| נשלח ב-6/6/2017 09:43 |
 |
| |
כל הברכות על תנאי; הרב קנייבסקי: ההבטחות לא מחייבות
בשורות הבאות נתריע על נושא גדול וחשוב לכל המתרימים ולכל התורמים. רב שאומר את האמת מודה: לתת צדקה זו זכות, אבל ברכה? ממש לא. זו לא הבטחה שבהכרח מתקיימת. האם גם אתם אינכם אוהבים את הרושם שמטעה שיוצרים המפרסמים? אלו שכותבים על שפע הברכות המובטח לכל מי שיתרום לקופת העיר/הועד/הרבנים/הכולל/הישיבה/העניים/האלמנות והיתומים? המיסחור – כי אין מילה אחרת – אולי ממלא את הקופות בכספם של תמימים (למעשה: פתיים) אבל גם גורם לחלק מאיתנו, כמו כותב שורות אלו, תחושה שבעברית יפה נקראת "קבס". חלילה לזרעו של אבא (כלומר לי הכותב) שאצא נגד תרומה לצדקה, אבל מי יודע אם כל קופה ראויה לאמון ואם הכסף מגיע ליעד, ובוודאי שידוע שההבטחות הן הונאה ומנוגדות למקורות. אפשר לפקפק בסיפורי המופתים שארעו לכל מי שחתם על הוראת קבע. אפשר לזלזל (וראוי מאד לזלזל) בתפילות המובטחות על קברים. גם ובניגוד למתואר בפירסומים, לא יעלה על הדעת שהרבנים באמת עוברים על רשימות התורמים, שם ושם, ומעניקים ממבט עיניהם לכל שם ברשימה. אין צריך לומר שאין להם זמן לקרוא על כל אחד פרק תהלים או ברכה. הזמן לא יספיק לזה. אך מעל לכל, היומרה להבטיח ברכות על סמך תרומה היא נגד תלמוד מפורש, עבור מי שזה המבחן שלו לאמת. לא אאריך בתיאור ההבטחות והנדנודים. אני מקוה שיש הצדקה לדון לכף זכות ולהאמין שחלק מהכסף, בחלק מהקופות, נועד גם לעניים ולזקוקים. בוודאי שמי שנותן צדקה לשם המצוה או כדי לעזור לחלשים – יש לו מצוה רבה ושכרו מובטח לו. אבל לא בעולם הזה ולא בהתאם לתפריט "לחץ על הכפתור, בחר לך מספר ותקבל" – גם אם כל מה שהוא מבקש אלו ילדים ההולכים בדרך ה'. לקמן יובאו שני דברים. האחד הוא ניתוח וסיכום קצר של שתי סוגיות לגבי הבטחות שאינן עובדות ולגבי נתינת צדקה על תנאי. לאחר מכן יובאו דברים שאמר ר' חיים קנייבסקי לנציגי קופת העיר (קופה שנחשבת אמינה ובוודאי יותר מאחרות) וצוטטו על ידם. שחור על עיתון, "יתד נאמן" של י"ב סיון תשע"ז, עמ' 12. נתחיל במקורות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2022 16:48 |
|
| |
כבר אמרו קודם, העיקר שנתינת הכסף תהיה לצדקה אמיתית, לא משנה בגלל איזה גימיק זה הגיע
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2017 18:33 |
|
| |
למה בובקעס אם קמה סיבה לקיזוז נ תחים גדולים מההבטחה?
אבל אני מסכים איתך שהקטע הזה מעורר אי נחת
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2017 13:39 |
|
| |
תלמידטועה, איפה מצאת שטענתי שהם אידיוטים? בדיוק להפך. הם חכמים מחוכמים וזאת בדיוק הבעיה.
כשמבטיחים הר ומקבלים בובקעס ואז טוענים חז"ל שזה ממש בסדר ובעצם ההבטחה קוימה זה בובקעס.
תוקן על ידי אפריםבן ב- 12/06/2017 13:42:51
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2017 08:21 |
|
| |
אפרים
חושבני שחז"ל רחוקים מלהיות אידיוטים וכוונת הגמ' שכאשר ניתנת הבטחה, גם אם לטוב אינה חוזרת, כידוע, היא מתפרשת לפעמים בצמצום
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2017 22:16 |
|
| |
| אליקים7241 כתב: |  | [לפעמים גם אדם מאמין ודתי יכול להיות צודק.] |
|
|
|
חזק!
אני רואה את זה בכל ויכוח, שהצד הלא מאמין או המכחיש, טוען שהצד המאמין לא לוקח את האפשרות שהם צודקים.
אבל הם לא שמים לב שהם לא לוקחים את האפשרות שהצד המאמין צודק.
