| נשלח ב-12/12/2016 18:27 |
 |
| |
קושיות על תורת הקבלה
אתחיל מתוך שו"ת הרשב"ש - סימן קפ"ח
כי ראיתי רבים מעמי הארץ מתייהרים ומתכבדים בחוכמה הקבלה והם רקים מחכמה ולא ידעו על מה, אני רוצה לבאר כי הם בחשיכה יתהלכו. תחילה שקבלה הינה אלה כשמה - מפה לאוזן, והדבר ידוע שאין מוסרין אותה אלה לחכם מבין מדעתו, ואילו היתה זו שכתובה בספרים היא הקבלה האמיתית, איך יטעו המקובלים לכתוב אותה בספרים להטעות בה בני אדם ? ואם תאמר שמאותם דברים יש כפליים לתושיה לא ימלט משני פנים, או שאותם הדברים לא יוודאו אלא מפי מקובל מפה לאוזן, אם כן חזר הדין להיות הדבר מפה לאוזן, ואם הדבר ראוי שיראו לחכמים להתבונן, חזר הדבר להיות סברה ולא קבלה ועוד שהם לא ידעו אלו 10 ספירות מה הם ? אם הם או תוארים או שמות או השפעות שופעות מאיתו יתברך ואין כפי השכל חלוקה רביעית ואם תאמר שהם שמות, אם כן אין הם עצמיות ואם הם עצמיות הם תוספת, אם כן אם הנוצרים טוענים השלישיות הם טוענים העשיריות ואם תאמר תארים, מה נשתנו תארים אלה משאר התארים ? והרי הקדוש ברוך הוא הודיע למשה 13 מידות ולמה מיעטו הם שלושה מהם ? ואם תאמר שאינם אלו הכתובים בתורה, לא ימלט שאלו הספירות הם בסגנון אחד עם המידות האלו או יותר חשובים מהם או פחותים מהם ואם הם בסגנון אחד, מה נשתנו אלו מאלו ? ואם הם יותר טובים, למה העלימם השם יתברך ממשה ? ואם נעלמו ממשה מי ידעם ? ואם משה לא ידעם, מיהו המקובל שידעם ? וממי קיבלם ? שהרי גם הם אומרים שגם משה לא הגיע לכלל כל הספירות, ואם משה לא הגיע לכללם איך יגיע זולתו אליהם ? ואם הם פחותים מהמידות הכתובות בתורה, למה נחליף אלה באלה ? ואם תאמר הם השפעות, אם כן הם כוחות, כלומר מלאכים, והמתפלל עליהם אם אומר שהם כוחות והשפעות, אם כן המתפלל והמכוון בהם שהם עצמיות הוא כופר, שכל המתפלל במלאך מן המלאכים, כופר הוא, והחושב שיש עצמיות בלתי עצם הבורא, שנה לעצמותו וכופר הוא ואם תאמר שהם תארים, יודיענו מה נשתנו אלו מזולתו ?
וקשה עוד מזה שהם דורשים ברבים בענייני הספירות ורומזים עליהם וחושבים לדבר בסתרי תורה, ודברים אלה קשים ומרים כלענה שאם הם סתרי תורה אין לגלותם ואם אינם סתרי תורה, אם כן הם סברה, וכמה רע ומר לומר על הסברה שהם סתרי תורה ...
-
דברים שנכתבו על ידי פרופ' ישעיהו ליבוביץ - מתוך: "משמעותה הדתית והמוסרית של גאולת ישראל", 'אמונה היסטוריה וערכים'.
