סדר עדיפויות ותוכנית לעתיד
כאן אני הולך לעסוק בנושא אחר, לא בסיפורו של ל. ש שאיני יודע מיהו.
יש כאלו שמחזרים על הפתחים וקל להיתקל בהם במקומותינו. מי שגר בבני ברק, בירושלים בשכונות החרדיות, ביישובים החרדיים – הם דופקים בדלת ומבקשים "הכנסת כלה". לרובם יש מכתב כזה או אחר.
יצא לי לפגוש כאלו שסיפרו לי: קניתי כך וכך דירות לכך וכך ילדים. ברוך השם. עכשו אני צריך להחזיר חובות. תעזרו לי.
ובכן, רבותי, זו לא צדקה. זה ניצול.
מי שקנה דירה לילדים, ונקלע לחובות, שיתכבדו הילדים וימכרו את הדירה והאב יחזיר.
מי שלוקח הלוואות כדי לקנות דירה לילדים ואין לו להחזיר – גזלן, פסק אחד מהרבנים החשובים בציבור שלנו (מודעה של הרב סילמן).
מה יעשו אלו שרוצים להתחתן?
יש לי רעיון. רעיון כל כך מהפכני שאיני יודע אם הנייר יישא אותו. או המחשב.
שילכו לעבוד.
שילמדו מקצוע.
שיעבדו וילמדו בשאר הזמן.
גם האב וגם הילדים.
שלא ישליכו את עצמם על הציבור.
איני יודע אם לנפטר האומלל יש חובות בגלל שקנה דירות, ואולי היה צריך לממן רק חצי דירה כי את השאר נתן הצד השני, ולצד השני היה, אז מה אשם הזוג.
אז אני כותב על התופעה.
לדעתי אסור לתת כסף למטרות של רכישת דירה עבור חתונה.
שילכו לעבוד. עבודה זה לא איסור. ואפשר ללמוד ולעבוד גם יחד. אבל זה נושא לפעם אחרת, תוכנית הלימודים וניצול הזמן.
איך אמרו רבותינו: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ. הכוונה לעבודה, לפרנסה.
מדוע אני כותב זאת כאן? וכי היכן אכתוב? והיכן יש קהל שאולי ישמע?
איני הראשון אומר זאת. באשכול ישן נושן על דוד זריצקי, הסופר, הוזכר שהכין מאמר (או סדרה?) בנושא עדין זה, וכל מעלותיו וכל זכויותיו לא עמדו לו. הוא הושמץ. הוא נפטר מצער. הסיפור לא מוכר לי, אבל לקחתי אותו לתשומת ליבי.
האם השינוי יתחיל מלמעלה? מרבנים שיעזו לומר לצאן מרעיתם: למדו מקצוע ולכו לעבוד. (לא מספיק לעבוד בלי רכישת מקצוע, עדיף אקדמי, ולכן צריך מכללות מתאימות ומרצים מתאימים, וזה נושא נוסף). יש כאלו רבנים פה ושם, אבל הם לא יהינו להתבטא בציבור, לחתום על מודעות ועלונים. זה יעלה להם בציבור שיחרים אותם. כך זה בינתים.
האם השינוי יתחיל מלמטה? כן. והוא קורה כעת. אלו הם מה שמכנים "החרדים החדשים" שאינם אלא יהודים מהסוג של פעם, אלו שמימנו את דור האברכים וכעת הם קשישים, וכעת צאצאיהם, שהפכו להורים, אינם מסוגלים לממן ברוב המקרים את עלויות הנישואין והדירות. הדור השלישי, חלקן לפחות, חי ביחידות דיור יקרות, קטנטנות ולעתים גם לא בריאות.
אז הנה ההמלצה:
שנו את הדגם. לא רק שראוי לשלב עבודה עם לימוד תורה. זה ה-לכתחילה.
ספקו מקומות לרכישת מקצוע. (נושא למאמר נפרד).
הקימו מקומות עבודה (נושא למאמר נפרד) או סכמו עם מקומות עבודה שיתנו אפשרות לחרדים להיקלט (יש שמעוניינים. זה כיום עבור נשים ויכול להיות עבור גברים גם כן).
אפשרו והמליצו לצעירים להתנדב לתחליף שירות לאומי במקום צבא. במסגרות כמו "הצלה", "עזר מציון", זק"א ויש עוד הרבה מה לעשות. לפי המעט שידוע לי, הממשלה תסכים להכיר בזה כתחליף לצבא וזה יפטור את בעית הגיוס וזה יעניק נקודות לקראת תיקצוב ועוד הרבה מעלות.
ייעלו את תוכנית הלימודים הישיבתית כדי להכין את האברך לחיים שבהם ילמד איך לומדים, ילמד תשתיות ללימוד עתידי בעצמו, ידע הלכות ואיך לחפש אחריהן, ואיך שואלים שאלת חכם.
אכיר תודה למי שיעלה את הדברים לפייסבוק של הקבוצות שפעם הייתי חבר בהן על שם "מיימוני". כך הדברים יופצו עוד יותר.
אכיר תודה למי שיעביר את הדברים לכל פירסום אפשרי.
השינוי מתחיל כאן. עכשו.
לתגובות ורעיונות והצעות:
[email protected]
