בית פורומים עצור כאן חושבים

יהדות = עול?

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-26/12/2016 11:49 לינק ישיר 
יהדות = עול?

באשכול "האם לימוד מחשבת ישראל יפתור את בעית הדתל"שיות / חרד"לשיות?". 
הביא בעלבעמיו את הדברים הבאים:

"ערך יסוד תורני מרכזי הוא קבלת עול. חז"ל ורבותינו הראשונים והאחרונים בעקבותיהם ראו את היהדות כעול. מצוות לאו ליהנות ניתנו אלא הן לעול על ישראל. דיינו להפנות את הקורא לשערי תשובה של רבנו יונה כדי להתרשם עד כמה הערך של קבלת עול מרכזי בעיניו. אנחנו חיים בחברה שקבלת עול אינה נחשבת כלל כערך. חברה המעלה על נס את ייחודו של העצמי, אינה יכולה לראות ערך בקבלת עול. בחינוך ילדינו איננו מצפים לציות, אלא להבנה והזדהות. ברור שמילד קטן מצפים לרמה של משמעת, אולם כאשר הילד גדל, אנו מצפים לא למשמעת אלא להבנה. ממילא ביסוס החובה הדתית על קבלת עול, או על קבלת הדברים כי כך אמר הרב פלוני, היא מהדברים שאינם נשמעים. ניסוח מודרני יותר של קבלת עול הוא ההטרונומיה של ציוויי התורה. התורה כפויה עלינו ועלינו לקבלה. ההלכה מתנהלת במישורים שלה ואינה כפופה לא להיסטוריה, לא לפסיכולוגיה ולא לסוציולוגיה. הניסוח המודרני יותר אינו משנה את המהות. ישעיהו לייבוביץ אבחן את הנקודה הזו, וטען שכל היהדות היא קבלת עול מלכות שמים. הגרי"ד מבוסטון אף הוא סבר שההלכה היא הטרונומית. ביקורת על גישה זו ניתן לקרוא בספרו של הרב שג"ר, בתורתו יהגה, שמאפיין אותה כגישה של ניכור, התלמיד אמור לקבל על עצמו סט של ערכים הזרים לו, ושאינם מתיישבים עם תפיסת העולם הכוללת שלו."

 

באתי לחלוק על כך שיש מי שחושב שהיהדות היא עול.

אבסס את דעתי על שני מקורות בתנ"ך. המקור הראשון, מספר פסוקים מספר דברים מפרקים ד, ה, ו.


"מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְו‍ֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם
"


"וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ."


"שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ."


הפסוקים הנ"ל כתובים בצורה ברורה ואי אפשר לטעות בהבנתם. מה שמשתמע מהם זה שלמצוות יש מטרה ברורה מאד והיא להיטיב את חיי האדם. יוצא מכך שכל מה שאיננו מיטיב את חיי האדם איננו חיוב.
 

  

המקור השני מספר ישעיהו פרק א.

י שִׁמְעוּ דְבַר-יְהוָה, קְצִינֵי סְדֹם; הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ, עַם עֲמֹרָה.  יא לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי.  יב כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָימִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי.  יג לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְאקְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא-אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה.  יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי, נְשֹׂא.  טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּםגַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ:  יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ.  טז רַחֲצוּ, הִזַּכּוּהָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי:  חִדְלוּ, הָרֵעַ.  יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה.  {ס}  יח לְכוּ-נָא וְנִוָּכְחָה, יֹאמַר יְהוָה; אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ.  יט אִם-תֹּאבוּ, וּשְׁמַעְתֶּםטוּב הָאָרֶץ, תֹּאכֵלוּ.  כ וְאִם-תְּמָאֲנוּ, וּמְרִיתֶםחֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר.


בקטע הנ"ל אפשר לראות שהנביא מבטל שמירת מצוות ללא כל היסוס. בלשון ימינו הנביא היה אומר:( "תפסיקו לבלבל ל-א' את המח". )
 

הנביא מעמיד את כל שמירת המצוות על: " הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי:  חִדְלוּ, הָרֵעַ.  יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה."

ובתמורה הנביא מבטיח " אִם-יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם-יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. "


מסקנה: היהדות במקורה האמתי איננה עול, אלה דרך חיים שיש לה כוונה ברורה להיטיב
את חיי האדם.





דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2016 08:59 לינק ישיר 

תלמידטועה כתב:
שלישי
הבנתיך.
1. זו גישה ישנה שאין בה חדש.
2. אגב הגישה הדתית הרגילה אינה נתלית בזכות הרוב  אלא בהוראה מלמעלה


1. נכון. הדרך של הנביאים, שידעו להבדיל בין הטפל לעיקר, מה שהפסדנו. 
ובמקום זה קיבלנו יהדות רבנית שמקדשת את הטפל ולפעמים מטפישה את הדעת.

2. הרשעים, תמיד אומרים שזו "הוראה מלמעלה". וכשזה נוגע להם, הם יודעים לעקם
את "ההוראה מלמעלה".

