http://www.bhol.co.il/129240/%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%99%D7%9F-.html
בתי הדין ידונו במזונות ילדים גם אם אחד מההורים מתנגד
אחוזי הגירושין ההולכים ועולים מביאים יותר ויותר אנשים להזדקק לבתי הדין לצורך הגט. אחת הסוגיות המרכזיות היא עניין המזונות. עד עתה במקרה של חוסר הסכמה בין הצדדים, בית המשפט הכריע. כעת, מפסק דין של שלושה דיינים בבית הדין בירושלים עולה כי הסמכות גם בעניין זה, נתונה לבית דין הרבני.
אלי שלזינגר, יום ראשון ה' שבט תשע"ח, 17:46 21/01/2018
ביה"ד הרבני האזורי בירושלים הוציא פסק דין דרמטי, לפיו על פי חוק בתי הדין הרבניים, ועל פי הפסיקות האחרונות בנושא – בתי הדין הרבניים מוסמכים גם הם לדון בשאלת גובה מזונות הילדים, במקרה בו הם הוגשו כרוכים כהלכה בתביעת הגירושין.
ההכרעה התקדימית התקבלה לנוכח בקשת עוה"ד אבי גפן, בשם מרשו, וזאת למרות שהאישה היא זו שיזמה את הגירושין, והיא זו שפנתה ראשונה בבקשה ליישוב סכסוך לביהמ"ש למשפחה.
...............
כמו כן, הגיש עוה"ד גפן בקשה לדיון מקדמי לביה"ד הרבני, בשאלה האם בית הדין מוסמך לדון במזונות ילדים – תוך שהוא מצביע על מספר סעיפים בחוק בתי הדין הרבניים המצדיקים זאת.
פרקליטי האישה התנגדו לבקשה וטענו שתהליך יישוב הסכסוך לא הסתיים, ואף לא החל – ועל כן דינה של הבקשה להימחק.
שלושה דייני ביה"ד הרבני האזורי בירושלים שדנו בבקשה, קבעו בהחלטתם כי פעולת עוה"ד גפן תאמה את לשון החוק יישוב סכסוך בין בני זוג, וכי תביעת הגירושין הוגשה כדין ובמועד.
כמו כן קבעו הדיינים שחרף התנגדות האישה, קיימת לביה"ד הרבני הסמכות לדון גם במזונות ילדים – ובמקרה כזה - יתבקש ביהמ"ש לענייני משפחה שלא לפתוח בהליך מקביל.
לדברי עוה"ד גפן, מדובר בפסק דין פורץ דרך ומתבקש. האפשרות לדון בערכאה אחת בלבד בכל הנושאים הקשורים בגירושין בין בני זוג מקלה מאד עליהם, הן מבחינה כספית והן מבחינת לוחות זמנים, וזאת בהתחשב בסרבול הבירוקרטי הנובע מיישום החוק לחובת יישוב סכסוך בין בני זוג שהחל בשנה האחרונה...".
מתי ניתן פסק דין זה?
ממה שבכתבה לא נאמר מתי פורסם הפס"ד, לא ניתן לדעת מתי ניתן להבין פסק הדין של ביה"ד הרבני האזורי בירושלים, אך אם הוא ניתן בתאריך סמוך לפרסום הכתבה, כי אז אינו פסק דין דרמטי ותקדימי, מפני שקדמו לו בתי דין אחרים בפסק דין דומה.
_____________________
מפסה"ד בתיק 1116471-3 מיום 01/10/2017, בבית דין הרבני האזורי בבאר שבע:
"... ביום הדיון, טרם הדיון, הגישה האישה לביהמ"ש תובענה למזונות קטין וכן בקשה לקביעת מזונות זמניים.
בדיון, סירבה האישה בתוקף לחזור לבעלה, ודרשה גירושין. הצדדים דנו ובאו להסכמות בעניין ביקורי האב עם הילד, וניתנה בזה החלטה. ב"כ הבעל הציע סכום של 1,350 ₪ למזונות הילד, אך ב"כ האשה התנגדה לדיון בטענת חוסר סמכות. ביה"ד הורה לצדדים להגיש סיכומים בנושא הסמכות למזונות הקטין.
הצדדים הגישו סיכומים בנושא הסמכות.
סמכות בית הדין לדון במזונות קטינים
נושא סמכות ביה"ד במזונות קטינים נידון כבר בארוכה בבתי הדין ובבתי המשפט.
