| נשלח ב-10/11/2017 11:04 |
 |
| |
האם תנאי כזה בגט תקף -ידיעה מעתון הארץ
pastingאשה שחויבה לא להתלונן במשטרה שבעלה אנס אותה כתנאי לגט סיפרה כי הדיינים לחצו עליה לקבלו. "אני מרגישה שניצלו את המצוקה שלי", היא אמרה ל"הארץ", "רציתי את הגט יותר מהכל, רק בשביל להרגיש שאני כבר לא קשורה לאדם החולה הזה... רק רציתי שהדבר החולה הזה לא יהיה חלק מהחיים שלי". לדבריה, כשעברו על ההסכם הסופי עם הדיין "הוא ממש דחק בנו שלא לשנות שום סעיף כדי לא לפוצץ את ההסכם".
-
בשנת 2015 פנתה האשה לבית הדין בבקשה להתגרש, ובתביעת הגירושים טענה כי בעלה אנס אותה ונקט אלימות כלפיה וכלפי שני ילדיה. לאחר כמה דיונים בבית הדין הרבני, נחתם בשנה שעברה הסכם הגירושים.
-
הוא קובע גט המותנה בכך שהאשה לא תתלונן על מקרי אונס ואלימות בזמן הנישואים שנמשכו כחמש שנים.
לדבריה, היא ועורך דינה דאז, צוריאל בובליל, קבלו בפני הדיין על התנאים שהציב בעלה: "העלנו את זה שזה לא לעניין, לא מקובל, לא חוקי ולא תקין". אולם, "הדיין אמר לעורך הדין 'עזוב עזוב'. הוא ממש השתיק אותנו. אני לא זוכרת מלה במלה ממה שהיה שם, אבל בהחלט ניסינו למחות על זה בפני הדיין, ללא הצלחה. הרגשתי כאילו בגלל העובדה שהוא מוכן לתת גט מבחינתו השמיים הם הגבול והוא יכול לבקש כל דבר. הייתי במצוקה והייתי מוכנה לקבל כל תנאי. הם צידדו בתנאי שלו לעבור לבית הדין. הרגשתי שיש קואליציה נגדי בבית הדין".
-
בתשובה לטענה לפיה לא נאבקה כדי לבטל תנאים אלו השיבה: "איך דבר מהותי כזה יכול להיות לא אישיו מבחינתי? עברתי דברים קשים כל כך, אלימות קשה ביותר. הוא הרס ומירר את חיי. איך לא אסכים להתלונן במשטרה? זה ממש לא נכון. אני נלחמתי על זה". האשה מספרת כי תתקשה לוותר על הגשת התלונה במשטרה. "הוא אדם שעשה עבירות קשות מאוד כלפיי וכלפי הילדים שלי... היה יותר ממקרה אונס אחד. היו הרבה דברים בכפייה, גם בתחום המיני וגם בדברים אחרים".כחלק מההסכם האשה הסכימה לוותר על הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בלחץ הדיינים. לדבריה, הם טענו: "מה, אנחנו פחות טובים משופטים? את אשה חרדית שהולכת על פי ההלכה. למה את תומכת בערכאה של בית משפט?".
האשה הוסיפה כי הדיינים "נתנו לי להרגיש כאילו אני צריכה להגיד תודה שהוא בכלל מוכן לתת לי גט ושכל דבר שהוא יגיד אני צריכה לומר 'אמן' - העיקר שהוא יחתום. בזמן כתיבת ההסכם, כשעורך הדין שלי ניסה לומר משהו, הדיין תמיד זירז אותנו ואמר 'יאללה, בואו נתקדם, בואו נסגור את זה', כאילו בשביל שלא יהיה משהו שיפריע לחתימת ההסכם. הדיין כתב את ההסכם יחד איתנו".