הקבלה הפכה את החיוב המוטל על עם ישראל לגבי עצמו לייעוד שנועד לו לגבי המציאות הקוסמית ולגבי השי"ת עצמו – המצוות כ"צורך גבוה" וכתיקון העולם. בכך כאילו הועלה האדם עצמו לדרגה אלוהית – ההיפוך הגמור לרעיון של נעילה של יום הכיפורים. הקבלה הפכה את היהדות של עבודת ה' למיתולוגיה על אודות ה' ועל העולם ועל האנושות ועל עם ישראל. עם ישראל הריאלי, שעליו מוטלות תורה ומצוות מעשיות במציאות הטבעית, זוהה עם המושג של כנסת ישראל המיסטית ("נפש האומה" בלשונו של הרב קוק), שהיא זהה עם השכינה והיא הספירה העשירית, ספירת מלכות; וספירת מלכות קשורה בספירה השישית, תפארת, שהיא מיוצגת ע"י יעקב אבינו – הוא ישראל. מכאן אותו שילוש אלילי של קודשא-בריך-הוא ואורייתא וישראל. הניגוד שבין תורה ומצוות כעבודת ה' לשמה ובין ראייתן כאמצעים מאגיים לשם דבר אחר (לגאולת ישראל, לתיקון העולם או לצרכו של ה' עצמו) אינו מחלוקת בין הוגים בינמיים בלבד, הוא עדיין משמעותי בימינו, והמחלוקת הגדולה ביהדות תימן בין הדרדעים (חסידי הרמב"ם) לבין העקשים (חסידי הזוהר) בתחילת המאה ה-20 תוכיח. תיעוד מעניין ביותר של הפילוג הזה בהגות הדתית ביהדות הם מאמריהם וכרזותיהם של הרב יחיא קאפח וחבריו על "המתפללים לאליל אריך אנפין ולאליל זעיר אנפין" ועל "המאמינים בעישור" (על משקל השילוש הנוצרי)...
כשם ש"כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו", אף כל שמידת האמת באמונה גדולה יותר, סכנת סילופה גדולה יותר: "אין בין גן עדן לגיהנום אלא מחיצה בעובי של שתי אצבעות בלבד". דווקא להט האמונה בה' עשוי להכשיל את חלושי האופי או חלושי הדעת; את העגל ("אלה אלהיך ישראל...") עשה הדור שראה בגילוי שכינה, ויצר הרע של עבודה זרה היה מרקד בין ישראל כל זמן שהיתה שכינה שורה במקדש. וכפעלם של הנביאים ושל אנשי כנסת הגדולה אף פעלו של הרמב"ם: לא "זמורת זר" של חכמה יוונית הכניס ליהדות (כדעתם של תמימים או מיתממים רבים), אלא בתורת הייחוד הקיצונית שלו, שהיא שלילתם המוחלטת של התארים עד כדי התעלמות מתורת האמת או התכחשות לה – הקים תריס בפני הפיכת תורת האמת לתורת הגשמה והפיכת עבודת ה' לעבודת אמצעים.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2017 12:18 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2017 12:59 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: |  | ישכ"ג על העלת הנושא והשאלות בצורה כה ברורה ומסודרת. שאלות שהתרוצצו במוחי זמן רב מאד  אני מצפה לתשובות של מאמיני הקבלה. |
|
אחרי שתקפו כאן את הקבלה, אף אחד לא יודע להסביר את הרמב"ם?.....
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2017 10:09 |
|
| |
| אפריםבן כתב: | | שלישי,"והבן זה היטב."
האם תוכל להסביר במילים שלך איך אתה מבין את כל הקטע שציטטת? (בעיקר את ההדגשות בצהוב) |
|
אני יסביר.
פותח האשכול העלה תהיות על הקבלה. ראוי היה אם לפני כן היה מבסס
את התפיסה שממנה הוא בא.
נראה לי שפותח האשכול מקבל את תפיסת הרמב"ם כתפיסה שאי אפשר
לערער עליה. לכן שאלתי אותו לגבי הרמב"ם אבל תשובתו בוששת לבוא.
תפיסתו של הרמב"ם את א' מוציאה אותו מן העולם בניגוד גמור
למה שאנחנו רואים בתנ"ך.
בקטע שהבאתי מהרמב"ם אנחנו רואים שפתאום הוא משנה את דעתו.
עפ"י הקטע שהבאתי:
1. יתעורר 3וידע כי המלך הגדול האופף אותו והנצמד לו תמיד,
פירוש: א' מחובר אל האדם.
2. ואותו המלך הנצמד האופף הוא השכל השופע עלינו 5, שהוא המגע בינינו ובינו יתעלה
פירוש: השכל של האדם הוא זה שיוצר קשר בין האדם ל-א'.
3. הוא יתעלה עמנו תמיד משקיף ומציץ
פירוש: א' נמצא עם האדם תמיד.
כשרואים שהרמב"ם החזיק בשתי תפיסות מנוגדות אפשר להבין
את דברי הנביא " וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי ".
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2017 12:43 |
|
| |
שלישי,"והבן זה היטב."
