| נשלח ב-6/12/2016 20:24 |
 |
| |
אשת יפת תואר - הוצא מהקשרו
אשת יפת תואר - הוצא מהקשרו
היה דיון לגבי מינוי רב צבאי שהתבטא שהתורה התירה במלחמה מצב של אשת יפת תואר. כמובן, אין כאן מקום לדיון הפוליטי סביב זה, אבל אני כן רוצה להביא את זה כדוגמא לכך שהלכות רבות בימינו הוצאו מהקשרם המקורי.כך למשל - ההיתר של אשת יפת תואר, אינו בשם אופן היתר לאנוס. התורה, אמנם, לפחות אליבא דחז"ל - מניחה שהיה אונס, אבל איננה מתייחסת לשאלה האם זה "בסדר". ניתן להבין, לפחות מחז"ל שהתורה לא אסרה. זה כמובן לא אומר שהיא התירה - "לא לאסור" אינו כמו "להתיר". לא לאסור זה אומר שההנחה היא שהאדם הוא כזה שירצה לפעול בצורה נתונה. עכשיו הורה לא אמרה לא לעשות זאת. מדוע? סביר להניח שבמוסר המלחמה של אז זה לא נחשב לדבר יוצא דופן. אבל זה כבר נושא לדיון מסוג אחר, ואין כוונתי להיכנס אליו.
מכל מקום, התורה לא מתייחסת בכלל לשאלה האם זה "בסדר" או לא. התורה רק מתייחסת ל-מה הלאה. אחרי שהאדם רוצה אותה, התורה למעשה נותנת היתר להתחתן עם גויה, כאשר כנראה התורה מניחה שבמקרה זה אין חשש של הימשכות אחר עבודה זרה של הגויים.
ואדרבה, התורה לא רק שלא רואה בחיוב את האפשרות של אונס, אלא גם כותבת אזהרה מיוחדת "ומכור לא תמכרנה בכסף, לא תתעמר בה תחת אשר עיניתה". כלומר, לא רק שלא נמנעים מלהתייחס לפגיעה אפשרית בה, אלא יש איסור למכור אותה כשפחה. זה דבר שאכן אינני יודע מה משמעותו, מכיוון שעד כמה שאני מבין באותם זמנים שבויי מלחמה היו נמכרים כעבדים, ואם כן ייתכן לומר שהתורה הקפידה על זו שנאנסה שלא יהיו בה תרתי - גם אונס וגם מכירה, אבל זה עדיין נראה לי לא כ"כ ברור, ומ"מ ברור מדברי התורה שהיא רואה כאן מעשה שאיננו לכתחילאי.אציין כאן לכתבה בעיתון בשבע, מתאריך כ"ג בחשוון עמ' 24, http://en.calameo.com/read/001660802752d6d6f5c95, כאשר אני מתייחס בפרט לדבריה של בתיה כהנא דרור, ובפרט בפיסקה האחרונה - פוסק הלכה איננו יכול להתייחס רק לדברי התורה עצמם, אלא צריך לדעת להתייחס למציאות מסביב. וכך גם כתב הגר"א בביאורו למשלי, שרב המלמד תורה צריך להיות בקי בתורה, אבל דיין הפוסק פסיקות צריך גם להיות בקי בהוויות העולם, בדוגמא שהוא הביא - שלא יצא "דין מרומה", והסברא נותנת שהוא הדין שלא תצא שום התנגשות בין פסיקה הלכתית להלך החיים בעולם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2016 11:10 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: |  | סמיתי
הרב קרים חרדי?
|
|
לא נראה לי, (נדמה לי חרד"ל) ומה בכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2016 09:49 |
|
| |
| A_Smithee כתב: | |
אף שהתחברות אל גויה הוא דבר חמור מאוד,
|
|
האבות לא חשבו כך. אפילו משפחת המלוכה של עם ישראל נבנתה מגויה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2016 09:00 |
|
| |
ירוחם
<המספר 400 בתלמוד יש לו משמעות אחרת מספרה של כמות> ראה גיטין, נח, א:
"ארבע מאות בתי כנסיות היו בכרך ביתר, ובכל אחת ואחת היו בה ארבע מאות מלמדי תינוקות, וכל אחד ואחד היו לפניו ארבע מאות תינוקות של בית רבן".
