| נשלח ב-30/1/2017 18:53 |
 |
| |
התייחסות הספרות התורנית למוסיקה הקלאסית
האם ישנה התייחסות הילכתית או מחשבתית - השקפתית מרבני וגדולי ישראל מהמאה ה- 17 ואילך ביחס למוסיקה הקלאסית ?
תוקן על ידי גלילוני ב- 30/01/2017 19:02:51
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2017 20:07 |
|
| |
אופס, כעת ראיית שהם הובאו בעמ' 2 של אשכול זה. ועם מם80 הסליחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2017 20:06 |
|
| |
כמדומני שראיתי פעם תשובות של הרב ישראל משה חזן ויבדל"א של הרב שלמה אבינר על האזנה למוסיקה כנסייתית. למיטב זכרוני שניהם אוסרים, אבל הרב אבינר מתיר למטרות לימוד אם אין לומדים את המילים. לא בטוח, זה רק מהזכרון.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2017 23:04 |
|
| |
לא ממש מתמצא במוסיקה חסידית. בדקתי וזה אכן ניגון ד' בבות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2017 21:41 |
|
| |
| מם80 כתב: |  |
מתוך "תולדות הנגינה והחזנות בישראל" מאת ד"ר חיים הריס:
"בנוגע לחומר הנגינה (החסידית) יש כן תערובת יסודות עברים יחד עם יסודות זמירות הסלאבים: הקוזקים, המולדביים, ווהאוקראיניים. מאחר שהבעש"ט יוצר החסידות ספג לתוך נפשו את ניגוניהם שיש בהם אופי מזרחי הדומה לזמרת ישראל. בדורות המאוחרים שבחסידות, בחצרות קוצק, גור ואחרים, שהתורה והפלפול נעשה היסוד היותר חשוב בחסידות, נתבלטה בנגינתם השפעת המנגנים: שוברט, שומן, מוניושקה ו-ורדי. גם היו מתאימים פולוניזים ואריות לתפילות בית הכנסת, כעדות א. ב. בירנבוים. בנגינות אלה לא היה כל סדר והגיון, לא מקוריות ולא לאומיות וגם לא אמנות, אלא ערבוביא של ניגוני עמים שונים, בעלי תכונות שונות, ללא שיטה וסדר. אף-על-פי-כן היו רבים מן הצדיקים שהיו מקפידים על התוכן שבניגוניהם, ונכרו בהם ליריות ורוח פיוטי ושירי, שמתבטא בהתעוררות ודבקות."
ד"ר הריס הבחין בין הניגון לבעש"ט המביע שמחה, והם ניגוני חסידי פולין, רומניה, ווהאלין ודרום רוסיה, בד"כ רובם בנויים בסולם המז'ורי; לבין ניגון חב"ד שיניקתו ממסתורין שבקבלה, שבהלך רוחו הפסימי כובד המשקל ועמקות מיוחדת, עיון והתבוננות, העפלה מודרגת מהשתפכות הנפש להתעוררות, מכאן להתלהבות, עד שמגיע לדבקות והתפשטות הגשמיות, בד"כ רוב ניגוניהם על הסולם המינורי. הוא מצא התאמה בין מבנה "ניגון הרב" של בעל התניא ממדרגה תחתונה ועד למדרגה עליונה לבין חוקי הנגינה האירופאית.
תוקן על ידי מם80 ב- 03/02/2017 02:42:01
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2017 21:07 |
|
| |
שאלה ותשובה באנגלית מאת הרב ירמיהו אולמן: "האם מוסיקה קלאסית בהרמוניה עם היהדות?": (האם מותר להאזין למוסיקה קלאסית על מנת להתעודד, או להירגע, או להתרכז?)
תוקן על ידי מם80 ב- 05/02/2017 21:11:12
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2017 20:26 |
|
| |
ספר באנגלית "שלשה חכמים עברים מודרנים מוקדמים על מסתורין השיר" מאת דון הרן (עוסק ברוחניות של המוסיקה לפי רבי יהודה מוסקאטו, בחוקיות של המוסיקה לפי רבי יהודה אריה ממודנה, וביישום המוסיקה לפי הרב אברהם שער אריה, עם הקדמה על מוסיקה בכתבים העבריים מהתנ"ך ועד למאה ה-17, ואחרית דבר על התרומה היהודית לתיאוריה המוסיקלית בתחלת התקופה המודרנית):
תוקן על ידי מם80 ב- 05/02/2017 20:42:52
|
|
|
|
| נשלח ב-5/2/2017 20:10 |
|
| |
ספר מאמרים באנגלית "רבי יהודה מוסקאטו והעולם האינטלקטואלי היהודי במנטובה במאות ה-16 וה-17":
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2017 19:51 |
|
| |
מ. ש. גשורי הקיף, כפי יכולתו, באופן מרשים את נושא הנגינה היהודית בתקופת בית שני בספר "ירושלים עיר המוסיקה", ובין היתר הסיק שבבית המקדש השני היו משתמשים גם באוניסונו וגם בפוליפוניה, ולא פליגי אלא אימתי השתמשו בצורה זו ואימתי בצורה השניה. ספרו הוא אוצר בלום למקורות ופרשנויות על הנגינה דאז:
תוקן על ידי מם80 ב- 04/02/2017 19:56:41
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2017 19:51 |
|
| |
מאמר באנגלית "בחיפוש 'שיר ציון': אברהם פוטלאונה על מוסיקה בבית המקדש" מאת המוסיקולוג פרופסור דון הרן (בחינה מלומדת של דברי הרב אברהם שער אריה שזמרת הלויים בבית המקדש הראשון ואילך היתה פוליפונית תוך התייחסות לדברי עמיתיו):
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2017 02:26 |
|
| |
מתוך "תולדות הנגינה והחזנות בישראל" מאת ד"ר חיים הריס:
"בנוגע לחומר הנגינה (החסידית) יש כן תערובת יסודות עברים יחד עם יסודות זמירות הסלאבים: הקוזקים, המולדביים, ווהאוקראיניים. מאחר שהבעש"ט יוצר החסידות ספג לתוך נפשו את ניגוניהם שיש בהם אופי מזרחי הדומה לזמרת ישראל. בדורות המאוחרים שבחסידות, בחצרות קוצק, גור ואחרים, שהתורה והפלפול נעשה היסוד היותר חשוב בחסידות, נתבלטה בנגינתם השפעת המנגנים: שוברט, שומן, מוניושקה ו-ורדי. גם היו מתאימים פולוניזים ואריות לתפילות בית הכנסת, כעדות א. ב. בירנבוים. בנגינות אלה לא היה כל סדר והגיון, לא מקוריות ולא לאומיות וגם לא אמנות, אלא ערבוביא של ניגוני עמים שונים, בעלי תכונות שונות, ללא שיטה וסדר. אף-על-פי-כן היו רבים מן הצדיקים שהיו מקפידים על התוכן שבניגוניהם, ונכרו בהם ליריות ורוח פיוטי ושירי, שמתבטא בהתעוררות ודבקות."
