| נשלח ב-23/3/2017 22:52 |
 |
| |
ועמהם ספר תורת ה' - על נפוצות התורה שבכתב בימי בית ראשון
אחד הנידונים היסודיים בביקורת המקרא ובטיעון העד,
האם ייתכן שהוכנסו שינויים בתורת ה' לאחר נתינתה.
המסורת טוענת שהתורה היתה נפוצה ושכיחה בעם ישראל
ובאופן זה בודאי לא ניתן היה לשנות בה דבר.
ביקורת המקרא טוענת שרק בידי הכוהנים היה עותק חלקי של התורה,
כך שניתן היה לשנות, לערוך ולהוסיף.
היום נתקלתי בפסוק הבא (דברי הימים ב יז):
וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט בְּנוֹ תַּחְתָּיו... וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי יְיָ וְעוֹד הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הָאֲשֵׁרִים מִיהוּדָה: וּבִשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ שָׁלַח לְשָׂרָיו לְבֶן חַיִל וּלְעֹבַדְיָה וְלִזְכַרְיָה וְלִנְתַנְאֵל וּלְמִיכָיָהוּ לְלַמֵּד בְּעָרֵי יְהוּדָה: וְעִמָּהֶם הַלְוִיִּם שְׁמַעְיָהוּ וּנְתַנְיָהוּ וּזְבַדְיָהוּ וַעֲשָׂהאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיהוֹנָתָן וַאֲדֹנִיָּהוּ וְטוֹבִיָּהוּ וְטוֹב אֲדוֹנִיָּה הַלְוִיִּם וְעִמָּהֶם אֱלִישָׁמָע וִיהוֹרָם הַכֹּהֲנִים: וַיְלַמְּדוּ בִּיהוּדָה וְעִמָּהֶם סֵפֶר תּוֹרַת יְיָ וַיָּסֹבּוּ בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה וַיְלַמְּדוּ בָּעָם:
האם מפורש כאן, שספר תורה היה כה נדיר בערי יהודה, עד שהיה חידוש בכך שבידי הכהנים היה ספר תורה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2017 12:37 |
|
| |
אני חוזר שוב, הנביאים לא התעלמו ממנו אלא הזכירו אותו, האזכורים של הופעת ה', שמיעת קולו, ירידתו, ידיעתו את העם ואמירתו להם דברים שונים המצוטטים, הם תיאורים של מעמד הר סיני.
אין כאן סיפור שנוצר בהדרגה אלא תיאור אחד שחוזר כלשונו בעשרות מקורות שונים שמצטטים אותו, מכיון שהאמת חביב לו למר, אצרף לו מאמרי המשחזר את התיאור הזה.
(ישנן דרכים אחרות להוכיח היסטורית את התקיימותו של מעמד הר סיני, אבל אסתפק כאן רק בעדות הישירה של כל הספרות הישראלית לדורותיה).
כדאי לזכור שאנשים חושבים לפי קטיגוריות, אנחנו חושבים במושגים של זמנים ותאריכים, אירוע של "קריעת ים סוף" ואירוע של "מעמד הר סיני" וכדו'. אבל כבר התורה עצמה לא מתייחסת כך, ובכל שנות המדבר משה לא אומר לקורח או למישהו אחר שום דבר על "מעמד הר סיני", ורק בסוף ימיו הוא מזכיר את "יום הקהל" תוך כדי מוסר. הקדמונים ראו את כל האירועים האלו בקטיגוריות אחרות, ולכן תיארו אותם במונחים אחרים, אבל כשמעבדים את הנתונים מדובר באותם הנתונים.
הרעיון על סיפור שהתגבש נחמד מאד לסיפורים בעל פה (אולי), אבל פרשת מתן תורה מתוארת בתורה בפירוט. בכל מקרה, מבחינה לוגית, אי אפשר לבסס טיעון הכחשה שמיוסד מן ההעדר, וה'העדר' עצמו בנוי על קונספירציה באשר לספר קיים שעובר שינויים בלתי פוסקים. (אפשר גם להפריך את הקונספירציה באופן ישיר, אבל זה ענין לעצמו. בכל מקרה ברגע שמאשרים את קדמות ספר התורה, זה מאשר גם את קדמות התוכן שלו).
הבעיה היא שהשילוב של טיעון מן ההעדר עם הקונספירציה יכול להכחיש כל דבר, ולכן אינו באמת 'העדר', גם אם הייתי מביא לך בספר יהושע או במצבת מישע את שלשת המלים "מעמד הר סיני", הרי היית יכול לטעון שבמעמד זה היזו אלדד ומידד מים קדושים על דינוזאור שעמד בהר סיני, וגם אם היו שולחים אותי ל"נבואת ישעיהו פרק ב" ששם מתואר המעמד, היית יכול לטעון שבעבר בישעיהו פרק ב היה תיאור אחר, ואין לדבר סוף. אם כתוב שה' דיבר, אפשר לפרש שהכוונה דיבר כשאמר למשה להגיד וכו'. בשורה תחתונה יש תיאור מפורט שמתיימר להיכתב בזמן המאורעות, ויש עשרות ספרים שמזכירים את הספר ואת תכניו, מכל סוגי התכנים, אין כאן שום טיעון מן ההעדר. אלא רק זכותו של אדם לפתח קונספירציה, ולאחר מכן ישפוט הציבור האם הקונספירציה עוברת מסך.
שבת שלום ומבורך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2017 09:22 |
|
| |
שלוםטוב, זה שכתוב שה' שם תורה בישראל, לא מספר על מעמד הר סיני. זה יכול להיות דרך נביאים פרטיים וכדומה.
ארתח זוטא. אם מחברים את כל החלקים לא צריך להגיע לנביאים, יש לנו את החומש. כל הבעיה מתחילה כשטוענים להווצרותו של סיפור בהדרגה, ואז לא עוזר לחבר חלקים. בכל אופן מעמד העם בהר סיני לא נמצא אלא בחומש (סוף ימי בית ראשון ותחילת שני לפי ביקורת המקרא) ובספר נחמיה (בית שני).
הבעיה שהיה מתבקש שמעמד גדול כ"כ יוזכר שוב ושוב, ועי' רמב"ם באגרת תימן "ותגדלו בניכם על המעמד הגדול ההוא" כי כידוע זה יסוד אמונתנו. ופלא שכל הנביאים התעלמו ממנו, זאת לא היסטוריה זה יסוד האמונה, ראית פעם משגיח שלא מזכיר מעמד הר סיני? הנביאים סיפרו הכל חוץ מזה.
אפשר לתרץ כמו שאמרת שלא הזכירו מעמד הר סיני כי היה רק עשר דברות ולכן הוא פחות חשוב. השאלה אם זה תירוץ או אמת. והבוחר יבחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2017 08:33 |
|
| |
כשמחברים את כל החלקים של 'הופעת ה' כפי שתוארה בישראל, כשאנו רואים עשרות מופעים באותם הלשונות בכל ספרי הנביאים ואף בכתובות, אז כן, רואים שמדובר בסיני, רואים שה' ירד, ורואים ששמעו את קולו החזק בדברו, ואף רואים מה אמר. אז הנה לך: "אלהים דיבר על הר סיני". יתכן שהסיבה שלא הדגישו דוקא את סיני תמיד בכל מאות המקומות שמזכירים את דברי ה' ואת תורתו, משום שאלהים דיבר במשך ארבעים שנה, ובסיני נאמרו בסך הכל עשר דברות, וסיני לא נחשבה אצלם אלא כפרט של שיא בראיית ה', אבל מרגע היציאה ממצרים הכל היה אירוע אחד מתמשך, כששוב ושוב נראה כבוד ה' באהל מועד, ראה מאמרו של הרב בן נון על התגלות נודדת. ונראה שהלשון "ביום הוציאי" או "ביום עלותו" מדברים על החודש הראשון של ממצרים ועד סיני.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2017 02:17 |
|
| |
מה עם ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל
אני לא אומר שכתוב כאן שאלקים דיבר, אבל יש כאן תיאור שה' הקים עדות ביעקב ושם תורה בישראל
זה שלא כתוב במפורש, יש הרבה דברים שלא כתוב במפורש,
וכבר כתבתי שהנביאים לא באו לתעד הסטוריה שמתועדת כבר בתורה
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2017 00:17 |
|
| |
ארתח
לגבי ההיסטורית - יתכן.
המעמד שחסר לי הוא סיפור שאלוקים מדבר בהר סיני. זה אף אחד לא אומר עד ימי בית שני.
ירמיהו לא מזכיר את הר סיני, אלא את יום צאתם ממצרים.
לגבי השאר- קיבלתי דבריך.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2017 22:38 |
|
| |
איה האמת חבל שלא קראת את דברי בעיון, כתבתי שבתקופה ההיסטורית לא היו הרי געש, לפני שנים רבות מאד היו, אבל לא משהו שיכל להיות מוזכר על ידי בני ישראל, אלא בתקופות אחרות לגמרי. אם היה ידוע שה' ירד מן השמים, ושנתן חוקים במדבר, וגם מה תוכן הדברות שנתן, וגם שהיו זעזועי טבע באותו זמן, וערפל וענן, וגם ששמעו את קולו שהוא קול מיוחד גדול וחזק – זה תיאור המעמד, מה אתה רוצה שיכתבו 'מעמד'? ירמיהו רק מוכיח שהוא מתייחס למעמד הר סיני, שכן ברור שהתורה שמוזכרים בה קרבנות היתה בידו והוא מצטט ממנה, והוא מתייחס להתגלות ולנתינה ביום היציאה ממצרים, שבה לא נצטוו על קרבנות, ואכן במעמד הר סיני לא נצטוו על קרבנות, מה שמוכיח לדברי ירמיהו שהם לא עיקר היהדות, ויותר חשוב לקיים קודם כל את עשרת הדברות ועוד הרבה דברים אחרים, ולא רצוח וגנוב ונאוף והישבע בשמי לשקר אבל העיקר שיביאו קרבן. כך גם לגבי ההמשך, לא כתבתי שהקדמונים ייחסו את הברק ל'טבע', הכל כח עליון בעולם, גם הברק, וגם הטל שיורד בבוקר, אבל לא ראו בזה התגלות אלהית, כמובן שזה נובע מהאל שמנהל את העולם, אבל מכאן ועד לחשוב שזו התגלות – אין שום קשר. וכך לגבי הר געש, 'גע בהרים ויעשנו', ה' עושה את עשן ההרים, אבל זה לא מתפרש כאילו ה' יורד מן השמים ונותן חוקים בסיטואציה זו. נא לא להתייחס לביקורת המקרא כטמטום, וגם לא לצד השני כטמטום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2017 20:31 |
|
| |
ארתח, תודה על ההתייחסות המפורטת.
היית חייב לומר שדברי הם הבל, ואני מבין זאת. הבה נתייחס לגופם של דברים.
כתבת:
לא אתייחס לכל דברי ההבל, רק אזכיר שאין ולא היו הרי געש בתקופה ההיסטורית בסיני והאיזור, כך שלא היה שום הר געש בסיפור אני מעתיק מויקיפדיה, ערך ג'בל מוסא: 'בל מוסא הוא ככל הנראה בתולית שנבנה כתוצאה מפריצת מגמה כלפי מעלה, ממקום בו ישנה המסה חלקית של קרום כדור הארץ. ייתכן וג'בל מוסא הוא אף הר געש של ממש. בספרו של צבי ענבר 'דרום סיני- מרחב שלמה', בהוצאת משרד הביטחון, ניתן תיאור גאולוגי של המקום (עמוד 26 שורה 5): "פסגת הר משה עצמה אינה אלה מילוי הלוע של הר געש קדום, וניתן בנקל לראות באזור את כיוון הזרימה האנכי של ה לבה, אשר עלתה וזרמה בעבר דרך לוע זה. הסלעים הוולקניים התגבשו על פני השטח. סלעים כהים אלה דומים ל בזלת והם מופיעים בכל חלקי דרום סיני" הקדמונים הכירו את הטבע מספיק טוב, וידעו שיש ברקים ורעמים, רעידות אדמה, והרי געש, ואף אחת מתופעות הטבע האלו והאחרות לא נחשבו התגלות.