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2016 07:33 |
|
| |
סמיתי
הרב קרים חרדי?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/12/2016 00:16 |
|
| |
"כך גם דוחה המלחמה צדדים מסוימים של גילוי עריות, אף שהתחברות אל גויה הוא דבר חמור מאוד, אלא שהוא הותר במלחמה (בתנאים שהוא הותר), מתוך התחשבות בקשיי הלוחמים. ומאחר והצלחת הכלל במלחמה עומדת לנגד עינינו, התירה התורה לפרט לספק את היצר הרע בתנאים שהתירה, למען הצלחת הכלל."
נראה שבעיני הרב קרים הבעיה היחידה עם יפת תואר היא "התחברות עם גויה" ו"גילוי עריות" הבעיה של אונס אשה וכפייתה להינשא לאנס כלל לא עולה אצלו, לאחר קריאת הדברים פה אני לא רוצה אותו כרב שלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2016 22:02 |
|
| |
צה"ל יוצא למלחמה.
חייליו ומפקדיו מביאים ארבע מאות יפות תואר. נסחו את הכותרות ביתד מדוע אם כן צריך לאסור גיוס בחורי ישיבות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2016 21:07 |
|
| |
בעל המספר 400 בתלמוד יש לו משמעות אחרת מספרה של כמות. לפי רש,י והגיון אלו לא היו בניו של דוד הביולוגים
רש"י מסכת קידושין דף עו עמוד ב
ילדים - בחורים היו לדוד בחיילותיו ולא היו בניו.
בני יפת תואר - נשים שלקחו אנשי ישראל במלחמה כדכתיב (דברים כא) והבאת אל תוך ביתך ומתוך כך היו נוהגים כמשפטי העובדי כוכבים.
הגמרא מציינת את תפקידם האכזרי ורומזת כי יהודי לא יכול להיות כזה רק עכו"ם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2016 18:19 |
|
| |
מה הפשט בקידושין עו ע"ב:
עוד אמר רב יהודה אמר רב ארבע מאות ילדים היו לו לדוד וכולם בני יפת תואר היו וכולם מסתפרים קומי ומגדלים בלורית היו וכולם יושבים בקרוניות של זהב והיו מהלכים בראשי גייסות והן הן בעלי אגרופים של בית דוד דאזלי לבעותי עלמא:
|
|
|
|
| נשלח ב-13/12/2016 17:53 |
|
| |
נושא מעניין וחשוב - ורגיש.
לפני שקראתי את הציטוט שהביא בסדר-הבנו, הייתי בטוח שהרב קריים הסביר בעבר שהיתר "יפת תואר" נאמר בשעתו ובמקומו, מפני שדיברה תורה כנגד יצר הרע. כלומר, לא היה ניתן לצפות מלוחם בשדה הקרב שיתאפק. ולכן "מוטב שיאכלו בשר תמותות שחוטות (בשר רגיל) ולא יאכלו נבילות". אם אין ברירה, יש לעדן ולצרף את הבריות ככל שניתן להשיג זאת בתנאי התרבות.
אבל לפי מה שמצוטט כאן, ההנמקה של הרב קריים לוקה בחסר. וחברנו "בסדר-הבנו" העמיד על כך, אם כי היה מקום לנסח את דבריו ביתר עדינות. תקיפות אינה סותרת לעדינות וגם לא להפך.
איקון ירוק לחברנו בסדר-הבנו על הטרחה לבדוק את הציטוט ועל הביקורת המוצדקת - אבל לא על הסגנון שאותו ניתן לעדן.