האם תוכל להסביר במילים שלך איך אתה מבין את כל הקטע שציטטת? (בעיקר את ההדגשות בצהוב)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2017 09:41 |
|
| |
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/c20-2.htm
רבינו משה בן מימון - מורה הנבוכים
תרגם לעברית, ביאר והכין - יוסף בכה"ר דוד קאפח
מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי יהודה איזנברג אין ישיבת האדם ותנועותיו ותשמישיו1 כשהוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ותשמישיו1 כשהוא לפני מלך גדול, ולא דבריו וחפשיותו2 כשהוא בין אנשי ביתו וקרוביו כדבריו במושב המלך.
ולפיכך מי שהעדיף את השלמות האנושית ושיהיה איש האלוהים באמת, יתעורר 3וידע כי המלך הגדול האופף אותו והנצמד לו תמיד, גדול מכל אחד מבני אדם 4 ואפילו היה זה דוד ושלמה, ואותו המלך הנצמד האופף הוא השכל השופע עלינו 5, שהוא המגע בינינו ובינו יתעלה 6, וכמו שאנו השגנוהו באותו האור אשר השפיע עלינו, כמו שאמר באורך נראה אור 7, כך באותו האור עצמו הופיע עלינו, [תי] ובגללו 8 הוא יתעלה עמנו תמיד משקיף ומציץ, אם ייסתר איש במסתרים ואני לא אראנו 9.
והבן זה היטב. |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2016 12:45 |
|
| |
בעיקרון לומר שמתפללים לה' או לאלוקים זה כמו שאומרים שמתפללים לזו"ן ולכן להרמב"ם אין קושיה איך מתפללים לזו"ן כי זו"ן זה רק כינוי לשמותיו של הבורא רק עם הגדרה יותר ברורה של הבנת ההנהגה .
רק לפי האמת כשאומרים שמתפללים לאלוקים או לה' הכוונה באמת בורא עולם רק שמכנים זאת אלוקים או ה' .
לכן עצם השאלה איך מכוונים לזו"ן לא קשה על המקובלים , כי זה כמו לכוון לאלוקים.
כי גם כשאומרים שמתפללים אל ה' יתברך זה לא לאותיות ה אלא למי שקורים לו ה ' וזה הכוונה שלא מתפללים לזו"ן אלא למי שזו"ן מייצג שזה בורא עולם המנהיג עולמו בלוגיקה של זו"ן . וזה הכוונה שמתפללים לאין סוף אבל אנו קוראים לו זו"ן.
וכמו שכתב שלישישי אנא הסבר את הרמב"ם.
תוקן על ידי דורש_אמת ב- 30/12/2016 13:07:24
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2016 11:52 |
|
| |
שלישי
אין סוף הכוונה לבורא עולם שהוא האין סופי בלי גבול.
כתבתי אין סוף כי זה לשון האר"י אבל הכוונה בורא עולם כי אלוקים זה הגדרה ולא אין סוף ,
תוקן על ידי דורש_אמת ב- 30/12/2016 12:03:20
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2016 10:40 |
|
| |
ב_עקנין
א. אם אני מבקש ממך שתקליד לי תשובה - האם מותר לי לכוון ש"הידיים שלך" יקלידו את התשובה (ולא הכתף, למשל)? זה בדיוק מה שעשו המקובלים כשכיוונו לספירה אחת מתוך כמה.
ב. חלקי העולם מתפתחים במקביל - כמו שהמשנה התפתחה לגמרא מפולפלת אודות דברים שנחשבו פשוטים מאוד קודם לכן - והמציאו הררים התלויים בשערה על כל דבר קטן, בדיוק כמו שהמדע והטכנולוגיה פיתחו עולמנות שלמים על סמך כל דבר שפעם נחשב לדבר פשוט - כך גם הקבלה פיתחה הררים התלויים בשערה של תובנות לגבי האלוקות, על סמך מידע מועט מהכתוב בימי קדם
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2016 10:14 |
|
| |
| ב_עקנין כתב: | | שלישישי,
1. אז הספירות והפרצופים כלולים בעצמות האלוהית או שלא ?
2. כל בר דעת מבין שלקדוש ברוך הוא, אין גוף ואין הוא יושב כמו שהגופים יושבים ואין כסא בשמים ואין היכל
כמו שיש כסאות ושולחנות והיכלות בעולמנו השפל
|
|
1. אין לי מושג בקבלה.
אבל ממה שהבנתי, לרמב"ם לא הייתה ידיעה ברורה על א'.
