מרגישה שאני נופלת בין הכיסאות בנושא השידוכים :\

אני שמחה שמצאתי פורום (בהמלצת חברה) להתייעץ בו עם אנשים יראי שמיים, יש לי בעיה שמלווה אותי בערך כבר כמה שנים ואפילו רבנים לא הצליחו לפתור אותה לצערי הרב. אשמח להתייחסויות\ועצות.

אני בת 24, בעלת תשובה בערך מגיל 16, בגיל 16 סבתא שלי נפטרה ובעקבות כך אבא שלי התחיל להתחזק והפך להיות חרדי.
אני הלכתי בעקבותיו ואפשר להגיד שכבר 8 שנים. (אנחנו הדתיים היחידים במשפחה, אמא שלי לא שומרת, אבל מאוד מכבדת, וזה לא מפריע לנו כלל.)
אני בשידוכים בערך מגיל 20. 

אני לא אוהבת להעיד על עצמי אבל רק כדי לחדד לכם את הבעיה לצורך תועלת - אני מגדירה את עצמי בדרגה רוחנית גבוהה, כשחזרתי בתשובה חזרתי בתשובה עד הסוף. אני הולכת למדרשה של הרבנית ורד סיאני, כשאני אומרת דרגה רוחנית גבוהה אני מתכוונת ללא פשרות בצניעות, תפילות, שבת, ניתוק מוחלט מאינטרנט וסמארטפונים (לא גולשת ביום יום כלל), רב קבוע לדעת תורה, שיעורי תורה כמעט כל יום, וכמובן רוצה בית חרדי ללא פשרות והתפשרויות... 

כשהייתי בביה"ס אובחנתי עם הפרעות קשב וריכוז בדרגה הכי גבוהה שיש, וכמעט שלא סיימתי בגרויות ובקושי 12 שנות לימוד, היה לי מאוד קשה וחצי מהזמן לא הייתי בכלל בכיתה, עד עכשיו יש מלא סעיפים שחסרים לי בבגרות אבל בסוף הצלחתי להוציא תעודת בגרות על הקשקש ממש. עניין של לימודים לא מדבר אליי כ"כ, ואני לא רואה את עצמי לומדת משהו. 
אני עובדת בערך 4-5 שעות ביום, ולא מעוניינת לשנות את זה כי קשה לי מאוד לעבוד במשרה מלאה - טוב לי לעבוד במשרה חלקית, ללכת 4 שעות ולחזור הבייתה. אני חושבת שלא כולם בנויים לעבודה של שעות וזה עניין תלוי אופי, אני מגיל 18 עובדת ככה (וניסיתי לעבוד קצת יותר), זה לא החזיק מים ובסופו של דבר פרשתי מכל העבודות אחרי שבועיים וחצי.
עבודה של 4-5 שעות היא העבודה הטובה ביותר בשבילי בה אני יכולה להחזיק הרבה זמן מעמד וזה לא מפריע לי.. זה גם מספיק לכל מה שאני צריכה כרגע.

זה מפריע לי כשזה מגיע לנושא השידוכים ותכף אפרט למה. 
הדרגה הרוחנית מבחינת הגבר שאני שואפת אליה היא כמובן גבר שמקפיד ומדקדק בהלכה, מי שמחמיר בכל מה שאני מחמירה ונשמע לדעת תורה כמובן.. 
אני לא רואה את עצמי לוקחת אברך (והלוואי שיכולתי), אבל אין לי אפשרות כלכלית לפרנס אברך ולהחזיק בית - עם 4 שעות עבודה, והמשכורת שלו מהכולל כי זה דיי יגרום לנו לחיות ברעב ואני לא מסוגלת לחיות בצורה הזו. 
אני רוצה לחיות ברמת חיים נורמלית, לא גבוהה או עשירה מידי, אבל נורמלית.. רמת חיים שכן תאפשר לקנות מותרות מידי פעם, להחזיק רכב (כרגע אני מחזיקה, יודעת שאם אתחתן עם אברך זה כמעט בלתי אפשרי כשיש שכירות, ואוכל, ושאר דברים)בקיצור לא הקטע שלי לחיות בצמצום ובדלות. 

