לפני עשר שנים, הופיע בחנויות הספרים החרדיות ספר חדש בעל כריכה אדומה-שחומה, והחל לחולל מהפכה של ממש. מישהו קרא אותו, יצא מגדרו, והכריח את כל חבריו לקרא גם. מישהי אחרת קיבלה במתנה, התפעלה, והחלה לקנות במתנה את הספר לכל קרובת משפחה שילדה. בין בני נוער עברו עותקים מושאלים אינספור ידיים, והספריות החרדיות החלו להתמודד עם גל ביקוש תובעני כמוהו עוד לא ידעו: "למה אף פעם אין פה את 'איסתרק'? תקנו עוד עותקים!".
'איסתרק', מפרי עטה של הסופרת מיה קינן, היה הפריצה הגדולה שלה בשוק הספרים החרדי. קינן עוסקת בכתיבה כבר 18 שנים, אבל איסתרק הפך אותה מעוד סופרת טובה למלכה הבלתי מעורערת של הספרות החרדית. ההמתנה לספר ההמשך של איסתרק, 'מהללאל', מילאה דפי פורומים שלמים באנגסט של ציפייה, ואילו הוצאת החלק השלישי 'יוזבד' נחגגה בממדים שהתחילו להזכיר את מסיבות הארי-פוטר מעבר לים.
מיה קינן, ביתם של הציירת אורית מרטין והפסיכולוג עוז מרטין, שניהם בעלי תשובה, גדלה בירושלים. ('ואם את כבר מציינת את זה, תכתבי בבקשה עד כמה זה היה נפלא עבורי לגדול בציבור החרדי -כילדה של בעלי תשובה' היא מדגישה. 'יש כל כך הרבה סיפורים שחורים על החוויה הזו, אבל אני תמיד חוויתי רק קבלה וכבוד מהסובבים אותי, כולל כל מוסדות החינוך שעברתי בהם') עוד לפני שהתחילה לכתוב סיפורים, היא אומרת, היא נהגה לספר סיפורים לכל מי שרק היה מוכן לשמוע.
"כילדה ונערה, סיפרתי סיפורים וגם כתבתי כל הזמן. כמובן, הרבה מהסיפורים שלי זנחתי באמצע ולא סיימתי. זה גם מה שאני אומרת להורים שיש להם ילד שאוהב לכתוב: החלק המהנה ביותר הוא הרעיון, בניית הדמויות. לסיים סיפור כבר דורש אורך רוח ועצבים חזקים שאפילו למבוגרים לא תמיד יש, וזה בסדר. אם הכתיבה היא תחביב, לסיים את הסיפור בכלל לא חשוב – העיקר שאתה נהנה מהיצירה. וגם עבור מי שבדרך להיות מקצוען, סיפורים בלתי גמורים הם אימונים בכתיבה, בדיוק כמו ציורים לא מושלמים של מי שלומד לצייר".
כשהחלה לעסוק בכתיבה באופן מקצועי, קינן הוציאה תחילה ספרי ילדים, ספרי פעוטות, וגם ספרי מבוגרים. כולם נמכרו יפה. וחלקם הגדול היה רבי מכר, אבל 'איסתרק', ההצלחה הגדולה שלה, הגיע בדרך בלתי שגרתית.
אם מישהו רוצה ללמוד מניסיונה של קינן כדי לדעת איך לכתוב את רב המכר החרדי הבא, הוא כנראה יתאכזב לשמוע שאין לה נוסחה. מה כן יש לה? המלצה על נאמנות לעצמך. "את איסתרק כתבתי בתקופה שבה עסקתי בעיקר בכתיבה עיתונאית", היא מספרת. "אמרתי לעצמי שלא ייתכן שיהרסו לי את התחביב היחיד שיש לי, ואני חייבת לכתוב משהו רק בשביל ההנאה שלי, וכדי להקריא לחברתי הטובה בטלפון". כך נולד איסתרק, נסיך כוזר שמתקשה לעיתים לעמוד בציפיות המועמסות על כתפיו מתוקף מעמדו, אך נאלץ להתבגר במהירות בגלל אירועים דרמטיים המתרחשים בממלכה.
כשכתיבת הספר התקרבה לסיומה, קינן התחילה לחשוב על הוצאה לאור. גם אז, כמובן, היא לא חזתה את ההצלחה העצומה. "הדבר שהכי הפתיע אותי הוא שאנשים לא רק אהבו את העלילה – אלא נהנו גם מהמסר. אנשים ניגשו אלי ודיברו על החוויה שלהם מול הספר ומול המסר שלו, לא רק על החלקים הספרותיים".
את 'מהללאל', החלק השני, היא כבר לא יכלה לכתוב באותו רוגע שבו כתבה את איסתרק עבור עצמה וחברתה הטובה. ציבור גדול ישב וחיכה בקוצר רוח לספר. "זה בהחלט היה לחץ גדול", היא מודה. "השתדלתי מאד לשכוח שאנשים רוצים לקרא את זה, לכבות את החלק במוח שמודע לכך ולכתוב את הספר כמו שנראה לי". שלוש שנים המתינו האוהדים הנלהבים ל'מהללאל', ותקופה דומה גם לחלק השלישי בסדרה, 'יוזבד'.