ב"כ אישה כתבה בסיכומיה:
"והרי ידוע כי אין בהגשת התובענה על ידי התובע טרם הגשת התובענה על ידי התובעת כדי לקבוע כי הסמכות נתונה לבית הדין הרבני.
סעיף 9 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים וכפי שאף נקבע בהלכת שרגאי (בר"ע 120/69 שרגאי נ' שרגאי פ"ד כג(2)) מקדמת דנא: "אין בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעה שכזאת אלא לאחר שכל הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך".
וכן כתבה שוב בהמשך הדברים:
"כידוע לבית דין נכבד זה, הרי שלבית הדין הרבני אין כל סמכות לדון בתביעת מזונות קטינים בכריכה עם גירושין בהיעדר כל הסכמה מטעם הקטינים ו/או אמם, כך שהסמכות לדון בענייני מזונות קטינים שמורה אך ורק לבית המשפט לענייני משפחה".
דבריה הנ"ל של ב"כ האישה אינם נכונים, וכפי שיבואר בהמשך. מעשים בכל יום שבית הדין דן במזונות קטינים חרף התנגדות הצד השני.
הסמכות של בית הדין לדון במזונות הקטינים בתביעת גירושין כרוכה, מעוגנת מקדמת דנא בסעיף 3 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג-1953:
"הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג."
בית דין זה כבר האריך בזה בכמה וכמה פסקי דין (ראה: תיק 887430/3 (טרם פורסם); תיק 1035870/1; 1060275/1; תיק 109261/4) לבסס את סמכות בית הדין לדון במזונות הקטינים אף שלא בהסכמת הצד השני...".
ניתן לראות את פסה"ד המלא כאן:
https://www.psakdin.co.il/Court/1459180#.WmZ70bxsb
_________________
האם ניתן לכרוך דיון במזונות ילדים בתביעה לבית הדין הרבני? - פסקדין
מאת: עו"ד טלי ברמן-טל | תאריך פרסום: 15/12/2015 13:26:00 |
"עד היום היה ידוע שבהיעדר הסכמה, בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון במזונות ילדים. בחודשים האחרונים נראה כי עמדה זו שונתה בפסיקה של בית המשפט העליון, אותה אימצו בחום בתי הדין הרבניים.
חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין) קובע כי לבית הדין סמכות לדון בכל העניינים אותם כורך צד לתביעת גירושין, לרבות מזונות אישה ולילדי בני הזוג. עם זאת, בשורה של פסקי דין קבע בית המשפט העליון כי משמעות סעיף זה היא לכל היותר, סמכות בית הדין לדון בתביעות השבת הוצאות בגין מזונות ילדים, ולא תביעה עצמאית וראשונית למזונות ילדים. בהתאם לכך, במשך שנים היה ידוע כי בהיעדר הסכמה בין הצדדים, סוגיית מזונות ילדים אינה מתבררת בבית הדין הרבני. אף במקרה בו צד אחד פתח בהליכי גירושין בבית הדין הרבני וכרך בהם את יתר ענייני בני הזוג – מזונות אישה, רכוש ומשמורת – ברור היה כי את מזונות הילדים יוכל הצד השני לתבוע בבית המשפט לענייני משפחה. נראה כי בחודשים האחרונים הלכה זו שונתה כליל על ידי בית המשפט העליון.
לפני כשבועיים פרסם בית הדין הרבני האזורי בחיפה פסק דין (תיק מס' 1048776/4) בו נדונה תביעת גירושין של בעל שכרך אליה, בין היתר, את מזונות הילדה. במועד מאוחר יותר, הגישה האישה תביעת מזונות ילדים בבית המשפט למשפחה.
האישה טענה שמזונות ילדים אינם ניתנים לכריכה בבית הדין הרבני. בית הדין הרבני שלל מכל וכל את טיעוני האישה, וביסס את סמכותו לדון בתביעת מזונות הילדים לנוכח פסיקות בג"ץ מן התקופה האחרונה, אותן אסקור בקצרה.
(ניתן לראות את פסה"ד בתיק מס' 1048776/4 כאן:
אינדיקציה לשינוי המגמה:
בבג"ץ 6929/10 נידון עניינם של בני זוג שאישרו הסכם גירושין בפני בית הדין הרבני, במסגרתו אף נכללו מזונות הילדים. לאחר תקופה מסוימת, הגיש האב תביעה להפחתת מזונות בבית הדין הרבני, בטענה שלבית הדין יש סמכות נמשכת לדון במזונות הילדים.