עורכת הדין בתיה כהנא דרור, מנהלת ארגון "מבוי סתום" המייצגת את האשה, פנתה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בדרישה לפתוח בחקירה נגד הדיינים שאישרו את ההסכם. "בית הדין הרבני לא רק שלל את זכותה של האשה להתלונן במשטרה ועודד אותה להסתיר מידע שחובתה למסור, אלא גם מיסד זאת בפסק דין רשמי, עודד ואישרר לכאורה שיבוש הליכי חקירה ופעל תוך כדי סחיטה", אמרה כהנא דרור ל"הארץ".
לדבריה, "לפסק דין כזה יש השלכות חמורות על עידוד אלימות במשפחה, כאשר הבעלים העבריינים יודעים שבבית הדין הם יכולים להשתיק את האשה ולדרוש שלא תתלונן כתנאי לגירושין, דבר שלא יעלה על הדעת. בימים אלו בהם מתנהלים קמפיינים להעלאת המודעות הציבורית נגד אונס והטרדות מיניות, לא סביר שערכאה שיפוטית תכפה שתיקה על אשה שכל מבוקשה הוא להשתחרר מהאיש שהתעלל בה".
מהנהלת בתי הדין נמסר בתגובה כי "מדובר בהסכם גירושין שערכו בני הזוג לפני זמן רב, 18 חודשים... התקיים משא ומתן בין עורכי הדין ובני הזוג, ושני הצדדים סיכמו ביניהם את תוכנו של ההסכם והכתיבו אותו לבית הדין. הליך אישור ההסכם נעשה לפני אב בית הדין, הרב יוסף גולדברג, בהסכמת הצדדים כדן יחיד. לפני הדיין לא הונחה תשתית עובדתית התומכת בטענות האונס והאלימות, אך הוא התרשם כי קיים בתיק פוטנציאל חמור לעיגון האשה. על כן, ולאחר שווידא שהאשה בהיותה מיוצגת מסכימה מרצונה הטוב לתוכן ההסכם וכי הבינה את משמעות ההסכם ותוצאותיו, הוא סבר כי עדיף לאשר את ההסכם בלי להתערב בסוגיית התלונה למשטרה מאשר לסכן את האשה בעגינות".
מבתי הדין נמסר עוד כי "החלטת הדיין שלא להתערב בהסכמה לעניין אי־הגשת תלונות בגין אירועי עבר התבססה על כך שבסעיפים אחרים בהסכם שהיו חשובים לאשה היו ויכוחים ארוכים ומרים בין בני הזוג, בעוד שלעניין סעיף זה לא הביעה האשה שום התנגדות. עם סיום הדיון, הביעו האשה ובא־כוחה את תודתם לרב גולדברג על הטיפול המסור בפרשה". בבתי הדין אמרו עוד בתגובתם כי "הפרשה מועלית כעת מן האוב בשל החלפת הייצוג והעברתו לעו"ד בתיה כהנא דרור ובמסגרת מאבקיה נגד בתי הדין
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/11/2017 10:30 |
|
| |
<כל תנאי שאינו חד משמעי וחד פעמי כגון אל תנשאי לפלוני מציב חשש לכשרותו של הגט שלא נתן כריתות גמורה>
?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/11/2017 11:30 |
|
| |
סיפור חביב אבל לענין דידן באותו משל אתה שוכח את הסיפא שהרוסים המריאו לחלל בלי העיפרון כי נגנב בדרך .
עד שאתם דנים ( הכל כמובן להלכה ולעיון הלימוד ולא למעשה ) בהיכי תמצי של איך מותר לה להתלונן .
אני טוען שיש חשש חמור לכשרות גט ( כמשל למה שהיה כתב בעיתון ) שאינו כורת כריתות גמורה ודווקא דבריך הם סייעתא לחשש .
כל תנאי שאינו חד משמעי וחד פעמי כגון אל תנשאי לפלוני מציב חשש לכשרותו של הגט שלא נתן כריתות גמורה .
