אכזריות המלמדים ואנשי חינוך בהיסטוריה והיום

זה מה שכייף בלימוד מרחוק קודם כל הכול בפיקוח ההורים ההורים יכולים לשמוע את כל השיעורים וגם   למלמדים אין אפשרות להכות את התלמידים

עדויות רבות מספור באשכול הזה על התעללות חמורה של מלמדים בילדים בת"תים.
www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=1&topic_id=3178210

אכזריות לא חייבת להיות רק מכות..

מזכרונות זקן ירושלמי, תלמיד ת"ת עץ חיים בשנות הקמת המדינה.
היו שלושה טיפוסים (ואולי יותר) של מלמדים: רחמנים, אכזרים וזקנים מכדי לפעול.
היו מלמדים כמו הרב לייב רוחמקין (חמיו של הגרש"ז אויערבוך), שכל בוקר כרבע שעה
אחר התחלת הלימודים היה יוצא מכיתתו ועורך סיור ליד הכיתות האחרות,
וכשהיה מוצא (וזה לא היה נדיר) ילד שהוצא מהכיתה ועומד בחוץ,
היה נוטל את ידו ביד הילד ומכניסו פנימה ומנהל מו"מ עם המלמד לוותר
לילד תמורת הבטחה וכדו'. מצד שני היה מלמד, ר' אלי' סלומון, שהיה בנוסף
למלמד גם סוחר באביזרי לימוד, היה ספק של מחברות, עפרונות, מחקרים,
מחדדים ועוד. ואפילו היה לו בקבוק עם סירופ שממנו היה מוזג למלמדים
שהיו מבקשים להמתיק את התה שלהם ולהטעימו. בין ה'מוצרים' החינוכיים
שהיה מייצר ומעמיד לרשות המלמדים היו לוחיות פח שעליהם היו
כתובות כגון: גנב, מאחר, עצלן, וכדו'. ומפעם לפעם היה בא מלמד לשאול לוחית,
והיה קושרה למצח התלמיד, והיה לוקחו בידו ומובילו מכיתה לכיתה,
פותח את הדלת ומציג את הילד לפני כל התלמידים.
היה מלמד בשם רעבע בינימוביץ, שבשל זקנותו לא היה מצליח להכות את התלמיד,
והיה רודף אחריו מסביב לשולחנות לתופסו. ןפעם הלך לקרוא לאליהו קאלעפאטא,
מוכר הממתקים מתחת למדרגות החיידר, שיבוא לעזור לו בתפיסת הילד. אבל
כשנכנס אליהו וראה במה מדובר היה מסרב לשתף פעולה (ולפגוע בקליינטים ...).
בימים ההם כשלא היו תנאים סוציאליים, ולא היה מושג של פנסיה, היה המלמדים
מאריכים ימים על ממלכתם עד זקנה ושיבה. והיה רעבע ר' אלי' באסאן,
ושכבדו עיני מזוקן, והיו תלמידיו מצטיינים במלאכת יד,
היו מייצרים עגלות מדפי נייר ורותמים להם זבובים, ומסיעים אותם על דפי הגמרות
והרעבע לא היה חל ולא מרגיש. 


 

מה זה עבר.


מה זה עבר ? לפני יום לפני יומיים לפני שנה לפני שנתיים יש יש נשים ואנשים שהעבר שלהם זה היום יום עדיין יש ניצולי שואה

בינינו .

לעבירות האלימות של המלמדים אין יחסי ציבור ?