| נשלח ב-13/6/2017 00:21 |
 |
| |
ביקורת תהיה – על ביקורת המקרא
אחד מיסודי היהדות היא האמונה שהתורה הנתונה בידינו ניתנה למשה רבינו משמים ועברה במסורת דור אחר דור ולא נתוסף ולא נגרע אפילו כלשהיא מאת שניתנה מאת ה'. נגד זה קמו מבקרי המקרא וטוענים שהתורה חוברה מתעודות שונות, או השערות דומות למיניהם. רבות כבר דנו בענין ביקורת המקרא, ספרים חוברו, ומערכות נכתבו. ואפשר להגיד שבכללי יד המבקרים על העליונה. והסיבה פשוטה כי בעוד שהמאמינים צריכים להביא הסבר הגיוני לקושיות של המבקרים, המבקרים אינם צריכים להסביר את דבריהם, כי תמיד אפשר לשלוף את התשובה: עדיין לא ידוע לנו למה זה ככה, ולמרות זאת זה לא סותר את תיאורית מבקרי המקרא, כי 'אנחנו עדיין באמצע לברר ולהעמיד הדברים על דיוקם'. הסתירה הכי חזקה למבקרי המקרא תהיה אם נצליח לתרץ את כל הקושיות שעולים במקרא ולהראות איך שכל התורה עולה יפה גם אם זה מקור אחד. כי אז גם אם מבקרי המקרא יסבירו תיאוריה יפה לחלוקת התורה לתעודות זה לא יהווה שום הוכחה לתיאוריה. כי אם קבלנו במסורת וידוע לנו עד היום שזה סיפור אחד והכל מסתדר ואין קושיות, אזי גם אם יגיע משהו ויטען שהם שני סיפורים וגם לפי דבריו לא יהיה קושיות, עדיין המסורה גוברת. שערי תאוריות לא ננעלו ועל כל דבר אפשר להביא תאוריות, ולכן כל עוד שאין סיבה לחלק (אם נצליח לתרץ את הקושיות) אני מניח שרוב האנשים לא יקבלו את החלוקה. הבעיה היא שעדיין לא עשו את זה ולא תירצו את כל הקושיות. ולא עוד אלא שכפי שכל אחד שעסק בנושא יודע שהרבה מן הפרשנות הם לא מי יודע מה, ויעידו על זה כל הפרשנים שיש כל כך הרבה קושיות שהתירוצים והישובים הם דחוקים ונדחקים, וגם המיישבים מודים שהיה עדיף אילו לא היה כתוב כך שנצטרך ליישב. אבל מכיון שהתורה היא מגילה עפ"ה ואין אפשרות באשכול קצר לכסות את כל הקושיות, לכן אנימרוצה להגיע מהצד השני, להראות שביקורת המקרא אינה צודקת בחלוקה ובמסקנותיהם, ואז גם אם ישארו אי אלו קושיות על התורה זה לא יהיה סיבה מספיקה לקרוא תיגר עליה.
זה יתחלק לשלשה:
א. חלוקה מוצלחת ככל שתהיה עדיין אינו הוכחה לתעודות. ב. לא יבקר - החלוקה הלא מוצלחת של ביקורת המקרא ג. ביקורת תהיה - הישובים וההוכחה שהתורה היא רק תעודה אחת. ובכך נכסה את כל הצדדים, ננסה לתרץ את הסתירות בתורה, ונראה גם כן שהחלוקות למיניהם של מבקרי המקרא מופרכות מיסודם. ועל הכל שחלוקה מוצלחת ככל שתהיה עדיין אינו מוכיח שהיה חלוקה. ובזה אחלי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2017 10:15 |
|
| |
| אברם_העברי כתב: |  | שלישישי - לטעון כנגד המחקר המקראי ש"אין לו מושג על א'(להים)" זה מצחיק כמעט כמו לטעון שלך יש מושג על א'(להים), כי קראת את השטויות שבלייק כתב...
אז בלייק שם בפי ישעיהו את התיזה שלו, לפיה שכנוע פנימי עמוק הוא-הוא הא'(להים) וממבו-ג'מבו מהסוג הזה - כשהוא מתעלם ממה שלישעיהו עצמו היה להגיד על הא'(להים) והופך אותו לניו-אייג'ר ממוצע (אמנם לזכות בלייק יש לציין שהוא הקדים את זמנו! אלא שלא היה לו מושג מהו אינסוף, ולוּ ידע היה מבין שאי אפשר למצוא את האינסוף בתוך עצמך, או בתוך כל דבר אחר...)