דבריך טעות. הקדמונים ייחסו גם ברקים ורעידות אדמה לכוחות עליונים ולא לטבע. "וישלח חצים ויפיצם, ברק ויהם". "האירו ברקיו תבל". "המביט לארץ ותרעד". את הרי הגעש ייחסו ישירות לירידת ה' "לו קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזולו". "ידע בהרים ויעשנו".
שאר ראיותיך באות להוכיח שהיו חוקים, ושהם ניתנו במדבר. כאילו שהכחשתי שהיתה מסורת כזאת. אבל אני טענתי שאף אחד לא ידע על מעמד, שבו כל העם שמע את דברי ה'. ואכן אף אחד מכל ראיותיך לא מספר על מעמד כזה. (בניגוד לטענה הנפוצה ש"2 מיליון העבירו את המעמד מאב לבניו", כנראה שאף אחד לא הכיר את הסיפור). והדבר פלא. ואם כבר הזכרת אותם, האם דברי ירמיהו "כי לא דיברתי את אבותיכם ולא ציותים ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח" לא נשמעים לך מוזרים, לאור ספר ויקרא, ופרשת קרבן הפסח (ביום יציאת מצרים)? אבל זה כבר ענין אחר שאינו שייך ישירות לפה. נ"ב. לא מאוד מעניין אותי לנפץ לאנשים את הסיפור שהם מאמינים בו, אבל חשוב לי שלא יתייחסו לביקורת המקרא כטמטום אחד גדול, כי היא ממש לא כזאת.
תוקן על ידי איה_האמת ב- 29/06/2017 20:35:00
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2017 19:49 |
|
| |
לא אתייחס לכל דברי ההבל, רק אזכיר שאין ולא היו הרי געש בתקופה ההיסטורית בסיני והאיזור, כך שלא היה שום הר געש בסיפור, מדובר על הופעת ה'. (אגב, התפרצות הר געש היא אסון הומניטרי ולא התגלות. הקדמונים הכירו את הטבע מספיק טוב, וידעו שיש ברקים ורעמים, רעידות אדמה, והרי געש, ואף אחת מתופעות הטבע האלו והאחרות לא נחשבו התגלות). אתה מצטט "ה' מסיני בא" וחוגג על תיקונים בטקסט, אבל מתעלם מהמשפט הבא בתור: "תורה צוה לנו משה", חלק מהשיר, מה המשמעות של מסמך / תעודה / שיר, אם אתה מקבל ממנו רק מה שאתה רוצה? תכתוב אותו בעצמך ודי. אתה אומר שדוד המלך לא מכיר שום התגלות, אבל תוך כדי תיאור ירידת ה' בתהלים סח' הוא אומר: ה' יתן בקולו קול עז. ובכמה מקומות הוא מתאר את קול ה' שיחיל מדבר. 'כקול אל שדי בדברו' (יחזקאל י' ה'). (כמו"כ אתה אומר שיהושע לא מכיר התגלות, אבל הוא מדבר כל הזמן על ספר התורה, ובספר מתוארת ההתגלות, אא"כ שוב תחליט שבספר היה כתוב מה שאתה רוצה) בספר שמואל מתואר שה' ירד בעת ההתגלות: "ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו.. עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו. ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו" (ש"ב כב')."וירד ה' על הר סיני". למעשה כל הנביאים מצטטים קטעים משיר אחד שהיה מקובל בעם, ובשיר הזה מוזכרת ירידת ה', ישעיהו אומר: קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו (סג'), בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו (סד). שלמה בתפלתו בעת בנין המקדש אומר: "כי אתה הבדלתם לך לנחלה מכל עמי הארץ כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבתינו ממצרים" (מ"א ח נג), ובכך הוא מזכיר שהחוק המבדיל בין ישראל לעמים, ניתן ביד משה לישראל אחר יציאת מצרים, ומצטט במפורש מן התורה "ואבדל אתכם מן העמים להיות לי" (ויקרא כ כו). בפי הושע מכנה ההתגלות: "אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות" (יג' ה'). בניגוד למצב המתואר בתורה בנוגע לתקופה שקדמה להתגלות בסיני "ושמי ה' לא נודעתי להם" (שמות ו), וכן יחזקאל: "ואודע להם בארץ מצרים" (כ ה). ירמיהו מזכיר: "אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמור" (ירמיהו לד, הנושא הוא חוקי העבדים שניתנו בסיני, להלן בפרקים הבאים). וכן מזכיר את העובדה שבדברים שנאמרו בסיני עם יציאת מצרים לא נצטוו בקרבנות: "כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח, כי אם.." (ז' כב'), יחזקאל מתאר את מתן החוקים והשבת במדבר: "ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני ה' מקדשם" (יחזקאל כ' י'). שופטים (ו' ח') מתאר את שתי הדברות הראשונות: "כה אמר ה' אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים.. ואמרה לכם אני ה' אלהיכם לא תיראו את אלהי האמרי", בהתייחס לדברות: "אנכי ה"א אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.. לא תשתחוה להם ולא תעבדם". (בהמשך הוא מצטט עוד קטעים מספר הברית שניתן אחר מתן תורה) אסף בתהלים פא' אומר: "עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים.. אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים", כאשר בלי ספק הוא מתאר את מתן תורה ואת שתי הדברות הראשונות. ואף במזמור נ' אומר אסף: "לרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך. אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך. פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה. תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי". הרי בהקשר של החוקים והברית, הוא מונה את הגנב, המנאף, המרמה, ופוגע ב'אחיו' בדומה ל'רעך' שבדברות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2017 00:40 |
|
| |
| ת_ח_ז_ל כתב: |  | | אכן אין זו ראיה מה בדיוק היה. אבל אינך יכול לומר שמשתיקת הכתובים יש ראיה למבקרי המקרא שלא היה משהו בהר סיני, כשאחד הקטעים הקדומים ביותר בתנ"ך לשיטתם פותח באזכור התגלות אלוקית בהר סיני! |
|
התפתחות הסיפור של הר סיני הוא כך:
שלב 1. היה הר שנמס. כלומר הר געש.
האנשים שהתרשמו מעוצמתו של הר הגעש, ייחסו אותו לאל המקומי.
כך מופיע בטקסטים הקדומים.
כמתואר בשירת דבורה "יְיָ בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם, אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם: הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְיָ זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".
כעין זה בוזאת הברכה: "יְיָ מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ".
תואם במדוייק לכתובת בכונתילת עג'רוד ""ובזרוח אל.. וימסן הרם..וידכן גבנונים...לברך בעל ביום מלחמה...לשם אל ביום מלחמה...".
יש המקבילים עוד יותר, את המילה "מימינו אשדת למו" ומתקנים ל"אשרת למו" כמו בכונתילת עג'רוד "לה' ולאשרתו". ואין כאן המקום להאריך.
בשלב הזה דוד המלך וגם יהושע בן נון מדלגים על מעמד הר סיני ולא מתארים אותו. כי הם לא שמעו על שום מעמד. הם כן מכירים סיפור של הר געש "ההרים רקדו כאילים" "למה תרצדון הרים גבנונים".
שלב 2. בליבות העם התאחדו קבצי החוקים שכבר היו קיימים, עם התגלות האל בעבר הרחוק. אם יש חוקים - אלוקים נתן אותם. מתי נתן אותם? כנראה בסיני.
לא שמישהו חידש את החוקים ביום בהיר (כמו שהמחבתי"ם אוהבים לטעון שזה לא יתכן). החוקים כבר היו בעם, חלקם מחוקי חמורבי וכן הלאה. ולאט לאט, בעם שאין לו ספרים והכל עובר מפה לאוזן ומיתולוגיה מתנפחת, נהיה שידוך בין התגלות אלוקים בסיני ובין החוקים.
