| נשלח ב-31/5/2018 23:42 |
 |
| |
מהי נשמה? ספרו של הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) הוא אדם חכם, תלמיד חכם, הוגה דעות. מאמריו וספריו העניקו לי אישית תובנות רבות. את חלקם אני מצטט עד היום הזה. אבל לגבי יש שני שטיינזלצים. אחד הוא אותו הוגה דעות חכם והשני הוא... חבדניק, תלמיד של הקבלה... ספרו "נשמה"[1] שייך לסוג השני. ועם זאת, הספר כתוב בכשרון המופלא של הרב עדין ישראל לתרגם מונחים רחוקים ללשון ימינו, לחויות אנושיות שכל אחד יכול להתחבר אליהן, במיוחד טיפוסים אינטלקטואליים מהסוג שמגיע לפורומנו. בשורות הבאות אני מסכם את הרעיונות והמתודולוגיות (שיטות) שמצאתי בספר. מעיר עליהן לפי מה שנראה לי. כל אחד מוזמן להצטרף. אני מסכם מראש: אבן ישראל מתחיל מן הנתון שמוכר לכל אחד מאיתנו: האני, המודעות, הזכרונות, הרציות. הוא מצביע על כך שאנו מכירים גם חויות ושאיפות וערכים. בכך הוא תורם תרומה חשובה מפני שהוא מציע הסבר חליפי להתמודדות הצפויה לנו מול מכחישי מציאות האני (כן יש כאלו שמתווכחים עם דקארט...). כאן אבן ישראל, בכשרונו העצום לכתוב רהוט ולהתחבר לקורא היה יכול לענות לביקורות פילוסופיות וכפי שהוא עושה בהמשך גם לעורר את האדם לחשבון נפש ולהתחברות לחלקים היפים שיש בכולנו. אבל זה לא כל מה שהוא עושה. כיון שהוא מאמין בחבד, הוא מתעקש לפרש את התופעות הנפשיות בהתאם לשיטה, או להגות, שהינה נסיון של בעל התניא, הרבי מחבד הראשון, לעצב שיטה מסודרת מתוך אוסף של אמונות שונות שהתפתחו במשך דורות רבים. ואותו מחבר מחבד ובהמשך לו אבן ישראל מסתמכים על מקורות אלו כדי להגיד לנו מה אנחנו, מי אנחנו, ואיך כל זה משתבץ בתוך מערכת האמונות הקבלית, לא רק לגבי האדם והרכבו (בחבד זה מורכב מאד עד כדי היעלמות האני הפרטי המוכר) אלא גם, כמובן, לגבי הא-לוהים, שגם הוא, בקבלה, מורכב כל כך עד שהוא נעלם ונשארו רק חתיכות מחוברות. האם זה אומר שלא כדאי לקרוא את ההמשך? ואולי להפך, עדיף לקרוא את הספר? רציתי לסכם בקצרה את מה שכתבתי להלן. זה הרי ארוך מאד. אבל עכשו התעייפתי מן הקריאה ומן הסיכום ומן הביקורת. יש המון פרקים גם אצלי. אולי כדאי לעבור עליהם מלמעלה ולהציץ ואז להחליט אם להמשיך? כן, זה אולי הכי כדאי. שימו לב שיש פרק על המוות ומה שאחריו. וחשוב לעיין בפרק על "לבושי הנשמה" ועל הטוב ועל הרע כי הם מציגים את תפיסתו החבדניקית ומסבירים מדוע לדעתי זו טעות ובכלל לאן נעלם האני? אני מסכם בקצרה: האדם הוא האני שאנו מכירים, וגם גוף, אבל גם יש בו משהו יותר. המשהו הזה הוא הנשמה אם כי הנשמה, כך יתברר, היא בעצם משהו שונה כמעט לגמרי מן האני. הצד הטוב בספר הוא שאנו מכירים בהיות האני אני, ולא אוסף של אטומים פזורים שמדמיינים לעצמם שהם אני אחד ויחיד. יש גם הסבר מהו הטוב ומהו הרע, ואיך נוכל להקשיב לקול הפנימי שלנו כדי להיות אנשים טובים יותר. יש גם תיאוריה יפה מאד לגבי מה שקורה לאחר המוות. בסך הכל, אפשר למצוא דרכים פחות מעניינות ולמדניות לבזבז את השעתיים הבאות או פחות שיידרשו לקריאת ההמשך. האם כדאי לקנות את הספר בשבוע הספר הקרוב? תחליטו אתם.