כמו כן בביקורת המקרא, שהם טוענים שחז"ל והפרשנים לא בדקו את האפשרות שיש חלוקת תעודות.
אבל הם בעצמם גם כן נגועים לצד אחד, ולא לוקחים את האפשרות שהתורה נכתבה כמקור אחד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2017 21:27 |
|
| |
ירוחם
ומי ברא את האדם? אומר לנו הקב"ה "אנוכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי". ואם האדם אינו אלא יציר כפיו של הקב"ה - ולא זו בלבד אלא שנעשה בדמותו ובצלמו של אלוקים - "ומה איקונין של מלכים... מורקן ושוטפן ...", ואם המורקן והשוטפן כך, ק"ו המכבדם לאנשים חיים בכל מיני כיבוד. ואמנם הנביא אינו אלוקים, אבל דבר ה' שבפיו הוא כן דבר אלוקים, ומעשיו יכולים גם כן להיות מעשים בעלי משמעות "אלוקית" - ראה ע"פ הרמב"ם בדרגת רוח הקודש ששרתה על השופטים, שמעשיהם היו בהשראה אלוקית, נמצא שמעשיהם מעשים קדושים הם, ועל דבר זה נקבעה מעלת "שימוש חכמים".
האם הנבואות התקיימו? ע"פ דעת התנ"ך, כל הנבואות שהיו אמורות להתקיים עד ימי אנשי כנסת הגדולה, אכן התקיימו. ומדובר בנבואות רבות. אפשר לא להאמין, אבל כך כתוב בתנ"ך. גם ביהושוע (סוף פרק כ"א) טרח וכתב הנביא כי "לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דיבר ה' אל בית ישראל, הכל בא". ויש הרבה מה להתבונן בדבר, לגבי קריאה מדודקת של נבואות. אם למשל אתה חושב על הנבואות שנכתבו בתחילת פרשת לך לך, ייתכן, למשל, שהם מדברות בעיקר על אברהם עצמו, ו"ואעשך לגוי גדול" זה רק אחת מהברכות שמתייחסות לאברהם עצמו,וגם הברכות שאחריה מתייחסות לאברהם - ולא לגוי הגדול שיצא ממנו. כמובן, לגוי הגדול יש זכות כבני אברהם, על כל המשתמע מכך. וכבר נאמר בעמוס "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה - על כן אפקוד עליכם את כל עוונותיכם". אם ניקח למשל את הנבואה על יאשיהו - הרי שדווקא כאן חז"ל קלעו לפשט הפשוט והאמיתי ביותר. כל מי שרוצה להיווכח בכך, צריך, למרבה הצער להשקיע דקה שלמה של קריאה בתנ"ך - בספר מלכים ב' פרק כ"ב, פס' ט"ו-כ'. שם הנביאה מנבאת לשליחי יאשיהו שהפורענות הכתובה בתורה - בא תבוא, ועם זאת, המלך יאשיהו בזכות תשובתו יזכה שלא לראות בפורענות. אפשר בהחלט להבין שכוונת הנבואה "ונאספת אל קברותיך בשלום" אינה דווקא לדרך בה ימות, אלא לכך שמיתתו תהא בתקופת שלום, כלומר לכך שמיתתו תהיה לפני פורענות החורבן, וכמו שמפורש שם "ונאספת אל קברותיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה". וכתוב שם בפירוש שזה "יען רך לבבך ותכנע מפני ה' בשמעך אשר דיברתי על המקום הזה". לא כתוב "בגלל שהיית צדיק באופן אישי" אלא "ותכנע... בשמעך אשר דיברתי על המקום הזה" - כלומר זה כמו להגיד "בגלל שהבנת את משמעות החטא ועונשו" - כלומר חטא ישראל ועונשו. לא מוזכר כאן שום פן אישי כאיש יהודי אלא כמלך יהודי - כלומר האםמלכותך ראויה להחזיק מעמד או לא, ולא האם אתה ראוי למות בשלום. וזה מדוקדק גם מלשון הכתוב בפס' ט"ו "אמרו לאיש" - שתבוא הפורענות, לעומת פס' י"ח "ואל מלך יהודה... כה תאמרו אליו" - שיזכה שבימיו לא תבוא הפורענות. ע"פ זה גם ניתן להבין את דברי חז"ל, שהוא רצה שפרעה לא יעבור בארצו למלחמה בגלל הבטחת "וחרב לא תעבור בארצכם" - והוא חשב שאם נאמר לו "ונאספת אל קברותיך בשלום" - הרי שמלך מצרים מנסה ללכת נגד הנבואה הזאת, ואם כן זכותו של יאשיהו, לפי דעתו - כלומר לפי דעתו של יאשיהו - לעצור את פרעה. גם בנבואת יונה וחזקיהו ניתן לדקדק, אם תרצו אסביר מה וכיצד. בכל מקרה, צריך לזכור, שמכיוון שבאמת הנביאים היו בני אדם, והם דיברו בעברית ולא באלוקית, לכן אך טבעי הוא שיקרו אי הבנות, וכדי ליישר את ההדורים צריך לפעמים לשבת לדו-שיח עם הנביאים, ולנסות להבין כיצד קרו אי הבנות בין האוכלוסיות הכל כך קרובות אחת לשנייה, כל כך קרובות וכל כך מבינות האחת את השנייה בכל התחומים - מלבד תחום הנבואה. זה מוזר איך שתי אוכלוסיות כל כך קרובות כמו אוכלוסיית שנת ה' אלפים תשע"ז ואוכלוסיית שנת ב' אלפים תשע"ז - איך האוכלוסיות האלו לא מצליחות להבין אחת את השנייה? באמת נושא למחקר.
לגבי התוספות ביבמות, אגב - אני בכלל לא בטוח שישעיהו לייבוביץ טרח לקרוא אותו עד הסוף. כי הציטוט ש"אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות" - הציטוט הזה הוא רק ההוא אמינא של התוספות - כלומר ההנחה הראשונית שלו, אבל המסקנא היא בהחלט שהנביא מנבא מה שיהיה בסופו של דבר אחרי כל התגלגלות המאורעות.
http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=39627
האם זה אינו מעלה את התקווה לאפשרות של קיום נבואת "ואריה כבקר יאכל תבן"?
ואם אפשר לשחזר בן אדם על סמך תא בודד מגופו - אולי גם תחיית המתים אינה כה בלתי סבירה.
קיצורו של דבר, אל לנו למהר ולשלול מה שאיננו יודעים. אנו לא צריכים לקבל כל דבר בעצימת עיניים, אבל אנו בהחלט כן צריכים לשים לב שלא תמיד אנו יודעים הכל ומבינים הכל. [לפעמים גם אדם מאמין ודתי יכול להיות צודק.] |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2017 17:15 |
|
| |
תלמיד
כמו שכתב ירוק: בובקעס
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2017 17:14 |
|
| |
אין על התירוצים של חכמי התלמוד, הם יכלו להפוך לילה ליום במחי שתי מילים, מבלי להסמיק.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2017 08:03 |
|
| |
לסקירת מימוני:
בשלהי מו"ק
א"ל רבא לרבה בר מרי כתיב ביה בצדקיהו בשלום תמות וכתיב (ירמיהו לט, ז) ואת עיני צדקיהו עור א"ל הכי א"ר יוחנן שמת נבוכדנאצר בימיו ואמר רבא לרבה בר מרי כתיב ביה ביאשיהו (מלכים ב כב, כ) לכן הנני אוסיפך על אבותיך ונאספת אל קברותיך בשלום וכתיב (דברי הימים ב לה, כג) ויורו היורים למלך יאשיהו ואמר רב יהודה אמר רב שעשאוהו ככברה א"ל הכי א"ר יוחנן שלא חרב בית המקדש בימיו
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2017 12:20 |
|
| |
תודה הרב מימוני.ואצדיק את תיכתך. התוספות אומרים
תוספות מסכת יבמות דף נ עמוד א אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות .
אם תבדקו אכן רוב הנבואות לא התקימו. ורוב הברכות לא התגשמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2017 09:15 |
|
| |
שלום טוב
שכחתי ולא הזכרתי נקודה פשוטה כתשובה לדבריך לירוחם. אני מסכים שלא צריך לזלזל בנבואות ובנביאים ויש מקום להעיר על ניסוח דברי ירוחם. אבל אני גם סבור מהכרותי עמו שהוא לא מזלזל בנבואה אלא בא להזהיר מפני היצמדות שטחית, פונדמנטליסטית, להבנה צרה של דברי הנביאים.
וביותר יש לשים לב שאם יש נבואות שאמורות היו להשפיע כדי שלא יתרחשו, אז זה תואם להערה שלו...
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2017 09:11 |
|
| |
תודה לכל המגיבים.
ירוק
אני כותב גם לאלו שאינם כותבים בפורום הזה אלא כותבים, וגם בתקוה שהדברים יפרצו החוצה ויגיעו גם למי שאינו מגיע היישר לכאן. הנקודה הזו, שצדקה היא חשובה ומצוה ובתור כזו אין ערוך למעלתה, אך היא גם אינה מבטיחה שום דבר באופן מוחלט - את הנקודה הזו צריך להעניק לכל, זו שאלה של חינוך.
ירוחם ושלום טוב
ההצהרה כי "רוב הנבואות לא התקיימו" טעונה בדיקה. הבה נאסוף את כל הנבואות, וכמובן זה כולל דיון מהי נבואה ומה לא, ואז נראה מה התגשם ומה התבטל באופן שמהווה הפרכה של הנבואה.