ד"ר הריס הבחין בין הניגון לבעש"ט המביע שמחה, והם ניגוני חסידי פולין, רומניה, ווהאלין ודרום רוסיה, בד"כ רובם בנויים בסולם המז'ורי; לבין ניגון חב"ד שיניקתו ממסתורין שבקבלה, שבהלך רוחו הפסימי כובד המשקל ועמקות מיוחדת, עיון והתבוננות, העפלה מודרגת מהשתפכות הנפש להתעוררות, מכאן להתלהבות, עד שמגיע לדבקות והתפשטות הגשמיות, בד"כ רוב ניגוניהם על הסולם המינורי. הוא מצא התאמה בין מבנה "ניגון הרב" של בעל התניא ממדרגה תחתונה ועד למדרגה עליונה לבין חוקי הנגינה האירופאית.
תוקן על ידי מם80 ב- 03/02/2017 02:42:01
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2017 00:59 |
|
| |
מאמר "רבי שאול ידידיה אלעזר האדמו"ר ממודזיץ וניגוניו" מאת מ. ש. גשורי (על ה"אמרי שאול", בנו של רבי ישראל טאוב ממודזיץ, שהלחין למעלה מ-1,500 ניגונים, חלקם כה מורכבים עד שנקראו "אופרות"):
תוקן על ידי מם80 ב- 03/02/2017 01:02:49
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2017 00:44 |
|
| |
"קצרות" מאת הסופר יצחק אריגור (הגיונות פיוטיים על שירה וזמרה):
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2017 19:18 |
|
| |
"יחס האמת ליופי" (מתוך ספר באנגלית "הערכה מחדש") מאת רבי בנימין הכהן פליישר:
(הרב ד"ר בנימין הכהן פליישר היה דרשן, רב של בית הכנסת "בית המדרש הגדול" בניו-יורק, דיין, ומחבר ספרים העוסקים במחשבת ישראל ובהיסטוריה צבאית יהודית.)
תוקן על ידי מם80 ב- 02/02/2017 19:19:30
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2017 18:01 |
|
| |
כל כתבי רשבאש, מאמר באנגלית "מוסיקה וריקוד", מאת רבי שמואל בן אברהם שמעון איש הורוביץ (על מהות המוסיקה והריקוד כביטוי עצמי, השפעה, והרמוניה. הוא מסביר את דבריו תוך פירושים למקורות מחז"ל והמקרא והחסידות, ולמוצרט ובטהובן ולשירה האנגלית. לדבריו מוסיקה הרמונית היא הרמוניה, הרמוניה זו שלמות, ושלמות היא החלום המשיחי שפירושו עדן, מחול לצדיקים לעתיד לבא. הוא משווה את הבית היהודי להקמת מקהלה. האשה - סופרנו, הילדים - אלטו וטנור, האיש - באס, ורק כך הולכת והמתהווה הרמוניה פנימית וחיצונית. הוא מבקר את הנורמה המלודית המוסרית של ימינו שלפיה אנקת עניים היא מוסיקה לעשירים, כשהשקר יושב ראש המכה בפטישים, והאמת, המכונה בטעות פשטות, שותקת, מה שמלמד עד כמה אנו עדיין רחוקים מריקוד מתחשב, הרמוניה, ושלמות; ובכל זאת מייחלים לעולם העתידי, בו צדיקים יאמרו: זה ה' קיוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו...):
(רבי שמואל בן אברהם שמעון איש הורוביץ נולד במינסק, למד בישיבת מיר שבמינסק, ושימש כרב בקהילות בהורדנא ובניו-יורק.)
|
|
|
|
| נשלח ב-2/2/2017 16:59 |
|
| |
(הרב יוסף ראובן רדינסקי זצ"ל למד בישיבות ובאוניברסיטות בניו-יורק, וושינגטון, בוסטון ואילינוי. היה המנהיג הרוחני של הקהילה היהודית האורתודוכסית של יוסטון במשך כ-40 שנה. היה מכונה "רבי לרבנים".)
|
|
|
|
|