ההבנה שלו בעניין זה נראית מוזרה עד משונה.
מי שניסו לייצג כאן את דעת הקבלה כתבו שהם מתפללים "לאין סוף".
אין לי מושג למה הם מתכוונים.
אם לדעתך הרמב"ם הבין מה זה ומי זה א', אז בבקשה, תסביר בצורה ברורה
ופשוטה - ובלי פלספנות מיותרת, למי הוא התפלל כשהוא אמר בתפילה " ברוך אתה
ה' רופא חולי עמו ישראל "?.
2. כשאתה אומר "כל בר דעת מבין" האם אתה בטוח שאתה יודע למה התכוון
מי שכתב בתהילים פב את הפסוק " אֲנִי-אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתֶּם; וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם. "
עלה בדעתך לחשוב שיתכן שמי שכתב את זה הבין משהוא על א'
שאתה / הרמב"ם לא הבנתם?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2016 00:42 |
|
| |
אני לא מתכנן להסביר את כל הקבלה כאן בפורום, אני רק רוצה לתת אינדקציה שהקבלה מתאימה לאמונה בצורה מלאה רק יש להבין אותה כדי לקבל תשובות.
ומי שמבין את הקבלה הקבלה מחזקת את האמונה באל אחד ומבין טוב את הפסוק וידעת היום וגו' שכל הבריאה הכל דבר אחד והוא בורא עולם.
לכן אני חושב שמיציתי את עצמי בענין כאן בפורום.
ואם בכל זאת אתה נשאר אם הקושיות לדעתי יש שני אפשרויות או להשאר אם הקושיות או ללמוד לעומק את הקבלה.
אני לא רואה טעם בלענות על כל שאלה בלי להבין את היסודות הלוגיים שהקבלה נשענת עליהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2016 00:22 |
|
| |
לא מתפללים לזו"ן אלא לאין סוף שהוא בורא עולם, מה שכתוב בכתבי האר"י לכוון לזו"ן אין הכוונה לכוון שמתפללים אליו, אלא הרי התפילה היא מלאה שבחים והאין סוף הוא מעל השבחים לכן מכוונים שהשבחים והתוארים הם להנהגת הבורא שפרצוף ההנהגה נקרא זו"ן
זה בקיצור לסבר את האוזן על משמעות הכוונות.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2016 23:19 |
|
| |
| ב_עקנין כתב: | | דורש_אמת
אם אני מבין את דבריך,
"רק התורה מדברת על הלוגיקה של הנהגת הבורא שהיא בצורה שאנשים מבינים, וזה בדיוק הגדרה של פרצוף וספירות, הלוגיקה של ההנהגה ולא הגדרה של העצמות אלא איך זיוו נתפשט בעולם"
אז בעצם הספירות והפרצופים הם לא העצמות האלוהית
אם כך, כיצד המקובלים מכוונים תפילותיהם למשהו שהוא לא העצמות האלוהית ? והרי אסור לכוון תפילה למשהו שהוא לא העצמות האלוהית, כמו שאסור לכוון את התפילה למלאכים
הבאתי בדיון הזה סימוכין שהמקובלים (בכל אופן אלו ההולכים בדרכו של האר"י) מכוונים בתפילתם לזו"ן (זעיר אנפין ונוקבא)
ואז אנחנו חוזרים לקושיות של הרשב"ש בתחילת הדיון
כלומר יש פה מעגל של קושיות שלא נפתר
אם הספירות והפרצופים הם העצמות האלוהית (ויש כאלו הטוענים זאת, למרות שאתה עכשיו טוען שלו ) - כיצד השיגו המקובלים את העצמות האלוהית ??? מה שאפילו משה רבנו לא השיג, ונאמר בתורה במפורש שאי אפשר להשיג,
ואם הספירות והפרצופים הם לא חלק מהעצמות האלוהית - כיצד הם מכוונים תפילותיהם אליהם ?? (אל הזו"ן)
ויש עוד רובד של קושיות,
אם תאמר שהספירות והפרצופים הם תארים (או הגדרות שכמו שאתה כותב) - כלומר חלק מהעצמות אבל תואר
שואל הרשב"ש ואני אצטט שוב ממה שהבאתי התחילת הדיון:
ואם תאמר תארים, מה נשתנו תארים אלה משאר התארים ? והרי הקדוש ברוך הוא הודיע למשה 13 מידות ולמה מיעטו הם שלושה מהם ? ואם תאמר שאינם אלו הכתובים בתורה, לא ימלט שאלו הספירות הם בסגנון אחד עם המידות האלו או יותר חשובים מהם או פחותים מהם ואם הם בסגנון אחד, מה נשתנו אלו מאלו ? ואם הם יותר טובים, למה העלימם השם יתברך ממשה ? ואם נעלמו ממשה מי ידעם ? ואם משה לא ידעם, מיהו המקובל שידעם ? וממי קיבלם ? שהרי גם הם אומרים שגם משה לא הגיע לכלל כל הספירות, ואם משה לא הגיע לכללם איך יגיע זולתו אליהם ? ואם הם פחותים מהמידות הכתובות בתורה, למה נחליף אלה באלה ?
