(יש לי פה איזה באג, ושוב ושוב לא עולה לי מה שהעתקתי מהמייל. אבל קיבלתי שם מניפסט ארוך על 'בית מדרש הגר"א' שהוא מפעל שעושים שיעורים וישיבת המשך זמן וכל מיני פרויקטים, עם קישור לאתר שלהם).
שוטטתי באתר והם מציגים פעילות שנראית עוצמתית ושיעורים שנראים ייחודיים ומעניינים. מישהו מכיר יותר לעומק במה מדובר?
בעקבות המכתב שהתפרסם ביום שישי ב"יתד נאמן" וב"המודיע" נגד התכניות של "מכון מנדל" לחרדים, הרב מנחם נובוגרוצקי (מרבני "הפלג הירושלמי") ניסה לברר אם יש קשר בין "בית מדרש הגר"א" ל"מכון מנדל", והרב יהושע עינבל השיב לו שהתנגדות של אנשי הפלג לבית מדרש הגר"א תהיה תגובת נגד טובה לחיבוק הדב שלי.
נשלח ב-13/2/2020 08:17
אמש קיבלתי צילום של דברים שפרסם הרב שלמה פלאי מישיבת "חברון" בתגובה לדברי הרב אליהו מאיר פייבלזון, הוא מתייחס בחריפות לטענה של הרב פייבלזון שעולם הישיבות לא יודע לתת מענה לשאלות של כל הבחורים. הוא מספר שהוא פנה לרב פייבלזון בנידון, והוא הסכים עם דבריו שנפלה שגגה בניסוח שלו.
בסוף הדברים, הרב פלאי כותב נגד הספר "אקשיבה", שלטענתו מתהדר בתמיכה של גדולי תורה ללא כיסוי, והדברים שבתוכו אינם ראויים לצעירים. (מעניין אם הוא מקשר בין "אקשיבה" לרב פייבלזון, או שרק במקרה הוא חיבר בין הדברים).
נשלח ב-12/2/2020 10:41
הבנתי. אתה אומר אם כן ששם נמצאת קבוצה מסויימת מתוך עצכ"ח, ואכן מתאים לקרוא לכך 'עצכ"ח על טהרת הקודש', כלומר החלק ה'קדוש' שבעצכ"ח.. ללא רפורמים חילונים דלי"ם ואפילו חסידים וחבדניקים :)
נשלח ב-12/2/2020 10:06
ירו_שלמי כתב:
מאמר יפה ומעניין, הסיכום הכללי של המקומות השונים ומרוצת השנים מעורר מחשבה.
אם כי השורה התחתונה פחות מובנת לי, לא נראה לי שישנם באמת אנשים שהגיעו מעצכ"ח לבית מדרש הגר"א (אם כי אני מכיר רק חלק משם), זהו דור חדש שדוקא מזוהה יותר עם הסגנון של ערכים.. סוג של מחזירים בתשובה שהעיסוק בצד השני גרם להם לחשוב גם על הצד שלהם, ללמוד שוב את התנ"ך וגם תושבע"פ בעיניים של - מצד אחד מבקרים וחוקרים ומצד שני מאמינים בקבלה בחסידות ובכל פיפס של המסורת. בנוסף זה מקום שמושך גם בחורים ונקרא בשם 'ישיבה' ('המשך הזמן'), משא"כ עצכ"ח שהיו אנשים מבוגרים ובעלי גישה לאינטרנט (כשזה היה פחות נפוץ).
ברור שהרבנים בבית מדרש הגר"א ברובם הגדול אינם מאנשי עצכ"ח (מלבד הרב יהושע עינבל), אבל מבחינת קהל היעד של בית מדרש הגר"א אני חושב שיש דמיון רב לקהל המקורי של עצכ"ח.