בקיצור, על זה נאמר - "נו נו".
אבל מה מאוד סמרו שערותיי וצללו אוזניי עת שפילנא עיניי לסיפא דדבריך, שם הצעת להתקדם מעבר לפלמנקו אל... ניקוס ורטיס, אוי לאוזניים שכך שומעות! משל לאדם השומע באך או בטהובן, ומציע לו מישהו להתקדם ל... משה פרץ!
אם זה סדר העדיפויות המוזיקלי שלך, אני מניח שא'(להים) בשבילך זה אייל גולן? :))) |
|
בדיחה "לחקר המקרא יש מושג על א' " המבחן של אליהו הנביא "כא וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל-כָּל-הָעָם, וַיֹּאמֶר עַד-מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל-שְׁתֵּי הַסְּעִפִּיםאִם-ה' הָא' לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם-הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו; וְלֹא-עָנוּ הָעָם אֹתוֹ, דָּבָר. כב וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ, אֶל-הָעָם, אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַָה', לְבַדִּי; וּנְבִיאֵי הַבַּעַל, אַרְבַּע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ. כג וְיִתְּנוּ-לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים, וְיִבְחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ וְיָשִׂימוּ עַל-הָעֵצִים, וְאֵשׁ, לֹא יָשִׂימוּ; וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת-הַפָּר הָאֶחָד, וְנָתַתִּי עַל-הָעֵצִים, וְאֵשׁ, לֹא אָשִׂים. כד וּקְרָאתֶם בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם, וַאֲנִי אֶקְרָא בְשֵׁם-ה', וְהָיָה הָאֱ' אֲשֶׁר-יַעֲנֶה בָאֵשׁ, הוּא הָאֱ'; וַיַּעַן כָּל-הָעָם וַיֹּאמְרוּ, טוֹב הַדָּבָר. כה וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לִנְבִיאֵי הַבַּעַל, בַּחֲרוּ לָכֶם הַפָּר הָאֶחָד וַעֲשׂוּ רִאשֹׁנָה, כִּי אַתֶּם, הָרַבִּים; וְקִרְאוּ בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם, וְאֵשׁ לֹא תָשִׂימוּ. כו וַיִּקְחוּ אֶת-הַפָּר אֲשֶׁר-נָתַן לָהֶם, וַיַּעֲשׂוּ, וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם-הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד-הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר הַבַּעַל עֲנֵנוּ, וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה; וַיְפַסְּחוּ, עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה. כז וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל-גָּדוֹל כִּי-אֱ' הוּאכִּי שִׂיחַ וְכִי-שִׂיג לוֹ, וְכִי-דֶרֶךְ לוֹ; אוּלַי יָשֵׁן הוּא, וְיִקָץ."
אליהו הנביא לימד אותנו שכאשר יש ספק צריך לעשות מבחן.
ה א' של "חקר המקרא" למול ה א' של "בלייק". ה א' של "בלייק" הדמיון האנושי, בכוחו ליצור מציאות. המסך שאתה מתבונן בו כעת הגיע למציאות אך ורק לאחר שהוא החל כדמיון. לא תמצא חפץ מעשה ידי אדם שתחילתו לא בדמיון. מה ה א' של "חקר המקרא" יכול לעשות?. אולי נמצא אותו במוזיאון. עשוי מכמה חרסים שמצאו בחנות של תרח והדביקו בסופר-גלו. שכנוע עצמי – מבחן הראי יש כאלה שמאמינים ומשוכנעים שמוצא האדם מהקוף. כשהם מתבוננים בראי הם רואים קוף. ואתה אומר שבלייק כתב שטויות? ממבו עולם הפרסום משתמש ברעיון של בלייק כדי לקחת את כספך. פוליטיקאים יושבים לך על הראש בעזרת הרעיון של בלייק. ואיך מנהיגי הדתות שולטים על האנשים? ןאיך הבני %$#@ מעלים את התמימות במדרגות?
ובשבילך זה ממבו-ג'מבו?
ניו-אייג' הברית החדשה הקדימה את בלייק. הוא רק הצליח להבין את מה שהכנסיה לא הצליחה להבין.
אצל בלייק - הדמיון האנושי = GOD
"All things are possible to him who believes,"
"With God all things are possible."