וזה ממש הנידון כאן שיש מקום לחילוקים ופילפולים - מה יקרה אם לא היא תתלונן אלא העו"ס האם זה מפר את התנאי או לא . זה כמובן הלכתי מעניין אבל בדרך גנבו לך את העיפרון . גט שמחייב דיון היאך יתקיימו תנאיו לכאורה כפי שביארנו לעיל אינו גט כי לא נתן כריתות גמורה . ופלא על הדיינים שהסכימו לכך .
|
|
|
|
| נשלח ב-20/11/2017 10:29 |
|
| |
פייביש. הזכרת לי את הסיפור על האמריקאים, שהשקיעו מליוני דולרים בפיתוח עט נובע שכותב בחללית שאין בה כח משיכה, בעוד שהרוסים כתבו בעפרון רגיל, שאינו זקוק לכח משיכה כדי לכתוב. במקום לסבך את העניינים (ואת האשה) בשאלות כפיית גט וגט מעושה, האם לא יותר פשוט שהאשה תקיים את התנאי שעליו חתמה-לא תתלונן במשטרה על התעללות במשך הנישואין, ולהתלונן במשטרה על התעוללויות שלאחר הגירושין, ואין אצלי כל ספק, שהחוקרת תשאל אותה אם בעלה לשעבר גם התעולל בה כשהיו נשואים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/11/2017 22:39 |
|
| |
לפי המהרי"ט ח"א מ"ט יש עצה שיכפו על הבעל לתת גט שני בלי תנאי .
יקפצו עלינו הדיינים ויגידו היאך אתם מבקשים מאיתנו גט מעושה ? ואנו נשיב להם היאך הוצאתם אישה לשוק עם גט על תנאי למפרע ?
לכאורה יש חשש בעצם הגט שאינו דומה לדין של אבה"ע קמ"ג ט"ז בגט על מנת שלא תנשאי לפלוני שפוסק שם בשיטת הרא"ש שאין עצה להתירה אלא שישאנה הבעל מחדש ואז יתן גט גמור . ומבואר בדברי הרא"ש בכלל מ"א בתשובותיו שהגט הראשון כרת כליל חוץ מהתנאי ולכן הבעל לא יכול לתת גט שני כי הם גרושים על הכל חוץ מהתנאי .
אבל כאן לכאורה זה יותר מסובך כי אין באמת כריתות גמרה חוץ ממעשה אחד כי בימינו כל דיבור על האלימות יכול להוביל לתלונה של אחרים ( עו"ס , בני משפחה , ארגונים ותקשורת ) ויש כאן מורכובות גדולה .
|
|
|
|
| נשלח ב-17/11/2017 05:06 |
|
| |
יש3 אתה צודק. אין טעם להתווכח איך המשטרה עובדת. ייתכן שיעצו לה שתתלונן במשטרה על אלימות נגדה ונגד הילדים, מפני שזה יסייע לה בדיונים על הסדרי הראיה לאחר הגירושין, או אם תתלונן בזמן מאוחר יותר במשטרה, שבעלה לשעבר מתעולל בילדים, כשהם אצלו בהסדרי ראיה, או שהוא איים עליה באלימות, כשהוא החזיר את הילדים אחרי שהיו אצלו.
והראיה שהוא אלים היא, שהיא כבר התלוננה במשטרה שהוא התנהג כלפיה וכלפי הילדים במשך שנות נישואיהם
תוקן על ידי נישטאיך ב- 17/11/2017 05:12:29
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2017 09:21 |
|
| |
חוששני שאתה ממש לא מבין איך חקירת משטרה עובדת. אבל לא ברור לי למה להשחית את האשכול על הערת אגב שלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/11/2017 08:18 |
|
| |
יש3 ניתן לדעת היכן היה הסלולרי באותה שעה, אך לא ניתן לדעת היכן היה בעל הסלולרי, או מה הוא עשה, אמר או חשב.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2017 13:18 |
|
| |
מי גילה לי סוד זה?
פשוט ככה חקירות עובדות. בתוך הסיפור על המכות יש עוד פרטים, בתוך ההכחשה של הבעל יהיו עוד פרטים, ואת הפרטים האלה ניתן הרבה פעמים לבדוק. אפילו הצלבה פשוטה של נתוני המיקום של הסלולרי עם זמן כלשהו שבו היא טוענת שקרה משהו יכול להוות פרכה די חזקה לטענות שלה. ולהפך, אם הוא טוען לאליבי.
העובדה שכהנא דרוד לא יכולה לעשות זאת היא ברורה, ולכן אין תשתית ראייתית בפני בית הדין. למשטרה יש יכולות הרבה יותר גבוהות ולכן תוכל למצוא עוד ראיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2017 11:14 |
|
| |
אני רק מעיר הערה לשונית, שעשויה להיות חשובה למי שאינו מכיר ושם לב.
דומה שהמונח "אונס" משמש בשתי משמעויות. יש בהן קרבה רבה. ובכל זאת, אלו עדיין משמעויות שונות.
א. "אונס" בשפה המשפטית בת זמננו מציין, בדרך כלל ועד כמה שידוע לי, מעשה של בעילה שנעשה על כורחו של הנבעל/ת. (אני נאלץ להוסיף את האפשרות שזה חל על שני המינים בגלל ירידת הדורות).
אונס כזה יש לו הגדרה בספר המשפטים וגם עונשים קבועים בחוק.
זה השימוש הרגיל בשפה הלא ישיבתית. כאשר בני אדם משוחחים ביניהם, גם בני תורה, ואחד אומר: שמעת כי פלונית נאנסה, כוונתו שנעשה בה מעשה אסור כזה על כורחה.
ב. ה"אונס" בתלמוד הוא מלשון "כפיה" וזה לא נאמר דווקא על איסורים ועבירות. המונח מופיע בתלמוד גם בהקשר של בעילה אסורה, כגון לקבוע שאנוסה פטורה מעונש. אבל זה אחד היישומים של המושג.
למה חשוב להבדיל בין המשמעויות האלו? מפני שכאשר הרמב"ם כותב שהבא על אשתו נגד רצונה זה אונס, אין הוא מתכוון לדעתי שהוא עושה איסור לפי ההלכה וכל שכן לפי מערכת משפטית חיצונית. הרמב"ם מציין שלהכריח את האשה לעשות זאת אינו דבר ראוי.
למרבה הצער, התורה לא מנעה לחלוטין את האפשרות הזו אלא הותירה אותה לחכמים, להזהיר מפניה ובשלב מסויים לאסור אותה. יש לכך כמה דוגמאות אבל אין בידי לפרט כרגע.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/11/2017 10:52 |
|
| |
יש3 כתבת: <כתבתי "ותגבה ממנה עדות", כך שתהיה ראיה מעבר לדבריה בבית הדין. עדות שלה בהחלט יכולה להספיק להרשעה (מעשים שבכל יום). המשטרה צריכה לקחת ממנה עדות, ואחר כך לחקור אותו באזהרה, ואז לראות מה לעשות> עוה"ד בתיה כהנא דרור מ"מבוי סתום" כתבה במכתבה ליועץ המשפטי לממשלה, שהאשה טענה שבעלה אנס אותה והתנהג כלפיה באלימות, ואילו הנהלת בתי הדין טענה: "לא הונחה תשתית עובדתית התומכת בטענות האונס והאלימות", ואתה יודע ש"מסתבר שאין עוד ראיות ישירות, אך ראיות תומכות עקיפות מסתבר שיש, אולי אפילו הרבה, וכאמור צריך חקירת משטרה בשביל זה". מי גילה לך סוד זה? _________________ כתוצאה מהפאניקה שהשתלטה על רשויות אכיפת החוק בעת שמוגשת תלונה על אלימות במשפחה, הפכו בתי המשפט את ה"חוק למניעת אלימות במשפחה", (ראה אותו כאן: nevo.co.il - נבו https://www.nevo.co.il/Law_Word/law01/072_006.doc חוק שבא להגן על בני משפחה מפני בן משפחה