אני ובן דודי הרב יצחק מאיר יעבץ היינו אברכים בני 25-30 כשהגענו לעצכ"ח, ונראה לי שהפרופיל שלנו אז היה דומה לתלמידי חכמים שאני מכיר כיום שיש להם קשר לבית מדרש הגר"א ולרבנים אליהו מאיר פייבלזון ואוריה עינבל. ידוע לי שבאותם שנים הרבה בחורי ישיבות ואברכים התעניינו במה שנכתב בעצכ"ח, והיו גם מדפיסים דברים לטובת אלו שלא היו נגישים לאינטרנט.
נראה שבעצכ"ח היתה נוכחות גבוהה יותר של תלמידי ר' גדליה נדל זצ"ל, בעוד שבבית מדרש הגר"א יש יותר השפעה של בתי מדרש אחרים, אבל כמדומני שגם הרב אוריה עצמו השתתף בשיעורים של ר' גדליה.
בסקירה שלי שכחתי לציין את שמו של הרב ישעיהו לוי, שאליו התוודעתי כשלמדתי בכולל "שערי שמחה" של ר' יצחק סולוביצ'יק שליט"א, והוא גם מרבני בית מדרש הגר"א. היה מקום גם לציין את גיליונות "דאצ'ה" שהוציא לאור הרב יצחק ברוך רוזנבלום, שגם הוא כמדומני מרבני בית מדרש הגר"א.
לגבי אנשי "ערכים", מעניין לציין שאצלם הייתה השפעה רבה של ר' חיים גריינימן זצ"ל, ובסופו של דבר יש כאן מכנה משותף של מידה מסוימת של "חזונישניקיות" ואכמ"ל.
נשלח ב-11/2/2020 14:57
מאמר יפה ומעניין, הסיכום הכללי של המקומות השונים ומרוצת השנים מעורר מחשבה.
אם כי השורה התחתונה פחות מובנת לי, לא נראה לי שישנם באמת אנשים שהגיעו מעצכ"ח לבית מדרש הגר"א (אם כי אני מכיר רק חלק משם), זהו דור חדש שדוקא מזוהה יותר עם הסגנון של ערכים.. סוג של מחזירים בתשובה שהעיסוק בצד השני גרם להם לחשוב גם על הצד שלהם, ללמוד שוב את התנ"ך וגם תושבע"פ בעיניים של - מצד אחד מבקרים וחוקרים ומצד שני מאמינים בקבלה בחסידות ובכל פיפס של המסורת. בנוסף זה מקום שמושך גם בחורים ונקרא בשם 'ישיבה' ('המשך הזמן'), משא"כ עצכ"ח שהיו אנשים מבוגרים ובעלי גישה לאינטרנט (כשזה היה פחות נפוץ).
נשלח ב-11/2/2020 12:18
בטור שפרסמתי ב"כיכר השבת" ניסיתי להכניס את הסיפור להקשר רחב יותר, והגדרתי את "בית מדרש הגר"א" "עצכ"ח (עצור כאן חושבים) על טהרת הקודש".
בנוגע לגרא"מ פייבלזון אמר הרב שדבריו חמורים מאד והוא חייב לחזו"ב מהנ"ל (אך הדגיש גם בזה שהוא ת"ח גדול ואין לדבר עליו והתבטא שאף אם דבריו קרובים להיות בחשש אפיקורסות מ"מ הוא רחוק מלהיות אפיקורוס ואי"ז אלא סוג של ניתוק מהגישה המקובלת שגרמה לו למכשול הזה) הקשיתי בפניו מהכוזרי הידוע של ממחרת השבת ואמר לי שאי"ז קשור דלבד מה שהכוזרי עצמו מוקשה מ"מ הוא רק טען שכשיש פסוק ללא הכרע יש כוח לחכמים להכריעו (ומ"מ הרבה יש לעי' בדבריו וצ"ע הוא לומר כן שהממחרת השבת כפשוטו אין לו הכרע) אבל לומר שיש פסוקים שבפשוטם הם א' ולחכמים יש כוח לפרשם כב' זה זלזול הן בתורה שבכתב הן בתורה שבעל פה (ואפי' שאומר שיש כוח לחכמים בזה אסור לומר כן) ע"כ לע"ע ובל"נ אי"ה אשלים
"דבריו קרובים להיות בחשש אפיקורסות" איזה נוסח מתחמק.. בכל אופן, מחכה להשלמת הדברים.
