היכן הפילוסופיה היהודית

ת"ט כתב:

תלמיד ט'

למען האמת, אני רואה שהבעיה בהוספת קישורים, עדיין קיימת בגרסת הסמארטפון, אך לא בגרסת הדסקטופ, לידיעת הצוות הטכני.

אליקים,

לא אתייחס להשמצות אישיות, ורק אציין כי הפסקתי להביא קישורים, בגלל בעיה שהייתה באתר (וכעת תוקנה), שהציגה קישורים ככפתורי "לחץ כאן".

לגבי האיסור לשחרר עבדים, לא ציינתי שמדובר רק ברומא מול היהדות, אלא נדיר מאוד למצוא תרבות שאסרה על שחרור עבדים. אימפריה או מיעוט חלש. נקודה.

יש חובה ביהדות לפרנס את העבד, אך זה לא מוטל על רבו שנפסק להלכה שיכול לומר לו עשה איתי ואיני זנך, אלא חזור על הפתחים, מה שאין כן באסלם. בהחלט יש הבדל ברור בין עבד שרבו מעניק לו אוכל בזמן עבודתו, לבין עבד שצריך לחזר על הפתחים, גם אם יש חובה על הקהילה לתת לו צדקה.

כתבת "אתה מביא את דברי הרמב"ם, בזמן שברור שהרמב"ם אינו פוסק יחיד, ומדובר בסוגיא שלמה". אז זהו שלא. כך פסק גם הרי"ף וכן נפסק בטוש"ע כסתמא של סוף הסוגיא בגמרא.

לא הבאתי את דברי הרמב"ם בסיום ההלכות שכתב על כך שראוי לנהוג בעבד ובשפחה ביד רכה, כפי שלא הבאתי ציטוטים מאותו ערך בויקיפדיה לגבי העבדות באיסלם:

הקוראן מעודד מבלי להורות על כך מפורשות לנהוג בחמלה כלפי העבד[17] הוא ממליץ לשחרר את העבד. שחרור עבדים מומלץ על מנת לאפשר מחילה על חטאים[18] וכן בהיותו פעולה שמפגינה רוחב לב.[19] הקוראן מעודד אדונים לאפשר לעבדים להשיג או לרכוש את חירותם.

עסקתי רק בחיובים משפטיים, ולא בהמלצות.

אינני מנסה להשחיר את היהדות, ולהצדיק את האסלם. אינני טוען שעדיף להיות עבד אצל מוסלמי מאצל יהודי. כן דיברתי נגד מגמה אפולוגטית להפוך את היהדות לסמל ההומניזם. המציאות מה לעשות, מורכבת יותר.

אליקים

צעג

אני מעתיק לך את הפיסקה האחרונה מהודעתי הקודמת

"
ומכאן ראוי גם להתייחס לשאלת מי ששאל על שור של ישראל שנגח שור של עכו"ם ולהיפך, שהכוונה היא פשוטה, שכיוון שבני נוח לא קיימו שבע מצוות כראוי, אם כן מ-סתמא - שהגוי לא באמת שמר ונזהר ששורו לא ינגח את שור היהודי, ולפיכך חייב נזק שלם כי הוא בחזקת מועד "ולא ישמרנו בעליו, לעומת זאת היהודי שגדל על ערכי אהבת הגר, ודאי נזהר בזה עוד יותר ממה שנזהר על שור ישראל חבירו, וכפי שרואה כל אדם בימינו על מוסריות היהודים בזה, וממילא זו הסיבה שאפילו בחזקת "שור תם" אינו, כי אין בו אפילו חיוב צד תמות, משום שהוי כשמור בשמירה מעולה

אלראזי

ובכן, ראשית, לגבי תקופת יוון ורומא, לגבי ימי הביניים ולגבי הרנסאנס.
מי שהחריב את הספריה באלכסנדריה, כמו גם את האקדמיה באתונה, לא היו אנשי דת, כי אם רומאים תאבי שלטון, בעלי דת אלילית ופולחן קיסרים. אגב, שני החורבנות הללו, חורבן האקדמיה באתונה וחורבן הספרייה באלכסנדריה אירעו בסמוך לזמן חורבן המקדש היהודי. מעניין שהאקדמיה באתונה גם נבנתה מעט לאחר בניין המקדש היהודי, ונחרבה מעט אחריו. אולי זה בגלל שהם לקחו הכל מהיהודים... אבל האקדמיה באתונה חרבה שנים רבות, https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AAולאחר הרבה זמן, כשגם אתונה עצמה נחרבה, אז כשבנו את אתונה החליטו לבנות בה שוב אקדמיה. אבל לייחס את האקדמיה המאוחרת בכמה מאות שנים, לאקדמיה העתיקה יותר של אפלטון, עלול להיות כמו לייחס כהמשך לסנהדרין העתיקה - לייחס כהמשך לה את הסנהדרין החדשה שהוקמה לפני פחות מכמה עשרות שנים ע"י כמה אנשים שלא אזכיר את שמם. 
מי שהחריב גם את רומא, לא היה הכנסייה, ובלי שום קשר לנצרות, כי אם מי שהחריב היה הגותים שבאו מהצפון, והכנסייה בסך הכל שמרה והצילה את התרבות היוונית-רומית העתיקה בגנזיה, עד היום שאור עלה לה ברנסאנס, וזו בדיוק הסיבה שהרסאנס התחיל דווקא באיטליה ולא בשום ארץ אחרת, גם לא ביוון, וגם בעניין זה, לייחס את הרנסאנס לימי יוון ורומא, אינו מובן כלל, הרי בתרבות הרנסאנס, גם המדע, גם הפילוסופיה, גם האומנות והמוסר, אינם דומים כלל לאלו של יוון ורומי, לא יותר ממה שהיהדות במאות השנים האחרונות דומה ליהדות של ימי התנ"ך וחז"ל. ועכ"פ כבר בעוצם ימי הביניים, נכתב בזוהר שהיוונים קרובים מן הכל לאורחי מהימנותא. 

ולגבי הנושאים הלא- היסטוריים, הרי גם שמואל הנביא האמין בדמוקרטיה, כמו גם גדעון שאמר "לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם, ה' ימשול בכם", וכיצד נעשית הבחירה בשלטון ה', זאת פירש יהושע "ועתה יראו את ה' ועבדו אותו באמת ובתמים... ואם רע בעיניכם לעבוד את ה' בחרו לכם היום את מי תעבודון... ואנוכי וביתי נעבוד את ה'. ויען העם ויאמר חלילה לנו מעזוב את ה' לעבוד אלוקים אחרים. כי ה' אלוקינו הוא המעלה אותנו ואת אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים, ואשר עשה לעינינו את האותות הגדולות האלה...."
הרי שיהושע מאמין בחופש דת.
ומה שהמודרנה, המבוססת על המודל היווני מציעה, הוא אחת משתי אפשרויות, או שלטון גאי הפילוסופיה, החושבים שחכמתם ואפסה עוד, שזה התממש בצורות הטוטליטריות המודרניות, כמו ברוסיה, או לחילופין האפשרות המוצעת השנייה היא שיטת הדמוקרטיה, שהיא השיטה שהייתה נהוגה באתונה ע"י הלוא-פילוסופים, ובעצם בדמוקרטיה אין שלטון העם ממש, כי אם שלטון העם בנקודה ספיציפית של בחירת המושל, והמושל עושה כרצונו בכל תקופת היותו "נבחר", כך שהדמוקרטיה בעצם מציעה בעצם שלטון לא יציב הנשלט ע"י גחמות הסטטיסטיקה, והדמוקרטיה הטובה היא לא שלטון אנשי העם כי אם שלטון עקרונות של חכמה, והיינו "ה' ימשול בכם", וגם אם עקרון החכמה שמתנהלים על פיו אינו עקרון החכמה של "שם הוי"ה", מ"מ עקרון חכמה כלשהוא, וכך צריך בבחירה שיקול, לא בחירה ע"י קלפי בעלמא, אלא ע"י הצגת שיקול מסתבר, כמו אצל יהושע כמ"ש לעיל, ואז יש טעם בבחירת העם. ואכן העם מבחינה הלכתית אינו מחוייב למנהיג הנביא, אלא רק למנהיג המלך, ולזה הזהירם הנביא בפרשת המלך, ולנביא אין מצווה להאמין ללא טעם, אלא ע"פ ראיות שהוא מבין כיצד המציאות מתנהלת, ראיות שמתבטאות במופתים, ועניין המופת צריך שיהיה מובן לרואה שהוא מורה על חכמת הנביא, לא מופת בעלמא, 

