"צולנט הוא ניצוץ אלוהי, מגן עדן טעמו";
את הציטוט הנפלא הזה, שמעתי כבר לפני הרבה מאוד שנים משמו של הפילוסוף והמשורר היהודי – גרמני מהמאה 19, היינריך היינה. דא עקא, כי כל ימיי גדלתי בין הסירים ומטעמי הצו'לנט למיניהם וסוגיהם השונים, ומשום מה לא באמת הצלחתי לאמת על קיבתי, את הקביעה התיאו – קולינרית ההיא של היינה. מה לכל הרוחות, היה בו בצו'לנט של הפיינשקמר ההוא, שהביא אותו עד כדי גילוי אלוקות בפועל ממש ?!
וסהדי במרומים, כי באמת שלא היה משהו ממש רע בכל מה שאכלתי עד היום, אדרבה, היו דווקא כמה לא רעים בכלל (ואם אהיה כנחתום המעיד על עיסתו, הרי גם אני יודע פה ושם, להוציא מתחת ידיי צ'ולנט ראוי, ויהיו אף שיאמרו ממש לא רע), ובכל זאת, כל זה כנראה שלא ממש מתקרב למה שהיינה זכה שישושו בו בני מעיו.
נו שוין, אבל אנחנו כבר יודעים שאלוהים הטוב יושב לו בשמים, וכפי שכבר למדנו הרמח"ל, טבע הטוב להיטיב. ידעתי נאמנה כי היושב במרומים ינחיני בטח אלי הצו'לנט האגדי ההוא. אך את האמת ? לא ממש האמנתי שזה יקרה כל כך מהר, אבל הקב"ה מפתיע כתמיד. אז תאמינו או לא, מצאתי. מצאתי גם מצאתי. יש לי היום מידע מאוד ברור, קונקרטי ומדויק בעבורכם, איפה תוכלו למצוא בדיוק, אבל בדיוק, את אותו הצו'לנט שהיינה שר לו בשיר הלל.
אז חברים, הסכיתו ושמעו, האגדה הקולינרית הזאת, נמצאת במקום העונה לשם 'שעבס ביסטרו'. מקום חדש ונפלא עד מאוד, הממוקם ברחוב אבן שפרוט 5 (ממש על קו התפר שבין השכונות, רחביה ושערי חסד). כן חברים, שם נמצא כל האושר והטוב הזה, הצפון כולו לצדיקים וצדיקות שכמותכם. יאפ.
ואם להיות קצת יותר פרטניים, שתדעו לקראת מה אתם באים ומה בדיוק לבקש מהזוג המלבב שמנהל שם את המקום ביד רמה (מאיר ומרים אופק. הוי כמה שהם נוטפי מתיקות ואדיבות הזוג הזה). אז כך, אם עד היום, מתוקף ההיצע הלא משהו שבשוק, הרגלתם את עצמכם, במקרה הטוב, למשהו כמו אחד וחצי סוגים של צו'לנט אמתי, אז בבקשה לשכוח מכל זה. שם חברים, מחכים לא פחות מ4 סוגי צ'ולנט שונים. כן, שמעתם אותי נכונה, ארבעה סוגי צו'לנט; לא טעיתם. רוצים רשימה ? ביטא; 1. צו'לנט בכבש 2. ירושלמי 3. מתוק 4. עשבי תיבול (קיילה, בלע"ז). Say no more.
כן, אלא שכאן דווקא מתחילים העניינים להסתבך, כי דווקא בגין העובדה שישנו היצע כה מרשים של סוגי צו'לנט, איך באמת אפשר לבחור ? הלא כל אחד ראוי לשיר הלל בפני עצמו. כל אחד מהם טעים ונפלא עד מאוד. יוסטון ווי הב א פרובלם.. מה עושים ?
אז למען האמת, אין לי פתרון קסם בשבילכם. אלא בעיקר כמה רעיונות להקל מהקושי הלא פשוט הזה. אתם יכולים למשל להיות מן האלו שלא מסתפקים במועט (מי בכלל מסתפק במועט כשזה נוגע לצו'לנט, אבל ניחא), ולאכול ארבע מנות זו אחר זו, וכך כדרכם של תלמידי חכמים הגונים, לצאת ידי חובת כולם, ומהא ומהא תרווח שמעתתא.
לחילופין, אתם יכולים לעשות לעצמכם מן מיקס מרנין שכזה, לקחת שיעור הולם מכל סוג שהוא, ולעשות לעצמכם צלחת צ'ולנט של מיזוג תרבויות וגלויות לתפארת (Diversity בלע"ז). כזו שאפילו היינריך היינה המנוח הנ"ל יתהפך בקברו מרוב קנאה, רק מהמחשבה על כך. תודו שזה רעיון דווקא נחמד, לא ?
אה, וישנה אפשרות נוספת, פשוט לעשות שם מנוי של קבע באוצר החמדה הקולינרי הזה, ולדפוק שם נוכחות על בסיס שבועי קבוע (למי שזקוק לפרוטקציה בעניין המחיר, שידבר איתי), וכך סגרתם לכם יפה את הפינה של הצו'לנט השבועי. רצוני לומר, 4 שבועות בחודש – כנגד 4 סוגי צו'לנט. אוח זה נהדר, נפלא. יש אלוהים, כבר אמרנו ?
ועוד לא אמרתי כלום, על שלל המטעמים האחרים שמחכים לכם שם. כאלו שיגרמו לכם לחשוב מחדש על הקביעה שהחיים שלכם נטולי משמעות ותוכן, ושבכלל נוח לו לאדם שלא נברא וכל זה. אבל בשביל זה תצטרכו להזיז את עצמכם, ולבוא ולראות, להתרשם ולפנק את עצמכם, בכוחות עצמכם. בכל זאת, אי אפשר את הכול להאכיל אתכם בכפית. אני בסה"כ, מן מראה מקום שכזה בעבורכם, שלא תתלוננו לי אח"כ שאין לכם מה לאכול פה בעיר הקודש.
אה, ועוד משהו ממש קטן, תוכלו לשבת ולאכול במקום, או לחילופין לקחת הביתה. או כמובן, את שתי האופציות בד בבד. בעצם עדיף את שתי האופציות, שתהיו מכוסים, אתם יודעים.
אז רשמו נא זאת לעצמכם; רחוב אבן שפרוט 5 - פעיה"ק תו'. ואל תשכחו ליידע את הזוג הנחמד הנ"ל, איך וכיצד הגעתם שם עד הלום. זה אפילו עשוי לצ'פר אתכם בעוד חתיכת קישקע' ראויה, או באיזה עצם עסיסית במנת הצו'לנט העליזה שלכם. ורק עוד משהו קטן, המקום הזה פתוח רק בחמישי ובשישי, מה שאומר שיש לכם משהו 30 שעות שבועיות בסה"כ, בכדי להתבשם בכל הטוב האמור. ומכיוון שהיום זה יום חמישי (הרגע בדקתי ביומן, נשבע), לא נותר לי אלא לסכם את הפוסט מעורר התיאבון הזה, במילים; עוצו רוצו !
אז שיהיה בונפטיט חברים !
מקורנשלח מהאנדרואיד שלי
