אני מוצא את עצמי עוקב
אחרי דברי חייכנית בהערכה :)
מישואית, פגישה רביעית
זה עדיין לא
שיחה משוחררת,
אפשר להרחיב יותר אחרי
קורות החיים,
ויש הרבה נושאים להעלות על השולחן,
ואזרום בנושא ; תגובות על הנעשה במקום המפגש/היחס לרבי/חסידות/תפקידה של האיש/אישה/מה למדתם בחיים/תחביבים יותר/עיתונים/ספרים/היחס ללימוד תורה והשקפה/חינוך ילדים אולי/אינטרנט/רדיו/ספרות ורדיו../ערים ומגורים/צבא/שאיפות/אוכל בריא../
ותמיד לנסות להבין מה מניע אותו,
ולהתמקד יותר במה שהוא מבין בהם
כמו נגיד שהוא מבין בהלכות ברכות, אז שואלים אותו בנושא, נגיד ; למעשה, מתי מברכים שהחיינו ?
מוצאים נושא שהוא "חי את זה" ומדברים על זה ; נגיד על הרב שלו, ומהם הנקודות שהוא מתמקד בהם וכו'
הכלל הוא שלוקחים נושא ומרחיבים בעניין, ומומלץ כמובן להרחיב בנושא שנוגע לחיים,
יצאתי פעם עם מישהיא שהרחיבה לדבר על חסידות קיצונית מסוימת, ודברנו על זה איזה חצי שעה, זה היה גם נוגע אליה, עד שהפסקתי את זה בתגובה ; שאין הרי טעם לדבר כל הפגישה על חסידי איישישוק..
נשלח מהאנדרואיד שלי