מה שמשאיר לי באופציות הנוספות בעצם הם האנשים שחצי יום עובדים - חצי יום לומדים, או עובדים וקובעים עיתים.. 
ופה יש בעיה נוספת - ומצטערת מראש אם אני מכלילה חשוב לציין שאני מדגישה זה רק הבנים שפגשתי עד כה, 
נפגשתי עם יותר מ40 בנים עובדים ולומדים\משלבים וכולם בלי יוצא מן הכלל נדהמתי מהפתיחות היתרה שלא ממש מתאימה ומתיישבת עם הדעה שלי לבניית בית עתידי... מרגישה שהם פתוחים לי מידי בדרגה הרוחנית. (למרות שיש בזה מן ההגיון שאם הם עובדים ולא יושבים בכולל אז הם יהיו יותר פתוחים) הדבר הכי נפוץ שנתקלתי בו זה הסמרטפונים, רובם מסתובבים עם סמרטפונים (עם אינטרנט!!!), וכשבאים כמה שיש להם סמרטפון כשר (ללא אינטרנט) אז מתלויים להם בעיות אחרות, אם זה פתיחות יתר בדיבור, אם זה שהם מקלים מידי בנושאים מסוימים, הבגדים שלהם לא תואמים את הרצונות שלי, החזות, ועוד הרבה דברים שאני לא מסוגלת להתפשר עליהם ולהמשיך איתם כי זה לא הסגנון שלי בדת.. 

אז בעצם אני מרגישה שאני נופלת פה בין הכיסאות בנושא השידוכים, כי בעצם מבחינת דרגה רוחנית אני מחפשת דרגה רוחנית של אברך (ללא יוצא מן הכלל), אבל חשוב לי גם שיפרנס את הבית (ואז אוטומתית גבר שיוצא לעבוד הדרגה הרוחנית שלו הוא לא כמו של אברך) ומרגיש לי שעל משהו פה אצטרך להתפשר - ולא יודעת בדיוק על מה. או על הדרגה הרוחנית או על העבודה.
מבחינת העבודה אין לי דרך להתפשר, ידוע לי שאם בתור רווקה לא היה לי אופי של בחורה מפרנסת זה גם לא יקרה לאחר החתונה, ובטח שלא אוכל להחזיק בית לבד, מצד שני אם אקח עובד אני ארגיש תמיד שהוא לא בדרגה הרוחנית שציפיתי... אני גם לא רוצה לקחת מישהו עם הבטחה עתידית שהוא יתחזק לאחר החתונה כי ראיתי מכמה וכמה מקרים שלפעמים זה לא באמת קורה. 

אז מה שנשאר לי להתפשר עליו זה רק על הדרגה הרוחנית - אבל זה מאוד קשה לי להתפשר על זה, לפעמים אני ממשיכה לעוד פגישה רק כדי לנסות להתרגל ואני רואה שהם פתוחים מידי וזה פשוט לא זה, לא בית כזה הייתי רוצה, כזה חינוך ילדים, אז אין לי מושג מה אני צריכה לעשות.

*ניסיתי בעבר באתרים של שליש גן עדן ושבע ברכות - גם שם הם פתוחים מידי בשבילי וסגרתי את זה מהר.
*אני כבר לא יוצאת עם אנשים שעובדים כי אני לא אוהבת הרמה הרוחנית, ומצד שני לא יוצאת עם אברכים כי אין בשביל מה - אז אני לא יוצאת בכלל.
*אני יוצאת גם עם חוזרים בתשובה וגם עם חרדים מהבית, זה לא משנה לי כ"כ. 
*ההצעות היחידות הבודדות שיצאתי אליהן זה של אברכים שיש להם סוג של הכנסה מסוימת, כאלה שמתעסקים ועובדים בקודש, או כאלו שיש להם סוג של הכנסה מעבר לכולל, אבל י'ש הצעה כזו פעם ב...חצי שנה אולי, מה שמצריך ממני הרבה זמן לחכות, כי רוב הלומדים רוצים רק ללמוד ולא לעזור בפרנסה.

הנושא הזה מטריד אותי עד כדי מחשבה שאולי כדאי לי להיפתח בעצמי ובוא נאמר, לרדת דרגה, לרמה שלהם, וככה ארגיש שאני לא מתפשרת, אבל יודעת שזה יעשה לי מצפון נוראי!!! יעשה לי נוראי להיפתח בכוח, לפתוח קצת את הלבוש, לא להיות נגד סמרטפונים, כי אני יודעת בפנים שזו לא האמת.( מבחינתי, כמו שאני גיליתי אותה) ואז כל פעם שאני חושבת על זה שאני רוצה להיפתח, זה קורץ לכמה שניות ולאחר מכן אני מתעשתת ומבינה שממש לא.

מה ניתן לעשות במצב הזה? אני כבר בת 24 ומרגישה שאני מאבדת המון זמן בלרדוף אחרי הזנב של עצמי, 
החברות החזקות שלי התחתנו עם אברכים, החברות היותר פתוחות התחתנו עם עובדים
אבל אני תקועה בין העובד ללומד והידיים שלי כבולות... 