נשלח ב-5/2/2020 11:43
הרב נתן רוטמן שליט"א הוא ת"ח מופלג, ר"מ בישיבת "נתיבות חכמה" (וולפסון) בירושלים, גר בשכונת רמת שלמה.
הרב רוטמן היה קשור לרב יצחק שלמה זילברמן זצ"ל, הוא מראשי המדברים על חידוש מצוות התכלת (מארגמון קהה קוצים), היה בעבר ר"מ בישיבת "תורת רפאל" בירושלים וגם לימד בישיבת "מיר ברכפלד".
הרב רוטמן מיודד עם הרב אוריה עינבל, וכפי שנראה מהדברים שהבאתי הוא מנסה לגשר בין הצדדים.
נשלח ב-4/2/2020 18:03
ומה הרב רוטמן אומר על גישתו של הרב נדל? (שלמיטב ידיעתי, גם החזיק בתפיסה על פיה יש כוח לחכמים לפרש פסוקים ולחדש הלכות שלא על פי הפשט שהיה מקובל לפניהם?)
רוב שלום לחברי הפורום שיחיו קיבלתי אישור מיוחד להעלאת הדברים מהמנהל עקב חשיבות הדברים דיברתי עם מו"ר הגר"נ רוטמן בארוכה על נושא זה והשיב לי ואפרוש דבריו בקצירת האומר (אני מקצר מתוך כחצי שעה במצטבר שדיברתי איתו ע"ז) ראשית הרב הדגיש לי שהוא כפוף לגמרי למה שיגידו הגדולים בנושא ובעז"ה עתידה להתקיים פגישה שלו עם הגרמ"ה הירש יחד עם הנוגעים בדבר הגר"ד כהן והגר"א ענבל והוא מכפיף עצמו מראש למה שיוחלט שם ובהתייחס להווה - אמר לי שהרב אוריה הוא אדם יקר (– זה ביטוי רגיל של הרב להערכת בנ"א) ות"ח גדול שמפעלו ברוך מאד והביא הרבה תועלת וע"כ הוא הלך עם הטענות האלה לגר"ד והרצה בפניו את עיקרי שיטתו שצריך אדם שיטען את הדברים הללו ויפתח פתח למתחבטים בזה ומ"מ צריך הרבה מחשבה איך לוודא שהנזק מזה לא ירבה על התועלת אחר שכל מיני אנטי ממסדיים מגיעים לזה ולוקחים הדברים למחוזות לא רצויים ומ"מ הדגיש שאין לדבר סרה ברב ענבל שמפעלותיו ברוכים ולש"ש ורבים השיב מעוון בנוגע לגרא"מ פייבלזון אמר הרב שדבריו חמורים מאד והוא חייב לחזו"ב מהנ"ל (אך הדגיש גם בזה שהוא ת"ח גדול ואין לדבר עליו והתבטא שאף אם דבריו קרובים להיות בחשש אפיקורסות מ"מ הוא רחוק מלהיות אפיקורוס ואי"ז אלא סוג של ניתוק מהגישה המקובלת שגרמה לו למכשול הזה) הקשיתי בפניו מהכוזרי הידוע של ממחרת השבת ואמר לי שאי"ז קשור דלבד מה שהכוזרי עצמו מוקשה מ"מ הוא רק טען שכשיש פסוק ללא הכרע יש כוח לחכמים להכריעו (ומ"מ הרבה יש לעי' בדבריו וצ"ע הוא לומר כן שהממחרת השבת כפשוטו אין לו הכרע) אבל לומר שיש פסוקים שבפשוטם הם א' ולחכמים יש כוח לפרשם כב' זה זלזול הן בתורה שבכתב הן בתורה שבעל פה (ואפי' שאומר שיש כוח לחכמים בזה אסור לומר כן) ע"כ לע"ע ובל"נ אי"ה אשלים
