מחפש הסבר רציונלי לכללי הפרישה באירועי מפולת בשבת

אני סבור שבדיוק כמו שחידושים גדולים הם בעלי משמעות רבה נוקבת ויורדת עד התהום, כך בדיוק עלינו להיזהר לבל תעלה התהום ותציף את העולם. לכן עלינו לנהוג במשנה זהירות, וללכת צעד צעד בלבד, סנטימטר אחרי סנטימטר, שביל אחד ומקסימום שניים בבת אחת, וכך מובטחת הדרך להעלאת החידוש הלבנה אל מול פני החמה למען יאירו וממילא נזכה לאור לבנה כאור חמה ואור חמה שבעתיים, כי בתחילה האדם דולג מעט מעט, ומהתנופה והתאוצה הוא עולה שבעתיים, רק גם אז צריך ליזהר, כי כמו שבעל פרוטה צריך להיות שמח בחלקו כאילו היו בידו מאה מנה, כך בעל מאה מנה צריך לשמוח בחלקו כאילו הייתה בידו פרוטה, כי מה לי פרוטה, מה לי מאה מנה, מה לי חמה או לבנה או אור שניהם שבעתיים, וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבקות בהר ציון ובירושלים

אני באמת לא מצליח להבין בשום אופן מה הבעיה להגיד את הנובע לדעתך במקרה שהצגתי (הולך לתומו בשלושה שבילים ברה"ר, תחת שנים פגר אדם ותחת השלישי מטמון. שלדידי המטמון קבוע ומספק טהור, ולדידך הולכים אחר הרוב וטמא). ולצערי חשד מתגנב לליבי שאתה ממאן לעמוד על שורך ולהודות שמדבריך נובע חידוש דין גדול עצום ורב שלא שמענו ולא ראינו.

כתוב בתורה "על פי שני עדים או שלושה עדים יקום דבר" וכתיב "ודרשו השופטים היטב" וכתיב "ודרשת וחקרת ושאלת היטב", הלכך ובהתאם לזאת על פי דין תורה איני יכול לפסוק דין על אותו אדם שהלך בעשרה שבילין שאינני מכירו כלל

מה ההבדל בין שניים לשלוש? בדרך כלל צומת של מדרחוב או של שביל עפר שעלולות להכיל איזושהיא טומאה מטמאת כזו, צמתים כאלה הם בדרך כלל קטנים, ורוב הסיכויים שכללו רק שני כיווני התפצלות. ובין כך, אם זה מצוי שיחפש אחר טומאת קבר או טומאת שרץ, אז כבר כתבתי שזה אכן כעניין ההסבר של דין קבוע. אבל גם שביל טמא בטומאת שרץ לא מצינו בחז"ל, כי אם שביל טמא בקבר. אבל בין כה, המטמון נמצא באי בודד כנראה ולא תחת שביל העפר, ואת האיש שחיפש את המטמון גם איני מכיר, אבל איכא תירוצא דמיירי בשודד קברים, והוא ממילא נטמא כך שאין שאלה.

אני מבקש ממך לפסוק דין באדם שהלך סתם ככה לתומו בשביל. מה הבעיה להגיד את הנובע מדעתך בזה?
אכן איני יודע על יותר משני שבילין, אבל מה ההבדל בין שנים לשלוש? אי אפשר לדבר על שלושה שבילים? שיהיו שלושה שבילים, תחת שנים מהם נבלת אדם ותחת השלישי מטמון של מרגליות והלך באחד מהם ואינו יודע באיזה הלך. 

א. כתבתי שאם בא בא לסלק טומאות הנבלות, אף אם הם על גבי הקרקע, ושמא לא מצאם
ב. איפה מצוי דין של יותר משני שבילים?