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2016 23:09 |
|
| |
דורש_אמת
אם אני מבין את דבריך,
"רק התורה מדברת על הלוגיקה של הנהגת הבורא שהיא בצורה שאנשים מבינים, וזה בדיוק הגדרה של פרצוף וספירות, הלוגיקה של ההנהגה ולא הגדרה של העצמות אלא איך זיוו נתפשט בעולם"
אז בעצם הספירות והפרצופים הם לא העצמות האלוהית
אם כך, כיצד המקובלים מכוונים תפילותיהם למשהו שהוא לא העצמות האלוהית ? והרי אסור לכוון תפילה למשהו שהוא לא העצמות האלוהית, כמו שאסור לכוון את התפילה למלאכים
הבאתי בדיון הזה סימוכין שהמקובלים (בכל אופן אלו ההולכים בדרכו של האר"י) מכוונים בתפילתם לזו"ן (זעיר אנפין ונוקבא)
ואז אנחנו חוזרים לקושיות של הרשב"ש בתחילת הדיון
כלומר יש פה מעגל של קושיות שלא נפתר
אם הספירות והפרצופים הם העצמות האלוהית (ויש כאלו הטוענים זאת, למרות שאתה עכשיו טוען שלו ) - כיצד השיגו המקובלים את העצמות האלוהית ??? מה שאפילו משה רבנו לא השיג, ונאמר בתורה במפורש שאי אפשר להשיג,
ואם הספירות והפרצופים הם לא חלק מהעצמות האלוהית - כיצד הם מכוונים תפילותיהם אליהם ?? (אל הזו"ן)
ויש עוד רובד של קושיות,
אם תאמר שהספירות והפרצופים הם תארים (או הגדרות שכמו שאתה כותב) - כלומר חלק מהעצמות אבל תואר
שואל הרשב"ש ואני אצטט שוב ממה שהבאתי התחילת הדיון:
ואם תאמר תארים, מה נשתנו תארים אלה משאר התארים ? והרי הקדוש ברוך הוא הודיע למשה 13 מידות ולמה מיעטו הם שלושה מהם ? ואם תאמר שאינם אלו הכתובים בתורה, לא ימלט שאלו הספירות הם בסגנון אחד עם המידות האלו או יותר חשובים מהם או פחותים מהם ואם הם בסגנון אחד, מה נשתנו אלו מאלו ? ואם הם יותר טובים, למה העלימם השם יתברך ממשה ? ואם נעלמו ממשה מי ידעם ? ואם משה לא ידעם, מיהו המקובל שידעם ? וממי קיבלם ? שהרי גם הם אומרים שגם משה לא הגיע לכלל כל הספירות, ואם משה לא הגיע לכללם איך יגיע זולתו אליהם ? ואם הם פחותים מהמידות הכתובות בתורה, למה נחליף אלה באלה ?
תוקן על ידי ב_עקנין ב- 29/12/2016 23:20:19
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2016 22:05 |
|
| |
עקנין
כמו שמם88 כתב הרי הבאתי את המדרש מהיכן נברא האורה נתעטף בטליתו וזיו נתפשט בכל העולם..
זו הנהגת הבורא בעולם.
הרי אתה אומר דברה תורה כלשון בני אדם, מה הכוונה? סתם דיבורים?
רק התורה מדברת על הלוגיקה של הנהגת הבורא שהיא בצורה שאנשים מבינים, וזה בדיוק הגדרה של פרצוף וספירות, הלוגיקה של ההנהגה ולא הגדרה של העצמות אלא איך זיוו נתפשט בעולם
|
|
|
|
|