"In my Father's house are many mansions. Were it not so, would I have told you that I go to
prepare a place for you? When I go I will come again, and I will receive you to myself, that
I am, there ye may be also."
1 Now faith is the assurance of things hoped for, the conviction of things not seen. 2 Indeed, by faith our ancestors received approval. 3 By faith we understand that the worlds were prepared by the word of God, so that what is seen was made things that are not visible.
" מה שנראה עשוי ממה שלא נראה" (המציאות עשויה מהדמיון שאיננו נראה)
הפתעה
התנ"ך "שלנו" הקדים את הברית החדשה והוא תומך ברעיון של בלייק.
"וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם" "ב וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב, וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל-גַּג בֵּית-הַמֶּלֶךְ, וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת, מֵעַל הַגָּג; וְהָאִשָּׁה, טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד. ג וַיִּשְׁלַח דָּוִד, וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה; וַיֹּאמֶר, הֲלוֹא-זֹאת בַּת-שֶׁבַע בַּת-אֱלִיעָםאֵשֶׁת, אוּרִיָּה הַחִתִּי. ד וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ, וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ, וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת, מִטֻּמְאָתָהּ; וַתָּשָׁב, אֶל-בֵּיתָהּ."
ואתה אומר שבלייק כתב שטויות? (ראה מתי 5:28 מבט של תאווה שווה ערך לניאוף ממש! ). אינסוף 1 בלייק אמר שאין זה מתפקידו להסביר לטיפשים. אתה לא טיפש. אבל אתה צריך לדעת שסופרים ומשוררים משתמשים בדימויים.
אינסוף 2 איינשטיין הבין מהו אינסוף? יש לו כמה ציטוטים בקשר לדמיון. נראה שהוא לא היה רחוק מבלייק.
נו נו אתה יודע איך נוצרת מציאות? משה פרץ – בטהובן - באך
"טוב הכלב החי מהארי המת"
בטהובן לאחר שבטהובן נחרש, היכולת שלו להלחין מוזיקה הייתה תלויה ביכולתו לדמיין צלילים. בלי הדמיון הוא לא היה מצליח להלחין אפילו יצירה לחרשים.
ניקוס ורטיס THEOS
פלמנקו נו אחד מספיק.
גולן להחזיר.
הזמנה אני מאמין ומשוכנע שכתבתי את האמת והנכון. אתה מוזמן לנפץ ולקעקע את כל מה שכתבתי. אני מאמין ומשוכנע שלא תצליח. אבל תנסה. תמיד תוכל לדמיין שהצלחת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2017 09:26 |
|
| |
| מם80 כתב: | |
"אם תרצו אין זו אגדה?"
וכבר אמר רס"ג: אומתנו בני ישראל אינה אומה אלא בתורותיה.(?)
|
|
"מדינת היהודים"
בזכות הדמיון של חיים נחמן (?) קיבלת שוטר, גנב & %$#@
https://goo.gl/NJvd5Q
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2017 00:54 |
|
| |
באנגלית אומרים
the same here
(אותו דבר אצלי)
המטרה שלי כלל אינה ביקורת המקרא, אלא הבנת המקרא עצמו.
אלא ששמתי לב שכדי להבין את המקרא ולהגיע לפשט האמיתי, יש דרך טובה לעשות זאת, על ידי הקושיות של ביקורת המקרא
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2017 00:10 |
|
| |
אוקיי, רק שאותי לא כל כך מעניין לדון בביקורת המקרא, יותר מעניין אותי המקרא בעצמו, ולכן אני רואה חשיבות להדגיש שבעצם ביקורת המקרא צדקה בפירוש המובלע בדבריה שנתנה לפרק א' כשלעצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2017 00:03 |
|
| |
אני עדיין לא מסכים עם דבריך, אבל נראה לי שמצינו עד תום את הויכוח - אני כבר שמעתי והבנתי את מה שיש לך להגיד, ולמרות זאת אני לא מסכים עם דבריך. וגם אתה כבר הבנת (אני מניח) את מה שאני אומר ולמרות זאת אתה לא מסכים עם דברי. בכל אופן אפשר להתקדם כי גם לדבריך למעשה אין סתירה בין פרק א' לב'.אלא שלדעתי לא רק שאין סתירה, אלא יש גם קושיא על מבקרי המקרא. ולדעתך לא קשה על מבקרי המקרא
תוקן על ידי שלוםטוב ב- 28/06/2017 00:03:40
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2017 23:26 |
|
| |
| שלוםטוב כתב: | | ראשית, אם זה כל המשפט שכתוב - ייתכן שבאמת מלכתחילה בנה שניים? ומי אומר שבנה "בתחילה אחד" ורק "לבסוף" - שניים?