"ואמרה ליה שולחן ערכתי לו והפכו אמר לה בתי התורה התירתך"
אצל הנביא ישעיהו זה לא היה עובר בשקט.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/12/2016 14:09 לינק ישיר 

שלישי
הבנתיך.
זו גישה ישנה שאין בה חדש.
אגב הגישה הדתית הרגילה אינה נתלית בזכות הרוב  אלא בהוראה מלמעלה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/12/2016 12:56 לינק ישיר 

בעל
 אלא למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך


אם אדם חיי בעולם שכולו טוב. אז הוא לא צריך שיטיבו איתו.  אין הרי שם מציאות של רע.
וכי"ב אם היום  ארוך אנשים לא מתים. ואריכות הימים היא אוטומטית.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/12/2016 12:29 לינק ישיר 

תלמיד
בוודאי שכן. מה הזכות של הכלל לפגוע באושר ושמחת החיים של היחיד?
אם החברה מקבלת את הכלל של הלל, אז שתקבל את הכלל של הלל גם במקרה הזה.
תוציא את הכהן מהכהונה ודי לנו בזה.

תוקן על ידי שלישישי ב- 27/12/2016 12:29:43




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/12/2016 12:18 לינק ישיר 

שלישי
שוב להבהרה
וכהן וגרושה שנישאים - גם שלא יבלבלו להם את השכל. האם?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/12/2016 12:16 לינק ישיר 

ירוחם
ניתן לדון האם באמת הרמב"ם סבר שהיחיד צריך להקריב את עצמו על מזבח הכלל.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/12/2016 12:15 לינק ישיר 

קידושין לט ע"ב
 אלא למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/12/2016 12:06 לינק ישיר 

בעלבעמיו

הפסוק אומר בצורה ברורה "למען ייטב לך".
אם יש לי כאב ראש בשבת אז שלא ישגעו אותי אם מותר או אסור לקחת תרופה.

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/c11-2.htm#4

חלק שלישי - פרק [לד]

[מצוות התורה על פי צרכי הרוב]
ממה שאתה צריך לדעת עוד, כי אין התורה מביטה על הבודד 1, ולא יהיה הציווי 2כפי הדבר המועט, אלא כל מה שרצוי להשיגו, השקפה או מידה או מעשה מועיל, אין מביטים בו אלא לדברים שהם הרוב. 
ואין שמים לב לדבר מועט האירוע, ולא לנזק שיהיה ליחיד מבני אדם בגלל אותה הגזרה וההנהגה התורתית. כי התורה היא דבר אלוהי, ויש לך ללמוד מן הדברים הטבעיים אשר אותם התועליות הכלליות המצויות בהן, יש בכללן ומתחייב מהן נזקים אישיים. כמו שנתבאר בדברנו 3 ודברי זולתנו. 

ועל פי הבחנה זו, כך אל תתפלא שאין מטרות התורה מתקיימים בכל אחד ואחד, אלא מתחייב בהחלט שימצאו [שנב] אנשים שאיו אותו הניהול התורתי מביא להם שלמות, כי הצורות הטבעיות המיניות לא יושג4 כל מה שמתחייב מהן בכל אחד ואחד, כי הכל מאלוה אחד ופועל אחד, נתנו מרועה אחד 5, והפך זה נמנע, וכבר ביארנו 6 כי לנמנע טבע קבוע לא ישתנה לעולם.





דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/12/2016 11:19 לינק ישיר 

בעל
האם אתה חושב שהמו"נ רלונטי היום?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-27/12/2016 10:55 לינק ישיר 


שלישישי
איך אתה מסביר את מו"נ ח"ג פל"ד?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-27/12/2016 09:56 לינק ישיר 

תלמידטועה כתב:
שלישי
להבהרה -
1. כל מצווה שבתנאי היום אינה מטיבה יש למחוק?
2. והאם הטענה שקיום מצוות מושתתת רק על פרשנותך לפסוקים או גם נשענת על נסיון חיים?


יש לראות את הפסוקים כהבטחה והבטחה צריך לקיים.

1. חכמים תקנו פרוזבול שמחק מצווה. מכאן שבוודאי שמותר למחוק מה שלא מיטיב עם האדם. לכן אתה לא עולה בסולם ומסכן את חייך למען מצווה. שנאמר " ולפני עור לא תתן מכשול ".

2. גם וגם. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-26/12/2016 19:48 לינק ישיר 

שלישי
להבהרה - כל מצווה שבתנאי היום אינה מטיבה יש למחוק?
והאם הטענה שקיום מצוות מושתתת רק על פרשנותך לפסוקים או גם נשענת על נסיון חיים?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/12/2016 16:56 לינק ישיר 

כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/12/2016 15:50 לינק ישיר 

ירוחםשמ כתב:
האדם נברא לעול תפקידו של האדם  ומטרת בריאתו היה עול-

בראשית פרק ב    (טו) וַיִּקַּח יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ:
עול של חריש קציר של בניה ויצירה  ליפות ולשפר את מה שה' הכין כדברי רבי עקיבא זה העול, וזה הטוב



יש להבחין בין אדם לעמל יולד לבין אדם למצוות יולד.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/12/2016 15:31 לינק ישיר 

האדם נברא לעול תפקידו של האדם  ומטרת בריאתו היה עול-

בראשית פרק ב    (טו) וַיִּקַּח יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ:
עול של חריש קציר של בניה ויצירה  ליפות ולשפר את מה שה' הכין כדברי רבי עקיבא זה העול, וזה הטוב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > יהדות = עול?
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext