הישיבות במשבר?

מי שמחפש לדעת מה הבעיה מוזמן להקשיב לשיעור הזה של ר' ראובן לויכטר בענין היחס אל בחורים בישיבות

מישהו יודע להיכן נעלם סקופער? האם הוא מתחרט  שהחזיר אותי לפורום?

דברוני אל תדאג לסקופער. התגובות כאן כל כך רדודות. הוא בטח לא טבע.

תוקן על ידי Honeycooki ב- 31/07/2018 01:00:19

ובמדליית הכי רדוד זוכה כנראה חלוקת הליטאים לשלוש קבוצות: מושכי זנבות, זנבות, ומזרחי. זהו? כל הציבור הליטאי? אלפי אברכים ובחורי ישיבות, משפחות וילדים? כנראה לא הבנתי אותך וזה כן עמוק. רק ליתר ביטחון מדביקה עותק של הקטע הרלוונטי: " פרוייקט פרוק החברה החרדית [בעיקר של הליטאית] של הרב שך יוצר לנו לפחות 3 קבוצות, 1מושכי הזנבות אנשי הקלישאות בסגנון הערל וגרוסמן, 2 בולי העץ והשוונצים מורידי שעון היד. 3הקבוצה שלך שהולכת לכיוון פא"י מזרחי "

תוקן על ידי Honeycooki ב- 31/07/2018 01:00:56

דברוני

תודה רבה על התגובות המושקעות, לצערי אני עם נגישות מוגבלת לאינטרנט ולכן לא הגבתי עד כה.
אני אנסה לתאר בקצרה את התמונה של עולם הישיבות הליטאי מנקודת ראותי.

ההיסטוריה של הישיבות הליטאיות
מהקמת ישיבת וולוז'ין עד השואה היו 140 שנה, שבהן הישיבה הליטאית היתה בעיקר מוסד אליטיסיטי למצוינים בלבד שנועדו להיות גדולי תורה, רבני קהילות, דיינים, ראשי ישיבות, משגיחים וכיו"ב. כזו היתה וולוז'ין, וכך היו טלז, סלבודקה, גרודנה, קמניץ, פוניבז', קלם, קלצק ועוד. כנראה שישיבות נובהרדוק היו שונות ונועדו לציבור הרחב, אבל הן היו יוצאות דופן ולא כל כך משמעותיות.
מהשואה הישיבות הליטאיות בישראל ובחו"ל הפכו את פניהן לחלוטין, והן פנו לכל הנערים באשר הם. בעקבותיהן נוצרה אותה מגמה גם בציבור החסידי וגם בציבור הספרדי ובמידה מסוימת גם בציונות הדתית, זהו המהלך שכבר מתקרב כעת ל-80 שנה.
את השינוי הדרמטי הזה רגילים להסביר בשתי דרכים.
1. שיקום העולם שחרב - במצב של חורבן רוחני נדרשו המון צעירים שיקימו מחדש עולם תורה וירביצו תורה בעם ישראל, ולכן לא ניתן היה לקחת מצוינים בלבד.
2. תיבת נח - בשל הסכנות הרוחניות מחוץ לבית המדרש, חייבים להכניס את כולם לישיבות, בשביל להגן עליהם מהעולם שבחוץ.
להבנתי, המשימה הראשונה הושלמה בהצלחה מדהימה, הוקם כאן עולם ישיבות וריבוי של תורה, שכנראה אין לו תקדים בהסטוריה של עם ישראל. המשימה השניה כבר איננה מצליחה, מפני שהמבול מצליח לחדור עמוק פנימה לתוך הישיבות עצמן.

ההווה בישיבות הליטאיות
המציאות בעולם הישיבות הליטאי מעסיקה אותי כבר שנים רבות, והתמונה שנגלית לעיניי מטרידה מאוד. בין אם מדובר בישיבות קטנות, בישיבות גדולות או בכוללים. כוונתי לבעיות רבות ומגוונות, ואינני טוען שיש לי את האבחון המדויק לכולן, לא בהבנת הגורמים ולא בהצעת הפתרונות.
הפעולה שלי בשש השנים האחרונות בהקמת "חכמי לב" נוגעת בעיקר לבעיה מסוימת בגיל "ישיבה קטנה", לנערים שהמודל הנוכחי לא מתאים להם בשל הצורך להקדיש את כל היום כולו ללימוד תורה. גם בנקודה זו, אינני טוען שזהו פיתרון לכל הנערים ולכל הבעיות.
האשכול הזה עוסק בנעשה בישיבות הגדולות, ולפיכך אין לו בעיניי שום קשר עם הנושא של הישיבות התיכוניות. אני לא באתי לעסוק כאן כלל בפתרונות, ואפילו לא בהבנת הגורמים לבעיות. הרצון שלי היה להבין את תמונת המצב, ולשם כך הבאתי קטע מדיון שבו משתתפים הרבה תלמידי חכמים, המעורים היטב בעולם הישיבות.