נכון ולכן כתבתי שאילו לא היה לנו פרק ב' לא הייתי מפרש שהיה אחד שנחלק לשנים
אבל בתורה שלנו כתוב גם משפט שני:
בניתי אותו, את שני הדירות בניתי.
בהתחלה בניתי אותו כבית אחד ובסוף חילקתי את זה לשנים.
אכן אני מסכים שפרק ב' מוכיח על פרק א', אבל 1.כמו שאמרתי הנקודה היא שההבנה המקומית בתוך פרק א' יותר מסתברת כמו שהבינו בביקורת המקרא. ו2. הואיל ופרק א' אינו מביא שום רמז לכך שנבראו מלכתחילה כאחד - ממילא דינו להתפרש כמו שהוא כתוב בסתמא - שפירושו הוא שנבראו כשניים, ולכן לא נכון יהיה לפרש את המילה "אותו" כמתייחסת לשניהם יחד כנשבראו דו פרצופין באדם אחד. וגם אם אנו מסכימים שנבראו דו פרצופין באדם אחד, אבל לא לזה הכוונה במילה "אותו".
תוקן על ידי שלוםטוב ב- 27/06/2017 00:45:01
כתבת:
ושנית - זה גם לא אותו דבר, מכיוון שכאן מדובר על שני חלקים שווים של דבר אחד, ואילו בבראשית כתוב על שני "חלקים" שונים - זכר ונקבה, ולא זו בלבד, אלא שכתובשני משפטים שתוכנם העיקרי שונה זה מזה - באחד כתוב "בצלם אלוקים ברא אותו" - כלומר התוכן העיקרי - ה"חידוש" של המשפט הזה הוא - שהאדם נברא בצלם אלוקים, ואילו במשפט השני ה"חידוש" הוא מסוג אחר לחלוטין - והוא "זכר ונקבה ברא אותם" - כלומר בא ללמדנו כמה נבראו - לאו דווקא כמה אנשים, אבל לפחות כמה "בני קבוצה" - כלומר כמה "בני קבוצה אחת" נבראו יחד - ועל זה הפסוק אומר שנבראו "זכר ונקבה" - ולכן אם לא כתוב אחרת אז ודאי שנבראו שניים - וזה שכתוב קודם "אותו" - זה בא להגיד שנברא בצלם אלוקים, וזה שתפס לשון "אותו" - זה בגלל שמדבר על "סוג האדם" ולא על "מי בדיוק נברא ואיך נברא" - ושוב יש כאן את השיקול דלעיל - "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו" - איזה טעם יש לברוא אדם פרטי וזניח "בצלם אלוקים"? ודאי שאם התורה מספרת שמישהו נברא "בצלם אלוקים" - היא מספרת את הסיפור הזה על "האנושות" כולה. ולכן ודאי ש"אדם" הכתוב בפסוק זה - הינו אך ורק המייצג של האנושות כולה. (ואמנם נכון שאדם הראשון נחשב כאיש פרטי המייצג, אבל זה רק כדבר נוסף, ולא במקום היות שמו מהווה גם את שמה של האנושות).
אני לא מבין מה זה קשור לדיון שלנו, למה לפי הפירוש שלי זה מה אנשו כי תזכרנו, ולא סיפור בריאת האנושות
"מה אנוש כי תזכרנו" - הבאתי לא כראיה אלא כסברא - שהואיל ויש לנו סברא כזאת, בלי קשר לפסוק הכתוב בלשון זו, אבל עצם זה שיש לנו סברא - מה נחשב לי אדם אחד לספר עליו ולכתוב עליו בתורה דברים שיהפכו ללימוד לדורות.
איזה טעם יש לברוא אדם פרטי וזניח "בצלם אלוקים"?