בית המשפט העליון פסק כי במקרה שבו בית הדין רק אישר את הסכם הגירושין ולא דן במזונות הילדים לגופו של עניין, הרי שאין לו סמכות נמשכת לדון בהפחתת המזונות.
כחלק מפסיקה זו בית המשפט שינה, כבדרך אגב, את ההלכה הידועה בנוגע לסמכותו הראשונית של בתי הדין לדון במזונות ילדים. על פי פסק דין זה, הסמכות לדון במזונות הילדים נתונה לבתי הדין הרבניים בשני מצבים: במקרים בהם עניין המזונות נכרך כדין בתביעת גירושין, או כשהצדדים מסכימים ביניהם להתדיין בעניין מזונות הילדים בבית הדין.
קביעה זו כאמור הפוכה להלכות הידועות שלפיהן לא ניתן לכרוך כלל תביעת מזונות ילדים בתביעה המוגשת לבית הדין הרבני.
בהמשך פסק בית המשפט העליון בבג"צ 5933/14 פסיקה "משלימה" למהלך ביסוס הסמכות של בית הדין לדון במזונות ילדים, זאת במסגרת תביעת גירושין שהגיש בעל בבית הדין הרבני, אליה כרך את מזונות בנו הקטין. לאחר מספר דיונים בבית הדין, הגישה האישה תביעת מזונות בשמו של הקטין בבית המשפט לענייני משפחה. העניין הגיע לפתחו של בג"ץ, שפסק כי ככל שתביעת הגירושין היא תביעה כנה, וכריכת מזונות הילדים אף היא כנה, הסמכות לדון במזונות הילדים נתונה לבית הדין הרבני!
תביעת גירושין כנה פירושה תביעה שהוגשה מתוך כוונה אמתית להתגרש, ולא על מנת למנוע מהצד השני להגיש תביעת מזונות בבית המשפט האזרחי.
על פסיקה זו הוגשה בקשה ל"דיון נוסף" בבית המשפט העליון (דנג"צ 6454/14). הבקשה נדחתה, אולם בנימוקי הדחייה פירט הנשיא (בדימוס) גרוניס את משנתו. לטעמו, לא מדובר בהלכה חדשה. כריכת מזונות ילדים בבית הדין הרבני אפשרית, והדבר אינו מונע הגשת תביעה עצמאית לבית המשפט במקרה הצורך, לאחר שמסתיים ההליך בבית הדין הרבני, בהתאם לתנאים מסוימים. בית המשפט הוסיף ופסק כי כריכת מזונות הילדים בבית הדין היא למעשה תביעת השבת הוצאות בהן נושא אחוד מבני הזוג בקשר לגידול הילדים.
החלטה זו הותירה רבים מבולבלים באשר להלכה התקפה.
לפני כחודשיים פורסם פסק דין של בית המשפט העליון (בג"ץ 787/14). בו נפסק כי מקום בו תביעה הגירושין אינה כנה, ומזונות הילדים אינם נכרכים כדין לתביעת הגירושין, הסמכות לדון במזונות הילדים אינה מסורה לבית הדין.
הנה כי כן, מפסיקה זו משתמע כי אם מזונות הילדים נכרכים כדין ותביעת הגירושין כנה, בית הדין כן מוסמך לדון במזונות הקטינים.
מגמה מסתמנת:
בית הדין מוסמך לדון במזונות ילדים:למסקנה זו הגיעו גם בתי הדין הרבניים. כך למשל, בפסק הדין של בית הדין האזורי בחיפה (תיק 1048776/4), נפסק כי כאשר בית הדין הרבני דן בעניין מזונות הילדים, בין אם מכוח כריכת מזונות הילדים ובין אם מכוח השבת כספי מזונות עבר, אין לבית המשפט לענייני משפחה סמכות להתערב ולדון בתביעת מזונות עצמאית של ילדים, כל עוד לא הוכח בבירור כי עניינם של הקטינים נפגע בבית מגמה מסתמנת: בית הדין מוסמך לדון במזונות ילדים, כל עוד לא הוכח בבירור כי עניינם של הקטינים נפגע בבית הדין הרבני לאחר סיום ההליכים בבית הדין הרבני.
על פסק הדין טרם הוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול (הליך הקודם להגשת בג"ץ), ולכן הפסיקה עדיין אינה סופית. עם זאת, נראה כי המגמה ברורה: אדם המגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, רשאי לכרוך במסגרתה גם את מזונות הילדים".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 24/01/2018 05:24:57