ומה שכתבתי על השפעת היוונים על היפנים, כמו שאמרתי אין שייכות כלל בין המדע המודרני ליוונים, בדיוק כמו שאין שייכות בין אחשוורוש לאחמדינג'אד, יש שיאמרו אולי שיש דמיון, אבל זה לא יעמוד במבחן המדעיות היוונית הנסגדת כאן. ובכל מקרה, אני דיברתי על השפעת האהבה האפלטונית של אפלטון, שכמו שכתב סמיתי עברה בעיקר דרך הנצרות, וכמו שכתבתי קודם, שהכנסייה היא זאת ששמרה והעבירה לעתיד את הנכסים היוונים-רומיים, ועובדה שבימי אפלטון ההשפעה שלו הייתה מצומצמת מאוד, אולי על ערים בודדות, ונשארה מצומצמת כל ימי יוון ורומא, ורק לאחר כמה מאות שנות נצרות פתאום הופיעה השפעה חזקה לזה, אין זאת אלא שיד הנצרות בדבר, לא יווניות בעלמא.

ולגבי העבדות, אז ראשית הפילוסופים היוונים לא עסקו בביטול חוקי העבדות הפוגעים בזכויות העבד כפי שהיה ביוון ורומא, לעומת היהודים שעסקו בפועל בשינוי, אבל לגבי עצם העבדות, הרי שתנאי הכלכלה והתעשייה של אז, שהיו שונים בהרבה, ולכן אז היה יחס החברה ומנהיגי החכמה, שונים בהרבה מאשר היום, ששינוי הזמן שינה את מידת הצורך של החברה בכך, וממילא גם הרווח שעשוי להרוויח העבד עצמו מהעבדות, (עבודה קצת יותר אינטנסיבית תמורת תנאי מחייה והגנה), אבל, במקרה שלדעת המנהיג זה חשוב ומועיל, אז אפלטון חשב שלמנהיג שחושב שיועיל לשקר אז מותר לו לשקר ולעשות מניפולציות, שזה בעצם מוביל לעבדות רוחנית, כאשר האדם הפשוט תלוי לחלוטין בדעותיו של בעל הכוח, וזה גרוע מעבדות טכנית, אם באמצעים הומאניים יוצרים סדרי חברה כאלו שבהם מתאפשר "לקנות" עבד (אולי גם לתועלות חינוכיות, כמו עבדות כנען, או כמו "ונמכר בגנבתו") שיודע מה קורה, ויודע את מצבו, ויש בידו להתלונן אם מכבידים עליו, לא כן בסברתו של אפלטון, המתיר עבדות רוחנית, המביאה לכך שנשלל מהאדם הפשוט חופש הביטוי, בדרך עקיפה אך תקיפה, מה גם שאפלטון היה בעד התערבות של המנהיג-הפילוסוף שלו בחייו הפרטיים של האדם הפשוט, כמו אם מי יתחתן וכדומה. וכי זה יותר טוב מעבדות מצומצמת כפי שמופיע ביהדות? לפי דעתי זה הרבה יותר גרוע. אבל, לפי היהדות גם ישנו חזון של "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי עלך כל בשר וניבאו בניכם ובנותיכם, זקניכם חלומות יחלומון, בחוריכם חזיונות יראו, וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי". ואם תשאל, מדוע לא נכתב ביטול העבדות מכל וכול, משום שהתנ"ך נכתב במקור כספר פנים-יהודי, שאינו פונה לשאר העמים, ועל כן היהודי יודע בעצמו שכל האדם נברא בצלם אלוקים, ושהאידיאל הוא "וגר זאב עם כבש", ואין צריך ללמדו זאת, והגוי אם ירצה ללמוד, ילמדו אותו גם את זאת.

ומכאן ראוי גם להתייחס לשאלת מי ששאל על שור של ישראל שנגח שור של עכו"ם ולהיפך, שהכוונה היא פשוטה, שכיוון שבני נוח לא קיימו שבע מצוות כראוי, אם כן מ-סתמא - שהגוי לא באמת שמר ונזהר ששורו לא ינגח את שור היהודי, ולפיכך חייב נזק שלם כי הוא בחזקת מועד "ולא ישמרנו בעליו, לעומת זאת היהודי שגדל על ערכי אהבת הגר, ודאי נזהר בזה עוד יותר ממה שנזהר על שור ישראל חבירו, וכפי שרואה כל אדם בימינו על מוסריות היהודים בזה, וממילא זו הסיבה שאפילו בחזקת "שור תם" אינו, כי אין בו אפילו חיוב צד תמות, משום שהוי כשמור בשמירה מעולה