[1] נשמה, הוצאת מגיד המכובדת, תשעה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2018 10:00 |
|
| |
יש"כ רבינו מימוני על ההשקעה הרבה נתת הרבה חומר למחשבה עד כדי הדפסה לעיון בשבת..
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2018 10:15 |
|
| |
| תלמידתלמיד כתב: |  | שלישישי תפסיק להטריל דיונים, פתחת אשכול מיוחד על אמונה בה' אין צורך להכנס לכל דיון עם אותם שאלות יסוד ברמה של כתה א',. כאן עוסקים בקומה עשירית לא ביסודות.
לגבי מי שלא מאמין בהמצאותן של תופעות 'על טבעיות', יהיה עליו להסביר את סיבות התנהלות מה שנקרא "טבע", ולתת הסבר טבעי לתופעות קיימות וכוחות הנקראים "על טבעיים", הקיימים בעולם . פעם בתכנית מציאות בתקשורת, איכזו בעלי כוחות על טבעיים מתקשרים וכדו מה, לאו דווקא דתיים, כי חלק ממעשיהם אף אסורים לפי התורה, והוכח אל מול המצלמה מציאות של כוחות אלה. כמו אחד מהם שהגיע לבית בו נרצח יאיר שטרן, בעיניים קשורות, הוא שיחזר בערך מה שקרה שם לפני 70 שנה.
|
|
אפשר לשלוח את ה"מומחה" למדבר סיני?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2018 10:12 |
|
| |
| מיימוני כתב: | |
"הענין הרב שיש לי בניפוץ אמונות הבל"
|
|
בדיחה טובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2018 09:54 |
|
| |
הרב מימוני כותר האשכול מדבר על הנשמה. אין לך מקום שבו יש הכי הרבה נשמות( אם יש) כמו קברי צדיקים
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2018 17:36 |
|
| |
עם כל הענין הרב שיש לי בניפוץ אמונות הבל, האשכול היה אמור לדון בספרו של אבן ישראל ולא במחלוקות על קברי צדיקים, שכבר דנו ודשו בהם (ודעתי ידועה כנגד).
אבל איני בעלים על האשכול. אני רק הפותח שלו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2018 16:26 |
|
| |
אני התיחסתי רק למה שהביא מיימוני מספרו של שטיינזלץ בנוגע למושג נשמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2018 16:08 |
|
| |
אפרים בן, אם תוכל להסביר את הקשר בין הציטוט שהבאת לדיון זה יעזור.
ומה הקשר הידע שהיה אז?
הדיון כאן הולך בעיקר על עניין מה האמינו חז"ל ומה לא. והאם אמונות אלה שנטען שהאמינו בהן חז"ל סותרות את הדת את תורה שבכתב ועשרת הדברות..
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2018 15:53 |
|
| |
תלמיד, לא זכור לי שאי פעם השתמשתי במילה הספציפית חירטוט. בעיקבות ירוחם השתמשתי בה עכשיו .
לכן הדמיון וההמצאות הם שלך.
אני הבאתי בתוך המרכאות את הציטוט מתוך ויקיפדיה כדי שכל המעוניין בכך יוכל לגגל ולמצוא את המקורות .
גם בזה טעית. לא המצאתי כלום.
ובאשר לחז"ל - הם האמינו בהתאם לידע שהיה אז ולכן להביא את חז"ל כהוכחה בנושא הזה זה מופרך.. .
תוקן על ידי אפריםבן ב- 03/06/2018 15:54:40
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2018 15:48 |
|
| |
בגמרא נאמרו הרבה הרבה מאד דברים לא נכונים ולא מקובלים. לא כל דבר היה חשוב לתגובה.. הסיפור השולי הזה שכאמור בטעות לשונית יסודה. לא התיחסו אליו רק לאחר 1000 שנה. כל אחד כותב ספרים מהגיגי לבו ומוחו כך הוא מבין. הסיפורים על רחל ואחרים הם סיפורים נחמדים שמתאימים לגני הילדים ולאנשים שלא השכילו להשתחרר מהגן. אגב לתשומת ליבך המלומדת השולחן ערוך פוסק שאין להגיד קדיש בבית הקברות! מי שם ליבו להלכה מפורשת? יצר הע''ז הרבה יותר חזק
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2018 15:39 |
|
| |
אתה יודע הכל. אז אולי תסביר מדוע לא התקוממו כנגד דעה יחידאה (מי חולק עליה? ) וטענו שזה מדובר בעבודה זרה. ולמה לא כנגד הדעה שבתענית בולכים לבית הקברות שיבקשו רחמים, ולמה גדולי ישראל הראשונים שדנו בדבר אמינותו של ספר הישר, לא טענו נגדו שהוא פסול כי הוא המציא שיוסף הלך לקבר רחל ?? וכן המדרש שרחל ביקשה להקבר על אם הדרך כדי שיתפללו ישראל בדרך לגלות. ופסיקת כל הפוסקים לגבי עלייה לבית הקברות בערב ראש השנה, הכל המצאה. . . למה ? כי ירוחם לא מבין את זה . . .