האדם הראשון כלל וכלל אינו פריט זניח, הוא אבי האנושות
לכן הוספתי: "(ואמנם נכון שאדם הראשון נחשב כאיש פרטי המייצג, אבל זה רק כדבר נוסף, ולא במקום היות שמו מהווה גם את שמה של האנושות)." כלומר היותו איש מייצג, והיותו אבי האנושות, אינה כ"כ עיקר שעבורו ייכתב בתורה שהוא לבדו נברא בצלם אלוקים, ובפרט בהשוואה לפירוש האחר שניתן - ולדעתי מוכרח - לתת למילה "אדם" בפסוק זה - והיינו שהפירוש שניתן - מוכרח - לתת - שהכוונה לאנושות, הרי ודאי שיותר יש עניין לכתוב שהאנושות נבראה בצלם אלוקים מאשר לכתוב שהאדם הראשון נברא בצלם אלוקים.
[quote] ting
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2017 17:26 |
|
| |
שלישישי - לטעון כנגד המחקר המקראי ש"אין לו מושג על א'(להים)" זה מצחיק כמעט כמו לטעון שלך יש מושג על א'(להים), כי קראת את השטויות שבלייק כתב...
אז בלייק שם בפי ישעיהו את התיזה שלו, לפיה שכנוע פנימי עמוק הוא-הוא הא'(להים) וממבו-ג'מבו מהסוג הזה - כשהוא מתעלם ממה שלישעיהו עצמו היה להגיד על הא'(להים) והופך אותו לניו-אייג'ר ממוצע (אמנם
לזכות בלייק יש לציין שהוא הקדים את זמנו! אלא שלא היה לו מושג מהו אינסוף, ולוּ ידע היה מבין שאי אפשר למצוא את האינסוף בתוך עצמך, או בתוך כל דבר אחר...)
בקיצור, על זה נאמר - "נו נו".
אבל מה מאוד סמרו שערותיי וצללו אוזניי עת שפילנא עיניי לסיפא דדבריך, שם הצעת להתקדם מעבר לפלמנקו אל... ניקוס ורטיס, אוי לאוזניים שכך שומעות! משל לאדם השומע באך או בטהובן, ומציע לו מישהו להתקדם ל... משה פרץ!
אם זה סדר העדיפויות המוזיקלי שלך, אני מניח שא'(להים) בשבילך זה אייל גולן? :)))
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2017 14:23 |
|
| |
"אם תרצו אין זו אגדה?", אלא שהחלום של אלטנוילנד (אותו כינה אחד העם "חיקוי של קופים בלי שום תכונה לאומית עצמית") איננו החזון של אלחנן ליב לוינסקי ("עתה אין הדבר קשה כל כך, כמו שהיה לפנים, אשר השם "כשר" היה כמו מפלצת לשאינם בני-ברית וגם להרבה בני-ברית. כעת השם כשר "שם תואר" של חבה. השם כשר מורה נקיות עד דק מן הדק; וגם הרבה בעלי אכסניות שאינם משלנו כתבו על שלטיהם: כשר, לא בשביל היהודים, אבל גם בעד אומות- העולם... רבה מאד פעולת היהודים בכל ענפי המסחר וחרשת המעשה, ותראה פעולתם והדרתם בכל, אבל עיקר כחם וגבורתם רק בעבודת האדמה ונטיעת הצמחים, אשר בה הראו נפלאות."), והחזון של לוינסקי תולדה של החזון של אברהם מאפו, והחזון של מאפו נולד בכח התנ"ך וברוחו, וכבר אמר רס"ג: אומתנו בני ישראל אינה אומה אלא בתורותיה.
תוקן על ידי מם80 ב- 27/06/2017 14:23:35
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2017 10:47 |
|
| |
| אברם_העברי כתב: | | ושלישישי - אני מבין שהתקנאת בבעלבעמיו שנוהג לחוד חידות (כמו תגובתו המחכימה לעיל "אלוהים יצר את האדם מהבוץ, האדם נוצר מהקוף, וד"ל", שכרגע ווטסון של IBM עובד על פענוחה:) - אבל לאו כל כמיניה!
ולגבי "מיהו אלהים" וכו', ואגב הספר "מה שאלהים לא יכול", ברור כשמש שאלהים הוא מה שבני האדם קובעים שהוא - זה אומר בכה וזה אומר בכה (ע"ע הוויכוחים המצחיקים האם אלהים הוא נמנע הנמנעות או לא...).
