בדיון קודם נשאלנו לגבי מקורות ברמ"ק בעניין הקליפות.
הרמ"ק מקדיש לקליפות שני פרקים בספר "פרדס רימונים" , את פרק כה "שער התמורות"' ופרק כו "היכלי התמורות" כאן אנחנו רואים דוגמא לצורה שבה מתאר הרמ"ק את הקליפה "הא' נקרא תאומיא"ל. פי' כי היא מלשון תאומים במדה אשר מרדה באדון ב"ה ועושה עצמה כתאומים אליו כדמיון תחת עבד כי ימלוך ושפחה כי תירש גבירתה (משלי, ל). ואין תימה מה שנמצא שם אל בדמות הקליפות כי כמו שיש שם אל בצד הקדושה כן יש א"ל אחר וזש"ה (במדבר, כד) נאם שומע אמרי אל ופירש בזהר דא אל אחר. ויש שקבלו בשם הקליפה הזאת תומיא"ל חסר אלף ופי' כי כל כוונתם לכלות ולהתם הקדושה ח"ו ולהמעיטה מלהשגיח."
מה שעושה הרמ"ק הוא לוקח את הזוהר בפרשת בלק נאם שומע אמרי אל הכי הוה. ויודע דעת עליון הכי הוה. וההוא רשע הוה אמר על דרגין דאתדבק בהו שומע אמרי אל מלה דאיהו בסליקו עלאה והכי אמר שומע אמרי אל האל לא כתיב דהא האל תמים דרכו אבל סתם אל אאחר איהו. כי לא תשתחוה לאל אחר. שומע אמרי אל מלה זעירא איהי ודמי למאן דלא ידע דאיהו רב ועלאה. שומע אמרי אל ההוא דאקרי אל אחר דכתיב כי לא תשתחוה לאל אחר.
בקטע הזה, הזוהר מייחס לבלעם קשר עם איזהו אל אחר והרמ"ק מסיק מכאן שמדובר בקליפה שהיא מתחזה לאלוהים. ואז הרמ"ק ממציא לה שם "תאומיאל". ז"א הרמ"ק ממלא תפקיד של "דרש" על הזוהר.
האר"י , כמובן, עובד בשיטות אחרות ולכן , כל הקליפות האלו לא קיימות כלל בקבלה הלורחאנות.
נשלח ב-4/6/2017 08:36
במקרה נתקלתי בשער הגלגולים בתיאור הקליפות כחולות לשבעים אומות. זה משהו שאני מכיר מליקוטי מוהרן . כמובן שזה לא דומה למ"ק ולא לתניא
מי יכול להסתתר בין הרמ"ק לזוהר? אולי רבי שלמה אלקבץ שנחשב למורה הקבלה של הרמ"ק, אבל לדעתי ספרי הקבלה של אלקבץ, בכלל לא הודפסו, כך שקצת קשה לדעת מה נכתב בהן. אני אציץ בעברית ואראה אם יש שם משהו בעניין המקורות של הרמ"ק.