באהלי שם - האם חז"ל והראשונים קיבלו את יסודות המדע היווני ?

האם חז"ל והראשונים קיבלו את יסודות המדע היווני?
התשובה לשאלה זו היא המפתח להבנה פשוטה ואמיתית של סוגיות מדעיות רבות – ובפרט באסטרונומיה, בגמרא רש"י תוס' רמב"ם ועוד ראשונים.

במאמר זה, מובהר החילוק המהותי בין התפיסות המדעיות הבבליות לבין אלו היווניות, ונידונה השאלה את אלו תפיסות קיבלו חז"ל. כמו כן מובהר החילוק העצום בימי הביניים בין המדע בארצות האסלאם לבין ארצות הנצרות, וההבדלים בין הראשונים שחיו בארצות השונות.
במאמר יתבהרו סוגיות רבות, וישנן בו תשובות לשאלות רבות, ביניהן: 

כיצד יתכן שהשמש, הנמצאת בלילה "מתחתינו", תחמם משם את המעיינות, כדברי הגמרא?

ליש3,יישר כוח גדול על הציון למאמר הנ"ל.
בפרק הנ"ל הסתמכתי בעיקר על פרויס, על "פרקים בפתולוגיה התלמוד ובנושאי כליו" ועל אנציקלופדיה הלכתית רפואית. בס"ד ב"נ אעיר ואציין גם על דברי המאמר הנ"ל 

לבעלבעמיו,
הבעיה בבעל המאור, לעניין קו התאריך היא לא רק מיקומה של ירושלים, אלא גם זה שמוכח ממנו שהבין (וכם הבינו כל הראשונים) שחצי הכדור ה"תחתון" (אמריקה) מלא מים ואין בו ישוב. החזון איש העיר על כך שברור שהם ידעו שיש שם בני אדם, והוכיח זאת לכאורה מהזוהר, אך הרב כשר ב"קו התאריך הישראלי" שער ב פרק יא דחה את דבריו בראיות רבות, ולכן דחה את מסקנתו להלכה (אבל איני בקיא בסוגיא בצד ההלכתי שלה). כמו כן האריך בזה בקונטרס "סיכומים והערות בקו התאריך" שיצא לא מכבר בבני ברק, וגם הוא הסיק שהראשונים הסתמכו על ידע שאינו מתאים למציאות הידועה לנו.

ובספר היומם סי' טו רצה להוכיח מהירושלמי ("שס"ה חלונות") שסובר שירושלים במרכז העולם (ופירש שחלונות הן מעלות), ובקו התאריך הישראלי שער ד פרק לה דחאו שכוונת הירושלמי לחלונות ברקיע ממש (וכן מסתבר לענ"ד בירושלמי).

מקווה שעזרתי

הרב אביגדור
בהערה 276 הזכרת את דעת בעל המאור שארץ ישראל היא במרכז העולם ממש.בעל המאור הסביר על סמך זאת את הסוגיה של נולד קודם חצות, והחזון איש למד ממנה את דין קו התאריך.
האם ניתן לקבל את מסקנתו של החזון איש, אם אנו לא מקבלים את תמונת העולם של בעל המאור?

מה שאני אומר נכון גם לגבי היסודות
המאמר של בר אילן - https://faculty.biu.ac.il/~barilm/articles/publications/publications0061.pdf

<בעבר פרסמתי כאן את מאמרי "הידיעות המדעיות של חז"ל - תוקפן ומקורן".

יש3, הערתך נכונה.אני מדגיש במאמר פעמים מספר, שלגבי פרטים בוודאי שקיבלו גם מהיוונים, ויש לי על כך גם דוגמאות. הדיון הוא, כלשון השאלה על יסודות המדע. ומבואר במאמר שבכל תחום מדעי ישנם פרטים וישנם יסודות, כלומר התפיסות כיצד פועלת המערכת.
דוגמאות לפרטים - היכן נמצא כוכב מסוים, מה מרפא מחלה מסוימת, כיצד מגיעים מירושלים לדמשק.
דוגמאות ליסודות - מהו מבנה היקום, מהם גורמי המחלות, כיצד נראית מפת העולם.