שלב 3. הסיפור התנפח למעמד גדול של שישים רבוא. זאת תוספת מאוחרת מאוד. ויש הרבה ראיות שכך הוא. לא היו ששים רבוא במדבר, ראה: "לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה". "כי לא דיברתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח". וכן ממקורות נוספים.
לא רציתי להכנס לענין. אבל כשדיברת בכזאת פשטות מה "מבקרי המקרא" חושבים, עליך להבין שיש להם על מה להסתמך. תסכים או לא תסכים, אבל אל תדברר אותם בלי שקראת את דבריהם.
תוקן על ידי איה_האמת ב- 28/06/2017 00:46:51
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2017 18:15 |
|
| |
| ת_ח_ז_ל כתב: | | | אכן אין זו ראיה מה בדיוק היה. אבל אינך יכול לומר שמשתיקת הכתובים יש ראיה למבקרי המקרא שלא היה משהו בהר סיני, כשאחד הקטעים הקדומים ביותר בתנ"ך לשיטתם פותח באזכור התגלות אלוקית בהר סיני! ועל כרחם צריך למצוא הסבר אחר למה לא נזכר מעמד הר סיני בשאר הנ"ך. |
|
וכמו שבנביאים הראשונים אין תיאור מפורט של עשרת המכות ולמרות זאת אף אחד לא טוען שבעיקרון סיפור יציאת מצרים היתה רק היציאה, ועם הזמן התוסף סיפור על עשרת מכות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2017 12:24 |
|
| |
תחזל
מסכים
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2017 11:40 |
|
| |
אכן אין זו ראיה מה בדיוק היה. אבל אינך יכול לומר שמשתיקת הכתובים יש ראיה למבקרי המקרא שלא היה משהו בהר סיני, כשאחד הקטעים הקדומים ביותר בתנ"ך לשיטתם פותח באזכור התגלות אלוקית בהר סיני! ועל כרחם צריך למצוא הסבר אחר למה לא נזכר מעמד הר סיני בשאר הנ"ך.
(גם מתחילת וזאת הברכה משמע שבהתגלות הר סיני היה משהו גם בהר שעיר, אע"פ שלא נזכר ביתרו).
פרופ' עזרא ציון מלמד הכהן זצ"ל טען ש"אנכי לה' אנכי אשירה" רמז לאנכי. ו"שמעו מלכים האזינו רוזנים" רמז להאזינו. הוא מצא בספר שופטים לשונות רבות מעשרת הדברות ושירת האזינו, ולכן נראה שאין זה מקרה אלא דרך ספרותית.
להזכירך, מבקרי המקרא עדיין לא עדכנו את התיאוריות כשהתברר שהמזבח בהר עיבל שמוזכר רק בספר משנה תורה אכן היה קיים שם ורק בתקופת ההתנחלות. בכל ענף היסטוריה אמיתי היו צריכים להחליף את כל התיאוריות.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2017 07:58 |
|
| |
תחזל
אם לראיה - זו אינה ראיה חותכת. נזכרים גם מקומות שקשרם לסיפור התורה דחוק (שעיר ועוד). לו לא היה מתן תורה אלא קרב שישראל נצחו שם היינו מפרשים זאת בקלות כמתייחס איליו.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2017 19:15 |
|
| |
כמעט כל חוקרי המקרא מודים ששירת דבורה קדומה, לדעתם היא אחד הטקסטים הקדומים ביותר בתנ"ך
(ראה בערך דבורה בויקיפדיה האנגלית: Biblical scholars have generally identified the Song as one of the oldest parts of the Bible, dating some in the 12th century BC, based on its grammar and context).
ושירת דבורה פותחת במעמד הר סיני: שִׁמְעוּ מְלָכִים הַאֲזִינוּ רֹזְנִים אָנֹכִי לַה' אָנֹכִי אָשִׁירָה אֲזַמֵּר לַה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל. ה' בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם. הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי ה' זֶה סִינַי מִפְּנֵי ה' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל.
|
|
|
|
|