אתה מדבר בסיסמאות והמצאות, דעה יחידאה, המצאה. זה לא נקרא דיון רציני.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2018 15:31 |
|
| |
אלו טקסטים? אתה מדבר בסיסמאות. יוסף הלך לקבר רחל. המצאה. כלב הלך לחברון. דעה יחידאית בגמרא אין לו עוד אח ורע בכל הש''ס. הדעה הזו מקורה בחוסר ידע בעברית פשוטה כמו שהתו
ספות מעידים עליהם שלא ידעו פסוקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2018 15:13 |
|
| |
יש לך מקורות והוכחות, אתה מתמודד עם טקסטים דרך דמיונות והמצאות עצמיות ללא מקור? זו אולי ההגדרה של המילה "חירטוט", שאתה מרבה להשתמש בה ..
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2018 15:11 |
|
| |
ליבוביץ' הגדיר את הבעיה וקרא לה " הבעיה פסיכופיזית"
כל השאר הם אמונות.
ברגע שמדובר באמונות אז אין גבול לחירטוטים. (חירטוט במובן של :"אפשר לומר הכל " ישר והפוך למעלה ולמטה וגם אלכסון )
בהתאם לכך מיימוני שוב חוזר למצב הרגיל שלו .
המצב של אין הגמל רואה את דבשתו.
מה שבטוח הוא :
"המוח הוא המקום שבו שזורים הפיזי והנפשי זה בזה. על טבעו החידתי של שילוב זה יכולות להעיד, בין השאר, העובדות הבאות:
התהליכים הנפשיים הם פרטיים לחלוטין. איש אינו יכול לחוש בהם, מלבד האדם החווה אותם.
הצורה הפיזית של המוח אינה זהה במובן כלשהו למהות שהיא יוצרת.
לעת עתה גם לא נמצא קשר של אחת לאחת בין כמות ההורמונים והנוזלים הכימיים המעורבים בפעילות מוחית לבין עוצמת החוויה הפנימית הנגרמת על ידיהם. "
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2018 14:30 |
|
| |
חז''ל לא האמינו בהשארות הנפש. האמינו בעולם הבא החירטוט הגדול ביתר ש
מנסים באמצעים פסולים ובעם הארצות לבנות דת פאגנית חדשה. הגמרא מקיפה מאות שנים של מאות חכמים. הגמרא היא במה להבעת דעות. את סיכום ההגות החל הרמבם. והוגים אחרים. נכון שיש שועלים קטנים המחבלים בכרמים. שהמציאו דברים חדשים פסולים מיסודם. כי טבע האדם להאמין בע''ז .
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2018 14:24 |
|
| |
קברי צדיקים
הרב שלמה אבינר
שאלה: האם ללכת לקברי צדיקים? האם זה חשוב? תשובה: אין מצוה ללכת לקברי צדיקים לא מן התורה ולא מדברי חכמים. אין זה מוזכר בשום מקום. אבל זהו מנהג באומה, שנכלל במנהגי ערב ראש השנה, ויש לו מקור קדוש ביחס לכלב בן יפונה שהלך למערת המכפלה כדי לבקש מהאבות והאמהות שיצילו אותו מעצת המרגלים (סוטה לד ב). אם כן, אין מצוה, אבל יש תועלת רוחנית. כמובן, אין הכוונה שאנו מתפללים לצדיקים עצמם. הרי זו עבודה זרה. אלא למשל כמו שכתוב בקיצור שולחן ערוך, לגבי הליכה לשם בערב ראש השנה, שזה "לעורר את הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה, שימליצו טוב בעדנו ביום הדין. וגם מחמת שהוא מקום קבורת הצדיקים, המקום הוא קדוש וטהור והתפילה מקובלת שם ביותר, בהיותה על אדמת קודש, ויעשה הקדוש ברוך הוא חסד בזכות הצדיקים. אבל אל ישים מגמתו נגד המתים, השוכנים שם, כי קרוב הדבר, שיהיה בכלל ודורש אל המתים. אך יבקש מהשם יתברך שמו, שירחם עליו בזכות הצדיקים שוכני עפר" (קיצשו"ע קכח יג). אם כן, שני נימוקים. א. בקשה מהצדיק שימליץ טוב עבורי, כמו שמבקשים מצדיק חי שיתפלל עבורי. ב. שזה מקום שבו התפילה מקובלת יותר, בזכות הצדיקים. גם המשנה ברורה מזכיר את הנימוק השני: "ובית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים והתפילה נתקבלה שם יותר, אך אל ישים מגמתו נגד המתים, אך יבקש מהשם יתברך שייתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר" (שו"ע או"ח תקפא ס"ק כז). אף רבי יוסף אלבו מביא נימוק הקרוב לזה (ספר העיקרים ד לה). השאלה שנשאלה הרבה היא האם מותר לצאת בשביל זה לחוץ לארץ. לפי הרמב"ם - המתיר יציאה זמנית רק לשתי מצוות גדולות שהן ללמוד תורה ולישא אשה (הלכות מלכים ה ט) - ודאי אסור. אך גם לפי התוספות שמתירים יציאה עבור כל מצוה (תוס' עבודה זרה יג א ד"ה ללמוד תורה ולישא אשה), וכן סובר המשנה ברורה (שו"ע או"ח תקלא ס"ק יד) - חוזרת הבעיה הכבדה שביקורי קברים אינם מוגדרים כמצוה. אילו היתה זו מצוה, היו חייבים רבותינו להגדיר לנו אם זה פעם בשבוע, או פעם בחודש, או שמא פעם בשנה. וכן להגדיר לנו מה דרגת הצדקות הנצרכת. וכן היינו רואים שתלמידי חכמים כולם הולכים ומבקרים שם והרי לא כך במציאות. אמנם אמרנו לפני כן שיש בכך תועלת רוחנית של תפילה, אך האם יש הוכחה שבשביל זה הותר לצאת לחו"ל - שואל מרן הרב קוק (שו"ת משפט כהן קמז) ובכלל המבלי אין קברים בארץ ישראל, וכי אפשר להתחרות עם מערת המכפלה וקבר רחל?! הרי אברהם, יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה, הם ודאי גדולים יותר מקברי צדיקים שונים? וזה לשונו: "אין הדבר ברור כלל לעניות דעתי לומר, שלא תספיק אהבת אבות העולם ישני חברון עד שנצרך לצאת על זה מארץ ישראל לחוץ לארץ... ועיקר הקדושה של הצדיקים הראשונים למי כל חמדת ישראל, הלא הוא בארצנו הקדושה" (שם) אך גם אם זה בארץ ישראל, כל אחד ישקול אם לא עדיף להוציא את זמנו ואת כספו על דברים שברור לחלוטין בתורה שהם מיטיבים לאדם, כגון עשיית חסד ולימוד תורה. שלאלו שניים - חסד שלמדנו מאברהם אבינו ותורה שלמדנו ממשה רבנו - יש כוח לכפר גם על עברות חמורות שעליהן אדם חייב מיתה בידי שמים, כמבואר במשנה ברורה (תרטו ס"ק ג. שעה"צ אות ה-ו) . ולמשל על עוון בני עלי, אמר ריבונו של עולם: "נשבעתי לבית עלי, אם יתכפר עוון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם " (שמואל ב' ג יד), אך אמרו חז"ל שמתכפר בלימוד תורה ובעשיית חסד. וכן יש בכך הוצאת כסף גדולה או קטנה, וגם בזאת עדיף להפנות אותו לצדקה עבור עניים ומסכנים ורעבים, שזו מצוה ברורה של התורה, וכבר נאמר: וצדקה תציל ממוות, כסיפור המפורסם של בתו של רבי עקיבא שניצלה ממוות בזכות שנתנה צדקה. לכן כל אדם יעשה בדעת לברור את הדרך בה ישכון האור. ומסופר על הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך, שפעם נסע מביתו בשערי חסד לישיבת קול תורה בבית וגן, עצר מול הר הרצל ואמר: אלו קברי צדיקים. אכן, חייל, גם אם אינו צדיק בחייו, הריהו צדיק בזה שמסר נפשו עבור עם ישראל.
תגיות: קברות צדיקים
|
|
|
|
|
|
