תוקן על ידי תלמיד_חבר ב- 01/11/2017 11:24:12

תוקן על ידי תלמיד_חבר ב- 01/11/2017 11:25:12

למה בדיוק שרשרו את עצמם הכרוניקאים הבבלים והאשורים שתיארו כל שנה ואת המאורעות האסטרונומים שקרו בה לפי חודש ויום בשיוך למלך של אותה שנה? האם הם בעצם חיו 165 שנה אחר כך, והתעקשו לזייף את התאריך?

האם המלכים הפרסיים המציאו לעצמם שמות בדויים בשביל לפרגן להירודוטוס ותוקדידס היוונים? והאם מסמכיהם עם שמות מלכיהם ושנות מלכות שחורגות מאלו ש"הסדר עולם" הקציב להם נועדו לבלבל את האוייב?

ומה לגבי המצרים? האם המציאו סתם ככה יותר מידי שושלות בין פרעה נכה לכיבוש מצרים על ידי אלכסנדר, כולל השושלת ה27 הפרסית?

למרות שיש3 ענה לך, ואני מסכים עם דבריו, עדיין נותר לי מקום להתגדר בו, ואוסיף עליהם.

אינני יודע אם שיננו רשימה כלשהיא, אך גם אם כן, הרשימה השתבשה עם השנים. מספיק לראות את הסתירה בין יוסף בן מתתיהו שמונה כ50 כוהנים בבית המקדש השני, לבין  הירושלמי שמדבר על בין 80 ל84 כוהנים, ואילו הבבלי כבר מגיע ל300.

בנוסף, המספר 300, 80 השנים של יוחנן, ו40 של שמעון הצדיק הם מספרים טופולוגיים ומוגזמים. כך לא נראית רשימה אמינה!

ולבסוף, בתלמוד הבבלי מובאים מספר כוהנים גדולים שלא קיימים ברשימתו של יוסף בן מתתיהו. רוב האנשים או כולם מעוררים בעיות כרונולוגיות קשות. כך לדוגמה, קשה לקבל את תיאורו של יששכר איש ברקאי ככהן גדול 11 שנה בתקופת ינאי (כריתות דף כח), ולו מהסיבה הפשוטה, שינאי המלך כיהן גם ככהן גדול. בדומה לכך מובא מתלמוד הסיפור על יהושע בן גמלא, שאשתו מרתה בת בייתוס קנתה בשבילו את הכהונה הגדולה מינאי המלך (ותודה לנישטאייך על ההפניה). גם פה הזיהוי בעייתי, הן בגלל שינאי עצמו היה כהן גדול, והן בגלל שמרתה בת בייתוס מובאת באגדות החורבן. לפי יוסף בן מתתיהו, יהושע בן גמלא אכן כיהן בסוף תקופת בית שני, כך שאם הסיפור אכן התרחש, המשרה נקנתה מאגריפס השני או אחד הנציבים הרומאים.

ספר שמואל נקרא כך, בגלל שהוא מתאר את תקופתם של שלושת מנהיגי ישראל: שמואל, שאול, דוד, אך שמואל הוא היחיד מביניהם שגם המליך את השנים האחרים, ולכן הספר נקרא על שמו.

מה לגבי האימפריה הפרסית?

ראשית, גם אם נבודד את תקופתה, לא מדובר רק בהורדוטוס. יש מספר סופרים יוונים (כדוגמת תוקדידס בספרו "תולדות מלחמת הפלופנס") שתיארו את האימפריה, ולמרות הבדלים צפויים בסיפור ההיסטורי, אין מחלוקת של ממש לגבי הכרונולוגיה שמובאת בספריהם.

מקורות חשובים אף יותר לכרונולוגיה הם מסמכים רשמיים ומצבות. הפרסים אימצו את הלוח הבבלי והשתמשו בו, כך שאנחנו יכולים לדעת משטרות של  אותם  השנים שבהם מלכו המלכים השונים. שהם סותרים לחלוטין את הכרונולגיה של ה"סדר עולם" במספר המלכים, אורך מלכותם, והזמן שבו מלכו. כמו כן, הם מאששים את דברי הסופרים היוונים. ראה:

Babylonian Chronology, 626 B.C. - A.D. 45

Rid A. Parker and Waldo H. Dubberstein

מצבות האבן לא הוקמו בתקופה מאוחרת. ממש לא. מסיבה שלא הובנה לי כל צורכה, למלכים יש נטייה  מוזרה לפאר את בעיקר את עצמם ולא מלכים קודמים… ולכן המצבות הוקמו ביוזמתם.  כתובת גנג'נאמה וכתובת בהיסטון תומכות בכרונולוגיה המקובלת, לא בזו של חז"ל.

כפי שציין יש3, יש הבדל עצום בין היסטוריה לכרונולוגיה. בניגוד להיסטוריה שמושפעת מאג'נדה של הכותב, ומלאה בחילוקי דעות, בדרך כלל אין הבדל בין הכותבים לגבי הנפשות הפועלות וזמנם.

אם תקרא ספרי היסטוריה על מלחמת תש"ח בין ישראל למדינות ערב, תוכל לגלות הבדלים גדולים בין הכותבים, בפרט בין ציונים לאנטי ציונים, אך אין מחלוקת לגבי השנה שבה התרחשה המלחמה, ושמות המנהיגים משני הצדדים. אפילו טקסטים מאוד לא היסטוריים כדוגמת העיתונים במצרים בתחילת מלחמת ששת הימים שדיווחו ש"תל אביב עולה באש", גם הם אינם מכחישים את שמות המנהיגים בשני הצדדים.

בנוסף, חז"ל לא כתבו ספר דברי הימים למלכי פרס ומדי, אלא שילבו את דבריהם ודברי עמים נוספים כחלק מהכרונולגיה של עם ישראל, מה שמנגיד את ה"סדר עולם" עם הכרונולוגיה של עמים רבים אחרים. כיוון שלפי ה"סדר עולם", בית המקדש שני נבנה 70 שנה לאחר חורבנו בידי נבוכדנצר, והפרסיים שלטו ב34 שנים הראשנות עד לכיבושו בידי צבא אלכסנדר מוקדון, ופירטו גם את משך השנים של שלטון היוונים, החשמונאים ובית הורדוס, אז לשיטתו בית המקדש נחרב ב420 לפנה"ס ולא ב586 כמקובל, וממילא "מזיז" את תקופת  נבוכדנצר והאימפריה הבבלית, וגם את האימפריה האשורית שהייתה לפניה.

בתקופה הקדומה נחשבו מאורעות אסטרונומיים כמנבאי בשורות רעות. גם חז"ל האמינו בכך ("חמה לוקה סימן רע וכו'), ומשום כך הקדמונים תיעדו אותם בקפדנות, החלק מהפעמים תוך ציון השנה למלך פלוני, מה שנותן לנו כרונולוגיה מדויקת. התיעודים הרלוונטים לעניינו הם אשוריים, בבליים, פרסיים ויוניים. בקאנון של תלמי מופיעים גם 17 ליקויים ולצידם השנה למלך ששלט באותה תקופה. חלק מאותם ליקויים מופיעים גם במקורות אחרים, מה שמעיד על אמינותו של תלמי. דוגמא: ליקוי לבנה  ב523 לפנה"ס בשנת 7 לכנבוזי בי"ד בתמוז שמופיע הן בקאנון והן בכתובת כנבוזי.

העבודה על התאמת ליקויי חמה ולבנה שמופיעים במקורות אריכיאולוגיים והיסטוריים נעשתה ע"י הכרונולוג גינצל במאה שעברה בסיפרו (בגרמנית) P.K. Ginzel: Handbuch der Mathematischen und Technischen Chronologie, כרך א' עמ' 135.

גם בחלק הראשון של ספרם של Rid A. Parker and Waldo H. Dubberstein יש תיאורים רבים של ליקויים וכוכב נוגה שמאוששים את הכרוניקה המקובלת.

כמו כן, לכרונולוגיה המצרית שמשולבת עם העמים שמסביבה, נאלץ לבצע טיפול דומה. את מסע פרעה נכה לאשור על מנת לסייע לאימפריה הקורסת במלחמתה נגד בבל העולה, כאשר בדרך הוא הרג את יאשיהו, נצטרך להזיז משנת 609 לפנה"ס כ166 שנה קדימה. נצטרך "לכווץ" עד כאב את השושלות ה26-30 שמלכו במצרים, ואף למחוק את השושלת ה27 של המלכים הפרסיים שמלכו בה במשך 121 שנה. ניתן להמשיך את הדיון גם לגבי מלכים מאומות אחרות כדוגמת חירם מלך צור שהיה ידידם של דוד ושלמה, ומלך בין  980 לפנה"ס ל 947 לפנה"ס, שנצטרך לשנות את תאריך כהונתו, וכן הלאה.

למרות שבתקופה הפרסית אין וויכוח על הכרונולוגיה של המלכים המצריים, ככל שמתרחקים לעבר הרחוק כך נוצרו פערים בין הכרונולוגיה המסורתית להצעות אחרות. בשנים האחרונות התפתחו טכנולוגיות חדשות לתארוך מדויק יותר בפחמן 14, כמו גם בטבעות עצים, מה שהביא להכרעת הוויכוח לטובת הכרונולוגיה המסורתית ראה הערת שוליים מספר 3. מקרה מעניין נוסף שקרוב אלינו, הוא תיארוך פחמן 14 של חומרים אורגניים שעורבבו בטיח של נקבת השילוח, כאשר תוצאת הבדיקה היא שהנקבה נחצבה כ700 שנה לפני הספירה. נציין כי לפי הכרונולוגיה המקובלת זו תקופת מלכותו של חזקיהו, לעומת הכרונולוגיה של "סדר עולם" שמאחרת את זמנו תקופתו בכ165 שנה.

אינני היסטוריון\ארכיאולוג וכדו'. הנני נצרך לעמול קשה לפרנסת בתחום שונה לחלוטין, כך שאין בידי הזמן להמשיך ולבדוק ראיות נוספות, אך כמדומני שזה בהחלט מספיק להמחיש שהכרונולוגיה הפרסית ושלילת זו של ה"סדר עולם" איננה מבוססת רק על הרודוטוס ותלמי, אלא על מקורות רבים ומגוונים שכולם דבר אחד אמרו.

תוקן על ידי נישטאיך ב- 03/11/2017 05:29:24