כפי שמעידים שמות הספרים, הדמויות המרכזיות בספרי כוזר – כולן גברים...
"אני מקבלת לא פעם תלונות על כך שהנשים בספרים שלי מידי טובות וחכמות... אבל כמובן שזה משום שהמוקד הוא על הדמויות הגבריות והמסעות האישיים שלהם. למה דווקא גברים? כי לכל ספר יש קורא אידיאלי, והקורא האידיאלי שלי עבור ספרי ממלכת כוזר הוא בחור בן שבע עשרה-שמונה עשרה, וזה המקום שממנו אני כותבת. זה לא סותר, כמובן, את העובדה שנערות וגם נשים מבוגרות מאד אוהבות את הספרים. פעם הייתי בסימפוזיון מול בנות עשרה והמנחה שאלה האם אין יותר מידי רציחות בספרי כוזר, והקהל ממש געש בתגובה נחושה שלא, זה לא יותר מידי והן לא רוצות שאוותר על זה".
אבל הרציחות לא נכנסות באופן אקראי לספרים, היא מדגישה. "אני לא נהנית לקרוא על אלימות או לכתוב על זה. אבל אני רוצה שהספר ישקף מציאות משכנעת, ולכן אין מנוס מלכלול לפעמים אירועים אלימים. מה שכן, אני בהחלט מצנזרת לעיתים אחרי הכתיבה הראשונית תיאורים שנראים לי אגרסיביים מידי".
ספרי כוזר כוללים כל כך הרבה דמויות ואירועים. איך את מצליחה לשמור על עקביות?
"יש לי עורכת, חברה טובה, שגם מלווה את תהליך הכתיבה ברמת הפרק, וגם מקבלת את הספר לעבודה בסוף הכתיבה ומוצאת שם טעויות היגיון. אבל בגדול, אני מחוברת מאד לדמויות בעולם שיצרתי, כך שלא קשה לי להיות עקבית בכתיבה".
בספר האחרון איסתרק עייף ומותש, לא דומה כל כך לנסיך שאהבנו בספר הראשון
"אני יודעת. אני חושבת שאיכשהו הרבה קוראים לא שמו לב איזו תקופה קשה איסתרק עבר בספר הזה ועם אילו אתגרים הוא התמודד. הרגשתי שאנשים גם מצפים ממנו עדיין להתנהגויות נעריות... אבל מה לעשות, להיות נסיך זה פוטוגני יותר מלהיות מלך. עד כמה שזה נשמע מצחיק, למלך יש באמת לא מעט עבודה שחורה לעשות...
"אבל המסר שחשוב לי שיעבור תמיד – ומקווה שזה יובהר עוד יותר בספר הבא – זה עד כמה איסתרק אוהב את מה שהוא עושה ואוהב את העם שעליו הוא מולך".
כמה עוד ספרים יהיו בסדרה? קינן אומרת שכרגע נראה לה שתרצה להוציא חמישה ספרים בסך הכל, אבל היא אינה מתחייבת לשום דבר.
חוץ מאיסתרק, קינן כתבה בשנים האחרונות עוד שלל ספרים לילדים ולמבוגרים שבכולם היא מביאה טאץ' מקורי, שונה מעט. סדרת 'שאלה לעניין' שלה מציגה נושאים מדעיים לילדים בצורה מושכת וקלה לעיכול. "המבחן שלי לגבי הספרים האלה הוא האם שאלה מסוימת מעניינת אותי", היא אומרת. "אם כן, היא בדרך כלל תעניין גם ילדים". בין ספרי המבוגרים שלה נמנים, בין השאר 'אחד מאלף' – ספר מדע בדיוני חרדי הראשון שהיה רב מכר, ובקרוב עומד לצאת 'אדמה פראית' המתרחש על רקע המערב הפרוע מצד אחד של האוקיינוס – וגזירת הקנטוניסטים בצידו השני. הסיפור שפורסם בהמשכים בשבועון פופולארי קצר תגובות מרחיקות לכת מקהל אדיר של קוראים. חלקם התביישו לציין שהם מחפשים את השבועון (המיועד באופן רשמי לנשים) כדי לקרוא את הסיפור המתפרסם בו למרות שהם גברים בני 30, 60 או 89 (כן, גם זה היה).
קינן מגדירה את עצמה 'סופרת במשרה מלאה', אבל היא גם עורכת סדנאות כתיבה מפעם לפעם. בימים אלה היא עובדת על סדנת כתיבה מרחוק: ערכה של מצגות והרצאות המלוות בדפי תרגול שתשלח במייל לרוכשים. ויש לה גם קהילה של קוראים הפתוחה לכל דורש: קהילה שמקבלת ממנה סיפורים בחינם. כל מי שרוצה להצטרף, היא אומרת, צריך רק לשלוח בקשה לכתובת המייל [email protected] "אני עומדת בקרוב להתחיל 'סיפור אינטראקטיבי' דרך הפלטפורמה הזו – הקוראים יוכלו לבחור את הגיבור, ואת כיווני העלילה. זה רעיון חדשני שאני רוצה מאד לנסות".