בנוגע לשלוש הנקודות שכתבת בתגובתך הראשונה, אני מקוה שאצליח להשיב עליהן בעיתו ובזמנו.

תוקן על ידי בןציוןכהנא ב- 31/07/2018 09:06:36

ב"צ כבר כתבתי בעבר  למביט מהצד  אלה שכותבים שהישיבות בעבר היו רק לאליטות או לבודדים ולכן היום צריכים לעשות שינוי טועים ומטעים כאילו  לימוד זו לא דרך לרבים, חייבים להעמיד דברים על דיוקם!

זה קשור לתרבות ולסוציולגיה  של כל משפחת העמים, בעבר שלא הייתה המדינה המודרנית "והסוציאליסטית" עם ביטוח לאומי, ועם חוק לימוד חובה בגילאים עד 18 אכן היה מצב שרק האליטות או מועטים יכול ולמדו,

אבל היום 1אני  לא רואה סיבה למה שלא ילמדו כמו בציבור הכללי, 2אתה כותב שהשינוי היה בגלל שיקום ותיבת נוח, ושוכח לגמרי שיש מצוות ת"ת ממש כמו תפילה, וודאי חמש שנים מגיל חמש עשרה עד שלא יראה סימן ברכה בתלמודו כמובא בחז"ל...

אני גם נעלב בשם תלמידי נוברדוק לפני השואה הם היו כוח מאד משמעותי ומשפיע עם המוני בחורי ישיבות,פשוט סגנון המסירות נפש שלהם לא מתאים היום, [מסופק גם אם הסגנון של גדלות האדם מתאים]

ההשפעה שלהם היה בדיוק כמו של ישיבות הונגריה אמנם לא שמענו על ראשי ישיבות עם שמות מפוצצים[הן בגלל הסגנון והן בגלל מותם עק"ה בשואה], אבל רבים מבני  הציבור החרדי הם שרידים לאותם תלמידי הישיבות, הח"ח דווקא אמר שיש ללמוד מהם   שכמעט כל  רב החזיק אצלו תלמידים....

ראה באשכול שלי על מסורת הישיבות כל מיני דוגמאות לבעיות ושינויים שאפשר לעשות...

תוקן על ידי דברוני ב- 31/07/2018 12:09:41

לא כתבתי שצריך להחזיר את המצב לקדמותו, אבל תיארתי שתי תקופות שונות לחלוטין, וכמדומני שהחלוקה הזו היא ברורה.
מצוות תלמוד תורה היא מצוה לכל אדם יהודי בכל גיל ובכל מקום, והקיום שלה נעשה לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל בכל הפזורות, לא לשם כך הוקמה וולוז'ין וישיבות נוספות. הישיבות הליטאיות נועדו להצמיח גדולי תורה, ובלשונו של ביאליק "בית היוצר לנשמת האומה".
ההשוואה למהפכה החינוכית בכל העולם היא נכונה לתלמודי תורה ולישיבות קטנות ולא לישיבות גדולות, הישיבות הגדולות היו כמו מוסדות אקדמיים הטובים בעולם, ועד היום לא פותחים את שערי האוניברסיטאות הטובות ובתי הספר לרפואה בפני כל מאן דבעי.

uote]מישהו יודע להיכן נעלם סקופער? האם הוא מתחרט  שהחזיר אותי לפורום?[/quote]

תודה רבה שאתה דואג לשלומי.

אני נמצא באחד מהרי אירופה הגבוהים עם משפחתי ומעדיף לנצל את הזמן להיות עם אשתי (סליחה, עם ביתי, או עם הפססס שלי) ועם ילדיי כמה שיותר.

אני בעד כל מי שתורם לדיון, יהיה אשר יהיה, אם כי כפי שכבר כתבתי בעבר, קשה לדון איתך כי כתיבתך מבולבלת, וקשה לדעת מה אתה רוצה, מהי טענתך ומהי המסקנה שלך. כנראה מרוב להט להשתלח בליטוואק שנואי נפשך אתה שוכח איך כותבים. וא"א לתלות את זה בחיידר של גור, שהרי יש כאן עוד גערערס שאינם כותבים כה גרוע. 

