דעת וחירות

מיימוני,

חן חן על קריאתך ועל ההערות המחכימות.

מ הוסיף משלו:

מהי דעת תורה?

המונח הזה רגיל אצלנו כדי לציין את ההשקפה היוצאת מאצל גדולי הדור. ובשל רוב השימוש בו, הוא כבר מעורר חשד אצל אלו שנכוו משימוש יתר בו.

הרב ריינס כותב, אם הבנתי, על דעת תורה האידיאלית. שאמנם אינה שייכת רק לגדולי הדור אלא היא זמינה, אני משער, לכל מי שירצה, לכל מי שילמד תורה. אמנם יש לשאול אם באמת רק דעת תורה מבטיחה מוסריות. כמדומה שמי שמסכים שיש מוסר טבעי, יסבור שהתורה היא נכונה לא משום היותה תורה אלא משום היותה מסכימה עם המוסר הטבעי. לפחות באותו חלק של התורה שעוסק במקבילה של התחום המוסרי האנושי.

ביאורי מושגים

אני חש קושי כשאני קורא את הציטוטים היפים ואת הביאורים. חלק מזה הרי זה בגלל שהמונחים אינם ברורים. אולי הם רב משמעיים.

מהי חירות? יש כאן לפחות שלושה שימושי לשון:

א. חירות הרצון או חירות הבחירה (יש הבדל ביניהם אבל אפשר גם להשתמש בהם כמונחים נרדפים). כוונתי היא ליכולת שלנו לבחור מה שאנו רוצים ולרצות מה שאנו רוצים. כמובן יש שחלקו על זה. אבל לפחות המונח מובן.

ב. חירות אזרחית. כוונתי לחירות במובן שאין אדם משועבד לאחרים. עבד הוא משועבד. פועל דחק גם כן משועבד אבל בידו להתפטר ולנסות למצוא מקום אחר, ולכן הוא בן חורין.

(כפי שאמר אחד מהוגי הדעות של המהפכה הצרפתית, גם לעשירים וגם לעניים יש זכות לישון מתחת לגשרים. במובן שלי כאן, שניהם בני חורין).

ג. חירות כאידיאל. על זה כמדומה מדבר הרב ריינס. זוהי החירות של מי שהוא בן חורין לבחור באמת ויודע מהי האמת ומהו הטוב.

דעת, דעת מוסרית

המונח דעת יכול להקביל ל"ידיעה" אם כי הם מציינים דברים שונים. ובוודאי שידיעה יכולה להיות חלקית. זה שאני יודע ששתים ועוד שתים הן ארבע לא אומר שאני יודע להוכיח את משפט פרמה (הוכיחו אותו!) או אפילו להבין את ההוכחה.

על סמך אבחנות אלו, ניתן לנו להקשות על דברי הרב ריינס.

מ

איקון ירוק על האשכול. על הנושא, ועל הקדשת אשכול לרב ריינס.

הדברים שכתבת צריכים עיון והרחבה. חלקם אולי ישביחו עם תרגום ללשון זמננו, ועם תוספת שתפרט את הנחות היסוד שלהם.

חלק מהם לפחות אפשר לאתגר.

ויש גם קושיות מתבקשות על מה שכתבת.

אתחיל במה שמצא חן בעיני ביותר: