| נשלח ב-6/12/2016 14:22 |
 |
| |
אין כניסה לכלבים ולתלמידי חכמים
.
בבא מציעא עא. :
דתני רב יוסף:
ארמלתא לא תרבי כלבא ולא תשרי בר בי רב באושפיזא
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2016 19:11 |
|
| |
בע"ב
על לא דבר. כל טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2016 17:41 |
|
| |
בסדר
צדקת, תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2016 16:12 |
|
| |
תגובות למגיבים, או: טכס חלוקת האיקונים הירוקים:
בעל בעמיו ציין שבוודאי התלמידים יצאו מחוייכים ומותר לרב להעיר בצורה לא פוגענית. איקון ירוק של הסכמה. ורק אציין כי לפי התלמוד (והרמב"ם) לרב מותר ואולי אף חובה לזרוק מרה בתלמידים.
אפרים בן ציין כי לא תמיד מראה חיצוני של חוזק מעיד על חוזק פנימי, ולכן יש להיזהר. ושוב, איקון ירוק מאד של הסכמה. וכמובן זה נכון לא רק בחיים האמתיים אלא גם בחיים הוירטואליים האמיתיים שמאחורי הניקים.
בסדר-הבנו פירש את דברי בעל בעמיו וסייע לדון אותו לכף זכות. אני מתבייש, אבל זו דוגמא לא מוכרת לי כל כך ממנו של איכפתיות וטוב לב, ואיקון ירוק כפול ומכופל.
***
לאחר הטכס שיבה לסדר היום. בסדר-הבנו טען שיש אצלי צביעות. אשמח לשמוע הסבר, ואפשר גם בתיבה האישית (או במייל) היכן נכשלתי בזה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2016 16:07 |
|
| |
חוק פו
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2016 15:24 |
|
| |
| אפריםבן כתב: |  | | אף פעם אי אפשר לדעת מי רגיש ומי לא כי לעיתים דווקא מי שנראה חזק הוא רגיש . ולכן הרב צריך להיות רגיש .הרב הנדון הוא ההפך מזה בהתבטאות הזאת . גם לא רגיש וגם לא חכם. |
|
באמת, הרב הכיר את צאן מרעיתו. לפי תיאורו של מואדיב הם התנגחו לא מעט, ניתן לו את הקרדיט שמגיע לכל אדם.
מואדיב סיפר את הספור בנימה משועשעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2016 15:09 |
|
| |
מכיוון שהוא דיבר על אמריקה זה לא היה ברור.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2016 14:29 |
|
| |
| אפריםבן כתב: | | | בע"ב,למה באמריקה? גם פה יש חדרי בריחה. אבל מה הקשר ? |
|
כוונת בעל בעמיו לsafe space, ולא לescape room, לדעתי.
אין לי כח לחפש מקור, אבל אם בא לך, זה הולך יחד עם מילות החיפוש trigger warning, mansplaining, וכו'.
תוקן על ידי בסדר_הבנו ב- 08/12/2016 14:33:44
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2016 14:21 |
|
| |
אף פעם אי אפשר לדעת מי רגיש ומי לא כי לעיתים דווקא מי שנראה חזק הוא רגיש . ולכן הרב צריך להיות רגיש .הרב הנדון הוא ההפך מזה בהתבטאות הזאת . גם לא רגיש וגם לא חכם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2016 13:48 |
|
| |
שלתלמידים הרגישים יהיה לאן לברוח משבט לשונו של הרב.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2016 13:45 |
|
| |
בע"ב,למה באמריקה? גם פה יש חדרי בריחה. אבל מה הקשר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2016 13:08 |
|
| |
כל המגיבים נגד ברב נשמעים כמו הסטודנטים באמריקה שמחפשים חדרי בריחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2016 13:04 |
|
| |
.
רק כמה הבהרות:
1. הסיפור אמיתי.
2. "יואב" זה לא אני.