ויתרה מכך, באשכול סמוך אתה משתלח באחרים על הבנת הנקרא שלהם, ועל זה יש להשיב לך שההבעה בכתב שלך שווה לזה של הילד הקטן שלי. וכמדומני שאם נעשה כאן בפורום הצבעה מי הכותב הגרוע ביותר אתה תמצא עצמך בין 5 הראשונים, ולא בגלל דעותיך הידועות כאן אלא בגלל כתיבתך הגרועה נטו. ולא הייתי כותב את זה לולא השתלחת באחרים על הבנת הנקרא שלהם.

ולגופו של אשכול זה ואשכולות אחרים אגיב אי"ה שאחזור שבוע הבא ארצה.

ב"צ אתה מקובע על זה שבעבר כולם היו בעל"ב[אני מסופק עד כמה שזה מדויק ושווה להיום ואכמ"ל] ולכן כתבת אתה ואחרים שגם היום צריכים לחזור לבעל בתיות ושישארו 25 אחוזים בלימוד. 

אתה מתפרץ לדלת פתוחה אני מייצג את החסידים בפורום שבהגדרה הם בעלי בתים, לא כפופים ובוכים, ואפילו לא  כמו שחושבים עליהם ביתד החדש  "תאונה"....  


לא מבין למה אתה מתקבע  על המהפכה החינוכית הכללית ותובע לאמץ אותה בדיוק מקסימלי  המהפכה הייתה לגיל הי"ק כך זה יהיה גם בחברה החרדית ? ומה בדיוק יקרה עם ילמדו עוד כמה שנים בישיבות?

אני בהחלט חושב שמי שלא מסוגל אינטלקטואלית או נפשית להיות רב דיין או מגיד שיעור אין מקומו בכולל, וודאי אחד שמתחייב לא ללמוד 40 שעות ולא מסוגל לדעת מסכת אחת בשלמותה...

מנקודת מבטך מדובר בבעיה  נקודתית והפתרון הוא נקודתי, לדעתי  מדובר בבעיה הרבה יותר גדולה מתחוללות תמורות גדלות בעולם, עולם הערכים והמחשבה שלנו משתנה ואנחנו תופשים את עצמנו בצורה שונה, כמעט כמו בתקופת ההשכלה,
 אחד המגיבים באוצר החכמה יתכן ששיטת הגר"ח מיצתה את עצמה, אפשר להעמיק בזה שהיא הייתה מתאימה לתקופתה,[עיין בספר בתורתו  יהגה] ולא להיום ואיך שאנחנו תופשים את עצמנו ועולם הערכים הנוכחי.

[ הרב וולבה אמר כמו  שבעבר הפילוסופיה אתגרה את שומרי המצוות כף היום הפסיכולגיה מאתגרת את ציבור שומרי המצוות,  היום נדמה  שהפקולטות למגדר וסציולגיה עומדות לאתגר את הציבור החרדי, הם אפילו מאתגרות ציבור מודרני מזרחיסטי שקיבל על עצמו את ערכי המודרה ראה הסקנדלים הקבועים של מכינת  עלי]

אין לי יכולת להאריך אבל אכתוב עוד נקודה בעייתית בישיבות  שכבר כתבתי עליה בעבר משבר גיל הארבעים חווית בני הישיבות בגיל 20,,,,
[משבר גיל הארבעים פרושו, אדם מגבש לעצמו את חלומתיו בגיל הצעיר ועד שהוא ממש  את הלימודים  וההתמקצעות  הדברים מתממשים בערך בגיל 40, ואז הוא חווה משבר  כי הגשים את שאיפותיו]

היום בישיבות השאיפות להיות למדן,[אין צורך וזה עוד בזוי להיות בקי]אממה את זה אתה כבר משיג בי"ג פחות או יותר, ואז אתה מגיע לכולל חסר חיות   גם את הסידור המלא כבר קיבלת? למה עוד נשאר  לשאוף?
 
התחרות הרצחנית מתחילה בחיידרים ברשמים לי"ק וגדולות, ואז בום טרח אתה מגיע לכולל ללא שאיפות ומתרסק, משבר גיל ה40 במיטבו...[ראה את החוברת על משבר האברכים שהוציאה יתד]

אם אתה סקופער שואל  מה זה קשור לעניינו? התשובה היא שכל סדר הלימוד  השתבש, במקום  ללמוד בשנים הראשונות בפרט בי"ק בקיאות, כל גיל עם ההשגים והשאיפות שלו, מתחילים  מיד עם הלומדות,מדלגים על חלקים מסוימים של הלימוד והשאיפות, ואז אתה טוען שהישיבות  הגדולות מיותרות וכולי....בצורה הזאת  של איך שלומדים בישיבות באמת נגמרות השאיפות כבר בי"ג....