הרב קריים כתב:
"כך גם דוחה המלחמה צדדים מסוימים של גילוי עריות, אף שהתחברות אל גויה הוא דבר חמור מאוד, אלא שהוא הותר במלחמה (בתנאים שהוא הותר), מתוך התחשבות בקשיי הלוחמים. ומאחר והצלחת הכלל במלחמה עומדת לנגד עינינו, התירה התורה לפרט לספק את היצר הרע בתנאים שהתירה, למען הצלחת הכלל."
התחשבות בצורכי הלוחמים? צורך הכלל? אפשר שכוונתו של הרב היתה מעין זו: אי אפשר בלא מלחמה, ובמלחמה משתתפים אישים רבים, ולא ניתן לשלוח לשדה הקרב רק את אלו שמהדרין בתפילין ואפילו אינם מדברים בין תפילין של יד לשל ראש (תיאור מדרשי של צדיקותם של הלוחמים האידיאליים, שהם כה מדקדקים במצוות עד שאין להם לפחד מעונש של מוות בקרב). לכן, למען הצלחת הכלל במלחמה, צריך גם מגוייסים שאינם ברמה נאותה, ועבורם אין ברירה אלא להתעלם מהאיסור שיעשו, איסור מוסרי ולא רק מוסרי. אי אפשר אלא להגביל אותם ככל האפשר, ולחנכם לאיפוק ולהתחשבות.
בדרך אגב הרב מזכיר את ההבדל בין ישראל לאומות, ואני משער שזה עשוי לנבוע לא מתוך התעלמות מכך שכל אדם נברא בצלם אלוקים, אלא כדי לחזק את התודעה הלאומית ולהרחיק את שומעיו מן החשש להתבוללות.
אמנם, היה עדיף בעיני אילו הרב היה מסביר יותר את הצד המוסרי והחינוכי. הרי לפנינו שעקב אי הדגשה זו יצא מה שיצא...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2016 17:31 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: | | סמיטי
מה הבעיה אם התורה התירה. אסור לנו לאסור בחוק האזרחי/מבחינה מוסרית? |
|
אם יש מוסר מחוץ לתורה (ואולי קודם לתורה) אין בעיה, אבל כבר בגמרא מצינו
להחזיר אבידה לגוי (אמנם לרמב"ם זה בגלל שמחזיק ידי רשעים ולא בגלל שעושה דבר שאינו מצווה אבל יש פירושים אחרים).
אלו שחברו את "תורת המלך" למשל חשבו שמספיק שיוכיחו שאין איסור מהתורה להרוג גויים בשביל שהרתיעה המוסרית של אנשים דתיים מהעניין תהיה פחותה מחילונים.
העמדה החרדית (דהיינו המקובלת בקרב חרדים היום) היא שעקרונית אין מוסר מחוץ לתורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2016 10:12 |
|
| |
| A_Smithee כתב: | |
ככל הידוע לי רוב הרבנים (ושומרי המצוות) מחזיקים בתפיסה א-היסטורית של ההלכה ויראו דעות כגון אלו ככפירה ורפורמה רח"ל. |
|
עפ"י התפיסה שלהם לקחת יפת תואר בכח, זה בסדר. לקחת יפת תואר שבאה מרצונה, זה לא. צביעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/12/2016 10:09 |
|
| |
<נוצרה אשה. לכבוס ובשול>
זכות ראשנים לראשל"צ:
תוקן על ידי נישטאיך ב- 12/12/2016 10:46:21
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2016 17:12 |
|
| |
סמיטי
מה הבעיה אם התורה התירה. אסור לנו לאסור בחוק האזרחי/מבחינה מוסרית?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/12/2016 15:17 |
|
| |
לא תמצא היום רב נורמלי שיתיר אונס של יפת תואר או אחרת. לפי הפרשנות המקובלת במקומות החשוכים
|
|
|
|
|