אלים, הפך לכלי בידי עו"ד המייצגים לנשים, המייעצים להן להגיש תלונה על אלימות פיסית ומילולית ע"י הבעל נגדם, נגד ילדיהם, ואונס ע"י הבעל, ובתי המשפט "מענישים" חשודים באלימות עוד בטרם הוכחה אשמתם, וכך נוצר מצב שבו מוגשות מידי שנה תלונות רבות כנגד גברים אשר חלקן אמיתיות וחלקן שיקריות, וגברים רבים הורחקו מבתיהם ומילדיהם, בגלל טענות של נשותיהם על אלימות כלפיהם. מאחר ואלימות היא סיבה לגירושין, הרי שבתביעת הגירושין של האשה (שהיא נושא אשכולינו) היא טענה (ולדעתי, היו אלה "יועצים" שדיברו מפיה) על אלימות בעלה נגדה ונגד ילדיה, ועל אונס ע"י בעלה, ככל הטענות שהנשים טוענות בתלונתן לבתי המשפט ללא צורך להוכיח את טענותיהם, ובית המשפט מרחיק את הבעל מביתו וילדיו, ואולי אף דן אותו למאסר עד לבירור הטענות, צעדים שדי בהם כדי ל"שבור" את הבעל, הרי שבמקרה זה בית הדין דורש הוכחות לאלימות, והחליט "שלא הונחה תשתית עובדתית התומכת בטענות האונס והאלימות", ולא הרחיק את הבעל או כפה עליו גט. לא רק בתי הדין הרבניים טוענים שהאשה לא הוכיחה את טענותיה, גם היו בתי משפט שהגיעו למסקנות דומות, ראה על מ"מניעת אלימות, צווי הגנה, ותלונות שווא", כאן: http://bit.ly/2hA7BIC http://www.news1.co.il/Archive/003-D-36801-00.html __________________ יש לציין שהרמב"ם קורא "אונס" לקיום יחסי אישות שלא בהסכמה: "אע"פ שאשתו של אדם מותרת לו תמיד, ראוי לו לתלמיד חכם שינהיג עצמו בקדושה ולא יהא מצוי אצל אשתו כתרנגול אלא מלילי שבת ללילי שבת אם יש בו כח, ... ולא יאנוס אותה והיא אינה רוצה אלא ברצון שניהם ובשמחתם, יספר וישחק מעט עמה כדי שתתישב נפשה ויבעול בבושה ולא בעזות ויפרוש מיד". (דעות, טו, יז). "חובה על כל איש לקנות לאשתו... ולא יקנא לה ביותר מדאי, ולא יאנוס אותה ויבעול בעל כרחה אלא לדעתה ומתוך שיחה ושמחה". (אישות, טו, יז, וראה איסורי ביאה, כא, יב). הדיין אברהם צבי שיינפלד, כתב במאמרו ("אלימות כעילה לגירושין", "שורת הדין" טו, עמ' שיד): "יש לציין שגם יחסי אישות שלא בהסכמה הוא מעשה אלימות", וכראיה לדבריו הוא הביא את דברי הרמב"ם שהובאו לעיל, ולכאורה, כיצד ראה בדברי הרמב"ם שיחסי אישות בכפיה הם מעשה אלימות;
ראה את מאמרו של אברהם וינרוט "אלימות האיש כלפי אשתו ותוצאותיה המשפטיות" http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/148-2.htm "תוצאה ברורה נוספת הנובעת מן הקביעה שהאישה אינה קניינו של הבעל היא, שאסור לו לכפות עליה יחסי אישות בניגוד לרצונה. כפייה זו מוגדרת בדברי חז"ל כאונס ללא כחל וסרק, ובעניין זה אין הבדל כלל בין הבעל לאדם אחר".