מה שאתה כותב, ובצדק, נכון לגבי הפרטים, כפי שאכן הדגשתי. לגבי היסודות כן צריכים לבחור אחד מהשניים - אתה חייב להחליט איך נראה היקום, האם יש ארבע מרות שמשפיעות על בריאות האדם וכד'. זהו עיקר המאמר, ועל כך ההוכחות שכעיקרון קיבלו את התפיסה הבבלית.
לגבי המאמר שציינת - אשמח מאוד לדעת את שמו (ובמיוחד אם יש לך קישור). [הארכתי בעיקר בנושא האסטרונומיה שהוא הכי משמעותי לסוגיות, כפי שציינתי. לגבי שאר התחומים - רפואה גאוגרפיה פילוסופיה, לא ראיתי צורך לפרט הרבה] 

השאלה של המאמר לא טובה.
השאלה, באופן תמים במקצת, מתייחסת לעולם בגושים - מדע יווני, מדע בבלי וחז"ל שצריכים לבחור אחד מהשניים. המציאות לא עובדת כך.
דומני שהידע שלך לגבי השפעת הרפואה היוונית על חז"ל לוקה בחסר (וזה קשור לעובדה שאתה רואה את הרפואה היוונית כגוש). יש בנושא מאמר של מאיר בר אילן שתוכל למצוא ברשת.

אגב, גם בדיונים שכתבו פילוסופים יווניים אפשר למצוא התעסקות בפרטים שוליים. גם הם הבינו שהפרטים הלכאורה שוליים - בעצם מייצגים עוד המון פרטים מסוגם, שפשוט אינם בולטים באופן שמאפשר לדון בהם, ולכן לוקחים את הפרט שכן אפשר לדון בו - ובו דנים.
על כל פנים, קשה מאוד לבדוק מהיכן התחילו הרעיונות לנבוע, באיזה עם עברו הרעיונות תחילה, ואיזה עם רק הוסיף על גבי חידושיו של עם אחר, אם בכלל כך זה היה. בסופו של דבר, כל עם תורם לאנושות - לשם כך הקב"ה ברא את כל העמים, ואין מי שאין לו תפקיד.

אפרים
זה לא כל כך פשוט
"ביצה שנולדה ביום טוב" - הוא פתיח. פתיח לדיון מעמיק, בנושאים רבים וענפים. "ביצה שנולדה ביום טוב" - הוא יריית פתיחה לדיונים רבים, לחיפוש אחר הגדרות מדוייקות יותר ל"כיצד החיים מתוכננים" (זה משמעות השאלה - האם מותר להשתמש בביצה שלא הוכנה מערב יום טוב), ולמה אנו מעניקים יותר חשיבות ולמה פחות. בדיוק לפני זמן לא ארוך, כתבה פה אחת מחברות הפורום - "כתבה פה" - כלומר הביאה לפה קישור לדברים שכתבה באתר אחר - אודות שאלה בגמרא שנראית לא מעשית, לא מהחיים (שאלה על ילד עם שני ראשים) - שנדחתה על ידי האמורא (=הרב מהגמרא) - מהטעם האמור - שהיא לא מעשית, וכביכול - לדעת הכותבת - מנע מהלימוד להתפתח - ובדיוק אז נכנס לבית המדרש אב - עם אותה שאלה בדיוק - והפעם מאוד קונקרטית - נולד לו ילד עם שני ראשים. העולם התרבותי מזמין מנעד רחב של קולות ומגוון עצום של התרחשויות אפשריות ומציאותיות, והאדם הרגיש מעיר על כל שינוי, וכל דבר שאינו בר-שיגרה. אמנם, ישנם אנשים רבים שיותר חשובים בעיניהם הדברים הקבועים, החוקים הבלתי משתנים. אפשר לדון בזה. אבל דבר אחד ברור: עיסוק בדברים הקבועים - ישאיר אותנו מקובעים. כל התקדמות - נובעת ממקור השינוי וההתחדשות.

לאפריםבן, תוכל לעיין בתקציר של המאמר (עמודים 9-12), אני בטוח שתבין מה החידוש.
השאלה כאן האם חזל קיבלו את יסודות המדע היווני או הבבלי, ויש מכך נפקמ גדולות לכל התחומים המדעיים.

מה החידוש? כמו שכתבתי בעבר היהודים עסקו בביצה שנולדה ביום טוב (או בחלומות בר אבוה ואליהו  הנביא
) והגויים עסקו בחכמה. מי לקח ממי? התשובה ברורה.

בשמחה,
במקומות שמסתבר שהוא יביא תועלת לקוראים...