוען "כן, אבל הממצאים אינם חייבים לשקף בדיוק את המציאות." הבעיה היא שכל הטיעון שלך מתבסס על תמונת המציאות החדשה של דורנו. ומאחר ואין תמונת מציאות כזו לא נותרו לנו אלא השערות כפירה מצוצות מהאצבע, שכמותן ניתן לטוות עשר בשקל בשוק העירוני. שים לב שלא הבאתי את עובדת שרידות הנרטיב החז"לי כהוכחה כלשהי לנכונותו אלא כתוצאה סבירה לעובדת היותו הנרטיב המרכזי בימי בית שני, כך שאין צורך להתקיף אותי בשבעה הסברים אלטרנטיביים לשרידותו. באמת חבל שבחרת להתמקד בטיעון מן הצדוקים כי הוא אחד החלשים ביותר בכל הטבלה שלך. ועל עצם מסקנת הטבלה שלך עוד אכתוב בנפרד, ואבקש ממך שתנסה באמת להקשיב למה שאכתוב, מתוך מחשבה שיתכן שזה נכון. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2016 16:07 |
|
| |
תודה על ההבהרה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2016 15:08 |
|
| |
עזרא היה כהן מיוחס ממשפחת הכהנים בני צדוק, ומצאצאיו התנא רבי אלעזר בן עזריה. ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, היה רבי עקיבא יושב ומצטער ואמר: לא שהוא בן תורה יותר ממני אלא שהוא בן גדולים יותר ממני, אשרי אדם שזכו לו אבותיו, אשרי אדם שיש לו יתד להיתלות בו.
תוקן על ידי מם80 ב- 29/12/2016 15:13:23
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2016 14:55 |
|
| |
עזרא לא היה כהן?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2016 14:41 |
|
| |
החידוש של אנשי כנסת הגדולה היה אמונת חכמים. אמנם אמונת חכמים כבר היתה קיימת בדורותיהם של משה ויהושע ושמואל, אלא שכמעט תמיד היו שכפרו בה, כגון קורח ועדתו או בני עלי, מתוך שהחזיקו שייחוס חשוב יותר מדעה. בימי בית ראשון מורי התורה היו הכהנים, שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא. לאחר שמעמד הכהנים כמורי הוראה התקלקל, עד שנאמר וכהניה במחיר יורו; אנשי כנסת הגדולה, תלמידיהם של נביאי האמת האחרונים, העבירו את ההנהגה לתלמידי חכמים, והורו שגדולה תורה מכהונה. אדרבא, מי שעשה זאת, עזרא הסופר, נקרא סופר על היותו סופר מהיר בתורת משה. ראוי היה עזרא להינתן תורה על ידו כמו על יד משה, לא כי היה כהן, אלא בגלל פעולתו כסופר. לא בכדי חז"ל זיהו את עזרא עם מלאכי, כי ספר מלאכי מלא בתורתם של חז"ל, וכמוהו ספר ירמיהו. הצדוקים, ענף של כהני בית מקדש מיוחסים, והאיסיים, שריד לבני הנביאים שהיו מתבודדים במדבר, חלקו על חז"ל מפאת כבוד ייחוסם. ההשוואה של הצדוקים לתלמידי הגר"א ושל חסידות חב"ד לפרושים איננה נכונה, כי תלמידי הגר"א המשיכו את דרכם של חז"ל היא דרכו של משה רבינו: תורה מונחת בקרן זוית וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול, ואילו אדמ"ורות העוברת בירושה איננה אמונת חכמים במובנה הטהור. מפני מה אין מצויין ת"ח לצאת ת"ח מבניהן? אמר רב יוסף: שלא יאמרו תורה ירושה היא להם.
תוקן על ידי מם80 ב- 29/12/2016 14:42:11
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2016 14:25 |
|
| |
בעלבעמיו ישעיהו פרק א' פסוקים י-כ = מחשבת ישראל
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2016 13:50 |
|
| |
ת"ט אבל מדוע לקיים מצוות גם היא שאלה של מחשבת ישראל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2016 13:31 |
|
| |
בלי לקלקל לכם את החגיגה - יש צד כי היהדות היא קיום מצוות והבדלי האמונות האמורים הינם זניחים
|
|
|
|
|