^ הלוואי שהייתי מוצאת את המיעוט שלא משתמש בטלפונים כאלה, 
בדר"כ הם יחידי סגולה בודדים - ועד שכבר מוצאים אותם
זה יכול ליפול על בעיות אחרות כמו חוסר חיבור, אי הסכמה על מקום מגורים,
ועוד הרבה דברים... 
למצוא בחור עובד שאין לו אינטרנט ולא מחובר לשטויות של הפייס אינסטגרם - 
זה כמו שתהילה כתבה למעלה הצעה שמגיעה פעם בחצי שנה....כי כמעט ואין!

אני לא מתייחסת לבעלי אינטרנט כאל מישהו שאסור לו לבוא בקהל,
אבל בטח ולא הייתי רוצה בעל שבשעות הפנאי שלו מדפדף לו בפייס או באינסטוש
ומוצא לנכון לחפש שם עבירות בכוח, 
וגם לא הייתי רוצה בעל שהדפדפן שלו בטלפון פתוח ופרוץ, הרי אין אופטרופוס ואסור
לאדם להכניס את עצמו לניסיון בכלל - כשאני דיברתי אישית בשיחה אחד על אחד
עם הרב זמיר כהן כשהיה לנו סמינר בטבריה - הוא אמר 90% מהגברים שיש להם
דפדפן אינטרנט פרוץ בטלפון 90% מהם בשעת רפיון בשעה של קצת ירידה הם ייפלו איתו
ויעשו שם מעשים אסורים גם אם הם מאוד חזקים אני ממש זוכרת את המילים האלה שהוא אמר
למה שמישהי תקח סיכון ?

ואם מלכתחילה היא רוצה בית ללא הדברים האלה למה שהיא תקח מישהו
שיש לו את זה?
לטעמי האינטרנט לגברים מאוד מזיק, לנשים פחות (הרי מה כבר אישה תעשה באינטרנט)
ולכן מבחינתי על אינטרנט שידוך נופל. 
בוא נאמר שעל בגדים באמת יש על מה להתווכח, אולי דרושה פשרה בשחור לבן
כי זה באמת לבוש שיותר מתאים לתלמידי ישיבה וצריך לרדת מהעץ
אבל בנושא של אינטרנט? כן אני חושבת שגבר שיש לו אינטרנט פרוץ מעמיד את היראת
שמיים שלו בסכנה והוא צריך להיות חזק מברזל כדי לא ליפול ומי התיר לו להיכנס לניסיון

ככה שתכונות אחרות וטובות לא מבטלות את זה...

לפי ההשקפה שלך זה לא נוראי, שיהיה לו אינטרנט בטלפון, אני צודקת?
כלומר מבחנך זה לא משהו להפיל עליו שידוך ?
אשמח לדעת בן כמה אתה ומאיפה הגיעה החשיבה הזו..מעניין אותי:)

את ממש מזכירה לי את עצמי וואו !!!!! גם אני פתחתי פה שאלה על מישהו שיצאתי איתו שהיה יותר חלש ממני ואני שואפת ליותר, אומנם אני לא חזקה כמו שאת מתארת את עצמך אבל גם לי חשוב יראת שמיים גבוה מאוד שקשה למצוא אצל הבנים שהיום יוצאים לעבוד..
את צריכה לקחת בחשבון שאם הוא עובד יש לו פתיחות מסוימת נקודה סוף פסוק לא יעזור כלום. הוא בחיים לא יהיה כמו זה שיושב יום שלם בכולל נדיר ואפסי.. ולא אמרתי שיהיה לו פחות יראת שמיים אלא שהוא פשוט יהיה פתוח יותר.
שללת את האפשרות להגדיל את השעות וללכת לעבוד יותר, משמע האברך ירד מהפרק... אם האברך ירד מהפרק
נשארת עם העובדים ותסתדרי עם מה שיש שם... רק אל תחפשי שם איזה צדיק גדול בסדום כי את לא תמצאי (מניסיון), רובם פתוחים עם טלפונים לא כשרים ועם הטכנולוגיה הזאת...הרבה עם אינטרנט, הלבוש לא בדיוק לבוש 
אני בעצמי חתכתי מאחד כזה אז לא יודעת מה לייעץ לך.. גם לי יש את ההתלבטות הזאת... 
נרא לי שבסוף נתפשר כי אין כ"כ ברירה, שיהיה בהצלחה

יכול להיות שאני באמת צריכה להיפתח או שלטווח הרחוק זה לא יעשה לי טוב ? 
(להיפתח הכוונה לרדת בדרגה ולהקל יותר)

לא אין מצב...שאני פונה לבדי לישיבות, זה פדחני מידי, נואש ומה לא..
בקושי לשדכניות אני פונה, אני לא הולכת לפנות לישיבות
לבד..
אבל רוב החוזרים בתשובה שנמצאים בישיבות, גם לא מעוניינים לשלב
הם יותר בכיוון של ללמוד כל היום..