נ"ב לגבי ה"סרט" אליו קישרת - לא זכיתי להבין את הקשר, אבל לפחות היית מביא את התרגום לשיר (שאין לו שום קשר לטיעוניך, חוץ מההליכה לסרט, והוא חלק מהז'אנר של שירי "אני זרוק ודפוק" של הרבטיקו היווני):
https://goo.gl/RMCHWJ
|
|
אני יסביר. זה פשוט. כפי שכתבת אכן כל הוויכוחים על מה א' יכול ומה הוא לא יכול וכו' - מצחיקים. כי איך אתה יכול לכתוב על א' ואין לך מושג מה זה? מצד שני, אם נתייחס לחקר המקרא נראה שגם הוא מצחיק. חוקרי המקרא חכמים ונבונים. יודעים שפות עתיקות, היסטוריה, גיאוגרפיה, ארכיאולוגיה. יודעים לפענח מגילות גנוזות ולחבר שברי חרסים. ואחרי כל מה שהם יודעים......... איך זה שאין להם מושג על א' ?
"הדמות" הכי מרכזית של התנ"ך? מי הוא א' וכו' מי שרוצה לדעת מה זה א', צריך למצוא את היוצר של המציאות- את הבורא. אני לא יודע מי יצר את השמש, הירח והכוכבים ואין לי מושג לא על מפץ גדול/קטן או מה שלא יהיה. אבל אני מכיר את המציאות שלי. לכן אם אני יכול להצביע על מי שיוצר את המציאות שלי אוכל לומר מי זה א', מי זה הבורא. מה הקשר של השיר לעניין תרגום טוב של השיר יש כאן –
http://www.lovesongforgreece.com/?page_id=2647
השיר מספר על קשי-החיים. בדרך כלל, בני אדם לא מנסים לברר לעצמם מדוע המציאות שלהם נראית כפי שהיא, (מה יוצר אותה) נכנעים לגורלם והולכים לישון. (דוגמה אופיינית: לאחרונה היו לי ח"ד עם משמונים. הצעתי לו להעמיד במבחן רעיון מסוים של בלייק. לא הצלחתי. כי למה להיכנס לארץ ישראל כאשר אפשר לנדוד במדבר הפילוסופי ולטחון חול? אבל, יש מי שלא נכנע לגורלו {לא יושב ומתפלסף, "אני זרוק ודפוק" (*ראה להלן)} והולך לסרט. כשאתה הולך לסרט אתה מפנה את גבך למציאות. מתעלם ממנה. זה מה שבלייק כתב:
https://goo.gl/VX8Wwg
מי שיצליח למצוא שיש קשר בין הדמיון שלו (הסרט שלו) - למציאות שלו, – ימצא את א', את הבורא. ובשביל זה לא צריך את ווטסון. *להלן אפשר להראות איך ה-"אני זרוק ודפוק" השפיע וממשיך להשפיע על הגורל היהודי. יש לנו ביהדות מה שנקרא תחנון. ,,,,,,,,צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹפִי. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר. יָעַצְנוּ רָע. כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נִאַצְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. צָרַרְנוּ. קִשִּׁינוּ עֹרֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. תִּעְתָּעְנוּ: סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:
כאשר זה הסרט שלנו. כאשר אנחנו מחזיקים את עצמנו כרשעים וחוטאים כאשר אנחנו אומרים שוב ושוב ביטויים כמו: "כבשה בין שבעים זאבים", "תולעת יעקב". זה לא ברור מדוע הגורל שלנו נראה כך?
עוד מעט יש לנו שוב את ט' באב. איך לדעתך נראה הסרט – הדמיון של מי שמתאבל ברצינות על החורבן? אני משאיר לך לנחש מי הצליח להחליף (חלקית) את הסרט של עם ישראל והיה הגורם לחזרתנו לארץ ישראל. פלמנקו? הגיע הזמן להתקדם. ניקוס ורטיס - https://youtu.be/REjUMuPUNwQ
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2017 00:45 |
|
| |
כתבת:
ושנית - זה גם לא אותו דבר, מכיוון שכאן מדובר על שני חלקים שווים של דבר אחד, ואילו בבראשית כתוב על שני "חלקים" שונים - זכר ונקבה, ולא זו בלבד, אלא שכתובשני משפטים שתוכנם העיקרי שונה זה מזה - באחד כתוב "בצלם אלוקים ברא אותו" - כלומר התוכן העיקרי - ה"חידוש" של המשפט הזה הוא - שהאדם נברא בצלם אלוקים, ואילו במשפט השני ה"חידוש" הוא מסוג אחר לחלוטין - והוא "זכר ונקבה ברא אותם" - כלומר בא ללמדנו כמה נבראו - לאו דווקא כמה אנשים, אבל לפחות כמה "בני קבוצה" - כלומר כמה "בני קבוצה אחת" נבראו יחד - ועל זה הפסוק אומר שנבראו "זכר ונקבה" - ולכן אם לא כתוב אחרת אז ודאי שנבראו שניים - וזה שכתוב קודם "אותו" - זה בא להגיד שנברא בצלם אלוקים, וזה שתפס לשון "אותו" - זה בגלל שמדבר על "סוג האדם" ולא על "מי בדיוק נברא ואיך נברא" - ושוב יש כאן את השיקול דלעיל - "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו" - איזה טעם יש לברוא אדם פרטי וזניח "בצלם אלוקים"? ודאי שאם התורה מספרת שמישהו נברא "בצלם אלוקים" - היא מספרת את הסיפור הזה על "האנושות" כולה. ולכן ודאי ש"אדם" הכתוב בפסוק זה - הינו אך ורק המייצג של האנושות כולה. (ואמנם נכון שאדם הראשון נחשב כאיש פרטי המייצג, אבל זה רק כדבר נוסף, ולא במקום היות שמו מהווה גם את שמה של האנושות).