באחד האשכולות הקדומים בפורום שלנו הבאתי את פרשנותו מאירת העינים של פרופסור אליעזר גולדמן לגבי הפרכת נבואות. הוא הסביר, תוך השוואה למנגנון הפרכת התיאוריות של פופר בפילוסופיה של המדע, את ההבדל ביחסנו אל נבואה מול יחסנו לתיאוריה מדעית. כאשר יש לי תיאוריה (למשל: המים רותחים במאה מעלות) ואני מודד ומגלה שזה לא נכון, הפרכתי את התיאוריה. כאשר יש לי נבואה, ואני מפרש אותה באופן מסויים, והיא לא התקיימה, אני מניח שהפירוש שלי לנבואה לא היה נכון. וראו בגמרא מגילה כמדומה לגבי טעותו של אחשורוש במנין שבעים השנים שהבטיח ירמיהו בין החורבן לבנין המקדש הבא. (יש לשים לב שהאבחנה של הגמרא קיימת גם אם האירוע שהיא מתארת לא היה ולא נברא אלא הוא השערה של חז"ל. חכמינו תיארו כאן מצב שבו יש נבואה, מנסים להבין אותה, יהודים וגויים, וטועים. לא הנבואה מופרכת אלא הבנתה).
כמו כן, יש נבואות שלא היו אמורות להתקיים אלא נועדו לגרום לשינוי שיהפוך את התגשמות הנבואה למיותרת. הדוגמא המופתית היא נבואת יונה, ושוב זה לא משנה אם זה סיפור היסטורי או משל. יונה נשלח לאיים על נינווה בתקוה שהעם שם יחזרו בתשובה ולא יהיה צורך בענישה. ואכן כך קרה, והעונש התבטל. האם זו הפרכת נבואה או בעצם הוכחה לנכונותה? או לא זה ולא זה?
אם מחפשים נבואה שהופרכה, אני מכיר אחת כזו: ההבטחה ליאשיהו שיאריך ימים על ממלכתו. הבטחה זו לא היתה מותנית. אבל יאשיהו נהרג בקרב מול פרעה. היה אפשר לתרץ שם שהחטא גרם, והחטא שלו היה התערבות במריבה לא לו וסיכון חייו. אבל עד כמה שזכור לי, ירמיהו לא הציע את ההסבר הזה להפרכת נבואתו שלו. (לצערי אין לי כאן את הפרטים והמקורות כראוי ואני כותב כרגע מהזכרון ולכן יש לבדוק אותי).
לעומת זאת, דומה שרוב הנבואות המשמעותיות שמדברות אלינו היום הן נבואות פתוחות, ללא תאריך פקיעה אחרון. כמו כן, יש מחלוקת לגבי משמעותן. האם "גדי ירבץ עם זאב" (או בערך כך) מדבר על תאריך כלשהו או על תקוה לימות המשיח? האם זה מתאר שינוי בחוקי הטבע או שזה משל על אויבים בני אדם?
בהתחשב בכל זאת, עלינו לעיין מחדש בשאלה הגדולה מהי נבואה ובכל המסתעף ממנה: איך יודעים שנביא הוא נביא, איך יודעים שדבר ה' בפיו, האם נבואה חייבת להתגשם או שהיא מביעה תקוה (כך שיטת ישעיהו לייבוביץ בשם התוספות) ועוד. וכמובן צריך לבדוק נבואה נבואה אם הכללים המקובלים או אלו שננסה לזהות אם תקפים לכל המקרים ולמה.
לשאר המגיבים לא יכולתי לענות כרגע ועמכם הסליחה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2017 23:51 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | | אני מאמין באלוקים.ובאותה מידה איני מאמין כלל וכלל בבני אדם. . |
|
מקודם כתבת
הכל נכון- אבל עובדתית רוב הנבואות לא התגשמו.
אז אתה לא מאמין לא בבני אדם וגם לא בנביאים שהם דבר ה' - לדעתי וכנראה גם לדעת אליקים.
תוקן על ידי שלוםטוב ב- 08/06/2017 23:51:47
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2017 23:19 |
|
| |
אליקים
לא מבין איך גלשת והגעת לאי אמונה באלוקים?
האשכול עוסק האם להאמין לבני אדם?אני מאמין באלוקים.
ובאותה מידה איני מאמין כלל וכלל בבני אדם. לא בברכותיהם ולא בקללותיהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2017 21:51 |
|
| |
מימוני
בפורום הזה מסתובבים אנשים שצריכים לשכנע אותם שטיפש מי שמאמין לברכות האלו?
|
|
|
|
|