__________ 19בנושא זה ראה ביתר הרחבה, נ' רקובר, "יחסי אישות בכפייה בין בעל לאשתו", סדרת מחקרים וסקירות במשפט העברי, חוברת נה, משרד המשפטים, תש"מ. בע"פ 91/80 כהן נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 281, הסתמך בית המשפט על סקירה זו". על מה שכתב "כפייה זו מוגדרת בדברי חז"ל כאונס ללא כחל וסרק". ראה את מאמרו של הרב יגאל צפירה, יחסי אישות בכפיה, "תחומין" כד, עמ' 222-227, איני יודע אם המשטרה או בתי המשפט יחקרו תלונת אשה על אלימות ואונס במשפחה שהיו לפני שנים רבות, אחרי שבית דין המוסמך לדון בהם, מצא ש"לא הונחה תשתית עובדתית התומכת בטענות האונס והאלימות", ושהוגשה אחרי הגירושין. איני יודע מהו רצונה ה"אמיתי" של עוה"ד בתיה כהנא דרור; אם היא מצאה בסעיף זה של אי פניה לבית המשפט, רק קרדום לחפור בו לנגח את הרבנות, כטענת בית הדין, או שברצונה להשתמש באיומים של הגשת תלונה למשטרה, כדי להשיג תוצאות טובות יותר בעת הדיונים על משמורת ומזונות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2017 15:11 |
|
| |
| חלמישצור כתב: |  | ג. לגבי הכתב ללא רוחים וכו' אכן זו צרה צרורה אני כותב ומחלק לרוחים ולפרקים וכו' אבל אחרי שאני שולח זה נעשה חטיבה אחת אנא עוץ לי עצה.
ערב שבת שלום. |
|
תכתוב בגוגל כרום ולא באקספלורר.
אם אתה מתעקש על אקספלורר, תנסה להכנס ל'כלים' ולהגדיר תצוגת תאימות.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2017 15:56 |
|
| |
נישטאיך
איקון ירוק מאד. אני כמובן מקבל את תיקון הגרסה. ראוי היה לי גם כן להקפיד על "לדבריה". וכן איקון ירוק לכל מה שכתבת.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2017 10:40 |
|
| |
נישט
כתבתי "ותגבה ממנה עדות", כך שתהיה ראיה מעבר לדבריה בבית הדין. עדות שלה בהחלט יכולה להספיק להרשעה (מעשים שבכל יום). המשטרה צריכה לקחת ממנה עדות, ואחר כך לחקור אותו באזהרה, ואז לראות מה לעשות. אכן מסתבר שאין עוד ראיות ישירות, אך ראיות תומכות עקיפות מסתבר שיש, אולי אפילו הרבה, וכאמור צריך חקירת משטרה בשביל זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/11/2017 09:33 |
|
| |
חלמישצור <לא תקף כמו הסכם עבודה שכנגד החוק לא תקף גם מבחינת ההלכה> אף אם חוזה בדיני ממונות אינו תקף מבחינה חוקית, ייתכן שהוא תקף מבחינה הלכתית. ייתכן שמבחינת ההלכה, חוק העוסק ביחסי עובד ומעביד ייחשב כמנהג המקום, )שולחן ערוך חושן משפט, הלכות שכירות פועלים, סי' שלא סעי' א) רק במקרה שבו לא נחתם חוזה עבודה, אך כאשר נחתם הסכם עבודה אישי, מאחר והוא הסכם בעניני ממון, הפועל יכול למחול על מה שמגיע לו לפי החוק. ראה הרב אברהם ח' שרמן, "מנהג המדינה ביחסי עובד ומעביד", "תחומין" יח, מעמ' 242, סי' ו: "ויתור העובד על זכויותיו". ניתן לראות את המאמר כאן: מנהג המדינה ביחסי עובד ומעביד - מכון צומת גם ראה את מאמריהם של הרב יעקב אליעזרוב, והרב יחזקאל שטיפהולץ, "תחומין" כ, עמ' 71-79. ________________ אם נעיין בתביעת הגירושין של האשה נבין שהיא טענה את כל הטענות ה"תקניות" של עורכי הדין: הוא אנס אותה תוך כדי נישואיהם, והוא התאכזר אליה ואל ילדיהם. אם הילדים היו יותר מבוגרים עורך/ת הדין היו גם מורים לה לטעון שבמשך שנים הוא היה פוגע מינית בילדיהם, ואם בני הזוג היו דתיים, הם היו מורים לה לטעון שבעלה היה אונס אותה כשהיתה נדה. כבר היו דברים מעולם, ולך ותוכיח שאין לך אחות. ________________ יש <מה שכן כדאי שהמשטרה תפתח בחקירה ללא תלונה, ותגבה ממנה עדות> אף שהמשטרה יכולה לפתוח בחקירה ללא תלונה, אין כל הכרח שהיא גם תגיש תביעה לבית המשפט, כאשר אין בידיהם כל ראיות לאלימות או לאונס, מלבד טענתה בבית הדין. החוקרים לא נולדו אתמול. להבנתי ממכתב עו"ד בתיה כהנא דרור מ"מבוי סתום" ליועץ המשפטי לממשלה הבנתי שאין לאשה כל הוכחות לאלימות מלבד טענות: https://www.haaretz.co.il/embeds/pdf_upload/2017/20171109-112819.pdf "התיק הנדון (פרטיו חסויים) הינו תיק אלימות קשה ביותר, אשר לטענת האשה נאנסה והוכתה ע"י בעלה היא וילדיה. הסכם הגירושין שהתקבל כפסק דין מנע מהאישה להגיש תלונה למשטרה על עבירות של אינוס, תקיפה בנסיבות מחמירות שעונשם עד 20 שנות מאסר". נראה לי, שאילו היה בידי עורכת הדין בתיה כהנא דרור שמץ של ראיה שכך היה, היא היתה מזכירה זאת במכתבה. אם הסכם הגירושין שהתקבל כפסק דין מנע מהאישה להגיש תלונה למשטרה על עבירות של אינוס, לאחר קבלת הגט, הרי שהוא לא מנע ממנה להתלונן במשטרה לפני כן. _________________ מיימוני <מעשה באשה שבעלה התעלל בה ואנס אותה ופגע בה וגם בילדים (אבל לא על רקע מיני) במשך חמש שנים> היה לך לכתוב: מעשה באשה שטענה שבעלה התעלל בה ואנס אותה ופגע בה וגם בילדים (אבל לא על רקע מיני) במשך חמש שנים יחי ההבדל הקטן.
העובדה שהבעל דרש להכניס תנאי בהסכם שהיא לא תגיש נגדו תלונה למשטרה, אין בה כל הוכחה להודעה באשמה, כל מי שחצי מוח בקדקדו יודע, שבמקרים של תביעות על אלימות במשפחה, האשה כלי זינה עליה והיא תמיד צודקת, אף שאין לה כל ראיות. <ועוד שאלה: מה ראו הדיינים לשטות זו, שהתנו שלא להתלונן במשטרה אבל לא התנו לא לפרסם בתקשורת> ואני אשאל: מה ראה הדיין לשטות כזו, שהעלה בכתב את התנאי שהאשה לא תתלונן במשטרה, כאשר עליו לדעת שהיא עבירה פלילית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2017 21:00 |
|
| |
חלמיש
תודה.
אין לי פתרון לרווחים לצערי. אולי להחליף דפדפן.
יש שמועות רבות על בתי משפט ובתי דינים. אין זה נושא שמעסיק את הפורום שלנו, לשמחתי.
נדמה לי שבעידן ה"פייק ניוז" עיתונים רבים איבדו את "חזקה אינו מרע אמנותו" ויהיה מי שיאמר ש"הארץ" כבר זמן לא היה עם חזקה כזו... אולי זה תלוי גם במי המקור של הידיעה. הרי לא ראיתיה בפנים וגם היה קשה לי לקרוא את ההעתקה שלך (לא באשמתך חלילה). מה שאני עושה במקרים כאלו הוא להתייחס כאילו הדברים אפשריים ולציין בתגובה שבהתאם לכך כתבתי. מה היה קורה אילו. לא מה קרה באמת.
*****
יש
בדקתי מה כתבתי ואני כנראה לא הייתי מספיק ברור. התכוונתי לכתוב שלפי הכתבה הדיינים עשו לה עוול אבל לי לא ידוע אם זה נכון.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