אני לא מבין מה זה קשור לדיון שלנו, למה לפי הפירוש שלי זה מה אנשו כי תזכרנו, ולא סיפור בריאת האנושות
איזה טעם יש לברוא אדם פרטי וזניח "בצלם אלוקים"?
האדם הראשון כלל וכלל אינו פריט זניח, הוא אבי האנושות
תוקן על ידי שלוםטוב ב- 27/06/2017 00:49:55
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2017 00:43 |
|
| |
ראשית, אם זה כל המשפט שכתוב - ייתכן שבאמת מלכתחילה בנה שניים? ומי אומר שבנה "בתחילה אחד" ורק "לבסוף" - שניים?
נכון ולכן כתבתי שאילו לא היה לנו פרק ב' לא הייתי מפרש שהיה אחד שנחלק לשנים
אבל בתורה שלנו כתוב גם משפט שני:
בניתי אותו, את שני הדירות בניתי.
בהתחלה בניתי אותו כבית אחד ובסוף חילקתי את זה לשנים.
תוקן על ידי שלוםטוב ב- 27/06/2017 00:45:01
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2017 22:33 |
|
| |
| שלוםטוב כתב: | | זה לא שולהאוזן החליט שיש סתירה, הוא העלה את זה והרבה אנשים מבינים גם כן כמוהו, וקבל את האמת (כשזה אמת) ממי שאומרו.
לטענתם בפרק א' כתוב שהשם ברא את האדם כזכר וכנקבה ובפרק ב' הוא ברא אותו כאחד.
ועל זה כתבתי שזה לא נכון בפרק א' כתוב שברא אותו, אלא שכדי שלא יהיה 'סתירה' בין פרק א' לפרק ב', שבפרק א' יהיה כתוב שהוא ברא רק אחד ובפרק ב' שנים (זכר וממנו נקבה), לכן הכתוב מציין מיד שזכר ונקבה ברא אותם.
לדעתי ולהואזן כן הבין נכון את הפשט באופן מקומי בתוך פרק א', גם אם אמנם הוא טעה בקשר לקשר לפרק ב'
לדוגמא:
אחד בנה בנין גדול לצורך מגורים. כשהוא בנה את זה הוא בנה את זה כדירה אחת, בסוף הוא החליט לחלק את זה לשני דירות.
הוא אומר: בניתי אותו, את שני הדירות בניתי.
ראשית, אם זה כל המשפט שכתוב - ייתכן שבאמת מלכתחילה בנה שניים? ומי אומר שבנה "בתחילה אחד" ורק "לבסוף" - שניים?
