רבנים נגד כפיה דתית

זה אחד הנושאים החשובים ביותר של ימינו עבור רבנים ופוסקי הלכה.

אולי עדיף לומר: הנושא החשוב ביותר?

הגישה שכולנו מתחנכים עליה קובעת שכל אחד חייב במצוות, ומי שמסרב, מי שיוצא נגד, הריהו עבריין. צריך לכפותו.

(רשימת מקורות וטעמים בהמשך, בל"נ).

זה נכון עוד יותר ברמת המיגזר הציבורי. גם אם לא ייעשה היום שום נסיון של אדם דתי או חרדי לכפות את שכנו, נניח, לא לנסוע רח"ל בשבת, עדיין המפלגות החרדיות והדתיות יראו חשיבות רבה בשמירה על הסטטוס קוו, ומניעת חילול שבת בפומבי.

אולם האם אפשר להעתיק את העקרונות שאנו מגלים בתורה, בש"ס ובפוסקים באופן פורמלי ואוטומטי לזמננו?

גם רבנו החזו"א כותב, והציטוט מפורסם מאד, שאין אנו מקיימים היום "מורידין ואין מעלין" (משכנעים עבריין מהסוג החמור לרדת לבור ומשאירים אותו שם למות). מה שכן אפשר וצריך לעשות זה לקרב באהבה ולהאיר את אור התורה החוצה.

לקמן אעתיק מאמר של הרב אליעזר מלמד אודות רבו הרצי"ה קוק. מעניין כי הרצי"ה קוק התנגד לכפיה דתית (כמובן צריך לאפיין מה נכלל בזה. האם הרב קוק הבן היה מסכים להתיר חילול שבת פומבי? נסיעה באוטובוסים בשבת? הפעלת בתי עינוג בשבת - פשרה של הרב מדן - או התייחסות ליברלית שמי שרוצה לחלל שבת שיעשה זאת, אולי לא בשכונות דתיות וחרדיות?)

זה מעניין גם לגבי הרב אליעזר מלמד, לדעתי מהחשובים ברבנים של הדור הזה, שבוחר להדגיש את הצד הזה בדמותו של רבו. זה אומר כמובן שהגישה שהוא מתאר מאפיינת אותו. גם כאן השאלה היא עד כמה יש להימנע מכפיה דתית, ומה ההצדקה ההלכתית להקלות כאלו, כלומר הטעם הפורמלי להימנעות מהגנה על שמירת שבת ברשות הרבים (וזו רק דוגמא אחת כמובן). ויש עוד שאלות, כמו מה נגיד אנו הדתיים והחרדיים לעצמנו, איך תשפיע עלינו ההימנעות מכל דרישה לשמירת שבת ומצוות ברה"ר, במדינת ישראל. ההיבט הקיצוני ביותר הוא האם עלינו לשנות את יחסנו לחובה לשמור מצוות, לומר שזה "ירצו יעשו לא ירצו לא"? האם ניתן להעלות כזו טענה ומה יהיו השלכותיה החינוכיות?

ירוחםשמ

חבל שאתה מאלץ אותי לך כתוב תשובה קשה וקצרה.

וזו התשובה "כל מה שגרמניה הנאצית עשתה, נעשה עפ"י חוק".

כל מדינה כופה את חוקיה על תושביה זו חובתה וחובת כל תושביה להשמע לחוקי המדינה. מי שלא מוכן או שיעתיק את מקומו למדינה אחרת. או יקנס ו ילך לכלא. .