לזה באתי למחוק תיבת תחת, והשרץ בשביל יטמא במגע במדרך כף רגל. אלא שנתאנף בי האתר מאד להרע עימדי. אני מציג לך מקרה ולמה תעביר אותו למקרה אחר? כמה שבילין הוא דין מצוי מאד. ואני שב ושואל: לא ידע מאומה על שרצים וצפרדעים, והלך באחד השבילים, ובשביל ששם הלך נגע בנבלה של מה שהיה שם, ונפשו בשאלתו לידע דינו. מה תפסוק? אני מבין שלדעתך יש חידוש דין גדול שבכה''ג אין דנים קבוע אלא הולכים אחר הרוב וטמא ברה''ר.

א. שרץ אינו מטמא באוהל, אבל במקרה שאתה מתאר, אם הוא מקרה מצוי שיש לדון בו ולהשוות לשאר המקרים המובאים בכתבי קודשי ישראל, אז מדובר במצב שאחד חיפש את מקומם של טומאות הנבלות, וכן אם מדובר בשבילים טמאים כבדברי חז"ל באמת, שיש שם קברי אדם, אז הרי מצינו בחז"ל דמצייני מערתא, והכי נמי כאן אם חיפש ולא ידע אם עבר בטמא או בטהור.

ב. דין פרוטה כדין מאה, כמו שאמרתי זה לא דווקא "להקדים", אלא "להקדים" זה סימן לחשיבות, כלומר שיש לדין פרוטה חשיבות כדין מאה מנה, וכך כאן לאדם בודד חשיבות כלאנשים רבים. אבל אין הכי נמי, שגם כאן שיהו חביבים עליך דיני קבוע כדיני רובא.

ג. על זה אמר שלמה בן דויד מלך צדק מלך ירושלם "אל תלך בדרך איתם מנע רגליך מנתיבתם, כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם", ואם ירצה האדם בצע לקחת "אם יפתוך חטאים... כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל", כבר השלים שלמה המאמר באמרו "כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח" ופרש"י את נפש הגזלן, וכן אמר שלמה בחכמתו "אל תהי חכם בעיניך, ירא את ה' וסור מרע"

האתר המוזר הזה, כשאני בא למחוק את תיבת 'תחת' במשפט 'תחת בשבילים' הוא ממאן לקבל את המחיקה, אבל מוסיף הערה למטה שתוקן על ידי וכו'. וכשאני בא שנית למחוק את התיבה הנ''ל ואף את הודעת התיקון הקודמת, אזי שתים רעות עשה עימי - את התיקון לא קיבל והודעה חדשה הוסיף. וכשאני בא בשלישית למחוק ההודעה החדשה תכף הוא מוסיף עליה נוספות, כצפרדע הזו שכל מכה ומכה שאתה מכה בה מרבה עליך צפרדעים נוספות לקרקר בהיכלו.

תוקן על ידי שולח_דברים ב- 13/03/2019 22:39:09

חוששני שאיננו מסכימים במאומה. אך הגד לי רק את זאת, עשרה שבילים ברשות הרבים באחד צפרדע ובט' שרץ, ועבר באחד מהם ואינו יודע באיזה עבר (ולא ידע כלל שיש תחת בשבילים לא צפרדע ולא שרץ), האם טהור מדין קבוע או לא? אם הבנתי את דעתך נכון אז כאן הולכים אחר הרוב לטמא ולא דנים כאן בדין קבוע.

ושאר הדברים שבאו בהסתעף ואינם בעניין קבוע - 
דין פרוטה, אני אמרתי מה שכתוב שם בסנהדרין שציינת, וכך כתוב  "כקטן כגדול תשמעון. אמר ריש לקיש שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה. למאי הלכתא, אילימא לעיוני ביה ומפסקיה פשיטא. אלא לאקדומיה" ופירש''י ''לאקדומיה – אם בא לפניך דין של פרוטה וחזר ובא דין של מנה, הקודם לפניך הקדם לחתוך''.

על אחיתופל העיד הכתוב שעצתו כדבר אלוקים ואנוכי ברגליו אעבורה. ונהי דלא איפשיט ליה במגדל הפורח אבל בדוד הבורח איפשיט ליה היטב אלא שה' ציוה להפר את עצת אחיתופל הטובה לבעבור הביא ה' על אבשלום את הרעה.