ושנית - זה גם לא אותו דבר, מכיוון שכאן מדובר על שני חלקים שווים של דבר אחד, ואילו בבראשית כתוב על שני "חלקים" שונים - זכר ונקבה, ולא זו בלבד, אלא שכתובשני משפטים שתוכנם העיקרי שונה זה מזה - באחד כתוב "בצלם אלוקים ברא אותו" - כלומר התוכן העיקרי - ה"חידוש" של המשפט הזה הוא - שהאדם נברא בצלם אלוקים, ואילו במשפט השני ה"חידוש" הוא מסוג אחר לחלוטין - והוא "זכר ונקבה ברא אותם" - כלומר בא ללמדנו כמה נבראו - לאו דווקא כמה אנשים, אבל לפחות כמה "בני קבוצה" - כלומר כמה "בני קבוצה אחת" נבראו יחד - ועל זה הפסוק אומר שנבראו "זכר ונקבה" - ולכן אם לא כתוב אחרת אז ודאי שנבראו שניים - וזה שכתוב קודם "אותו" - זה בא להגיד שנברא בצלם אלוקים, וזה שתפס לשון "אותו" - זה בגלל שמדבר על "סוג האדם" ולא על "מי בדיוק נברא ואיך נברא" - ושוב יש כאן את השיקול דלעיל - "מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו" - איזה טעם יש לברוא אדם פרטי וזניח "בצלם אלוקים"? ודאי שאם התורה מספרת שמישהו נברא "בצלם אלוקים" - היא מספרת את הסיפור הזה על "האנושות" כולה. ולכן ודאי ש"אדם" הכתוב בפסוק זה - הינו אך ורק המייצג של האנושות כולה. (ואמנם נכון שאדם הראשון נחשב כאיש פרטי המייצג, אבל זה רק כדבר נוסף, ולא במקום היות שמו מהווה גם את שמה של האנושות).
ואחר כך מפרט בהתחלה בניתי אותו כדירה אחת, אבל אחר כך החלטתי שזה גדול מדי וחילקתיו לשנים.
האם יש איזשהוא בעיה במשפט שלו?
pasting
****
עדיין לא הבנתי מה קשה לך לקבל את פשט הכתובים כפשוטם כמו שפירשתי. |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2017 16:40 |
|
| |
| אליקים7241 כתב: | | באותה מידה היה אפשר לשנות את כל התורה כך שתתאים לכל השאלות והסברות ששאלו עליה בכל הדורות. ושאלו עליה בכל הדורות - ע"ע קורח.
|
|
אי אפשר לשנות, כי אז הוא משנה את הסיפור.
מה שאני לומד מקושיות הוא שאם עדין קשה לי כנראה שעדין חסר לי מידע בסוגיא, ואדרבה מתוך שמקשים קושיות אני עולה על המידע החסר.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2017 16:36 |
|
| |
זה לא שולהאוזן החליט שיש סתירה, הוא העלה את זה והרבה אנשים מבינים גם כן כמוהו, וקבל את האמת (כשזה אמת) ממי שאומרו.
לטענתם בפרק א' כתוב שהשם ברא את האדם כזכר וכנקבה ובפרק ב' הוא ברא אותו כאחד.
ועל זה כתבתי שזה לא נכון בפרק א' כתוב שברא אותו, אלא שכדי שלא יהיה 'סתירה' בין פרק א' לפרק ב', שבפרק א' יהיה כתוב שהוא ברא רק אחד ובפרק ב' שנים (זכר וממנו נקבה), לכן הכתוב מציין מיד שזכר ונקבה ברא אותם.
לדוגמא:
אחד בנה בנין גדול לצורך מגורים. כשהוא בנה את זה הוא בנה את זה כדירה אחת, בסוף הוא החליט לחלק את זה לשני דירות.
הוא אומר: בניתי אותו, את שני הדירות בניתי.
ואחר כך מפרט בהתחלה בניתי אותו כדירה אחת, אבל אחר כך החלטתי שזה גדול מדי וחילקתיו לשנים.
האם יש איזשהוא בעיה במשפט שלו?
****
עדיין לא הבנתי מה קשה לך לקבל את פשט הכתובים כפשוטם כמו שפירשתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2017 07:24 |
|
| |
זה לא פירצה דחוקה. וזה כי אמנם הכתוב נכתב לאנשים שמאמינים בתנ"ך, אבל גם לאנשים (אותם אנשים) שהם בנ אדם המדברים כדרך לשון בני אדם ואין להם בעיה עם שינויי לשון שאינם באמת סתירות, והתורה לא ראתה צורך לעקם את כתיבתה רק בגלל שבאחד הדורות יבוא איש אחד בשם ולהאוזן ויחליט שזה סתירה. באותה מידה היה אפשר לשנות את כל התורה כך שתתאים לכל השאלות והסברות ששאלו עליה בכל הדורות. ושאלו עליה בכל הדורות - ע"ע קורח. אפשר לשאול למה התורה ניתנה כפי שניתנה, ואפשר לקבל שכך היא ניתנה ועם זה צריך להסתדר. ואדם לעמל יולד.
תוקן על ידי אליקים7241 ב- 26/06/2017 07:31:50
|
|
|
|
|