3. דומני שהרב אנונימי לכולם כאן.
4. תגובתו היתה מחוייכת - והתאימה מאד גם לסיטואציה וגם ליואב.
5. מסופקני אם מישהו - כולל יואב עצמו - זוכר עד היום את הארוע.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2016 12:41 |
|
| |
בע"ב זו תגובת המורה "אף פעם לא אצליח לנחש, איך מכל הגמרות שבעולם, יש דווקא גמרות מסויימות, ממש מסויימות, שדווקא אותן אתם מכירים בעל פה."
האם צריך להיות גאון עולם כדי לנחש למה בני נוער יזכרו דווקא את הרעיונות הפנטסטיים של חז"ל הקשורים לנושאים שהכי רגישים והכי מוסתרים והפחות מדוברים בחיי יום יום?
ובאשר לעצם התגובה -מכיוון שחז"ל הציעו את ההצעה הפרקטית הזאת היה מקום לתת תשובה עניינית ולא תשובה שכורכת אטימות ואד הומינם במשפט אחד..
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2016 12:10 |
|
| |
| מיימוני כתב: | |
יש מימרות (אמירות) בתלמוד שמעוררות מחשבה, או מספקות בסיס להערה הומוריסטית.
...
בסדר-הבנו - תגובה צינית שלדעתי מחטיאה את המטרה. תפארתה של המסורת היהודית היא אכן המונותיאיזם והשבת (ויש עוד). לגבי הסייג על האלמנה, צריך להסביר מדוע הוא נקבע. החשש הוא כנראה, סליחה על הנושא ה-XXXי, מפני שהיא לבדה ועלולה להיכשל בעריות. האם זו חשדנות יתר? בוודאי שאין חשש שכל אשה אלמנה תיכשל בכך, אבל זו דרכם של חז"ל, לגדור אפשרות של פרצה.
אשר לסיפור של מואדיב, יש לי ביקורת מסויימת על הר"מ שלו (שכנראה הוא ידוע ומפורסם לפי ראשי התיבות של שמו, אבל אני איני מכירו, אבל מה זה חשוב).
|
|
אינני מצליח להבין את הגיונכם.
דומני שברור לכולם שמואדיב ברר לו בגמרא איזו פיקנטריה זניחה בחשיבותה, ואוסיף גם כזו שחלק מאפקט הבידור שבה נובע גם מהאסוסיאציה המינית שאין לטעות בה. אפשר לראות זאת גם מתשובתו של ירוחם שבאותו כוון, על ה"*ונות" (<- מחווה לצביעותו של מיימוני) שבה, ותגובתו של מואדיב לתשובה. גם התגובה הצינית שלי עקבית עם זה, ומנגידה את זניחות הקטע יחסית לדברים הנשגבים (נניח) שהיהדות מתיימרת לטעון לתרומתם.
לפי זה, פשיטא שבסיפורו של מואדיב, "יואב" הוא מואדיב וירוחם. כמובן שייתכן שאני טועה, ובעצם הן ההודעה הפותחת, והן התגובה, הן יותר מבדיחות קרש זניחות בעלות אופן מיני, ולמעשה יש בהן אמירות עמוקות ומשמעותיות. אם זה המצב, אבל, מה הבעיה לציין את זה ביחד עם מונותיאזים ושבת?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/12/2016 10:21 |
|
| |
בענין לבישת השחורים אם יצרו מתגבר עליו. הגמרא לא מסתפקת בכך של לבישת שחורים. הוא גם חייב ללכת למקום שלא מכירים אותו. מה שאין כן במקומותנו- -לפי המפורסם- אנשים לובשים שחורים יצרם מתגבר עליהם והם חוטאים במקום שמכירים אותם. כשעין רואה בכל מקום. מה שניחם אותי  בעבירות של לובשי השחורים, כי רובם עושים את העבירות בקרב משפחתם ופוגעים במשפחתם ולא באנשים וילדים זרים.
|
|
|
|
|
